פתיחת התפריט הראשי

טייבה

עיר בישראל

טַייבָּהערבית: الطيّبة, תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") היא עיר במחוז המרכז בישראל, כ-9 ק"מ מצפון-מזרח לכפר סבא, כ-3 ק"מ מצפון לכוכב יאיר. נחשבת לעיר מרכזית באזור המשולש. תושביה מוסלמים. היא הוכרזה כעיר בשנת 1990. בעיר שתי חמולות גדולות - חמולת מסארווה וחמולת חאג' יחיא.

טייבה
Taybe COA.png
PikiWiki Israel 16164 Center of Taybee.jpg
מרכז טייבה
שם בערבית الطيّبة
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שועאע מסארווה מנצור
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 43,127 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 45
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,247 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 96
תחום שיפוט[2] 18,870 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 83
32°15′54″N 35°00′25″E / 32.2650522061874°N 35.0069292832751°E / 32.2650522061874; 35.0069292832751
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3814
    - דירוג מדד ג'יני 174
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.9%
גילאי 5 - 9 10.4%
גילאי 10 - 14 11.3%
גילאי 15 - 19 10.9%
גילאי 20 - 29 16.2%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 15.1%
גילאי 60 - 64 2.8%
גילאי 65 ומעלה 5.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 18
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 7
תלמידים 10,821
 –  יסודי 5,519
 –  על-יסודי 5,302
מספר כיתות 386
ממוצע תלמידים לכיתה 28.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל טייבה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

שמה של העירעריכה

השם טייבה (الطيّبة) הוא קיצור של השם א-טייבת אל-איסם (الطيّبة الاسْم) - "טובת השם" או "זו ששמה טוב". שמו של המקום בתקופות שקדמו לכיבוש הערבי של הארץ היה "עפרית" או "עפרה". בערבית משמעות המילה "עִפְרית" (عفريت) היא "שֵד", ולכן העדיפו תושבי המקום לקרוא לו בשם בעל משמעות חיובית. שם זה ניתן לכמה יישובים בארץ ובלבנון ששמם הקודם היה בעל משמעות שלילית בערבית.

השערה נוספת למקור שם העיר גזורה מהמילה "טיבתא" המופיעה בתלמוד הירושלמי במסכת דמאי ב' ("עד היכן פונדקא דעמודא פונדקא דטיבתא עד כפר סבא")[3] עדות נוספת להשערה זו הם ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה ותקופת הברזל שנמצאו בשטח היישוב.[4] יש המזהים את טייבה עם עפרה המקראית, עירו של גדעון.[5]

עבדאללה הראשון, מלך ירדן אמר על טייבה "כל הטייבות (שבעולם) לאלוהים - למעט זו של בני סעב" (טייבה שבמשולש מכונה טייבת בני סעב)[דרושה הבהרה].

היסטוריהעריכה

כאמור, ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בשטח היישוב מלמדים על התיישבות במקום כבר בזמן תקופת הברונזה, שהתקיימה גם בזמן תקופת הברזל. בסמוך לה עבר אחד מנתיבי "דרך הים".[6] כמו כן נמצאו שרידים של התיישבות במקום מזמן האימפריה הרומית, האימפריה הביזנטית וכן מסגד מזמן שלטונם של הממלוכים. לאחר עשרות שנים ננטש היישוב במקום, ובמאה ה-17 התיישבו בו שבטים מאזור ערב הסעודית ומצרים - השבטים המצריים מצארוה או מסארוה, שכיום מהווים את החמולה הגדולה ביותר בעיר, השבטים הבדואים ערב אל-בצה (عرب البصة) וערב אל-מראמרה (عرب المرامرة) ועוד. בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית הפכה טייבה למרכז אזורי.

בתקופת המנדט הייתה טייבה חלק מנפת טולכרם. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-4,290 תושבים. שטחי הכפר השתרעו על פני 40,625 דונמים (מתוכם 1,581 דונמים שטחים ציבוריים ו-6,294 דונמים של כפר יעבץ).[7]

בזמן מלחמת העצמאות התבצרו במקום כוחות של ארגונים ערבים חמושים לצד כוחות של הצבא העיראקי. החיילים העיראקיים הוחלפו על ידי כוחות ירדניים, אשר שהו במקום בסופו של דבר במשך כשבועיים. בהסכמי שביתת הנשק עם ירדן הועברה טייבה יחד עם אזור המשולש כולו לידי ישראל. לפיכך, קיבלו התושבים אזרחות ישראלית, אולם עד שנת 1966 היו נתונים לממשל צבאי.

