ויקיפדיה

אגף ייעוץ וחקיקה

(הופנה מהדף ייעוץ וחקיקה)

אגף ייעוץ וחקיקה הוא שמו (משנת 2017) של האגף במשרד המשפטים בראשו עומד היועץ המשפטי לממשלה העוסק בליווי משפטי של הכנת החקיקה בממשלה ובכנסת ובייעוץ משפטי לרשות המבצעת ולרשויות ציבוריות נוספות. לצד אחריות שזו תשמור על קיום החוק. למעשה אגף "ייעוץ וחקיקה" כולל את כל התחומים שבסמכות היועץ המשפטי לממשלה למעט הפרקליטות.

אגף ייעוץ וחקיקה
בניין משרד המשפטים המשמש את אגף "ייעוץ וחקיקה"
בניין משרד המשפטים המשמש את אגף "ייעוץ וחקיקה"
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד המשפטים
סוכנות אם היועץ המשפטי לממשלה
תאריך הקמה 2017 (מתכונת נוכחית)
ממשלה ממשלת ישראל
ראש גלי בהרב-מיארה
מטה מרכזי קריית מנחם בגין, ירושלים

חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה קובעת את הפירוש המחייב של הדין עבור הגופים הממשלתיים השונים והנחייתו בסוגיות משפטיות מחייבת אותם בפעולתם. במסגרת זו עובדת ייעוץ וחקיקה באופן שוטף עם היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וברשויות שלטון אחרות, בהכוונה משפטית-מקצועית ובקביעת מדיניות משפטית וחוקתית מקום שהדבר נדרש.  

עבודת ייעוץ וחקיקה נעשית במסגרת שבע מחלקות אשר בראש כל אחת מהן עומד משנה ליועצת המשפטית לממשלה. משפטני ייעוץ וחקיקה מייצגים את היועצת המשפטית לממשלה ואת משרד המשפטים בפני ועדות השרים השונות וועדות הכנסת, וכן הם נוטלים חלק בוועדות ציבוריות וצוותים בין-משרדיים של הממשלה. המשפטנים בכל אחת ממחלקות המשנה עוסקים בשאלות של ייעוץ וחקיקה גם יחד בנושאים הנתונים לאחריותם.[1]

תפקידים

עריכה

תפקידי אגף ייעוץ וחקיקה:

  • משמשת כגוף המנחה מקצועי המוסמך עבור הממשלה לעניין הכנתן של הצעות חקיקה ויוזמות של חוקי יסוד.
  • מלווה את הליכי החקיקה של הצעות החוק הממשלתיות והצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ושל ועדות הכנסת.
  • מנחה את משרדי הממשלה לגבי הכנת החקיקה בנושאים אשר בתחום אחריותם ומסייעת בהתקנת חקיקת המשנה של כל משרדי הממשלה.
  • יוזמת ומובילה הליכי חקיקה בנושאים אשר באחריות משרד המשפטים.
  • נותנת סיוע ליועץ המשפטי לממשלה במתן חוות דעת והנחיות משפטיות לממשלה על זרועותיה וגופיה.

היסטוריה

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כבר בשנתה הראשונה של מדינת ישראל, פעלו תחת היועץ המשפטי לממשלה מחלקות שעסקו בחקיקה ובייעוץ. בשנת 1958 נערך שינוי ארגוני בו הוקמה "מחלקת משפט אזרחי". ידין מונה לעמוד בראשה ותפקידו הוגדר "משנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי". בשנת 1978 נערך שינוי ארגוני נוסף במסגרתו הוקמה מחלקה חדשה שייעודה להתמקד במשפט הפלילי ובמקביל הועמד בראשות מחלקת ייעוץ "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין ייעוץ". לאחר מכן הוגדר גם תפקידו של העומד בראש מחלקת חקיקה "משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין חקיקה". בשנת 1980 מונה משנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי. בשנת 1988 שמשו בפועל ארבעה משנים ליועץ המשפטי לממשלה - ראשי מחלקות: חקיקה, ייעוץ, משפט עברי ותפקידים מיוחדים.[2]

בשנת 1995 הוקמה מחלקת "תפקידים מיוחדים".[3] בשנות ה-2000 הוקמו שתי מחלקות נוספות: המחלקה הכלכלית והמחלקה הבינלאומית אשר גם בראש כל אחת מהן עומד משנה ליועץ המשפטי לממשלה. בשנת 2017 בוצע ארגון מחדש של כלל המחלקות, במסגרתו שונה שמם של חלק מהמחלקות, הוקמה מחלקת "ניהול ותפקידים מיוחדים" והאגף הכולל את כל המחלקות נקרא ייעוץ וחקיקה.

