כנסיית המשיח

כנסיית המשיח (באנגלית: Christ Church; קרויה גם "כנסיית עמנואל") היא כנסייה אנגליקנית בכיכר עומר אבן אל ח'טאב ליד הרובע הארמני בירושלים, מול מגדל דוד. היא הייתה הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה במזרח התיכון. שיטות הבנייה של הכנסייה היוו תקדים לפיו נבנו מבני ציבור וכנסיות רבות בירושלים בעשרות השנים שלאחר חנוכתה בראשית 1849. הכנסייה, שמקורותיה מיסיונרים מובהקים, שייכת כיום לחלק מהפלג האנגליקני-אוונגליסטי המקורב לחוגי נוצרים ידידי ישראל.

כנסיית המשיח
Christ Church

מידע כללי
סוג	כנסייה
על שם	ישו
כתובת	רחוב הפטריארכיה הארמנית
מיקום	מזרח ירושלים
מדינה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1849
תאריך פתיחה רשמי	1849
קואורדינטות	31°46′33″N 35°13′45″E
האתר הרשמי
(למפת ירושלים העתיקה מוגדלת)   כנסיית המשיח (למפת ירושלים העתיקה רגילה)   כנסיית המשיח (למפת ירושלים רגילה)   כנסיית המשיח (למפת ירושלים מוגדלת)   כנסיית המשיח

רקע

חלל הכנסייה

המזבח בכנסייה

סוכה שהוקמה בתוך כנסיית המשיח לכבוד חג סוכות.

מראה במתחם

בשנת 1840 החליטו ראשי הנצרות הלותרנית שהיו מיוצגים על ידי ממשלת פרוסיה והאנגליקנים, שהיו מיוצגים על ידי "החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים", להקים בישופות פרוטסטנטית משותפת בירושלים, במגמה מיסיונרית. עד אז לא הייתה לכנסייה הפרוטסטנטית דריסת רגל בירושלים. המיסיונריות קיבלה דחיפה ניכרת כתוצאה מהמרתם של כמה מתלמידי הגר"א בשנת 1841 (ת"ר), עת נכזבה תכליתם לבואו של המשיח.

בשנת 1842 נבחר הבישוף הראשון, מיכאל שלמה אלכסנדר, יהודי מומר ממוצא פרוסי ופרופסור לשפות בלונדון כראש הבישופות המשותפת. אחת מפעילויותיו הראשונות הייתה הקמת הכנסייה, שפנתה במוצהר לקהל היהודי כדי להוות למומרים ולמיועדים להמרה "בית חם".

הכנסייה הוקמה על שטח שנרכש על ידי ממשלת בריטניה עוד ב-1838 ועליו הוקמה הקונסוליה הבריטית בירושלים וכנסייה פרטית קטנה לשירות הקונסוליה בשם "סנט ג'יימס".

בניית הכנסייה

הבישוף אלכסנדר נפטר כעבור שלוש שנים בהן ניסה לקדם את תוכניות הקמת הכנסייה. ב-1845 מונה במקומו, לפי הסכם רוטציה, בישוף פרוסי בשם סמואל גובאט, שכיהן במשך שלושים שנה. גובאט היה צעיר ונחוש ובעל מהלכים בשלטון והצליח לקדם את הקמת הכנסייה, שנחנכה ב-21 בינואר 1849.

המיקום שנבחר היה מחושב. מבחינה טופוגרפית השטח נמצא בהר ציון המקודש לנצרות. מבחינה עירונית-מודרנית הוא ממוקם במרכז הפעילות העסקית, התיירותית והתחבורתית של ירושלים המתעוררת במחצית המאה ה-19. המקום הוא גם "אקס-טריטוריאלי" מבחינת הרבעים: הוא סמוך לרובע היהודי, משום שהכנסייה פונה במוצהר ליהודים, אך לא בתוך הרובע, על מנת להימנע מחיכוך מיותר. הוא סמוך לרובע הנוצרי, אך לא בתוכו, כיוון שהרובע מחולק חלוקה מסורתית לעדות נוצריות שונות, אורתודוקסיות, מזרחיות-קתוליות ומזרחיות מונופיזיטיות שונות (כגון הכנסייה הסורית, הכנסייה האתיופית, נצרות קופטית ועוד), שכולן כאחת מתנגדות לפרוטסטנטים שזה מקרוב באו.

לצורך הקמת הכנסייה הובאו לארץ ישראל סתתים ממלטה, שהכשירו את סתתי ארץ ישראל, שלא הכירו עד אז סיתות אבן מתקדם ועדין.

מבנה הכנסייה

הכנסייה בנויה בסגנון נאו-גותי, אך היא נגועה גם בסגנונות אחרים. הכנסייה בנויה בתבנית צלב ואין לה מגדל פעמונים, בשל רצון שלא להתגרות במוסלמים. מבנה פנים הכנסייה ייחודי, ומותאם לתפקידה המוצהר לפנות ליהודים לקראת המרת דת לנצרות. בכותל המזרח נקבעו לוחות עץ, המזכירים ארון קודש עליהם חרוטים עשרת הדיברות ותפילת האדון ("אבינו שבשמיים") בעברית. המזבח מעוטר במגן דוד ולא בצלב ועליו מופיעה המילה "עמנואל" (אחד משמותיו של ישו) בעברית בגדול.

המתחם

המתחם, שיהושע בן אריה מכנה "הרובע הפרוטסטנטי", כלל, בנוסף לכנסייה מבנים ומוסדות נוספים, חלקם קיימים עד היום. במקום הוקם המרכז הירושלמי של מסדר הדיאקוניסות (1851–1905) שכלל גם בית חולים, סדנאות להכשרה לעבודת כפיים (אשר מטרתן הייתה להקנות משלח יד לתלמידי חכמים מומרים, בהן עבד קונרד שיק כמדריך מקצועי) ובית ספר (בו למדה ועליו כתבה מרים הרי, בתו של מוזס וילהלם שפירא) וכן אכסניה, מסעדה לצליינים ומבקרים אחרים, הוצאת ספרים וחנות למכירת ספרי קודש (וחלוקת הברית החדשה ופרסומים שונים חינם לכל דורש). כמו כן מתארח כיום במתחם מוזיאון הדגמים של קונרד שיק. באתר נתגלו בורות מים מימי בית המקדש השני.

ראו גם

• מוזיאון הדגמים של קונרד שיק

לקריאה נוספת

• יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה - העיר העתיקה, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 289 - 320.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כנסיית המשיח בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית המשיח (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית עמנואל (בעברית)
• דף הכנסייה באתר החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים (באנגלית)