ניידות חברתית

(הופנה מהדף מוביליות חברתית)

ניידות חברתית (נקראת גם ניעות חברתית או מוביליות חברתית, באנגלית: Social mobility) הוא מושג בסוציולוגיה המתייחס לתנועה של פרט, משפחה או קבוצה חברתית בדרגות הריבוד החברתי. זהו שינוי בזדמנויות החברתית והכלכליות של הפרט ביחס למיקומם החברתי הנוכחי של הוריו בחברה נתונה.[1] הגורמים המרכזיים המשפיעים על מוביליות הם: הון חברתי, מקום מגורים, השכלת הורים, בריאות, מעמד הורים, מבנה משפחתי, העברת נכנסים בין דורית, חינוך איכותי ונגיש, חינוך וחשיפה להתנסויות בגיל הרך.[2] הניידות יכולה להיות כלפי מעלה וכלפי מטה.

מחקר ניידות חברתית עוסק בפיתוח של טענות תאורטיות הניתנות לבחינה אמפירית שמטרתן להסביר את התנועה (ניידות) בהיררכיית המבנה החברתי, כמו גם שינויים במבנה הריבודי עצמו המשנים את ההיררכיה החברתית.

מאפייניםעריכה

ניידות חברתית היא מושג רב-פנים. ניידות חברתית יכולה להיות אופקית (תזוזה מתפקיד לתפקיד בתוך אותו רובד חברתי) או אנכית (מעבר מרובד אחד לאחר בכיוון למעלה או למטה). ניידות חברתית אנכית או ניידות חברתית בין-דורית, היא עלייה או ירידה בשכבה החברתית בה נמצאים הילדים לעומת הוריהם או סביהם.[3] למשל, בנו של עובד בניין משכבה סוציואקונומית נמוכה מגיע להיות אדריכל מצליח. ניידות אופקית או ניידות תוך דורית שכיחה פחות ומתרחשת בחייו של אדם ומתייחסת בעיקר להון הכלכלי שצבר במהלך חיו.[4]

ניידות חברתית של פרטים מתייחסת לשינויים בסטטוס של פרטים לאורך השנים או לשינוי בין סטטוס החברתי של פרטים ביחס להוריהם או ילדיהם.

מלבד ניידות במהלך הקריירה וניידות בין-דורית, קיימת צורה נוספת של ניידות חברתית - באמצעות נישואין. אדם יכול לשפר את מיקומו בהיררכיה החברתית על ידי נישואין לאדם הממוקם במעמד גבוה יותר. ניידות חברתית היא מאפיין של חברה בה קיים שוויון הזדמנויות, כלומר חברה בה סיכויי ההתקדמות של הפרט אינם תלויים במעמד או בסטטוס של משפחתו.

מחקרעריכה

מחקרים רבים התמקדו בקבוצות גדולות של אנשים, ולא במקרים בודדים, והעלו שאלות הנוגעות לגורמים החברתיים המעודדים ניידות חברתית או מעכבים אותה. כך למשל התפתחות טכנולוגית מהותית, כמו המיחשוב בחיי היומיום, יוצרת הזדמנויות לניידות חברתית מפני שנוצרים מקצועות ותפקידים חדשים, ולשם העיסוק בהם נדרשת שליטה בטכנולוגיה החדשה. מי שישכיל לשלוט בטכנולוגיה החדשה ישיג יתרון. עם זאת, יש ירידה במקצועות הדורשים מיומנויות טכנולוגיות ותיקות, והעובדים שהוכשרו להן עלולים להדרדר לרובד חברתי נמוך יותר. באותו אופן, שינויים ומשברים פוליטיים או כלכליים יכולים לצמצם או להגדיל את האפשרויות לניידות חברתית של קבוצות מסוימות בחברה.

אחד המנגנונים מעכבי הניידות החברתית שנחקרו הוא אפליה על רקע של השתייכות לגזע, למגדר, ללאום או לקבוצות אתנית ודתית. האפליה גורמת לכך שאנשים מקבוצה המופלית לרעה יתקשו להתקדם בהתאם לכישורים שלהם, כמו כן בהקשר של התוכנית "מחיר למשתכן" נטען שמנגנון העדפת "תושבי המקום" בהגרלות מונע מוביליות חברתית[5].

הנחת היסוד של החוקרים שעסקו בניידות חברתית הייתה שבחברה קפיטליסטית מודרנית אדם נמדד ומתוגמל לפי כישוריו המקצועיים, לפי חריצותו ונכונותו להתאמץ ולפי הכישרונות שהשכיל לפתח. מסיבה זו מודגשות במחקרים ההשכלה וההכשרה המקצועית, ההזדמנויות לרכוש אותן והשאיפות להשקיע מאמצים ברכישתן. הנחה זו טומנת בחובה שוויון הזדמנויות בין הרבדים השונים, אך הגידול באי-השוויון הכלכלי במאה ה-21 הזם הנחה זו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניידות חברתית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ OECD, Social Mobility, 2018
  2. ^ Alex Nunn, Steve Johnson, Surya Monro, Tim Bickerstaffe & V, Factors influencing social mobility, Leeds: Corporate Document Services, 2007, ISBN 978-1-84712-237-7
  3. ^ Joseph Lopreato, Lawrence E. Hazelrigg, Intragenerational versus Intergenerational Mobility in Relation to Sociopolitical Attitudes, Social Forces 49, 1970-12, עמ' 200 doi: 10.2307/2576520
  4. ^ Aage B. Sorensen, The Structure of Intragenerational Mobility, American Sociological Review 40, 1975-08, עמ' 456 doi: 10.2307/2094433
  5. ^ שגב דניאל, ההטבה לבני המקום במחיר למשתכן- אפליה פסולה, דה מרקר, ‏26 בינואר 2019