לוח ארש
לוח אֶרֶשׁ הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).
 | |
| שער ספר לוח ארש | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב עמדין  |
| סוגה | הגנה על נוסח התפילה הקדום של נוסח אשכנז |
| נושא |
דקדוק |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
אלטונה |
| תאריך הוצאה | ה'תקכ"ט |
| תאריך הופעה ראשונה | אלטונה |
| סדרה | |
| מספר ספרים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 22024 |
| הספרייה הלאומית | 990023250990205171 |
  | |
בספר נמצאות כ-600 השגות על הנוסח והניקוד של רבי שלמה זלמן הנאו. הוא נכתב בשנת ה'תפ"ט, אך רק לאחר 40 שנה, בשנת ה'תקכ"ט הודפס בבית המחבר.
הרקע לחיבור
עריכה
בימי הביניים נוצרו בנוסח אשכנז הבדלים רבים בין קהילה לרעותה כתוצאה מהעתקה שגויה ושיבושי לשון מחמת הבורות בשפה העברית. סידורים רבים אף לא נוקדו, מה שהניח כר פורה לטעויות.[1]
במהלך השנים ניסו רבנים רבים לתקן את נוסח התפילה, בהם המהרי"ל,[2] המהרש"ל[3] והלבוש. מהפכת הדפוס שיפרה אך במעט את שיבושי הלשון ויצרה אחידות מסוימת,[4] אם כי לחלקם הגדול היא נתנה קביעות שמקורה בבורות המדפיסים. מצב עגום זה הוביל את רבי שבתי סופר מפרעמישלא לכתוב נוסח וניקוד בניסיון להפוך אותם לאחידים.[5][6] הסידור שערך זכה להסכמות רבות מחשובי הרבנים בני דורו, בהם השל"ה, המהרש"א, הרב נתן שפירא, הפרישה, הב"ח והרב אפרים זלמן שור. לא אחת שינה רבי שבתי מהנוסח האשכנזי לטובת הנוסח הספרדי, כאשר האחרון היה נראה לו מדויק יותר על פי כללי הדקדוק.[7]
ארבע שנים לאחר הוצאת סידורו של רבי שבתי הוציא רבי שלמה זלמן הנאו (רז"ה) ספר דקדוקי בשם "בניין שלמה" המלא בביקורת שלילית על חוסר דיוק של הקדמונים,[8] גם את רבי שבתי סופר הוא תקף ”ואיה סופר ואיה שוקל, אין זה מגדר מלאכת הדקדוק... כל ראיותיו בטלין ומבוטלין ואינם נכונים כלל...”.[9] בעקבות הביקורת הבוטה הכריחוהו מנהיגי קהילתו פרנקפורט דמיין להתנצל, בהתנצלות הביע צער על תקיפתו את דון יצחק אברבנאל, הרד"ק, רבי אליהו בחור והרב יצחק בן שמואל הלוי מחבר הספר שיח יצחק.[10][11]
בשנת ה'תפ"ה הוציא רבי שלמה זלמן הנאו סידור בשם "בית תפילה" על פי שיטתו.[12]
כתיבת הספר "לוח ארש"
עריכהראשון המגיבים על הסידור שהוציא רבי שלמה זלמן הנאו היה רבי יעקב עמדין בספרו "לוח ארש".[13] ספר זה הוא הספר הראשון שרבי יעקב עמדין השלים, אך הביאו לדפוס רק לאחר 40 שנה.