המחלקות ההיסטוריות

עריכה

חקיקה

עריכה

בתחילת דצמבר 1947 הטילה הסתדרות עורכי הדין על 4 חברים בה ליזום צעדים ראשונים לקראת החקיקה במדינה העצמאית. ואלו בחרו "מועצה משפטית" בה 31 משפטנים בראשות דב יוסף שהתחלקה למחלקות רבות שאחת מהן נועדה להכין ולעבד את החומר המשפטי ולהתאימו למצב החדש.[4] בינואר 1948 פעלה הלכה למעשה "מחלקת חקיקה" שהכינה את החומר התחיקתי לקראת הכרזת המדינה.[5] המחלקה עסקה בהכנת חוקים שיזם משרד המשפטים וניהלה משא ומתן עם משרד הממשלה על חוקים אותם יזמו. המחלקה הייתה אחראית גם על הניסוח הסופי של כל הצעת חוק ושל כל חקיקת משנה ובכלל זה להשתתף בישיבות הוועדה של הגוף המחוקק. בנוסף הייתה המחלקה אחראית על הוצאת העיתון הרשמי "רשומות".[6] בסוף 1949 הוגדרה אחריות מחלקת חקיקה בצורה פשוטה ורחבה "ליווי כל הצעת חוק מרגע שנולדה היוזמה ועד לכניסת החוק לתוקף". לאחריות המחלקה נוספה עריכת משפט משווה בכל הנוגע לחקיקת משנה.[5] בשנתה הראשונה ניסחה המחלקה 97 פקודות של מועצת המדינה הזמנית ו-29 חוקים של הכנסת; השתתפה בניסוח 21 חוקי משנה וחוקי עזר בתקופת הממשלה הזמנית, ו-136 בתקופת הממשלה הנבחרת.[6] אורי ידין מתאר ביומנו את ההתרגשות ששררה במחלקה באותם ימים: ”עוד 8 ימים נשארו. מתקרב היום הגדול בו אנו עתידים להיות למדינה. האם נהיה מוכנים? אנו, כולנו, בלבותינו, מחשבותינו, ואנו העמלים על הכנת הח[ו]ק הראשון, אכן רק ח[ו]ק מעבר לסדרים זמניים, אך יחד עם זאת ח[ו]ק ראשון של מדינת יהודים זה קרוב לאלפיים שנה. העבודה נעשית דחופה, נעשית קדחתנית יותר ויותר”.[7] משה זילברג ביקר את נוסח החוקים וכתיאורו של ידין: ”הפך כל מילה הנה והנה והתמסר מאוד לעניין. קשה היה לרסן את הרוח התוססת שבו... מידי פעם התפרץ והפליג על גלי המליצה אך לבסוף נתן תרומה חשובה”.[8] ב-10 במאי (5 ימים לפני הכרזת העצמאות) הוגשה טיוטת מגילת העצמאות לביקורת המחלקה שהכניסה בה תיקונים ממשיים בהם השמטת גבולות החלוקה.[9] ב-12 במאי כבר נודעה למחלקה חשיבות ציבורית, שבאה לידי ביטוי בבקשתו של מזכיר אגודת העיתונאים לערוך מסיבת עיתונאים בה תוסבר עבודת המחלקה.[10] כבר ב-16 במאי השתתפו שנים מחברי המחלקה בישיבת מועצת המדינה הזמנית, במעמד של "עוזרי שר המשפטים".[11]

