מלון שפרד

מלון שפרד
	המבנה ב-2010
מידע כללי
סוג	בית מלון לשעבר
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – העשור של 1930
תאריך פתיחה רשמי	שנות ה־30 של המאה ה־20
קואורדינטות	31°47′36″N 35°14′02″E / 31.79333333°N 35.23388889°E
	(למפת ירושלים רגילה) מלון שפרד

מלון שפרד הוא בניין וחלקת קרקע בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, שעבר גלגולים שונים בייעודו ושימושיו. המבנה הוקם על ידי המופתי של ירושלים אמין אל-חוסייני כאחוזת מגורים מפוארת. בשלב מאוחר יותר הפכה האחוזה למלון ידוע בשם "מלון שפרד". בשנות ה-80 נקנה השטח בידי ארווינג מוסקוביץ', שהקים במקום בשנות 2009-2014 שכונה יהודית, כשחלקים מהמלון נהרסו למענו.

היסטוריה עריכה

המבנה הוקם בשנות ה-20 של המאה ה-20, על ידי המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, בחלקת קרקע שנקראה "כרם אל-מופתי". המופתי החל בהנחת היסודות לבניית ביתו באמצע שנות ה-20, אך עקב בעיות כספיות הופסקה העבודה. ב-1927 פרסם המופתי בשם המועצה המוסלמית העליונה, שבראשותה עמד, מכרז לבניית מלון פאלאס, בו זכתה חברת "אלבינה, דוניה וקטינקא", ובין המופתי לשני המהנדסים היהודים, ברוך קטינקא וטוביה דוניה, נקשרו קשרי ידידות. כשסיפר להם המופתי על מצוקתו בבניית ביתו הפרטי, ניאותו קטינקא ודוניה להשלים עבורו את הבנייה, והבניין הושלם במקביל לחנוכת מלון פאלאס בשנת 1929.^[1] הבית היה בית אחוזה דו-קומתי ורחב-ידיים שבחזיתו גן מטופח, בדומה לבתי המידות של נכבדי ירושלים הערבית ועשיריה באותה תקופה.

בית המופתי, צילום אוויר משנת 1933, עת התגוררו בו ג'ורג' וקטי אנטוניוס

המופתי מעולם לא התגורר בבית: לאחר השלמתו השכירו המופתי להיסטוריון הערבי-נוצרי ג'ורג' אנטוניוס, שהתגורר בו עם רעייתו קטי אנטוניוס, אשת חברה ידועה. ב-1937 הפך המופתי מבוקש בידי שלטונות המנדט הבריטי בשל מעורבותו בארגון המרד הערבי הגדול והוא נמלט מן הארץ. הזוג אנטוניוס עדיין התגורר בבית, שהיה לזירת אירוח לשועי הארץ הערבים והבריטים. קטי אנטוניוס המשיכה להתגורר בבית לאחר פטירתו של בעלה ב-1942, והמשיכה לארח בו מסיבות חברתיות ואף לנהל בו רומן מתועד עם מפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל, הגנרל אוולין יו בארקר, עד להעברתו מתפקידו לאחר פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946.

בפברואר 1948 עזבה קטי אנטוניוס את הבית לאחר שבית סמוך פוצץ בפעולה של ההגנה.^[2] אנשי ההגנה השתלטו על הבית ולקחו ממנו מסמכים שונים ותמונות, בין היתר מכתבי אהבה שכתב הגנרל בארקר לקטי אנטוניוס. לאחר מכן הוחרם הבית על ידי השלטונות הבריטיים ושימש מתקן צבאי, בו שהו את חיילי רגימנט ה"היילנדרס" הסקוטי.^[3] ב-13 באפריל 1948 הותקפה שיירת הדסה בדרכה להר הצופים בסמוך לבית, אך במשך שעות רבות לא זכתה לעזרתם של החיילים הבריטים שנכחו במקום. רק באיחור ניכר ולאחר עשרות אבדות בין נוסעי השיירה ניאות הפיקוד הבריטי להורות לחייליו על התערבות ופינוי הנפגעים, והם פונו בתחילה לבית המופתי שם טופלו בידי רופאי הדסה.^[4]