בספר יצא רבי יעקב עמדין במלחמת חורמה נגד רבי שלמה זלמן הנאו, ואף התנצל על כך שפעמים רבות הכניס לספר "לוח ארש" ולסידורו "עמודי שמים" את נוסחו של רבי שלמה זלמן הנאו. הוא כתב כי עשה זאת בטעות, מחמת שלא טרח לעבור על כל הסידור של רבי שלמה זלמן הנאו ועם זאת הסתמך עליו בכתיבת ספרו "יידע הקורא כל אשר איננו נקוד כראוי גנוב הוא אתי[14] מבית תפלתו של רבי שלמה זלמן הנאו, בסמכי עליו, ולא חשתי לדקדק אחריו".[15]
רבי יעקב עמדין האשים את רבי שלמה זלמן הנאו בזיוף הסכמות אביו החכם צבי ורבי אברהם ברודא, לספרו "שערי תפלה".[16] כנגד טענה זו קיימת עדות של ספרן מספריית רוזנטליאנה באמסטרדם שטען כי מצא את הסכמת החכם צבי לשערי תפלה בכתב יד של החכם צבי.[17] רבי שלמה זלמן הנאו לא עבר על כך בשקט ואף ניסה להיפגש עם רבי יעקב עמדין כדי ליישר את ההדורים איתו למרות דבריו הקשים נגדו. בשנת ה'ת"ץ הוא ניצל הזדמנות להיפגש איתו ברובע היהודי באמסטרדם, אבל לא קיבל מענה מלא ממנו והוא טען כי רבי יעקב עמדין הכחיש שאמר דברים שכאלו נגד רבי שלמה זלמן הנאו וניסה להתחמק ממנו, וכך ניסח רבי שלמה זלמן הנאו את המפגש:
בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל פניו. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ובקושטא קאמינא כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד
רבי יעקב עמדין תקף בחריפות את רבי שלמה זלמן הנאו מבלי לנקוב בשמו ”עלה על דעת הנמהר והנבהל להשיב ולהשיג, ודרכו להזיק לנוסחאות ישנות ומקובלות, משנה הוא ממטבע בברכות ככל העולה על רוחו. ולא תאבה לשמוע לו ולא תשמע אליו בכל מקום שידון דבר חדש מדעתו החפשית והמשולחת. וכבר הכתי על קדקדו והראתי טעותו...”[18] לדברים אלו הגיב רבי שלמה זלמן הנאו בהתגוננות וטען כי בדרך כלל הוא מנסה ככל שמתאפשר לו להצדיק נוסחאות ישנות. בדומה לרבי יעקב עמדין, גם תגובה זו נכתבה ללא הזכרת שם.[19]
למרות התנגדותו של רבי יעקב עמדין חדרו רבות מהגהותיו של רבי שלמה זלמן הנאו לנוסח התפילה האשכנזי, והשינויים שחולל בו נתקבעו בו עד היום. גם לסידור אדמו"ר הזקן ולנוסח התפילה של הגאון מווילנה נכנסו הגהותיו.[20] עם דעתו הסכים גם רבי יוסף תאומים מחבר הספר פרי מגדים.[21]
שם הספר
עריכהשם הספר "לוח ארש" מושאל מהפסוק במגילת שיר השירים ”אם דלת היא נצור עליה לוח ארז” (מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ט'). כלומר, אם רבי שלמה זלמן הנאו ביקש לפתוח "שערי תפילה", נעמיד כנגדם לוח ארש לסוגרם. ארש הוא דיבור, על פי "ארשת שפתינו".[22] המילה מופיעה גם בפיוטים "מורה חטאים" ואדר יקר אלי" מהקרובה לשחרית של יום כיפור מאת ר' משולם בן קלונימוס.
