מהרן פרוזנפר

מהרן פרוזנפר (נולד ב-1 בנובמבר 1966) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף. שירת כיועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) וראש אגף התקציבים (את"ק) במשרד הביטחון. בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

מהרן פרוזנפר

לידה	1 בנובמבר 1966 (בן 57) המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
מספר צאצאים	4
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1985–2011 (כ־26 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש האגף התקציבים במשרד הביטחון

ביוגרפיה

משפחתו עלתה לישראל מאיראן בשנת 1969. בשנת 1985, לאחר סיום לימודי תואר ראשון בכלכלה ולימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב התגייס לצה"ל.

בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה שירת כראש לשכת עוזר ראש אג"ם אלוף זאב ליבנה, בלשכת סגן הרמטכ"ל (שהוגדר כראש אג"ם), בתקופה שבה שימשו אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק כסגני הרמטכ"ל. תפקידו הבא היה ראש הלשכה הראשון של מפקד פיקוד העורף שהוקם לאחר המלחמה. כמו כן היה ראש לשכת מפח"ש, מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה). בתפקידיו הבאים שימש פרוזנפר כראש מחלקות תקציביות במשרד הביטחון וביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. בשנת 2004 מונה לתפקיד ראש מחלקת תקציבי יבשה באגף התקציבים שבמשרד הביטחון.

יועץ כלכלי לרמטכ"ל

ב-30 ביולי 2007 מונה על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ומנכ"ל משרד הביטחון פנחס בוכריס, לתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. עם כניסתו לתפקיד הועלה לדרגת תת-אלוף והופקד על ניהול תקציב הביטחון בסך 70 מיליארד ש"ח לשנה.

בתפקידו הוביל מספר רב של רפורמות משמעותיות ופרויקטים גדולים אשר השפיעו רבות על התנהלות מערכת הביטחון והכלכלה הישראלית כולה. במסגרת תפקידו פעל ליישום המלצות דו"ח ועדת ברודט, שאושרו על ידי ממשלת ישראל. חלק מהמלצות הדו"ח היו ריכוז ופרסום צעדי התיייעלות בתוך צה"ל ובמשרד הביטחון, בניית תוכנית רב שנתית של צה"ל ומשרד הביטחון אשר התבססה על מסגרת תקציבית רב שנתית שאושרה על ידי הקבינט הביטחוני וכללה את יישום לקחי מלחמת לבנון השנייה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נבנתה תוכנית רב שנתית כזו, והיא כללה את הכפלת אימוני היבשה, עלייה משמעותית ברמות מלאי של תחמושת וחלפים וכן תוכנית התעצמות להתמודדות עם האיום הבליסטי והמעגל השלישי. סעיף זה כלל את המשך פיתוח טילי חץ 3 וקלע דוד, מערכת כיפת ברזל, חתימת עסקת רכישת מטוסי לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II ("אדיר"), המשך פיתוח נגמ"שי נמ"ר ועוד. התכנית בוצעה למרות המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 וחלקים נרחבים ממנה אף בוצעו מוקדם יותר, בשל היערכות מול איומים קונקרטיים וקודמו תוכניות נוספות.

תא"ל פרוזנפר יזם והוביל רפורמות מרחיקות לכת בהתנהלות הכלכלית של מערכת הביטחון, תוך בחינת ההשפעה ההדדיות בין תקציב הביטחון לכלכלה הישראלית. פרוזנפר יזם והקים את המערך התקציבי והכלכלי של צה"ל והוביל רפורמת עומק במסגרתה הוכפפו ליועץ הכספי לרמטכ"ל כל הקצינים והנגדים העוסקים בתחום הכלכלה, התקציב, ניהול השכר וניהול המשאבים ביחידות צה"ל השונות. הופקד היועץ הכספי לרמטכ"ל הופקד פיתוחם המקצועי והכשרתם, על איוש הקצינים הכלכלנים ביחידות ובזרועות צה"ל השונות וכן על פיתוח תורה כלכלית ייעודית להתנהלות של צה"ל ומשרד הביטחון. נבנתה תורה כלכלית למערכת הביטחון בתחום ניהול התקציב, ניהול ההוצאה על כח אדם ושכר ומדידת תהליכי התייעלות. בהמשך לכך נכתבו מחדש מאות רבות של הוראות היועץ הכספי לרמטכ"ל, המהווים את התורה הכלכלית של צה"ל ומשרד הביטחון ולאורה פועלים כלל הכלכלנים. כמו כן הוכנס השימוש במערכות ERP וביצוע בקרות תקציביות ממוכנות. פרוזנפר הקים את בית הספר הצבאי לתקציב וכלכלה בשיתוף עם החוג למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, המכשיר את עתודאי הכלכלה ורואי החשבון בצה"ל, את קציני צה"ל ואנשי משרד הביטחון העוסקים בניהול משאבים ושכר וכן את הקצונה הבכירה העוסקת בניהול בכיר.