בשנת 1948 השתתפו תושבי טייבה בקרב נגד כוח ההגנה במהלך "מבצע מדינה", כאשר ניסו לכבוש את טירה. הכוחות שהגיעו מטייבה כיתרו את כוח "ההגנה" וגברו עליו. חלק מלוחמי ההגנה נגררו מאחורי מכונית עד טייבה וגופותיהם לא נמצאו עד היום הזה. בכך כשל הניסיון לכבוש את טירה.

בשנת 1952 קיבלה טייבה מעמד של מועצה מקומית. בשנת 1990 הוכרה כעיר. כיום טייבה היא אחת הערים הערביות הגדולות ביותר בישראל והיא העיר השנייה בגודלה באזור "המשולש".

ב-2007 הודח ראש העיר עבד אל-חכים חאג' יחיא על ידי שר הפנים ובמקום המועצה מונתה ועדה קרואה שראשיה התחלפו כמה פעמים וביניהם היו שלמה טויזר וחמי דורון,[8][9] ומסוף 2013 כיהן בתפקיד אריק ברמי. במקביל מינתה השופטת ורדה אלשיך את עורך הדין אבנר כהן כנאמן שאחראי על החזר חובות לנושים ועל הניהול הכספי השוטף של העירייה. במסגרת הוועדה הקרואה הועלה אחוז הגביה של הארנונה מ-15 ל-85, טופלו שפכים, תוכננה תוכנית מתאר לבנייה רוויה, והוזרמו לעיר רק בתקופת הכהונה האחרונה 185 מיליון שקלים. ב2015 לאחר שמונה שנים בהן ניהלה את העיר ועדה קרואה, נבחר לראשות עיריית טייבה עו"ד שועאע מסארווה-מנצור. בנוסף, נבחרה לראשונה אישה, ד"ר נהאיה חביב, לכהן במועצת העיר.[10].

אתרים היסטורייםעריכה

המצודהעריכה

בחלק העתיק של העיר נמצאת מצודת אלעליה אלטווילה שהייתה במקור מצודה ומגדל ממלוכי. ב-1706 נבנתה המצודה על שרידי המצודה הישנה. המצודה נבנתה בשלושה שלבים, ואפשר לראות זאת לפי צורת הבנייה, לפי הצבע ולפי סוגי האבנים. גובה המצודה 17 מטר, והיא בנויה משתי קומות. לקומה השנייה עולים באמצעות מדרגות פנימיות.

אל-סיבאטעריכה

הפירוש המילולי למילה "סיבאט" הוא "הסמטה שמעליה בית" או "מעבר בין שני בתים". הסיבאט בטייבה נמצא בשכונה העליונה העתיקה ליד מגדל המים (אל-חאווז). הסיבאט נבנה על ידי משפחת שנאכר ונקרא על-שם אחמד שנאכר.

עץ האלון העתיקעריכה

עץ האלון העתיק בטייבה נחשב לעץ האלון הגדול ביותר בישראל. היקפו 690 ס"מ לפי הערכות נאמד גילו בכ-1,400 שנים.[11] הוא שריד מהתקופה העות'מאנית שבה עצי האלון היו נפוצים באזור השרון. העץ נמצא בשדותיו של ואליד צאדק, בעבר חבר כנסת וסגן שר החקלאות מטעם מרצ בממשלת רבין השנייה.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בטייבה 43,127 תושבים (מקום 45 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לטייבה דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 71.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,848 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[12]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

 

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יוסף פטריך, Joseph Patrich, The Wall Street, the Eastern Stoa, the Location of the Tetrapylon, and the Halakhic Status of Caesarea (interpreting "Tosefta Oholot" 18:13) / רחוב החומה, הסטיו המזרחי, מקום הטטרפילון והמעמד ההלכתי של קיסריה (לביאורה של תוספתא, אהלות יח, יג), Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv / קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 2006, עמ' 7–30
  4. ^ מאגר ספרות הקודש של אתר סנונית.
  5. ^ חנן אשל, ‏לזיהויה של עפרה - עיר גדעון, קתדרה 22, ינואר 1982, עמ' 8-3, הערות: צבי גל, ‏לזיהוי מקומה של עפרה אבי העזרי, קתדרה 24, יולי 1982, עמ' 182-181
  6. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ-ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1999, עמ' 377
  7. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  8. ^ זמן מעריב, חמי דורון ינסה לשקם את טייבה, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2008
  9. ^ שלומית צור, טייבה מתחילה לצאת מהבוץ: הוועדה המחוזית אישרה הקמת 1,300 יח"ד; בקרוב יוקם סינמטק ראשון בעיר, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2010
  10. ^ חסן שעלאן, טייבה: עו"ד מנצור נבחר לראשות העירייה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015
  11. ^ אלי אשכנזיחשיפה: האלון של טייבה הוא הגדול בישראל, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2007
  12. ^ פרופיל טייבה באתר הלמ"ס