הדפסת הספר
עריכהתחילה הדפיס רבי יעקב עמדין את חלקו השני של ספר "לוח ארש" על המשניות בשנת ה'תקי"ב. הספר הודפס בכרך אחד יחד עם פירושו על המשניות "עץ אבות" שנכתב על מסכת אבות.[23]
קרוב לסוף ימיו,[24] בשנת ה'תקכ"ט הוציא לאור רבי יעקב עמדין את חלקו הראשון של הספר "בבית המחבר".[25] בהקדמה לספר הסביר למה אחרי 40 שנה החליט פתאום להדפיס את הספר ”עקב אשר נתבקשתי על ידי אוהבי הלשון לאכול מפריה... להוציאו לאור עולם, למחות און הטועים...”[26] במשך 40 השנים שהספר השתמר אצלו ללא הדפסה, הוסיף לו רבי יעקב עמדין דברים רבים.[27]
ספר לוח ארש נדפס במהדורה חדשה בשנת ה'תשס"א בהסכמת הרב שריה דבליצקי ובעריכת הרב דוד יצחקי, שאף כתב הערות שוליים על פני כל הספר. במהדורה זו נדפס יחד עם ספר לוח ארש גם הספרים "שערי תפילה" ו"מכסה התיבה" וסידור "בית תפילה" שכתב רבי שלמה זלמן הנאו. כמו כן הודפס הגהות שכתב הרב מרדכי הלברשטאדט על ספרי רבי שלמה זלמן הנאו.[28]
רבי יעקב עמדין אף כתב סידור על פי הערותיו בספר לוח ארש בשם "עמודי שמים" והתחיל להדפיסו בשנת ה'תק"ה (1745) בביתו, את הדפסתו סיים לאחר שנתיים. סידור זה נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר סידור "בית יעקב".[29] בהערות שכתב רבי יעקב עמדין על הסידור הוזכר ספר "לוח ארש" מאות פעמים.[30]
עקרונות הספר המרכזיים
עריכה
- בספר תוקף רבי יעקב עמדין את רבי שלמה זלמן הנאו על דעתו שיש להשוות את נוסח וניקוד התפילה לעברית מקראית גם כנגד נוסחאות מקובלות וטוען בתוקף שלחז"ל היה ניב עברי שונה מזה התנ"כי (במילים, בניקוד,[31] בזכר ונקבה[32] ובתחביר[33]) שעל פיו כתבו את נוסח התפילה שאין לשנות ממנו.[34] רבי יעקב עמדין תיאר את עמדתו זאת: ”אין לשבש הנוסחה ישנה, ומה בכך אם לא נמצא הלשון במקרא”[35] מחלוקת זו נוגעת למילים רבות בתפילה, בהן נוסח הקדיש, לפי הנוסח השגור הנוסח היה "יתגדַּל ויתקדַּש" בפתח בדל"ת וכן דעת רבי יעקב עמדין מפני שהקדיש נכתב בשפה הארמית, אולם רבי שלמה זלמן הנאו השוה את הניקוד לעברית מקראית בצירי בדל"ת "יתגדֵּל ויתקדֵּש". על דעה זו כתב רבי יעקב עמדין "ובבחירתו אין נחת... מי ישמע לו בדבר הזה... ועוד הרי הוא סותר דעות כל המפרשים את לשון הקדיש כמבואר בטור או"ח (סי' נו)... יחידאה היא ולית דחש לה.".[36][37] כיום ברוב קהילות האשכנזים התקבלה עמדת המשנה ברורה, כרבי שלמה זלמן הנאו.[38] אולם בקהילות היקים יוצאי גרמניה התקבלה עמדת רבי יעקב עמדין לומר בפתח. נידון זה נוגע למילים רבות נוספות, כמו "תתברך" או "יתברך וישתבח".
- מחלוקת מרכזית נוספת היא בעניין הטעם העליון והתחתון. לפי רבי שלמה זלמן הנאו הטעם התחתון עיקר, וכמוהו צריך לקרוא בין בציבור ובין ביחיד, מפני שהטעם העליון הוא בבחינת 'כתיב', מה שאמר הקב"ה למשה שהוא עליון על הכול, בעוד הטעם התחתון הוא בבחינת 'קרי', מה שאמר משה לישראל למטה וכך יש לקרוא. הוא גם קרא לבטל את המנהג בארצות אשכנז לקרוא בחג השבועות בטעם העליון. רבי יעקב עמדין כתב על עניין זה "עמדתי מרעיד משתאה, ואשתומם על המראה, האב אין לישראל אבדה עצה מבנים..." ולשיטתו הטעם העליון נועד למקום שנצרך לנגן מנגינות בקול גבוה וחזק, והתחתון נועד למקום שצריך בו ניגון נמוך שקולו בקושי יישמע.[22]
