קיילצה
קְיֶילְצֶה (בפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009). העיר נמצאת במרכז הרי הצלב הקדוש (הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה), על גדות נהר הסילניצה. משנת 1999 היא משמשת בירת פרובינציית שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה; על פי החלוקה המינהלית הקודמת של פולין, הייתה קיילצה בירת מחוז קיילצה (בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, 1919–1939, ולאחר מלחמת העולם השנייה, 1945–1998). בעבר הייתה העיר מרכז לחציבת אבן גיר, וכיום ממוקדת כלכלתה במסחר. בתולדות העם היהודי ידועה העיר לשמצה בפוגרום קיילצה, שהתרחש בה לאחר מלחמת העולם השנייה (יולי 1946), ובו נרצחו 42 יהודים ששבו אל העיר לאחר ששרדו את השואה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה | ||
| ראש העיר | ווֹיְצֶ'ך לובַּבסקי | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-11 | ||
| שטח | 109.65 קמ"ר | ||
| גובה | 260 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Telegraf  | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 186,894 (31 במרץ 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 327,862 (2006) | ||
| ‑ צפיפות | 1,894 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 50°53′N 20°37′E / 50.883°N 20.617°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.kielce.pl | |||
  | |||
היסטוריה
עריכהאזור קיילצה היה מיושב החל מהמאה ה-5 לפנה"ס. עד המאה ה-6 האזור היה מיושב על ידי קלטים שישבו לאורך הנהר. הקלטים גורשו על ידי שבטים סלאבים בשם ויסטולנס שישבו את מרבית האזור. בתחילה נשלט האזור על ידי בוהמיה אך עד מהרה הפך האזור חלק מפולין.
אזור הרי הצלב הקדוש כמעט ולא היה מיושב עד המאה ה-11, עת ציידים מהאזור החלו להקים יישובים בשולי ההרים. העיר קיילצה נוסדה בתחילה כמקום השוק ששירת את הציידים שנדרשו למצרכים. בתחילת המאה ה-12 השתלטה על העיר בישופות קרקוב שבנתה במקום כנסייה ואחוזה. ב-1295 קיילצה קיבלה זכויות של עיר. במאה ה-13 נהרסה העיר על ידי המונגולים בראשות אוגדיי חאן, אך שוקמה במהירות.
האזור של קיילצה עשיר במינרלים כברזל, עופרת ונחושת והעיר הפכה להיות מרכז מחצבים. בעיר היו גם מספר מפעלים לייצור זכוכית. בין השנים 1637–1642 הוקם בעיר ארמון בסגנון הרנסאנס הצרפתי המהווה עד היום את אחת הדוגמאות הבודדות למבנים בסגנון הזה בפולין. במאה ה-17 העיר נבזזה והועלתה באש על ידי השוודים אך הוקמה מחדש ובשנת 1761 התגוררו בה למעלה מ-4,000 תושבים. בשנת 1789 קיבלה העיר זכות לבחור את נציגה לפרלמנט הפולני, הסיים.
עם חלוקתה השלישית של פולין ב-1795 סופחה העיר לאוסטריה אך במהלך המערכה שניהלה האימפריה האוסטרית כנגד דוכסות ורשה (מלחמת פולין-אוסטריה) בשנת 1809 נכבשה העיר מחדש, וסופחה לדוכסות ורשה. עם נפילת נפוליאון בונפרטה הפכה העיר חלק מהממלכה הפולנית – פולין הקונגרסאית.
במלחמת העולם הראשונה הייתה קיילצה העיר הראשונה ששוחררה מהשלטון הרוסי על ידי כוחות פולניים בראשות יוזף פילסודסקי, ובעיר הוקם מרכז של תעשייה כבדה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה התמקם בעיר מפעל "האסאג"[1], מפעל גרמני שהקים מספר מפעלים בפולין והעסיק יהודים כעובדי כפייה.
יהודים
עריכה
ערך מורחב – קהילת יהודי קיילצה
בשנת 1535 נתן המלך זיגמונד הראשון פריבילגיה לתושבי העיר למנוע ישיבת יהודים בה, ועקב כך גורשו היהודים מקיילצה. האיסור חודש בשנת 1761 על ידי הבישוף של קרקוב, ורק בעקבות המרד הפולני השני, דהיינו בשנת 1863, הותרה ישיבתם במקום. כך, על אף שבעיירות סמוכות כמו פינטשוב וחמילנסקי היו קהילות יהודיות, קיילצה נותרה ריקה מיהודים.