בסוף מאי 1948, שבועיים בלבד לאחר הכרזת העצמאות, נקרא חיים כהן ששהה בירושלים הנצורה להופיע לפני שר המשפטים שפעל אז בתל אביב. כהן היה מהראשונים שנסעו בדרך בורמה, כשהגיע למשרד המשפטים הציע לו השר לנהל את "מחלקת חקיקה" שהייתה אחת מארבע המחלקות שהרכיבו את משרד המשפטים, וכהן קיבל את התפקיד בהתלהבות.[12] ביוני הוקמה "מחלקת חקיקה" באופן פורמלי, תוך ויכוח בתוך משרד המשפטים האם מחלקת חקיקה תהיה תחת היועץ המשפטי לממשלה או שתהיה כפופה לשר עצמו.[13] לאחר חודש בתפקיד, בו נתגלו כישוריו של כהן, הטיל עליו ראש הממשלה עצמו את תפקיד פרקליט המדינה ומנהל משרד המשפטים, ולמנהל מחלקת חקיקה מונה אורי ידין.[12] במהלך יוני אישר פנחס רוזן חלוקה ראשונית של מחלקות משרד המשפטים שיזם חיים כה, לאחריה עמד ידין בראש מחלקת חקיקה שכללה מלבדו רק שני עוזרים ומזכירה.[14] ידין נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-1 ביולי.[15] ידין תיאר באותו יום את ניהול מחלקת חקיקה: ”אני רואה בעבודה זו את אחד התפקידים הנכבדים ביותר שיש למלא בכל מערכת השלטון של המדינה”.[15]

"התאחדות הנשים לשוויון זכויות" פנתה לשר המשפטים בדרישה "לתקן עוול היסטורי" ולמנות ב"מחלקת חקיקה" היוקרתית מספר ניכר של נשים. השר הביע את הסכמתו, אך בפועל נשים שולבו רק במחלקות אחרות (נחשבות פחות) של משרד המשפטים.[16] מדי בוקר היה מנהל "מחלקת חקיקה" מגיע ללשכת שר המשפטים לדיון בעניינים השוטפים. בכל יום שישי הגיש מנהל "מחלקת חקיקה" לשר דו"ח שבועי מודפס.[17] באמצע יולי נערכה במשרד המשפטים ישיבה של כלל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, בה הנחה שר המשפטים שכל ענייני החקיקה ירוכזו אך ורק בידי מחלקת החקיקה של משרד המשפטים.[18] בסוף יולי צורף למחלקה חיים יוסף צדוק[19] ולאחר מכן גם משה לנדוי.[20]

ייעוץ

עריכה

במהלך יוני 1948 אישר פנחס רוזן חלוקה ראשונית של מחלקות משרד המשפטים שיזם חיים כהן, לאחריה פעלה מחלקת ייעוץ, בראשה עמד בייקר.[14] מאז הקמתה, מחלקת ייעוץ העניקה מענה לשאלות משפטיות של משרדי הממשלה ובמקביל בדקה אם משרדי הממשלה פועלים כדין. בנוסף המחלקה סייעה ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים, והייתה אחראית לתיאום פעולותיהם. עד שנת תש"י הוכנו במחלקה מעל 300 חוו"ד שביססו את המשפט הישראלי המתהווה.[21]

בשנת 1978, הועמד בראשות מחלקת ייעוץ משנה ליועץ המשפטי לממשלה. בשנת 1988 הייתה המחלקה אחראית גם למתן חוות דעת משפטית לתאגידים ציבוריים ולחברות ממשלתיות, ושמשה גורם מסייע ומדריך ליועצים המשפטיים בכל שירות המדינה. חילוקי דעות משפטיים בין משרדי ממשלה שונים, הובאו לפני משפטני המחלקה שלעיתים אף שמשו בהם בוררים. בנוסף המחלקה טיפלה בתלונות ציבור על פעולה של רשות שנעשתה בניגוד לחוק והשיבה לפניות ציבור בדבר ההיבטים המשפטיים של פעולות הרשויות.[22]

משפט עברי

עריכה

המחלקה למשפט עברי הוקמה בתמוז תש"ח כמחלקה עצמאית במשרד המשפטים,[23] אך ב-1950 כבר נכללה המחלקה בין מחלקות היועץ המשפטי לממשלה.[24]

המחלקה נקראה "המכון לחקר החוק העברי" ותפקידה היה "להכין קודיפיקציה של משפט התורה" ובכלל זה "לבדוק את התחיקה השוטפת לאור המשפט העברי המקורי, ולעזור למשרד המשפטים לבנות את התחיקה של מדינת ישראל על יסודות המסורת" וכן "להכין הצעות שיטתיות של ספרי חוקים בשטח המשפטי והדיון האזרחי. בנוסף הוטל על המחלקה "לשמש מרכז לכל חוקרי החוק העברי ולהוציא כתב עת ייעודי. בשנותיה הראשונות השתתפה המחלקה בהוצאת כתב העת יבנה.[23] עובדי המחלקה היו בעלי השכלה תורנית ואקדמאית.[25]

בשנת 1980 מונה נחום רקובר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי. לאחר פרישתו של רקובר לא מונה משנה חדש לעניין משפט עברי.