הוקם תא כתבים כלכליים בדובר צה"ל שאוייש על ידי כלכלן, בתיאום עם דובר צה"ל תא"ל אבי בניהו, על מנת לפרסם ולתת ביטוי לנכס הביטחון והשפעותיו על הכלכלה הישראלית. פרוזנפר יזם לראשונה פרסום לציבור הרחב של ספרי דברי הסבר בלתי מסווג על תקציב הביטחון, הכולל מגמות ונתונים רבים בנוגע לתקציב הביטחון.

פרוזנפר יזם יחד עם המדען הראשי של משרד התמ"ת, אלי אופר, ובתמיכת משרד האוצר, את הקמת "קרן מימד" המיועדת לעודד חברות הזנק ישראליות המפתחות טכנולוגיות המיועדות הן לשוק הצבאי והן לשוק האזרחי, במטרה לעודד מעבר של טכנולוגיות צבאיות לשימושים אזרחיים ולאפשר לחברות הזנק ישראליות לפתח טכנולוגיות אזרחיות שיש בהם שימושים ביטחונייים אפשריים. הקרן מנוהלת במשותף על ידי מפא"ת והמדען הראשי, והמימון הראשוני שלה הועמד על סך 60 מיליון ש"ח וניתן על ידי שלושת המשרדים - הביטחון, האוצר והתמ"ת.

תא"ל פרוזנפר הוביל את הסכמי הגג בין משרדי הביטחון והאוצר לפינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ לדרום. הוא הוביל את הסיכום התקציבי עם משרד האוצר ועם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על פינוי בסיסי ההדרכה של צה"ל ממרכז הארץ, בעיקר מצריפין, והקמת קריית ההדרכה של צה"ל בנגב (שתיקרא לימים קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון. פרוזנפר סיכם עם משרד האוצר שהפרויקט יתבצע בשיטת שותפות ציבורית-פרטית (Public–private partnership, ‏PPP). בשיטה זו המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השרות הציבורי, לרבות פעולות ההקמה, מימון, תפעול ותחזוקה, תוך ניצול היתרונות של המגזר הפרטי, לרבות יכולתו לנצל טוב יותר את הפוטנציאל הכלכלי של הנכס. בתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש. חידוש שני שהשיג פרוזנפר היה סיכום נוסף שהשיג עם משרד האוצר ועם רמ"י ועל פיו משרד הביטחון (ולא גורמי התכנון במשרדי הממשלה וברשויות) יהיה הגורם אשר יוביל את התכנון האזרחי של המקרקעין של מחנות צה"ל במרכז הארץ ויכין את כל הנדרש לקידום תוכנית בניין עיר (תב"ע). בדרך זו היו תהליכי התכנון מהירים בהרבה מהמקובל בשרות המדינה מחד, ומאידך ניתן היה לייצר עתודות קרקע זמינות לשווק במהירות, בהתאם לצורכי המשק. סיכומים אלה היו הבסיס להסכמי פינוי עתידים של מחנות אחרים של צה"ל, כמו בתל השומר ומחנה סירקין.

בהמשך מונה פרוזנפר כיושב ראש ועדת ההיגוי של מעבר מחנות צה"ל לנגב, תפקיד שכלל מנדט לקדם את התכנון האזרחי של המקרקעין המתפנים במרכז הארץ. בנוסף מונה להוביל את מכרז קריית ההדרכה של צה"ל בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT/PPP). כיושב ראש ועדת המכרזים של קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) בנה את היסודות של מינהל מעבר דרומה במשרד הביטחון. מעבר לכך הוביל מספר חידושים באופן ניהול מכרזי PPP/BOT אשר לא בוצעו עד אז: פיתוח דיאלוג תכנוני שוטף עם כל המציעים, תוך כדי ההליך המכרזי, כך שכל מציע יוכל להציע תוכנית עצמאית שעומדת בתפוקות שהוגדרו על ידי משרד הביטחון ומתנהל דיאלוג הוגן ושוויוני בין כל המציעים, כל מציע אל מול התוכנית שלו. חידוש נוסף היה קביעת שני מתמודדים שיגיעו לקו הגמר, במקום להכריז על זוכה יחיד שיבצע סגירה פיננסית מלאה. שני המתמודדים משפרים את הצעת המחיר שלהם מחד ומבצעים סגירה פיננסית מלאה בטרם יגישו את ההצעה הסופית למכרז. החידושים הללו נתקלו בהתנגדויות רבות, הן בתוך צה"ל ומשרד הביטחון והן של המציעים, הבנקים ורבים מהיועצים האזרחיים, אך לבסוף יושמו והפכו להצלחה רבה, תוך קיצור לוח הזמנים, הגדלת הוודאות למימוש וחסכון נוסף במחיר בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. בשנים לאחר מכן אומצה שיטת הסגירה פיננסית הכפולה גם על ידי משרד האוצר והחשב הכללי במכרזי ההתפלה.