היהודים הראשונים שהתיישבו בעיר היו בעלי זכויות מיוחדות, כגון חיילי הצאר ניקולאי, שזכו בזיכיונות. אליהם הצטרפו יהודים תושבי הערים הסמוכות. תנופה במספר המשפחות נרשמה בעקבות בניית מסילת הרכבת בין ורשה לווינה. בשנת 1905, בעקבות שרפה בעיר חנטשין, עברו רבים מתושביה היהודים לקיילצה והקהילה גדלה.
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקיילצה כ-24,000 יהודים, ומיד לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939 החלו פעולות כנגד היהודים בה – החרמת רכוש, הטלת קנסות, חטיפה לעבודות כפייה וכדומה. באפריל 1941 הוקם גטו קיילצה, שהכיל בשיאו כ-27,000 יהודים, לאחר שגם יהודים מהסביבה כולל 2,000 יהודים מלגוב ואפילו מווינה הועברו אליו. מרבית היהודים בגטו הועסקו בעבודות כפייה. באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו, שנמשך 5 ימים: למעט כ-2,000 יהודים, שהועברו למחנות עבודה, נשלחו מרבית היהודים לטרבלינקה בשלושה משלוחים, ונרצחו שם, וקרוב ל-2,000 יהודים, בעיקר ילדים, קשישים ונשים הרות, נרצחו עוד בשטח הגטו.
ב-4 ביולי 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות עלילת דם שלפיה חטפו היהודים ילד נוצרי לשם אפיית מצות, נרצחו 47 יהודים בפוגרום שנודע כפוגרום קיילצה.
אתרים
עריכה- אנדרטה לנרצחי פוגרום קיילצה
- אנדרטת בישופות קרקוב
- בית הקברות היהודי בקיילצה
ספורט
עריכהקבוצת כדוריד של העיר ויווה קיילצה היא בין החזקות בפולין ואף זכתה בליגת האלופות בכדוריד בשנת 2016.
קורונה קיילצה היא קבוצת הכדורגל העירונית.
ערים תאומות
עריכה
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מ. צאנין, קלץ בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 215–220 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קיילצה- אתר הקהילה היהודית בקילצה
- קילצה (Kielce), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- שרה בנדר, קיילצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 237–240), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ספר יזכור לקהילת קילץ, בספריית העיר ניו יורק
- קיילצה ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- בנדר שרה, בארץ אויב, יהודי קלצה והסביבה, 1939 - 1946, יד ושם, ירושלים, 2012
- קילצה (אנגלית) מתוך אנציקלופדיה YIVO ליהדות מזרח אירופה
- סיפורו של דוד רובינוביץ, ילד מגיטו קיילצה
- קיילצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קילץ (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ HASAG, באתר ניצולי השואה, מתוך האנציקלופדיה של השואה
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ורשה  קרקוב | |||||||||
| 1 | ורשה | מזוביה | 1,860,281 | 11 | קטוביץ | שלזיה | 285,711 |  לודז'  ורוצלב | |
| 2 | קרקוב | פולין קטן | 800,653 | 12 | גדיניה | פומרניה | 245,222 | ||
| 3 | לודז' | לודז' | 672,929 | 13 | צ'נסטוחובה | שלזיה | 213,107 | ||
| 4 | ורוצלב | שלזיה תחתית | 670,642 | 14 | ראדום | מזוביה | 201,601 | ||
| 5 | פוזנן | פולין גדול | 546,859 | 15 | טורון | קויאוויה-פומרניה | 198,273 | ||
| 6 | גדנסק | פומרניה | 486,022 | 16 | ז'שוב | פודקרפצקיה | 195,871 | ||
| 7 | שצ'צ'ין | פומרניה המערבית | 396,168 | 17 | סוסנוביץ | שלזיה | 193,660 | ||
| 8 | בידגושץ' | קויאוויה-פומרניה | 337,666 | 18 | קיילצה | שוויינטוקז'יסקיה | 186,894 | ||
| 9 | לובלין | לובלין | 334,681 | 19 | גליביצה | שלזיה | 174,016 | ||
| 10 | ביאליסטוק | פודלסיה | 294,242 | 20 | זאבז'ה | שלזיה | 170,225 | ||