- לדעת רבי יעקב עמדין יש לקרוא את קריאת השם בין במקום שנכתב הוי"ה בין במקום אדנ"י בחטף פתח "אֲדֹנָי".[39] שיטה זו שונה משיטת המגן אברהם[40] בשם רבנו בחיי אבן פקודה ורבי מאיר מלובלין שיקרא בצורה הפת"ח לא תהה ניכרת.[41]
- במקומות רבים בספר מובאת עמדתו של רבי יעקב עמדין לגבי הוספת האות ו' בתחילת משפט, מובאים כאן כמה דוגמאות מרכזיות: תפילת על הנסים נכתבה בסידורים הישנים בלא האות ו' בראשית התפילה. בספר 'מטה יהודה' כתב שיש להוסיף את האות ו' ולומר "ועל הניסים" וכך השתמר בנוסח ספרד. רבי יעקב עמדין תוקף עמדה זו בחריפות רבה וטוען שבלשון הקודש לפעמים מוסיפים אות זו ולפעמים גורעים, ללא סיבה מיוחדת. ראיה הוא מביא מהפסוקים ”אברהם ויצחק” (ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז) שנפתח ללא האות ו' ו”ראובן שמעון לוי” (ספר שמות, פרק א', פסוק ב') ללא האות, כך גם עוד פסוקים רבים.[42] גם ברכת ההודאה שבברכת המזון נאמרת ללא ו' לפי שיטת רבי יעקב עמדין. אמנם גם לפי שיטתו בהמשך תפילת על הניסים כשאומרים "ועל המלחמות" עושים זאת עם האות ו', מפני שלפעמים מוסיפים ללא סיבה מיוחדת.[43] גם בברכת חונן הדעת במילים "וחנינו מאתך דעה בינה והשכל" מוסיפים לדעתו את האות ו' במשך כל השבוע, כך גם שיטת הרמב"ם.[44] בשונה מעמדתו של רבי שלמה זלמן הנאו שמחק אות זו בכל ימות השבוע והשאיר אותה רק במוצאי שבת מפני ששם זה המשך ל"אתה חוננתנו".[45]
|
אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶש לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ |
| אתה חוננתנו בנוסח אשכנז כמופיע בסידורים. נוסח זה הוא לאחר שרבי שלמה זלמן הנאו השמיט את ההטיה "נו" לאחר המילה "ותבדל" |
- רבי שלמה זלמן הנאו טען שכל הברכות נתקנו בלשון הווה (בינוני), לכן מברכים "המוציא" ו"בורא", מסיבה זו אומרים לדעתו את ברכת שהכל נהיֶה בדברו בי' סגולה, משום שכשהברכה מנוקדת כך היא נאמרת בלשון הווה. דעה זה כבר מובאת במגן אברהם בשם החכמת מנוח, מה שהביא את רבי יעקב עמדין לתקוף אדם ששלח לו דעה זו בשם רבי שלמה זלמן הנאו על שתלה דעה זו ב"בוקי סריקי"[46] כלשונו. לדעת רבי יעקב עמדין הברכות נתקנו בכל הלשונות: עבר, הווה ועתיד, ראיה לדבריו הוא מביא מהברכות אשר יצר, "אשר ברא ששון ושמחה" שבברכת השבע ברכות וגאל ישראל. לפי שיטה זו הוא משאיר את ברכת שהכל נהיָה בדברו עם ניקוד קמץ המורה על לשון עבר כמו בנוסחאות הישנות, בהתייחס לכך הוא לועג לאנשים האומרים בסגו"ל "כשהייתי תינוק אבי מורי (החכם צבי) שחק בלעג על אותם האומרים בסגו"ל". שיטה זו דומה לדעתו לגבי האות ו' שחז"ל השתמשו במספר לשונות ללא סיבה מיוחדת.[47] גם בברכת "הנותן לשכווי בינה" שבברכות השחר שינה רבי שלמה זלמן הנאו ללשון הווה. שינוי זה מוגדר בפי רבי יעקב עמדין "שטות", ולדעתו יש להחזיר לנוסחה הישנה "נתן לשכווי בינה" מאחר שברכה זו נתקנה בלשון עבר.[48]