תא"ל פרוזנפר פעל רבות בתחומי ההוצאה על כוח אדם ושכר וקידם חתימת הסכמי שכר רבים עם הממונה על השכר במשרד האוצר ועם אגף התקציבים. הסכמים אלו כללו התייחסות לקיצור שירות החובה, משכורת 13 ו-14 לקצינים בדרגת סרן, הסכם רכב לכל רס"ן ומעבר לליסינג, הסכמי שכר של אזרחים עובדי צה"ל, הסכם שכר ייעודי לעובדי משרד הביטחון, הסכמי שכר שונים לאוכלוסיית משרתי הקבע וכן את הסכם מעבר משרתי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. במסגרת הסכם זה הוסכם על מודל פנסיית גישור בין מועד הפרישה המוקדמת עד גיל הפרישה בחוק לכלל משרתי הקבע. המודל של פנסיית הגישור אומץ בהמשך על ידי משרד האוצר ליישום גם על אוכלוסיות אחרות בשרות המדינה הפורשות בפרישה מוקדמת וכן במסגרת הסכמי פרישה ייחודיים, כמו לעובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. בהמשך, כיושב ראש הוועדה המקצועית לבחירת קרן הפנסיה של משרתי הקבע, בנה וניהל את הליך התיחור לבחירת התוכנית הפיננסית המורכבת והגדולה שתשמש קרן הפנסיה ברירת המחדל של משרתי הקבע.

בספטמבר 2011 סיים את תפקידו והוחלף בתפקידו על ידי תת-אלוף ראם עמינח.

לאחר פרישתו

לאחר פרישתו, ייסד את חברת הייעוץ האסטרטגי והפיננסי MFaculty בע"מ, המתמחה ביזמות, השקעות, השבחת נדל"ן, ניהול הוצאה על כח אדם, הסכמי שכר, ניהול מגה מכרזים, ייעוץ פיננסי וליווי חברות ופרטיים, פיתוח עסקי, כלכלי ועוד.

ביולי 2015 מונה ליושב ראש הוועדה המייעצת לסגן שר האוצר, מר יצחק כהן ולשר האוצר, מר משה כחלון.

חיים אישיים

בעל תואר ראשון בכלכלה ולימודי עבודה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.
פרוזנפר נשוי ואב לארבעה, מתגורר בסביון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מהרן פרוזנפר בוויקישיתוף

• ההודעה על מינויו של פרוזנפר לתפקיד היועכ"ל באתר צה"ל, מאוחזר באתר wayback machine
• היועץ הכספי לרמטכ"ל מסכם שנה גדושה בתפקיד, תא"ל מהרן פרוזנפר בריאיון לעיתון במחנה, 11 ביוני 2008
• יהודה שרוני, קרב מחושב: איש הכספים של הרמטכ"ל מדבר על חיסכון צה"לי, באתר nrg‏, 18 ביוני 2010
• צבי לביא, צה"ל משיב מלחמה - למשרד האוצר, באתר ynet, 10 ביולי 2010
• נעמה סיקולר וטל ליטמן, ראיון "כלכליסט" - תא"ל מהרן פרוזנפר: "בכל שנה עושים לנו תרגיל חדש", באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2011
• אביחי חיים, ‏"צה"ל הוא הגוף הכלכלי היעיל ביותר בישראל", באתר ‏מאקו‏, 12 בדצמבר 2011
• אמיר בוחבוט‏, קיצוצים? "צריך הרבה יותר כסף לתקציב הביטחון", באתר וואלה!‏, 26 באפריל 2013
• פנסיות משרתי הקבע: לצה"ל אין מה להסתיר, באתר וואלה!‏, 24 במרץ 2014
• עמרי מילמן, מהרן פרוזנפר, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל לשעבר, ייעץ לשר האוצר, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2015
• גולן חזני, היועץ הכלכלי לשעבר של הרמטכ"ל מהרן פרוזנפר יקבל מיליון שקל על קריית התקשוב, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2018
• אלי ציפורי, ‏מיועץ כספי לרמטכ"ל לייעוץ פרטי למ' הביטחון במ' ש', באתר גלובס, 12 ביוני 2018
• ליאור גוטמן, עוד חוליה בשרשרת ניגודי העניינים: היועץ החדש של האוצר מייעץ גם לנובל אנרג'י, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2015
• שוקי שדה, יועץ כפול: הכלכלן שהיה הכי קרוב לרמטכ"ל עושה מיליונים, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2018