נוסח החוק

עריכה

עם קום המדינה מחלקת חקיקה הייתה אחראית גם על נוסח החוקים. הדפסת העיתון הרשמי על ידי המחלקה נדחתה בשבועות הראשונים בשל האזעקות התכופות.[26] עם הדפסת תרגום בערבית לעיתון הרשמי, התנהל ויכוח בין אורי ידין ראש מחלקת חקיקה שתבע לכתוב בראש הגיליון שזהו "תרגום מהמקור בערבית" לבין שר המשפטים שהתנגד לכך. העניין הועבר להכרעת ראש הממשלה שקיבל את הצעת ידין.[27]

עקב העומס הרב שהוטל על מחלקת חקיקה, באוקטובר 1948 הוקמה מחלקה עצמאית "נוסח החוק", שכללה את "הועדה למונחי המשפט" בה היו חברים 23 שופטים עורכי דין וחברי וועד הלשון. באפריל 1949 הועברה אליה האחריות על רשומות.[28] ב-1949, לבקשת שגרירים ישראלים בחו"ל ושגרירים זרים בישראל, החלה המחלקה לתרגם את החוקים לאנגלית ולצרפתית.[25]

תכנון משפטי

עריכה

ב-1 ביולי 1949 הוקמה כמחלקה עצמאית "מחלקת התכנון המשפטי" במטרה לטפל בחוקים מרכזיים כדוגמת: סד"א, סד"פ, חוק העונשין וחוק הקרקעות.[5] תפקיד המחלקה הוגדר "הכנת חקיקה מקיפה לטווח הארוך, שתחליף את החוקים העות'מאנים והמנדטורים בשיטה משפטית ישראלית, מקורית ועצמאית". בתשי"ב הועמד בראש המחלקה אורי ידין שניהל קודם לכן את מחלקת חקיקה.[29]

המשנים ליועץ המשפטי לממשלה לדורותיהם

עריכה
שם משנה ליועמ"ש לעניין תקופת כהונה תפקידים נוספים
צבי עלי בקר ייעוץ 1948–1950 נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
גד קטרון חקיקה
חקיקה פיסקאלית		 1954–?
?		 רשם הפטנטים
היועץ המשפטי של ועדת הכספים
אורי ידין תכנון המשפט 1954–1966 פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטה העברית בירושלים
מייסד ועורך ראשי של כתב העת The Israel Law Review
זאב שר ייעוץ 1970–1973 רשם הפטנטים
היועץ המשפטי של הכנסת
היועץ המשפטי של בנק ישראל
מישאל חשין ייעוץ (ציבורי) 1973–1978 מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית
שופט בית המשפט העליון
מאיר גבאי ייעוץ (מסחרי) 1973–?
יורם בר סלע ייעוץ 1978–1987
יהודית קרפ ייעוץ לתפקידים מיוחדים
תפקידים מיוחדים
משפט פלילי		 1978–1996
1996–
–2003		 חברת המועצה של הקרן החדשה לישראל
יו"ר ועדת ההיגוי של "תוכנית המשפטנים" של הקרן
חברת המועצה של יש דין.
שלמה גוברמן חקיקה 1982–1993
נחום רקובר משפט עברי 1982–1989 ראש מורשת המשפט בישראל
נשיא מכללת תלפיות
יצחק אליאסוף ייעוץ 1987–1989 שופט בית הדין הארצי לעבודה
ברוך אברהמי תפקידים מיוחדים 1989–1996 בעליו של "משרד עורכי הדין ברוך אברהמי", פרשן משפט בעיתון מעריב[30]
טנה שפניץ ייעוץ במשפט אזרחי 1990–2005 יו"ר הוועדה למניעת ניגוד עניינים
אליקים רובינשטיין ייעוץ 1992 היועץ המשפטי לממשלה
שופט בית המשפט העליון
מני מזוז ייעוץ 1994–2004 היועץ המשפטי לממשלה
שופט בית המשפט העליון
מנחם פינקלשטיין חקיקה 1995 שופט והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים
יהושע שופמן חקיקה 1994–2009
דוידה לחמן–מסר משפט כלכלי-פיסקלי 1995–2007
לבנת משיח תפקידים מיוחדים 2003–2007
מלכיאל (מייק) בלס ייעוץ 2004–2012
שביט מטיאס משפט בינלאומי 2004–2013
שרית דנה משפט אזרחי 2005–2013 יו"ר מועצת שמאי המקרקעין
אורית קורן חקיקה 2007–2015
רחל גוטליב משפט פלילי 2007–2011
אבי ליכט כלכלי-פיסקלי

