מיל (יחידת מידה תלמודית)
מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק. לפי המקובל בפוסקים, המיל שווה ל-2,000 אמות (כקילומטר אחד).
בחז"ל
עריכההמיל מוזכר פעמים רבות בתלמוד ובספרות חז"ל, הן כמדד למרחקים בין נקודות,[1] והן כמדד לזמנים המוגדרים על פי שיעור הילוך מיל.[2]
בין המרחקים המצוינים בחז"ל:
- בין חמתן לטבריה - מיל אחד[3]. הדרך בין שני המקומות, שהייתה מסלול הליכה קבוע ומוכר באותם ימים, משמשת בדברי חז"ל כהמחשה לשיעור מיל למי שאינו בקי במדידה אך מכיר את הדרך[4].
- בין מודיעים לירושלים – מרחק 15 מילין.[5]
- בין כזיב לסולמא דצור – מרחק שלושה מילין.[6]
- בין ציפורי לטבריה – מרחק 18 מילין.[7]
- בין לוד לאונו – מרחק שלושה מילין.[8]
בהלכה
עריכהחז"ל שיערו מספר דינים על פי שיעור 'מיל':
- בהלכות נטילת ידיים נקבע כי מי שאין לו מים לנטילה, עליו ללכת עד מיל כדי למצוא מים, או עד ארבעה מילין במקרה שהוא הולך ממילא לאותו הכיוון.[9] דין דומה נאמר לגבי תפילה במניין.[10]
- בהלכות פורים, יישוב שרחוק מעיר מוקפת חומה פחות ממיל אחד נחשב "סמוך" לעיר ודינו בתנאים מסוימים כעיר מוקפת חומה.[11]
- בהלכות פסח, בצק ששהה ללא לישה שיעור כדי הילוך מיל, הופך לחמץ.[12]
- בהלכות מליחה נקבע שהבשר צריך לשהות במלח כדי הילוך מיל.[13]
שיעור המיל
עריכהשיעור המיל באמות לא מוזכר במפורש בתלמוד, אך במדרש נאמר שמיל הוא 2,000 אמות,[14] שהן בין 912 ל-1152 מטרים, וכך היא הדעה המקובלת בראשונים ובפוסקים. מפיוט שכתב רבי אלעזר הקליר נראה שסבר שמיל הוא 1425 אמות בלבד.[15]
חוקרים בעת החדשה טענו כי לא מסתבר שחז"ל חידשו מידה של 2,000 אמות בשם "מיל", בעוד שבזמנם היה נפוץ השימוש במיל הרומי, ששיעורו כ-2,800 אמות. לדעתם המיל המוזכר בחז"ל הוא המיל הרומי. גם המרחקים בין היישובים המוזכרים בחז"ל, מתאימים יותר לשיעור המיל הרומי.[16] יש שכתבו שגם אם בציון מרחקים השתמשו חז"ל במיל הרומי, בעניינים הלכתיים הכוונה היא למיל של 2,000 אמות.[17]
טבלת המרה
עריכהשיטה | באמות | במטרים |
---|---|---|
רבי חיים נאה | 2,000 | 960 |
החזון אי"ש | 2,000 | 1,152 |
שיטת "דרהם קטן" | 2,000 | 912 |
מיל רומי | כ-2,500 – 3,000 | כ-1,479 |
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יואל שילה, מדת מיל, האוצר מב' ה'תש"פ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שיעור מיל לדעת הקליר, חילופי מכתבים בין הרב יצחק אדלר לרב יונה מרצבך, ירושתנו א' ה'תשס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
קישורים חיצוניים
עריכה- מידות שילוח השעיר שיעור אודיו מהרב עידוא אלבה
- Joseph Jean Ajdler, Talmudic Metrology
הערות שוליים
עריכה- ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג, עמוד ב' "אמר עולא מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא"
- ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג, עמוד ב' "מעלות השחר עד הנץ החמה חמשת מילין"
- ^ מסכת מגילה דף ב ע"ב
- ^ הרב שי עילם, בית יער הלבנון, מגילה שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ג' הלכה ב' לפי גרסת בעל העיטור הלכות חליצה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ד', הלכה ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ', סעיף ט"ז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ה', הלכה י"ג
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף ו'
- ^ במדבר רבה ב' ט'
- ^ רש"י על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ז, עמוד א'
- ^ יואל אליצור, 'מקום בפרשה', עמ' 72
- ^ עידוא אלבה, ירחון האוצר כרך כ"א ה'תשע"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.