כוכבי שמש

משפטן ישראלי

כוכבי שמש (10 בינואר 1944 - 13 במאי 2019) היה עורך דין, פעיל חברתי, ממנהיגיה הבולטים של תנועת הפנתרים השחורים, האידאולוג ודובר התנועה מיום היווסדה, ערך את ביטאון התנועה "הפנתר השחור"; כתב את כל כרוזי התנועה (פרט לכרוז הראשון), איש שמאל בדעותיו הפוליטיות.

כוכבי שמש
לידה 10 בינואר 1944
בגדאד, ממלכת עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 2019 (בגיל 75) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972. מימין לשמאל: יעקב אלבז, עמרם כהן, יצחק כהן, כוכבי שמש, פליקס זגרון, סמי גוהר, יגאל בן-נון, טובה גוהר

ביוגרפיה

עריכה

כוכבי שמש נולד בבגדאד שבעיראק בבית החולים היהודי ע"ש רבי מאיר בעל הנס. עלה עם משפחתו לישראל ביולי 1950 וגדל בשכונת מוסררה שבירושלים. היה בוגר אוניברסיטת מנצ'סטר (לימים, הקריה האקדמית אונו) במשפטים וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח. כוכבי היה מרצה למנהיגות חברתית, קידום רעיונות ומאבקים והפעלת תקשורת - עיתונאי ופובליציסט. עמד בראש מפעל כינוס הארכיב הישראלי למהפכנות.

נמנה עם מייסדי תנועת המחאה הישראלית הפנתרים השחורים ב-1971[1], היה האידאולוג ומזכיר התנועה[2] מיום היווסדה ועד לכניסתם של צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו לכנסת (1971–1977). לצד צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו היוו את הנהגת הפנתרים השחורים[3].

כוכבי שמש השתתף בכל ההפגנות והמבצעים של תנועת הפנתרים השחורים. באוגוסט 1971 לאחר שהמשטרה פיזרה הפגנה של הפנתרים בכיכר ציון[4], הוא נעצר יחד עם חבריו בחשד שהפרו את רישיון ההפגנה שניתן להם[5]. בינואר 1972 נעצר כשהפגין מחוץ לבנייני האומה בהם התכנס הקונגרס הציוני[6]. בינואר 1972 נדון לקנס על הפצת עיתון ללא רישיון[7]. במרץ 1972 ארגון פעילות להשבת פנקסי מילואים כמחאה על המצב הכלכלי הקשה[8].

ב-15 במרץ 1972 השתתף ב"מבצע החלב". בפעולה זו נלקחו בקבוקי חלב, שהיו מיועדים לשכונת רחביה המבוססת בירושלים, וחולקו בשכונת האסבסטונים הענייה. בכרוז שהוצמד לבקבוקי החלב נאמר: "מבצע חלב לילדי שכונות העוני. ילדים אלה אינם מוצאים מדי בוקר מאחורי הדלת את החלב לו הם זקוקים. לעומתם יש כלבים וחתולים בשכונות העשירות שלהם יש חלב כל יום ובשפע"[9]. בתחילת מאי 1972 השתתף בהפגנה באוניברסיטה העברית בירושלים[10]. ביוני 1972 הביע עמדות בעד שינוי פני החברה וקביעת משכורת של העובד לפי צרכיו[11]. לאחר ששני פנתרים נעצרו בחשד לכוונה להצית את משרדי הליגה להגנה יהודית קיים פגישת פיוס עם מאיר כהנא ביולי 1972[12].

לקראת הבחירות לכנסת השמינית התנגד לריצה משותפת של הפנתרים עם שלום כהן והתמודד בראשות רשימה משלו יחד עם אדי מלכה. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית היה שותף עם צ'רלי ביטון להסכם עם רק"ח על הקמת חד"ש[13]. לאחר הבחירות הוא שימש עוזר פרלמנטרי של ביטון ואחר כך כעוזר ודובר של סעדיה מרציאנו[14].

בשנת 1972, יצא שמש עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית לפסטיבל הנוער הדמוקרטי שנערך במזרח ברלין ושם פגש לראשונה מנהיגים בכירים מהארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אנג'לה דייוויס, חברת הפנתרים השחורים בארצות הברית ביקשה להיפגש עמו והשניים נפגשו. בין היתר נפגש עם נשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו, עם נשיא גרמניה המזרחית לשעבר אריך הונקר, עם ראש ממשלת צרפת לשעבר פייר מנדס פראנס, עם שגריר ברית המועצות בוושינגטון לשעבר אנטולי דוברינין ועם הפילוסוף הצרפתי ז'אן-פול סארטר. בסוף 1977 השתתף במפגש נוסף באירופה[15].

