פתיחת התפריט הראשי

מלון שפרד הוא מבנה וחלקת קרקע ב"דרך הר הזיתים" בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, שעבר גלגולים שונים בייעודו ושימושיו. בתחילה היה השטח בבעלותו של אמין אל חוסייני, שבנה בו אחוזה מפוארת. בשלב מאוחר יותר הפכה האחוזה למלון ידוע בשם "מלון שפרד". בשנות ה-80 נקנה השטח בידי יזם יהודי, שתוכניותיו לבניית שכונה יהודית במקום עוררו מחלוקת פוליטית בינלאומית ב-2009. בתחילת 2011 נהרס המלון, כדי להקים בשטח את השכונה החדשה.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

תחילתו של המתחם הידוע כיום כ"מלון שפרד" בשנות ה-20 של המאה ה-20, בחלקת קרקע שנקראה "כרם אל-מופתי" והייתה בבעלותו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני. המופתי החל בהנחת היסודות לבניית ביתו על האדמה שבבעלותו באמצע שנות ה-20, אך עקב בעיות כספיות הופסקה העבודה והוקפאה.

 
בית המופתי, צילום אוויר משנת 1933, עת התגוררו בו ג'ורג' וקטי אנטוניוס

זמן קצר לאחר מכן נקשר המופתי עם חברת הבניין הקבלנית של ברוך קטינקא וטוביה דוניה לבניית מלון פאלאס בעיר, ובין המופתי לשני המהנדסים היהודים נקשרו קשרי ידידות. כשסיפר להם המופתי על מצוקתו בבניית ביתו הפרטי, ניאותו קטינקא ודוניה להמשיך עבורו את העבודה, והבניין הושלם במקביל לחנוכת מלון פאלאס בשנת 1929[1]. הבית היה בית אחוזה דו-קומתי ורחב-ידיים שבחזיתו גן מטופח, בדומה לבתי המידות של נכבדי ירושלים הערבית ועשיריה באותה תקופה. הבית חלש על הדרך המתפצלת מדרך שכם ומובילה להר הצופים והר הזיתים (עד היום נקרא רחוב זה בשכונת שייח' ג'ראח "דרך הר הזיתים").

המופתי מעולם לא התגורר בבית: לאחר השלמתו השכירו המופתי להיסטוריון הערבי-נוצרי ג'ורג' אנטוניוס, ממבשרי הלאומיות הערבית, שהתגורר בו עם רעייתו קטי, אשת חברה ידועה. ב-1937 הפך המופתי מבוקש בידי שלטונות המנדט הבריטי בשל מעורבותו בארגון המרד הערבי הגדול והוא נמלט מן הארץ. הזוג אנטוניוס עדיין התגורר בבית, שהיה לזירת אירוח לשועי הארץ הערבים והבריטים. קטי אנטוניוס המשיכה להתגורר בבית לאחר פטירתו של בעלה ב-1942, והמשיכה לארח בו מסיבות חברתיות ואף לנהל בו רומן מתועד עם מפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל, הגנרל אוולין יו בארקר, עד להעברתו מתפקידו לאחר פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946.

בפברואר 1948 עזבה קטי אנטוניוס את הבית לאחר שבית סמוך פוצץ בפעולה של ההגנה[2]. אנשי ההגנה השתלטו על הבית ולקחו ממנו מסמכים שונים ותמונות, בין היתר מכתבי אהבה שכתב הגנרל בארקר לקטי אנטוניוס. לאחר מכן הוחרם הבית על ידי השלטונות הבריטיים ושימש מתקן צבאי, ששיכן את חיילי רגימנט ה"היילנדרס" הסקוטי[3]. ב-13 באפריל 1948 הותקפה שיירת הדסה בדרכה להר הצופים בסמוך לבית, אך במשך שעות ארוכות לא זכתה לעזרתם של החיילים הבריטים שנכחו במקום. רק באיחור ניכר ולאחר עשרות אבידות בין נוסעי השיירה ניאות הפיקוד הבריטי להורות לחייליו על התערבות ופינוי הנפגעים, והם פונו בתחילה לבית המופתי שם טופלו בידי רופאי הדסה[4]. זמן קצר לאחר מכן הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והחיילים הבריטים פינו את הבית יחד עם יתר מתקניהם.

לאחר מלחמת העצמאות נותרה שכונת שייח' ג'ראח מצדו הירדני של הגבול. אמין אל-חוסייני היה מנוע מלשוב לירושלים גם תחת השלטון הירדני, והמבנה שהועבר לרשות בית המלוכה ההאשמי[5] שימש את הלגיון הירדני. לאחר מכן הוחזר הבית לשימושה של קטי אנטוניוס[6][7]. הבית הורחב באגפים נוספים והוסב לבית מלון שנקרא "מלון שפרד" (מאנגלית: Shepherd - רועה). במהלך מלחמת ששת הימים המלון שימש את מנהל אונר"א בירושלים[8].