לאחר מלחמת העצמאות נותרה שכונת שייח' ג'ראח מצדו הירדני של הגבול. למופתי לא הותר לשוב לירושלים גם תחת שלטון ירדן, והבניין הועבר לרשות בית המלוכה ההאשמי^[5] ושימש את הלגיון הירדני. לאחר מכן הוחזר הבית לשימושה של קטי אנטוניוס.^[6]^[7] הבית הורחב באגפים נוספים והוסב לבית מלון שנקרא "מלון שפרד" (מאנגלית: Shepherd - רועה). במהלך מלחמת ששת הימים המלון שימש את מנהל אונר"א בירושלים.^[8]

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים בעקבותיה, עבר הנכס לרשותו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים. הוא המשיך לשמש כמלון^[9] משך שנים אחדות בניהולן של שתי נשים ערביות קשישות,^[10] ואז נסגר. עד תחילת שנות ה-80 עשתה ממשלת ישראל שימוש בבניין לצרכים ממשלתיים שונים, לתקופות קצרות. בין היתר הוא שימש את משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט,^[11] ואת משרדי קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.^[12]

רכישה יהודית עריכה

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-5 בנובמבר 1985 נרכשו הקרקע והבניין שעליה בידי חברת הנכסים C & M Properties שבשליטת ארווינג מוסקוביץ, מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים,^[13] במטרה להקים במקום שכונה יהודית, כחלק מהרצון ליישב יהודים ברחבי מזרח ירושלים. החברה הגישה בקשה לאשר בניית שכונה במתחם, ובמשך 20 שנה נמנעה עיריית ירושלים להעניק אישור בנייה לפרויקט תוך שמוגשות התנגדויות שונות לוועדות התכנון והבנייה. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 נחכר הבניין בידי משמר הגבול ושימש אותו (בשם בסיס שפר) במשך 15 שנה עד להקמת מבנה קבע חליפי בסמוך. מאז עמד מבנה מלון שפרד ריק ונטוש.

בשנת 2005 הוסרו כל ההתנגדויות שמנעו מתן אישור בנייה, וב-6 בנובמבר 2008 הוגשה בקשה מחודשת להיתר בנייה. ב-2 ביולי 2009, העניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים היתר בנייה המאפשר את תחילת העבודות. התוכניות שאושרו כוללות הקמת 20 יחידות דיור במקום ב-2 קומות וחניון תת-קרקעי, תוך שימור חלק הבניין שהיה ביתו המקורי של המופתי.^[11] לחצים מצד מחלקת המדינה האמריקאית לעצור את הבנייה, כ"הפרה של המאזן הדמוגרפי במזרח ירושלים" נדחו על ידי ראש ממשלת ישראל^[14] אשר טענה שאין לה סמכות חוקית לעצור בנייה שאושרה כחוק בירושלים, וכי אין לדבר כל קשר להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, שהייתה בתוקף בשנה זו. גם בתוך ישראל הייתה תוכנית הבנייה במלון שפרד לסלע מחלוקת בין השמאל לימין, כאשר גופי שמאל ראו בו פרובוקציה וחבלה במאמצי השלום,^[15] בעוד גופי ימין ראו בו מימוש זכותם של יהודים להתיישב בכל חלקי ירושלים.^[16]

בתחילת 2011 נהרס המלון לשם הקמת שכונה יהודית חדשה שבה יגורו 20 משפחות. ב-2012 בג"ץ דחה על הסף עתירה שהגישה נכדתו של חוסייני נגד מכירת המלון.^[17]

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מלון שפרד בוויקישיתוף

בן כספית, ארה"ב: עצרו את הבנייה ב"מלון שפרד" במזרח י-ם, באתר nrg‏, 19 ביולי 2009
גדעון בלמקר, מלון שפרד מאחד את ירושלים (אורכב 09.06.2020 בארכיון Wayback Machine), אפוק טיימס, 23 ביולי 2009
ניר חסון, הזמן הוורוד של מלון שפרד בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009
דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: קרבות בכרם, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2010