- רבי יעקב עמדין הגן בנחרצות על הנוסח הישן בתפילת אתה חוננתנו שבברכת חונן הדעת "ותבדילנו בין קדש לחול". בשונה מרבי שלמה זלמן הנאו שמחק את ההטיה "נו" בטענה שהסופרים הוסיפו אותיות אלו מדעתם. על כך טען רבי יעקב עמדין "וחלילה לנו למחוק נוסחאות ישנות, וכי יעלה על הדעת שישלטו זרים בורים עושי זדון מחליפי מילה בנוסחי ברכות? חלילה לחשוד בכשרים ולא נחשדו סופרי ישראל על כך", הפירוש באותיות אלו מתפרש כ"עשית אותנו הבדלות", כמו בפסוק ”עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי” (ספר תהילים, פרק קי"ט, פסוק מ"ט) - עשית אותי מייחל. או בפסוק ”כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת” (ספר תהילים, פרק כ"א, פסוק ד') - תעשה מוקדם ברכות.[45]
התגובות לספר
עריכה
בתגובה לטענותיו הדקדוקיות של רבי יעקב עמדין חיבר רבי שלמה זלמן הנאו קונטרס מיוחד בשם "מכסה לתיבה" (נדפס בסוף ספרו "צוהר התיבה"), ובו תשובות לכמה מן ההשגות של רבי יעקב עמדין שהופיעו בפירושו למשנה "לחם שמים" (את "לוח ארש", רבי שלמה זלמן הנאו לא ראה). בקונטרס הוא התייחס לכמה מילים שרבי יעקב עמדין חלק עליו בניקודן: "אבר", "כדאי", "שחרית", "רשות" ועוד כמה מילים. רבי שלמה זלמן הנאו טען גם כי רבי יעקב עמדין לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים, ולא הבין שבטעות דפוס התחלף ציטוט של פרשן המקרא הרד"ק (רבי דוד בן יוסף קמחי) ונכתב "ראש" במקום "רשה". את דבריו הוא מסיים בתקיפת רבי יעקב עמדין:
"וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת... איברא, עדיין לא מצאתי דבר..."
.
קישורים חיצוניים
עריכה- רבי יעקב עמדין, לוח ארש, אלטונה תרכ"ט, באתר היברובוקס
- נוסח אשכנז בתפילה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סידור היעב"ץ - חלק א, באתר היברובוקס
- סידור היעב"ץ - חלק ב, באתר היברובוקס
- פולמוס בכתב העת המעין:
- טוביה כצמאן ודוד יצחקי, האם תיתכן התייחסות מכובדת ל'מתקני' נוסח התפילה?, המעין מח, ד, תמוז תשס"ח;
- רפאל בנימין פוזן, "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם?", המעין מט, א, תשרי תשס"ט;
- יעקב לויפר, עוד על המדקדק ר' שלמה זלמן הענא, שם;
- דויד יצחקי, ההתייחסות למדקדק ר' זלמן הענא - מאמר תגובה, המעין, מט, ב, טבת תשס"ט;
- יעקב לויפר, תגובתי לתגובתו של ר' דוד יצחקי, שם;
- יונתן קרני, האם צודקות טענות בעל 'עבותות אהבה' והרב יצחקי נגד המדקדק רבי זלמן הענא?, המעין, נז, ד, תמוז תשע"ז.
הערות שוליים
עריכה- ^ רבי יהודה החסיד, ספר חסידים, סימן תתפב.
- ^ ספר מהרי"ל - מנהגים של רבינו יעקב מולין, אתר היברובוקס. הספר מחולק לפי מועדי ישראל, כאשר בכל מועד הכותב מביא את הערות המהרי"ל על הנוסח, עיין למשל בעמוד 41.
- ^ בשו"ת מהרש"ל סימן סד ובסידור המהרש"ל.
- ^ נוסח אשכנז בתפילה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- ^ יצחק סץ, סידורו של רבי שבתי סופר מפרעמישלא זצ"ל, כרך יב, ז-ט, מוריה, עמ' עב.
- ^ ישראל היילפרין, פנקס ועד ארבע הארצות, ירושלים, תש"ה, עמ' 31.
- ^ נפתלי וידר, "תיקונים בנוסח התפילה בהשפעת לשונות לועזיות", בתוך התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, כרך שני, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ה'תשנ"ח, עמודים כט–ל (472–472).