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים בעקבותיה, עבר הנכס לרשותו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים. הוא המשיך לשמש כמלון[9] משך שנים אחדות בניהולן של שתי נשים ערביות קשישות[10], ואז נסגר. עד תחילת שנות ה-80 עשתה ממשלת ישראל שימוש במבנה לצרכים ממשלתיים שונים, לתקופות קצרות. בין היתר הוא שימש את משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט[11], ואת משרדי קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון[12].

רכישה יהודיתעריכה

ב-5 בנובמבר 1985 נרכשו הקרקע והמבנה שעליה בידי חברת הנכסים C & M Properties שבשליטת איל ההון היהודי-אמריקאי ארווינג מוסקוביץ, מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים[13], במטרה להקים במקום שכונה יהודית, כחלק מהרצון ליישב יהודים ברחבי מזרח ירושלים. החברה הגישה בקשה לאשר בניית שכונה במתחם ובמשך 20 שנה נמנעה עיריית ירושלים להעניק אישור בנייה לפרויקט תוך שמוגשות התנגדויות שונות לוועדות התכנון והבנייה. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 נחכר המבנה בידי משמר הגבול ושימש אותו (בשם בסיס שפר) במשך 15 שנה עד להקמת מבנה קבע חליפי בסמוך. מאז עומד מבנה מלון שפרד ריק ונטוש.

 
המבנה ב-2010

בשנת 2005 הוסרו כל ההתנגדויות שמנעו מתן אישור בנייה, וב-6 בנובמבר 2008 הוגשה בקשה מחודשת להיתר בנייה. ב-2 ביולי 2009, בעת כהונתו של ניר ברקת בראשות העירייה, העניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים היתר בנייה המאפשר את תחילת העבודות. התוכניות שאושרו כוללות הקמת 20 יחידות דיור במקום ב-2 קומות וחניון תת-קרקעי, תוך שימור חלק הבניין שהיה ביתו המקורי של המופתי[11]. לחצים מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית לעצור את הבנייה, כ"הפרה של המאזן הדמוגרפי במזרח ירושלים" נדחו על ידי ראש ממשלת ישראל[14] אשר טענה שאין לה סמכות חוקית לעצור בנייה שאושרה כחוק בירושלים, וכי אין לדבר כל קשר להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. גם בתוך ישראל הייתה תוכנית הבנייה במלון שפרד לסלע מחלוקת בין שמאל וימין, כאשר גופי שמאל רואים בעניין פרובוקציה מיותרת וחבלה במאמצי השלום[15], בעוד גופי ימין רואים בכך מימוש זכותם של יהודים להתיישב בכל חלקי ירושלים[16].

בתחילת 2011 נהרס המלון לשם הקמת שכונה יהודית חדשה שבה יגורו 20 משפחות. ב-2012 בג"ץ דחה על הסף עתירה שהגישה נכדתו של חוסייני נגד מכירת המלון.[17]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מלון פאלאס, איציק שוויקי, המועצה לשימור אתרים
  2. ^ O Jerusalem!, page 142
  3. ^ עוד יריה ואחריב את כל השכונה, על המשמר, 10 במרץ 1948
  4. ^ איך הושמדה השיירה להדסה, דבר, 3 באפריל 1949
  5. ^ באתר משרד החוץ: Behind the Headlines: Background information from the Municipality of Jerusalem regarding the Shepherd Hotel building כתוב שהוא עבר לבעלות בית המלוכה ההאשמי
  6. ^ קטי אנטוניוס קמה לתחייה, מעריב, 22 באוקטובר 1952
  7. ^ בניר חסוןהזמן הוורוד של מלון שפרד בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009 כתוב שהיא לא שבה לבית. ב-O Jerusalem עמוד 142 כתוב שהיא שבה לבית רק פעם אחת בחייה והוא היה הרוס.
  8. ^ Roy E. Skinner, Jerusalem To Baghdad, 1967-1992: Selected Letters, page 31
  9. ^ מלון שפרד, מעריב, 21 בספטמבר 1967 (מודעה)
  10. ^ אורי אבנרי, על-צד-שמאל
  11. ^ 11.0 11.1 הודעת דובר עיריית ירושלים באתר משרד החוץ
  12. ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: מלון על פרשת דרכים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2009
  13. ^ בג"ץ 308/11 הגב' מונה חוסייני נ' ראש הממשלה
  14. ^ ארה"ב: בנייה במזרח ירושלים - רק תחת מו"מ, באתר nrg‏, 20 ביולי 2009
  15. ^ "המקרה של מלון שפרד: נשיאת שם ירושלים לשווא כדי לחבל בשלום - שלום עכשיו". שלום עכשיו (בעברית). 29 ביולי 2009. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2017. 
  16. ^ דנה צוק, ‏ח"כים ופוליטיקאים מארה"ב באו לשייח ג'ראח, באתר גלי צה"ל, 17 באוגוסט 2009 (הקישור אינו פעיל)
  17. ^ איתמר לוין, נדחתה על הסף עתירה נגד מכירת מלון שפרד, News1, 3.4.12.