שמש נמנה עם הראשונים שנפגשו עם חברי המחתרת המרוקנית שבראשה עמד היהודי אברהם צרפתי. בשנת 1980 יזם והקים את "החזית המזרחית" שבין מייסדיה היו גם בן-דרור ימיני, מאיר עמור, ויקי שירן ויוסף שילוח[16]. ראשיתה של התנועה היה בפרסום מודעה נגד הרב מאיר כהנא שבה נאמר, כי כיהודים שחיו בארצות ערב אנו מתנגדים לגזענות של כהנא, וכי יש לשרש את הגזענות מהחברה הישראלית. המשכה היה ביוזמה למפגש עם אש"ף בחסות נשיא רומניה. החזית המזרחית היא זאת שטבעה את המונח "מזרחים" שהחליף את המונח השגור "בני עדות המזרח".

בשנת 1983, פתח שמש עם שותפו יחזקאל הללי את "הבר האדום"[17]. בין באיו היו משוררים, סופרים, זמרים ושחקנים מהבוהמה התל אביבית, ובהם: אהרון בכר, שייקה בן פורת, דן בן אמוץ, עמוס קינן, יחזקאל אדירם, עמנואל בר-קדמא, אמנון דנקנר, יונתן שם אור וחיים אסא.

בשנת 1992, הקים עם חברו סעדיה מרציאנו את מרכז הגמילה מסמים כפר זוהרים שבו נגמלו עשרות נרקומנים[18]. לקראת שנת היובל למדינת ישראל היה שותף ליוזמה לחנינה כללית למכורים לסמים שנכלאו בבתי סוהר והעברתם למוסדות גמילה[19].

בשנת 1999, החל ללמוד משפטים, הוסמך כעורך דין ב-2003 והצטרף כחבר ללשכת עורכי הדין בישראל.

בשנת 2007, הקים עם צ'רלי ביטון תנועה חברתית חדשה, בה היו שותפים, פרט לפעילים ממוצא מזרחי, פעילים יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה[20].

בשנת 2012, ייצג בהתנדבות את דליה וירצברג-רופא ואת צביאל רופא בעתירת בג"ץ למען זכות הבחירה במסגרת האשפוז הפסיכיאטרי[21].

חיים אישיים

עריכה

שמש נישא לד"ר רחל אשור בפברואר 1987[22], ונולדו להם שלושה ילדים. נפטר ב-13 במאי 2019[23].

ממאמריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כוכבי שמש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הפנתרים השחורים הבטיחו הפגנה שקטה, דבר, 5 ביולי 1971
  2. ^ מנחם תלמי, שאגת פנתרים בכיכר מנורה, מעריב, 7 בינואר 1972
  3. ^ גידי וייץ, נמר כפול, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  4. ^ המשטרה פיזרה, דבר, 24 באוגוסט 1971
  5. ^ הוארך מעצר שלושה פנתרים, דבר, 27 באוגוסט 1971
  6. ^ המשטרה פעלה למנוע אלימות, דבר, 21 בינואר 1972
  7. ^ על תשלום קנס, מעריב, 9 בפברואר 1972
  8. ^ עוד יוצאי צבא מתכוונים להחזיר פנקסי המילואים, מעריב, 10 במרץ 1972
  9. ^ עופר אדרת, מבגדד למוסררה: האידיאולוג של "הפנתרים השחורים", באתר הארץ, 16 במאי 2019
  10. ^ אנשי שי"ח ומצפן, דבר, 3 במאי 1972
  11. ^ פנתרים שחורים פנצתרים ורודים, דבר, 9 ביוני 1972; המשך
  12. ^ התפייסות בין הפנתרים והליגה, דבר, 7 ביולי 1972
  13. ^ אהוד יערי, רק"ח פורצת את הבדידות, דבר, 6 במרץ 1977
  14. ^ כוכבי שמש החליף את מיכה מיימון כדוברו של מרציאנו, כל העיר, 9 בינואר 1981
  15. ^ ישראלים במגעים עם אש"ף באירופה, דבר, 1 בנובמבר 1977
  16. ^ נתן זהבי, אילן כפיר, פאר־לי שחר, המשלחת לרומניה: החזית המזרחית נשארת בבית, חדשות, 5 בנובמבר 1986
  17. ^ ירון פריד, מכת שמש, כותרת ראשית, 13 באפריל 1988
  18. ^ יאיר אטינגר, מאות ליוו את הפעיל החברתי סעדיה מרציאנו למנוחות, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2007
  19. ^ הדס מגן, ‏אנשי התנועה לחנינה בשנת היובל מאיימים בארגון שביתת אסירים, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1997
  20. ^ עקיבא אלדר, צ'רלי ביטון מקים תנועה חברתית עם עולים מרוסיה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2007
  21. ^ גלי וינרב, ‏נפגעי הנפש עותרים לבג"ץ: תנו לנו לבחור בית-חולים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2012
  22. ^ דודו ראש העיר, חתונה טראנס־עירונית, כל העיר, 27 בפברואר 1987
  23. ^ עופר אדרת, האידיאולוג של הפנתרים השחורים, באתר הארץ, 16 במאי 2019