- ^ כמו ”ובזה תוכל להתבונן איך שדברי האברבנאל בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין” (רבי שלמה זלמן הנאו, בנין שלמה, ה'תס"ח, הקדמה שלישית, סוף סימן ג') או על רבי אברהם אבן עזרא ”ואולם לא בדעת ידבר” (רבי שלמה זלמן הנאו, בנין שלמה, פראנקפורט דמיין, ה'תס"ח, עמ' נח, ב, ס"ק ד)
- ^ רבי שלמה זלמן הנאו, בנין שלמה, פראנקפורט דמיין, ה'תס"ח, עמ' נג, ב, ס"ק ד
- ^ שיח יצחק, באזיליא, ה'שפ"ז.
- ^ הובא בהקדמת רבי אליה ורבי עזריאל מווילנא לסידורם "דרך שיח השדה" שנדפס בברלין, שנת ה'תע"ג. הובא גם בהקדמה לסידור אזור אליהו, ירושלים, ה'תשע"א.
- ^ רבי שלמה זלמן הנאו, סידור בית תפילה, יסניץ, ה'תפ"ה.
- ^ בהמשך התנגד גם הרב מרדכי הלברשטאדט (דיסלדארף) שהוציא קונטרס הגהות בשם "קונטרס השגות על סידור שערי תפילה (פראג)", בקונטרס הוא טוען שרבי שלמה זלמן הנאו 'שגה הרבה מאוד'. לקונטרס זה נתן הסכמה רבי יחזקאל לנדא מחבר הספר "שו"ת נודע ביהודה".
- ^ מטבע הלשון זה לקוח מדברי יעקב ללבן הארמי ”כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי” (ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ג)
- ^ עץ אבות - מהדורה ראשונה - קבלה, באתר Virtual Judaica
- ^ שלמה זלמן הענא, שערי תפלה, יסניץ, תפ"ה
- ^ יעקב לויפר, המעין, עוד על המדקדק ר' שלמה זלמן הענא, באתר ישיבת שלעבים
- ^ פירוש היעב"ץ למשנה הראשונה במסכת ברכות.
- ^ נספח "מכסה לתיבה" לספר "צוהר התיבה", ברלין, ה'תצ"ג.
- ^ יהונתן וורמסר, דעת לשון, מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, באתר הוצאת אפרתה, עיין הערת שוליים 19, עמוד 50
- ^ ספר צוהר התיבה עם מכסה התיבה ברלין תקכ"ט-1769, מהדורה ראשונה, באתר בידספיריט
- ^ 1 2 יעקב עציון, טעמים מטעמים שונים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 11 באוגוסט 2011, 12 באוגוסט 2011
- ^ עץ אבות, אמשטרדם, ה'תקי"א, עמ' עה
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א, סימן תסט
- ^ ספר לוח ארש – אלטונא, תקכ"ט – פולמוס היעב"ץ על נוסח התפילה, באתר קדם
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק ראשון, הקדמה.
- ^ דבר זה מוכח מזה שמזכיר בספר את צוהר התיבה של רבי שלמה זלמן הנאו. כמו כן הזכיר מספר פעמים את סידורו.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, באתר אוצר החכמה
- ^ סידור עמודי שמים עם פירוש רבי יעקב עמדין, חלק א' - תפילות לחול נוסח אשכנז. אלטונה, ה'תק"ה 1745
- ^ הקדמת הרב דוד יצחקי לספר לוח ארש, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א, סימן תע.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א', סימן שד.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א, סימן קמג.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א', עמוד עח. ורבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק ב', סימן קעו.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א' סימן ו'
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א', סימן רנז.
- ^ הרב ברוך אבערלאנדער, הניקוד בסידור אדה"ז, באתר הערות ובאורים, ראש השנה - תשס"א
- ^ משנה ברורה, סימן נ"ו, סעיף קטן ב'
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א', אות ז.
- ^ מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ג
- ^ שערי תשובה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ה', סעיף א'
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א, אות קעה.
- ^ עיין רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א', אות קעז.
- ^ רמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, ב.
- ^ 1 2 רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א', סימן קמט.
- ^ ראה הערך המילוני "בוקי סריקי" באתר ויקימילון העברי.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א, שאילת ארש, סימן קד.
- ^ רבי יעקב עמדין, לוח ארש, חלק א, סימן טז.