תפקידים מיוחדים

2009–2018
שי ניצן תפקידים מיוחדים 2012–2013 פרקליט המדינה
דינה זילבר משפט ציבורי-מנהלי (ייעוץ) 2012–2020
ארז קמיניץ משפט אזרחי 2021-2013
רז נזרי משפט פלילי

משפט ציבורי-חוקתי ניהול ותפקידים מיוחדים

2022-2011
רועי שיינדורף משפט בינלאומי 2022-2013

מחלקות האגף

עריכה

המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים

עריכה

בשנת 1995, הוקמה מחלקת "תפקידים מיוחדים". במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים", ובראשה עומד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (מנהל מערך ייעוץ וחקיקה), המכונה גם "המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לניהול ותפקידים מיוחדים". החל מ-22 במאי 2016 ועד 30 ביוני 2018, עמד בראשות המחלקה אבי ליכט.[31] החל מה-1 ביולי 2018 ועד ל-30 ביוני 2022 עמד בראשות המחלקה רז נזרי,[32] ומ-1 ביולי 2022 ועד היום עומד בראשות המחלקה שרון אפק.[33]

מחלקת ניהול ותפקידים מיוחדים עוסקת בשני תחומים נפרדים; תחום "עניינים מיוחדים" כולל את כלל הנושאים המורכבים והרגישים ביותר בהם נדרשת הכרעת היועץ המשפטי לממשלה. תחום "הניהול" כולל אחריות כללית על תפקוד המחלקות, הבניית תהליכי עבודה, תוכניות עבודה, תוכניות רוחב ממשלתיות ועוד. המחלקה כוללת את היחידה למשפט עברי והיחידה להבניית החקיקה.

המחלקה למשפט אזרחי

עריכה

כבר בשנת 1950 מונה רפרנט ייעודי שתפקידו לעסוק בייעוץ במשפט אזרחי.[34] בשנת 1984 מונתה איילה פרוקצ'יה לממונה על ייעוץ ל"עניינים אזרחיים"[35] ובמקביל הוקמה מחלקה לחקיקה בענייני חוזים".[35] החל מ-27 באוקטובר 2013 ועד ל-27 באוקטובר 2021 עמד בראשות המחלקה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט אזרחי, ארז קמיניץ,[36] ומיום 28 באוקטובר 2021 עומדת בראשות המחלקה כרמית יוליס.[37]

המחלקה כוללת שלושה אשכולות: "אשכול אזרחי" העוסק בתחומי המשפט האזרחי ובהם דיני חוזים, תחום האשראי, שוק ההלוואות, תובענות ייצוגיות,[38] נזיקין, ירושה ועוד. "אשכול נדל"ן", העוסק בתחומי הנדל"ן והמקרקעין; ואשכול "קניין רוחני" העוסק בכלל היבטי הקניין הרוחני.

המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי

עריכה

מחלקת "חקיקה" ההיסטורית עברה גלגולים רבים. במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי". החל מ-1 בינואר 2017 עד ל-30 ביוני 2022 עמד בראשות המחלקה רז נזרי,[39] ומ-1 ביולי 2022 ועד היום עומדת בראשות המחלקה אביטל סומפולינסקי.[40]

המחלקה עוסקת במשפט חוקתי ובכלל זה בדיני שעת חירום וחוקים המסדירים את רשויות השלטון בישראל. בנושא המחלקה אחראית על תחום חופש המידע, סדרי דין ודיני משפחה.