הערות שוליים עריכה

^ מלון פאלאס, איציק שוויקי, המועצה לשימור אתרים
^ O Jerusalem!, page 142
^ עוד יריה ואחריב את כל השכונה, על המשמר, 10 במרץ 1948
^ איך הושמדה השיירה להדסה, דבר, 3 באפריל 1949
^ באתר משרד החוץ: Behind the Headlines: Background information from the Municipality of Jerusalem regarding the Shepherd Hotel building כתוב שהוא עבר לבעלות בית המלוכה ההאשמי
^ קטי אנטוניוס קמה לתחיה, מעריב, 22 באוקטובר 1952
^ ניר חסון, הזמן הוורוד של מלון שפרד בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009 כתוב שהיא לא שבה לבית. ב-O Jerusalem עמוד 142 כתוב שהיא שבה לבית רק פעם אחת בחייה והוא היה הרוס.
^ Roy E. Skinner, Jerusalem To Baghdad, 1967-1992: Selected Letters, page 31
^ מלון שפרד, מעריב, 21 בספטמבר 1967
^ אורי אבנרי, על-צד-שמאל
^ ¹ ² הודעת דובר עיריית ירושלים באתר משרד החוץ
^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: מלון על פרשת דרכים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2009
^ בג"ץ 308/11 הגב' מונה חוסייני נ' ראש הממשלה
^ ארה"ב: בנייה במזרח ירושלים - רק תחת מו"מ, באתר nrg‏, 20 ביולי 2009
^ "המקרה של מלון שפרד: נשיאת שם ירושלים לשווא כדי לחבל בשלום - שלום עכשיו". שלום עכשיו. 2009-07-29. נבדק ב-2017-10-19.
^ דנה צוק, ‏ח"כים ופוליטיקאים מארה"ב באו לשייח ג'ראח, באתר גלי צה"ל, 17 באוגוסט 2009 (הקישור אינו פעיל)
^ איתמר לוין, נדחתה על הסף עתירה נגד מכירת מלון שפרד, News1, 3.4.12.

[1] מלון פאלאס, איציק שוויקי, המועצה לשימור אתרים

[2] O Jerusalem!, page 142

[3] עוד יריה ואחריב את כל השכונה, על המשמר, 10 במרץ 1948

[4] איך הושמדה השיירה להדסה, דבר, 3 באפריל 1949

[5] באתר משרד החוץ: Behind the Headlines: Background information from the Municipality of Jerusalem regarding the Shepherd Hotel building כתוב שהוא עבר לבעלות בית המלוכה ההאשמי

[6] קטי אנטוניוס קמה לתחיה, מעריב, 22 באוקטובר 1952

[7] ניר חסון, הזמן הוורוד של מלון שפרד בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009 כתוב שהיא לא שבה לבית. ב-O Jerusalem עמוד 142 כתוב שהיא שבה לבית רק פעם אחת בחייה והוא היה הרוס.

[8] Roy E. Skinner, Jerusalem To Baghdad, 1967-1992: Selected Letters, page 31

[9] מלון שפרד, מעריב, 21 בספטמבר 1967

[10] אורי אבנרי, על-צד-שמאל

[dover-11] ¹ ² הודעת דובר עיריית ירושלים באתר משרד החוץ

[12] דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: מלון על פרשת דרכים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2009

[13] בג"ץ 308/11 הגב' מונה חוסייני נ' ראש הממשלה

[14] ארה"ב: בנייה במזרח ירושלים - רק תחת מו"מ, באתר nrg‏, 20 ביולי 2009

[15] "המקרה של מלון שפרד: נשיאת שם ירושלים לשווא כדי לחבל בשלום - שלום עכשיו". שלום עכשיו. 2009-07-29. נבדק ב-2017-10-19.

[16] דנה צוק, ‏ח"כים ופוליטיקאים מארה"ב באו לשייח ג'ראח, באתר גלי צה"ל, 17 באוגוסט 2009 (הקישור אינו פעיל)

[17] איתמר לוין, נדחתה על הסף עתירה נגד מכירת מלון שפרד, News1, 3.4.12.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]