השואה: 1939–1941

בשנים 19391941 התחולל שלב מכריע בתולדות השואה. בתקופה זו הוכחד חלק ניכר מיהדות אירופה על ידי כוחות גרמניה הנאצית, בעיקר בשטחי הכיבוש במזרח אירופה. השואה הייתה מסודרת בצורה כרונולוגית מלכתחילה. תחילה ביקשו הנאצים לגרום ליהודים לאבד צלם אנוש וזאת על ידי דחיסתם אל גטאות בדרך כלל ברובעי הערים הישנים, בשטח קטן בהרבה ממה שניתן להגדיר כאזור מחיה של בני אדם. לדוגמה: בדירה אחת ברובע סגור (גטו) נאלצו לחיות לעיתים ארבע או אף חמש משפחות. בתנאים כאלו, כאשר אין יוצא ואין בא מתוך הגטו (הכוונה לגטו סגור, אם כי היו מספר גטאות שהיו פתוחים), הרעב, הקור והעדר תנאי הגיינה גרמו למותם של אלפים. רבים ניסו לברוח מהגטאות. הם גם אולצו לשלם על נסיעתם למחנות ההשמדה ולמחנות העבודה.

שטחים רבים מסופחים לגרמניה במערב פולין – הורטלנד, שלזיה העילית והמזרחית.

גירוש 27,500–32,500 יהודים מליטא, מלטביה, מאסטוניה, מסרביה ומבוקובינה הצפונית לסיביר.

כיבוש חרקוב בידי הגרמנים.

 
רדיפת יהודים בגרמניה הנאצית: חלונות מנופצים לאחר ליל הבדולח בנובמבר 1938. לאחריו גברה ביתר שאת ההגירה היהודית מהמדינה
 
גופות של יהודים ברחוב ואסילה פואנטה ביאשי ברומניה בימי פרעות יאשי, יוני 1941
 
מלחמת העולם השנייה: לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות בשנת 1941 ביצעו יחידות איינזצגרופה נאציות מעשי רצח וטבח המוני בבורות ירי בשטחים שנכבשו

קישורים חיצוניים

עריכה