המחלקה למשפט כלכלי

עריכה

המחלקה הכלכלית-פיסקלית הוקמה בשנות ה-2000. במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה למשפט כלכלי". החל מ-1 בינואר 2017, עומד בראשות המחלקה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט כלכלי, מאיר לוין.[41]

מדי שנה המחלקה מלווה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים. בעבר המחלקה הכלכלית הייתה שותפה לחקיקה "רפורמת התחרות בסלולר", חוק הריכוזיות, חוק המזון, פירוק רשות השידור, שכר הבכירים בחברות ציבוריות והסדרת המיסוי על חברות הגז. כיום המחלקה מקדמת את "חוק התאגידים הציבוריים" ואת "חוק העמותות". לפי המשנה הקודם שעמד בראשות המחלקה, המחלקה הכלכלית משתדלת מאוד "להצניע את המעורבות כדי לא לקחת את הקרדיט מהיוזמים.[42]"

המחלקה למשפט פלילי

עריכה

בשנת 1978, הוקמה מחלקת "משפט פלילי". החל מ-1 ביוני 2017, עומדת בראשות המחלקה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט פלילי, עמית מררי.[43]

המחלקה על כלל ההיבטים של המשפט הפלילי בישראל. במסגרת זו המחלקה מגישה חוות דעת על כל הצעת חוק הכוללת רכיש פלילי. המחלקה גם אחראית על היבטים פליליים בינלאומיים כגון הסגרה ואמנות בתחום הפלילי. המחלקה קידמה חקיקה בנושאי סחר בבני אדם, עבריינות מין, סמים מסוכנים, איסור על הלבנת הון, פשיעה מאורגנת, עבירות טרור ואלימות במשפחה.

המחלקה למשפט בין-לאומי

עריכה

מחלקת משפט בין-לאומי הוקמה בשנת 2000, ובשנת 2003 צורפה למחלקה "החטיבה לקשרי חוץ".[44] החל מ-27 באוקטובר 2013 ועד ל-30 ביוני 2022 עמד בראשות המחלקה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט בינלאומי, רועי שיינדורף,[45] ומ-1 ביולי 2022 עומד בראשות המחלקה גיל-עד נועם.[46]

המחלקה אחראית על הטיפול בכלל ההיבטים המשפטיים של המשפט הבין-לאומי. במגדרת זו המחלקה מלווה כל הסכם בינלאומי עליו חותמת מדינת ישראל. המחלקה הבינלאומית היא המחלקה היחידה בייעוץ וחקיקה המשפטית גם כליטיגטורית של המדינה, וזאת בפני בתי דין זרים, גופי בוררויות בינלאומיים וגופי גישור בינלאומיים.

המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי

עריכה

כבר בשנת 1950 מונה רפרנט ייעודי שתפקידו לעסוק בייעוץ במשפט מנהלי.[34] מחלקת "ייעוץ" עברה מאז גלגולים רבים. במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי". החל מ-8 באוגוסט 2021, עומד בראש המחלקה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון.[47]

המחלקה אחראית על תחום המשפט המנהלי, ובמסגרת זו מטפלת בתחום טוהר המידות בשירות הציבורי ותמיכה במוסדות ציבור. בנוסף המחלקה אחראית על תחום האתיקה. בעבר המחלקה יזמה את "פרויקט שלטון החוק ברשויות המקומיות".[48]

בינואר 2017 החליטו שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית על האכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.[49]

