מאי גולן
פלורה מאי בדרה-גולן (נולדה ב־3 במאי 1986, כ"ד בניסן ה'תשמ"ו) היא פעילה חברתית וחברת הכנסת מטעם הליכוד. ממובילות המאבק נגד המסתננים מאפריקה לישראל, המתגוררים ברובם בדרום תל אביב. יו"ר עמותת "העיר העברית".
 | |||||||
| מאי גולן, 2015 | |||||||
| לידה |
3 במאי 1986 (בת 34) תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| עיסוק |
פעילה חברתית | ||||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיהעריכה
גולן נולדה וגדלה בקרבת התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, כילדה מחוץ לנישואין לאם מבית חרדי. האם עלתה עם משפחתה מעיראק ב-1950, במבצע עזרא ונחמיה, בגיל 3.[1]
למדה בבית הספר היסודי "ביאליק" בדרום תל אביב. בגיל 9 התראיינה עם אמה בחדשות "מבט" של הטלוויזיה הישראלית, במסגרת כתבה על דו"ח העוני השנתי. בעקבות הראיון הוזמנה למספר תוכניות טלוויזיה והתארחה בתוכנית "בשידור חי עם דן שילון". בעקבות השידור הועברה באמצע כיתה ה' לבית הספר "א.ד. גורדון" שבצפון העיר. בהמשך למדה בבית הספר תיכון עירוני ד', ובאמצע השנה עזבה את בית הספר ולמדה לימודים אקסטרניים.
גולן זכתה לפרסום בשנת 2012, בעקבות ראיונות בתוכנית הרדיו של ז'וז'ו אבוטבול ברשת ב', שבהם סיפרה על המאבק בשכונות דרום תל אביב.
בשנים 2012–2013 כתבה את הבלוג "החיים על פי מאי", המתאר את חייה לצד המסתננים באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א. תחילה פורסם הבלוג באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב, ובהמשך באתרה הפרטי.
בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת "עוצמה לישראל", שלא עברה את אחוז החסימה. בשנת 2013 הקימה את עמותת "העיר העברית", אשר הכריזה על התמודדותה בבחירות למועצת עיריית תל אביב, אך נפסלה מסיבות טכניות.
באוקטובר 2014 ארגנה והובילה מחאה נגד החלטת בג"ץ לפסול סעיפים בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), בהשתתפות מאות אנשים.[2] באוגוסט 2015 נמנתה עם מובילי המחאה נגד החלטת בג"ץ להגביל את משך השהייה במתקן חולות ובכך להביא לשחרורם המיידי של מרבית העצורים במתקן.[3]
גולן התלוננה מספר פעמים שהותקפה על ידי מסתננים. לדבריה ב-2012 הותקפה על ידי מסתננים ברח' נווה שאנן כשעברה במקום עם צוות צילום צרפתי שהגיע לתעד את החיים בשכונה,[4] ב-2013 היא ואמה הותקפו על ידי שתי מסתננות מאריתראה בשוק התקווה,[5] ב-2014 הותקפה על ידי שתי נשים אריתראיות לאחר שהעירה להן על עשן שיוצא מדירתן.[6] ובדצמבר 2015 הותקפה על ידי מסתננים בסמוך לאולם אירועים.[7]
גולן ספגה ביקורת כאשר פורסם, שבינואר 2017 פרסמה בפוסט בפייסבוק נתונים מסולפים במכוון אודות מספר האזרחים האריתראים שנכנסים לישראל באמצעות אשרות תייר דרך נתב"ג ונשארים במדינה ללא היתר.[8] בחודשים שלאחר מכן צוטטו נתונים אלה פעמים רבות על ידי פעילים למען הגירוש וזכו להד תקשורתי.
גולן מרואיינת לעיתים קרובות באמצעי התקשורת בישראל ומתארחת בפאנלים פוליטיים בערוצי הטלוויזיה השונים בנושא המסתננים מאפריקה והחיים לצידם בדרום תל אביב. רואיינה גם בגופי תקשורת בינלאומיים כמו BBC, פוקס ניוז,[9] i24News ו-RTVI.
בשנת 2014 נבחרה לאחת מ-66 הנשים הישראליות שכדאי להכיר של העיתון "הארץ" באנגלית,[10] ולרשימת 101 האנשים המשפיעים על תל אביב של מגזין "Time Out תל אביב".[11] בתום שנת תשע"ה נבחרה לאשת השנה בתחום החברה של השבועון "בשבע".[12]
פעילה ברשתות החברתיות המקוונות, בעיקר בפייסבוק, ופרסומיה זוכים לתפוצה רחבה.
בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה על התמודדותה בפריימריס לרשימת הליכוד לכנסת.[13] לאחר הפריימריס נבחרה למשבצת הצעירים מספר 33 ברשימת הליכוד, ולאחר פרישת פנחס עידן קודמה למקום 32, ונבחרה לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה במקום ה-34 ברשימת הליכוד ולא נכנסה לכנסת העשרים ושתיים.
בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה שוב במקום ה-34, ונבחרה לכנסת העשרים ושלוש.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט של מאי גולן
מאי גולן, באתר הכנסת 
מאי גולן, ברשת החברתית פייסבוק
מאי גולן, ברשת החברתית טוויטר- מאי גולן, באתר כנסת פתוחה
- מאי גולן, באתר ערוץ הכנסת
- מאי גולן ערוץ היוטיוב
- העיר העברית ברשת החברתית פייסבוק
- אביגיל לושי, "אני מתגרה במזל". מאי לא זזה מדרום תל-אביב, באתר ynet, 1 ביוני 2012
- שי גבעתי, הכוכבת החדשה של הימין רוצה לטהר את ת"א ממסתננים, באתר nrg, 29 בנובמבר 2012
- הילו גלזר, מאי גולן לא מוכנה לתת לשמאלנים להחליט למי מגיעות זכויות אדם, באתר הארץ, 17 בינואר 2014
- דרור פויר, "אני ילדה שדילגה מעל נרקומנים וזונות ערומות בחדר המדרגות, אבל פחד כזה לא היה בדרום ת"א. נכבשנו. באריתריאה מותר לאנוס, זו התרבות שלהם", באתר גלובס, 18 בינואר 2014
- בן עופר, צועקת ולא מתחרטת: מאי גולן מרוצה כשמשווים אותה למירי רגב, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
- משה גלנץ, "אם אני עוזבת – כל מי שיהודי כאן עוזב", באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2015
- ירון כהן צמח, בלי פחד ועם המון תיעוב למדינת ת"א: מאי גולן והדרך להשאיר את נתניהו על כיסא ראש הממשלה, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2017
- איתי בלומנטל, מדרום ת"א לכנסת: מאי גולן מתרגלת לתואר החדש, באתר ynet, 10 באפריל 2019
- אייל לוי, מאי גולן נגד בג"ץ: "כמו שלשופט יש זכות לחיות בביטחון, גם לאמי יש", באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2019
- ניב שטנדל, "אני קליקבייט, אתה שם בכותרת 'מאי גולן' אז אנשים ילחצו", באתר מאקו, 2 במאי 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ May Golan, www.facebook.com (בעברית)
- ^ דרום תל אביב נגד בגץ: הפכו אותנו לקורבנות, nrg, 5 באוקטובר 2014
- ^ תושבי דרום ת"א הפגינו: "לא נהיה אסירי בגץ", nrg, 19 באוגוסט 2015
- ^ "נווה-גיהנום" הכתבה והראיון עם מאי גולן כפי שפורסמו על ידי גלית עדות בעיתון ‘סופהשבוע’, האתר הקהילתי של שכונות דרום תל-אביב, 17 בינואר 2013
- ^ מאי גולן הותקפה בשוק של שכונת התקווה ע״י 2 אריתריאיות, אתר העיר העברית, 11 באוגוסט 2013
- ^ הפעילה החברתית מאי גולן הותקפה בדרום תל-אביב, ערוץ 7, 26 בנובמבר 2014
- ^ מאי גולן הותקפה על ידי מסתננים, הקול היהודי, 6 בדצמבר 2015
- ^ אישתון, כך יצרה מאי גולן את השקר שמתדלק את המאבק במבקשי המקלט, באתר הארץ, 22 במאי 2018
- ^ Israeli Trump Supporter: 'People Have the Right to Protect Homes, Borders' באתר פוקס ניוז, 21 ביוני 2016
- ^ 66 Israeli women you should know for Israel's 66th Independence Day, הארץ, 2014
- ^ 101 המשפיעים: פוליטיקה ואקטיביזם, Time Out תל אביב, 22 בספטמבר 2014
- ^ הקול שפרץ את חומות ההשתקה, בשבע, כ"ה באלול תשע"ה
- ^ האולפן הפתוח, מאי גולן תתמודד בפריימריז בליכוד: "עבור עם ישראל", באתר ערוץ 20, 26 בדצמבר 2018