ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/פנים חדשות

פנים חדשות הוא תנאי השייך לאמירת שבע ברכות (הברכות הנאמרות בסיום הסעודות במשך שבעת הימים שלאחר החתונה), לפיו אין לברך שבע ברכות אלא אם כן יש נוכחות של "פנים חדשות", דהיינו מישהו שלא השתתף עד כה בשמחת הנישואין.

רקע

בעת הכניסה לחופה נאמרות ברכות המכונות "שֶׁבַע בְּרָכוֹת" (או "ברכת חתנים"), וכן במשך "שבעת ימי המשתה" (שבעה ימים לאחר החתונה, שבהם נהוג לערוך בכל יום סעודה לכבוד החתן והכלה). הברכות נאמרות בסיום הסעודה, לאחר ברכת המזון.

מקור

מקור דין "פנים חדשות" הוא בברייתא המובאת בגמרא:

מברכים ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב, והוא שבאו פנים חדשות

— תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב'

בהמשך הסוגיה מסופר על רב אשי שנקלע לביתו של רב כהנא בעת שמחת נישואין. ביום הראשון של שבעת ימי הנישואין בירך שבע ברכות, ובשאר הימים בירך רק את הברכה האחרונה, אלא אם כן היו "פנים חדשות": "אם איכא פנים חדשות בריך כולהו".

מהותו והגדרתו

נחלקו ראשונים במהות והגדרת "פנים חדשות":

• לדעת הרמב"ם הם האוכלים בסעודה בתנאי שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין. בערוך השולחן מבוארים הדברים בכך ש"מוטל על כל איש מישראל כשבא ליהנות לבית חתונת הזוג לברכם בזמן שמחתם בשבעת ימי המשתה", ולכך כיוון שלא נכחו עד אז בברכת חתנים חייבים הם כעת לברך את הזוג, אלא שיכולים לצאת ידי חובתם על ידי שמיעה מאחר.
• לדעת הרא"ש הם כאלו שלא השתתפו בסעודה עד אותה הסעודה, ואפילו היו בשעת החופה. בשולחן ערוך כתב שכך פשט המנהג.

תנאי של ריבוי שמחה מחמתם

לדעת התוספות וראשונים נוספים אף אותם "פנים חדשות" אין מברכים מחמת נוכחותם שבע ברכות אלא אם כן הם בני אדם שבדרך כלל מרבים בשבילם יותר בשמחה ובסעודה, וכך פסקו אחרונים. וכתבו אחרונים שאין נדרש דווקא שהרבו בסעודה לכבוד השתתפותם, אלא די בכך שבדרך כלל מרבים בסעודה לכבודם.

השתתפותם בסעודה כתנאי

נחלקו ראשונים עם ברכת חתנים נאמרת בנוכחות "פנים חדשות" גם כשאינם משתתפים בסעודה:

• הרמב"ם כותב כי על ה"פנים חדשות" להיות מהאוכלים בסעודה.
• ראשונים אחרים סוברים כי אף אם אינם משתתפים בסעודה הרי הם יכולים להיות בכלל "פנים חדשות".

מספר ה"פנים חדשות" הנדרש

יש מהראשונים שכתבו כי נדרשים לכל הפחות שני משתתפים שהם "פנים חדשות", אך באחרונים כתבו כי די גם באדם אחד.

השתתפות בשמחת החתן

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא חצי הראשון שייך לערך שבע ברכות, וגם לחצי השני כדאי למצוא מקורות שניוניים ולנסח יותר אנציקלופדית.