בסוף אוגוסט 2017 צימצמה הממשלה שנית את סמכויותיה בנושא מגדר והעבירה אותם למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.[50] עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".[51]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תקופת הכהונה של המשנים ליועץ המשפטי לממשלה - תיקון החלטת ממשלה, החלטה מספר 2153 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, 11.12.2016. עד לאותה החלטה מונו המשנים ליועץ המשפטי לתקופת כהונה של 8 שנים.
  2. ^ "משרד המשפטים בשנת ה-40 למדינת ישראל, עמוד 19, הוצאת משרד המשפטים 1988
  3. ^ אבירם זינו, אורית קורן מונתה למשנה למזוז לענייני חקיקה, באתר ynet, 29 באוגוסט 2007
  4. ^ ספר אורי ידין, עמ' 103
  5. ^ 1 2 3 שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 123, בארכיון המדינה
  6. ^ 1 2 שנתון הממשלה לשנת תש"י, עמ' 129–130, בארכיון המדינה
  7. ^ ספר אורי ידין, עמ' 20
  8. ^ ספר אורי ידין, עמ' 21
  9. ^ ספר אורי ידין, עמ' 22
  10. ^ ספר אורי ידין, עמ' 24
  11. ^ ספר אורי ידין, עמ' 27
  12. ^ 1 2 "פליקס פנחס רוזן וזמנו", עמוד 416,412, רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן תש"ן-1990
  13. ^ ספר אורי ידין, עמ' 34
  14. ^ 1 2 ספר אורי ידין, עמ' 35
  15. ^ 1 2 ספר אורי ידין, עמ' 38
  16. ^ "פליקס פנחס רוזן וזמנו", עמוד 417, רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן תש"ן-1990
  17. ^ "פליקס פנחס רוזן וזמנו", עמוד 416, רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן תש"ן-1990
  18. ^ ספר אורי ידין, עמ' 40
  19. ^ ספר אורי ידין, עמ' 42
  20. ^ ספר אורי ידין, עמ' 45
  21. ^ שנתון הממשלה לשנת תש"י, עמ' 129, בארכיון המדינה
  22. ^ "משרד המשפטים בשנת ה-40 למדינת ישראל, עמוד 19–20, הוצאת משרד המשפטים 1988
  23. ^ 1 2 שנתון הממשלה לשנת תש"י, עמ' 139, בארכיון המדינה
  24. ^ שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 122, בארכיון המדינה
  25. ^ 1 2 שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 124, בארכיון המדינה
  26. ^ ספר אורי ידין, עמ' 31
  27. ^ ספר אורי ידין, עמ' 47
  28. ^ שנתון הממשלה לשנת תש"י, עמ' 130–131, בארכיון המדינה
  29. ^ שנתון הממשלה לשנת תשי"ב, עמ' 127, בארכיון המדינה
  30. ^ "מחלקה ראשונה", יואב יצחק, כרך א', עמוד 420
  31. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), החלטה מספר 1464 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, 22.05.2016
  32. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים) במשרד המשפטים, החלטה מספר 4018 של ממשלת ישראל, משנת 2018, באתר של משרד ראש הממשלה
  33. ^ אישור מינוי משנה ליועצת המשפטית לממשלה (מנהל מערך ייעוץ וחקיקה) במשרד המשפטים, החלטה מספר 1644 של ממשלת ישראל, משנת 2022, באתר של משרד ראש הממשלה
  34. ^ 1 2 שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 129, בארכיון המדינה
  35. ^ 1 2 שנתון הממשלה לשנת תשמ"ה, עמ' 512, בארכיון המדינה
  36. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים, החלטה מספר 827 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה
  37. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), החלטה מספר 539 של ממשלת ישראל, משנת 2021, באתר של משרד ראש הממשלה
  38. ^   עידו באום, אפרת נוימן, מה הסיכוי של כחלון להוריד את מחירי הדירות? "זו עבודה סיזיפית שתיקח שנים", באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2015
  39. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט חוקתי-ציבורי) במשרד המשפטים, החלטה מספר 2151 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה
  40. ^ אישור מינוי משנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), החלטה מספר 1402 של ממשלת ישראל, משנת 2022, באתר של משרד ראש הממשלה
  41. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, החלטה מספר 2152 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, 11.12.2016
  42. ^   עידו באום, אפרת נוימן, יסמין גואטה, עורכי הדין שהממשלה לא זזה מטר בלעדיהם, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2015
  43. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) במשרד המשפטים, החלטה מספר 2655 של ממשלת ישראל, משנת 2017, באתר של משרד ראש הממשלה, 21.05.2017
  44. ^ המחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה, באתר משרד המשפטים
  45. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בינלאומי) במשרד המשפטים, החלטה מספר 826 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה, 27.10.2013
  46. ^ אישור מינוי משנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי), החלטה מספר 1645 של ממשלת ישראל, משנת 2022, באתר של משרד ראש הממשלה
  47. ^ אישור מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), החלטה מספר 308 של ממשלת ישראל, משנת 2021, באתר של משרד ראש הממשלה
  48. ^   עידו באום, יסמין גואטה, הכירו: עורכי הדין שמשפיעים על הנושאים הכי רגישים בחברה הישראלית, באתר TheMarker‏, 18 בפברואר 2015
  49. ^ שלמה פיוטרקובסקי, סמכויות דינה זילבר מצטמצמות, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2017
  50. ^ אבישי גרינצייג, בשבע, ‏הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים', באתר כיפה, 1 ביולי 2018
  51. ^ רויטל חובל, בפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אגף_ייעוץ_וחקיקה&oldid=39590421"