לעומת דעת התוספות, שמדגישים את שמחת הסעודה, הרמב"ן והר"ן מדגישים את "שמחת לבו של חתן", כפי שכתב הר"ן שמסיבה זו נתקנה ברכת חתנים.^{[דרושה הבהרה]}

לדעת ראשונים אלו, אין חובה לברך ברכת חתנים דווקא בשעת סעודה, ושיטה זו הובאה ברא"ש, אלא ניתן לברך את הברכות קודם הסעודה, כשם שהביאו ממסכת סופרים. הר"ן מבאר: "לפי שהיו רגילים להתאסף בבית החתן בבקר ובערב לשמח החתן וכלה, והיו מברכין אף על פי שאין אוכלין". הרא"ש כותב בשם רב האי שמנהג זה "אינו יפה". בנוסף, לשיטה זו אין צורך בנוכחותו של פנים חדשות בשעת הסעודה, וכלשון הר"ן "כל שבא פנים חדשות ועומד שם, אף על פי שאינו אוכל שם, מברכים ז’ ברכות".

לדעות אלו, מי שכבר השתתף בשמחה שוב אינו יכול לשמש כפנים חדשות, אף אם טרם השתתף בסעודה, כמו שכתב הרשב"א "ולא נכנס שם כל ימי המשתה".

עוד עולה לפי דרך זו שהקפידה העיקרית בזהותו של פנים חדשות היא שיהיה בו תוספת שמחה לחתן, ואין צורך דווקא באדם חשוב שמרבים בשבילו מאכל ומשתה, כמו שכתב הבית שמואל: "אבל להר"ן שהביא בהג"ה אין צריך להרבות בשבילם, אלא ששמחים בשבילם בני החופה". לשיטה זו פנים חדשות שמכיר את החתן באורח אישי, ונוכחותו משמחתו, עדיף אפילו אדם חשוב שאינו מביא שמחה לחתן.

הרמ"א מוסיף את דעת הרמב"ן והר"ן: "ויש אומרים דאם היו שם פנים חדשות, אף על פי שאין אוכלין שם, מברך בשבילם לילה ויום".

שבת ויום טוב

התוספות כתבו ששבת נחשבת כפנים חדשות, כמו שאמרו באגדה "מזמור שיר ליום השבת, אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן נאמר שירה", כי מרבים לכבודה בשמחה ובסעודה. כתב הקהילות יעקב ששיטה זו עולה יפה רק לפי הסברא שריבוי השמחה גורם חיוב ברכת חתנים, ופנים חדשות גורמת ריבוי השמחה, ובשבת יש ממילא ריבוי השמחה. אבל לדעת הרמב"ם, שפנים חדשות גורמת חיוב ברכת חתנים משום שעדיין לא שמע הברכות, אינו מובן מדוע שבת לבד נחשבת כפנים חדשות{{הערה|עיין שו"ע שם שיו"ט דינו כשבת לענין זה, וכמו כן יו"ט שני דינו כשבת, כי גם ביו"ט שני יש ריבוי של שמחה. ובמאירי שצידד לחלק בין שבת ליום טוב, ואף אם נאמר שיום טוב כשבת, יום טוב שני אין דינו כשבת.

בסעודה שלישית

על ברכת חתנים בסעודה שלישית (הובאה בסעיף ח), כתב השו"ע: "ויש אומרים דשבת ויום טוב ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג", כשיטת התוספות והרא"ש. אולם הרמ"א מוסיף שנהגו לברך אפילו בסעודה שלישית: "ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה ג'", כשיטת הרמב"ן והר"ן, ומציע טעמים למה מברכים בסעודה שלישית: "ואפשר משום דרגילים לבא פנים חדשות; ויש אומרים מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות".

בערוך השולחן העיר שכיום אין דורשים, ואין מנהג להביא פנים חדשות, ולמרות זאת נוהגים לברך בסעודה שלישית, וביאר שמברכים בשביל ריבוי המאכלים שמביאים לכבוד סעודה שלישית. ומוסיף שבמקום שאין מביאים מאכלים מיוחדים, ואין פנים חדשות, יש להקפיד לדרוש בתורה, שכן "משפטי ה' אמת משמחי לב".

בחג הסוכות

רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ, כותב כי בימי חג הסוכות אין צורך בפנים חדשות, מכיון שהאושפיזין הבאים להתארח מהווים פנים חדשות, דבריו הובאו להלכה בספר משיב הלכה. אחרים כתבו שאין לסמוך על כך למעשה.

אשה, קטן ועבד

לדעת הרמב"ם שנתבארה לעיל, ברור שאין קטן יכול להיחשב פנים חדשות, שכן שאינו מחויב בברכה, וממילא אין צורך להוציא ידי חובתו.

הריטב"א כתב במפורש שאין אשה נחשבת לפנים חדשות: "שאין פנים חדשות אלא למי שראוי להימנות בעשרה של ברכת חתנים". אולם, יתכן דעת הריטב"א אינה בהתאם לרמב"ם, וגם שהרי אין לדמות קטן, שאינו בר חיוב בברכות, לנשים (ועבדים), שלכאורה חייבות בברכות. לכן נראה שכוונת הריטב"א לעניין אחר, ואינו תלוי בשיטת הרמב"ם.

לפי שיטת התוספות, אשה וקטן שיש בהם תוספת וריבוי שמחה ייחשבו לפנים חדשות.

להלכה, הובאה שיטת הריטב"א בפתחי תשובה, בשם ספר זכור לאברהם, וכן דעות נוספות. אולם החתם סופר פסק שקטן ואשה יכולים להיחשב פנים חדשות, ובתנאי שמרבים שמחה עבורם, וכן הורה הרב אלישיב, ואין חוששים לדעת הריטב"א.

פרטי דינים

פרטי דינים נוספים בעניין פנים חדשות:

• מי שלא נוכח בסעודה: נוהגים שגם מי שהיה נוכח בחופה, אך לא היה נוכח בסעודה, נחשב לפנים חדשות . יש שכתבו שטוב להחמיר שגם לא יהיה בחופה, אבל בספר עזר מקודש כתב שאין להחמיר בכך, כיון שנהגו כן.
• חשיבות של ריבוי סעודה: בספר שובע שמחות כתב שנוהגים שלא להקפיד שיהיה ה’פנים חדשות’ אדם שרגילים להרבות בסעודה עבורה. אך הוסיף בשם החזון איש שטוב לדקדק בדבר. בשו"ת תשובות והנהגות כתב להטעים את המנהג להקל בכך שעיקר הצורך לפנים חדשות נאמר בסעודה שנערכת בבית החתן. כיום, שהסעודות נערכות לכבודו של חתן, יש בכך שמחה גדולה, ומקפידים פחות על חשיבות של הפנים חדשות.
• איך מוגדר אדם חשוב: בשאלה איך להגדיר אדם חשוב שמרבים עבורה בסעודה, ביאר הרב אלישיב שאם היה אדם מתארח, והיו מגישים לו אוכל מיוחד ולא אוכל רגיל, אזי נחשב לאדם חשוב .
• האם מלצר או קבצן נחשבים לפנים חדשות? הורה הגרש"ז אויערבאך שאין להושיב מלצר ולצרפו כפנים חדשות, וציין למעשה בתשעה אנשים שסעדו סעודת שבע ברכות, ובסוף הסעודה ביקר קבצן בבית לקבץ נדבות, והורה החזו"א שאין לצרפו כפנים חדשות כיון שאין מרבים בסעודה עבורו.
• השתתפות הפנים חדשות בסעודה: לדעת פוסקים רבים, יש לברך ברכת חתנים גם אם לא השתתפו הפנים חדשות בסעודה. אבל יש שסברו על-פי דעת התוספות והרא"ש שאין לברך ברכת חתנים אלא אם אכל הפנים חדשות בסעודה, וטוב להחמיר בדבר.
• נוכחות פנים חדשות בשעת הברכות: על הפנים חדשות להיות נוכחים בשעת הברכות עצמם, בוודאי באופן שלא אכלו בסעודה. אם יצאו לפני הברכות, אין לברך את הברכות בהעדרם.

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה תלמודית, ערך "ברכת חתנים" כרך ד', טור תרל"א-תרנ"א

הערות שוליים

קטגוריה:סעודות מצווה קטגוריה:ברכות קטגוריה:הלכות אישות קטגוריה:נישואים ביהדות