אדמות ישי
אדמות ישי היא שכונה יהודית במרומי תל רומיידה, המהווה חלק מהיישוב היהודי בחברון. השכונה נקראה "אדמות ישי" על שם קבר ישי השוכן בסמוך. בשכונה קיים מבנה ישראלי, "בית רענן" שהוקם לזכר תושב השכונה שנרצח בפיגוע בביתו, מבנה ישן שנקנה מבעליו, ושבעה הקרוונים הניצבים זה על זה בשני מפלסים. הדרך המובילה לשכונה מובילה גם לבית העלמין היהודי העתיק של חברון, השוכן ממערב לה.
צידה הצפוני של השכונה | |
מידע | |
---|---|
עיר | חברון |
תאריך ייסוד | |
קואורדינטות | 31°31′25″N 35°06′13″E / 31.523581°N 35.103731°E |
היסטוריה
עריכהבשנת 1811 רכש הרב חיים ישועה בג'איו (שנודע כ"חיים המצרי" בפי הערבים), ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, את קרקעות תל-רומיידה בהיקף של 800 דונם, ממשפחת התמימי החברונית (שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד) והעבירן כתרומה לידי הקהילה.
בשנת תרצ"א 1930 כאשר חודש היישוב היהודי בחברון לאחר מאורעות תרפ"ט, הגיעה משפחתו של יעקב עזרא לגור בתל, בבית שכונה "בית עזרא" על שמם.[1] לאחר מאורעות 1936 גרשו הבריטים את כל יהודי חברון, ומשפחת עזרא לבדה המשיכה להתגורר במקום עד כ"ט בנובמבר 1947[2].
ההתיישבות בשכונה
עריכההשכונה הוקמה בשנת ה'תשמ"ד (1984), בה הוצבו בחלקה מספר קרוונים בהם התיישבו משפחות יהודיות.[3]
בערב ראש חודש אלול שנת תשנ"ח (1998) נרצח בביתו תושב המקום, הרב אליהו שלמה רענן, בנו של הרב שלום נתן רענן ונכדו של הראי"ה קוק. לאחר רצח הרב רענן הוקם כולל "אור שלמה", בחדר השינה שבו אירע הרצח. בראש הכולל עומד חתנו של הרב רענן, הרב ישראל שליסל. כיום לומדים בכולל, הצמוד לדירתו של רענן, כ-15 אברכים, בתוכנית הלכה בת חמש שנים שבמהלכן הם ניגשים למבחני הסמכה לרבנות. מפאת הצפיפות בבית המדרש, מתקבל מספר מוגבל של לומדים.
בעקבות הרצח הקים משרד הבינוי והשיכון בשכונה מבנה חדש, שנקרא "בית רענן" על שם הרב רענן שנחנך ב-2005.[4] לצורך הקמת הבניין בוצעה בתל חפירה אריכאלוגית, והמבנה הוקם על גבי קומת עמודים המשאירה את הממצאים פתוחים לציבור. בחול המועד סוכות תשע"ה, נחנך בגגו של הבית "מצפה חברון"[5].
בשכונה מתגוררים פעיל הימין ברוך מרזל וציפי שליסל, מחברת הספר "חברון שוברת שתיקה".
עקב ההגבלות שהוטלו לשם הגנה על השכונה היהודית עזבו פלסטינים רבים את אזור תל רומיידה.[6]
סוגיות משפטיות
עריכהבאזור תל רומיידה מצוי בית הנתון במחלוקת משפטית. בשנת 2005 רכשה חברה בבעלות יהודית את הנכס מערבי בשם האני אלבטש, שהציג את עצמו כבעל הזכויות, ונכנסו למקום משפחות יהודיות. עוד קודם לכן שופץ ככל הנראה הבית בידי יהודים. בהמשך התברר שמסמכי העברת הזכויות שהציג אלבטש מזויפים. במשך שנים התנהלו הליכים משפטיים בין החברה ובין בעלי הנכס, יורשיו של זכרייא בקרי. בשנת 2019 קיבל בית המשפט את עמדת היורשים והורה על פינוי הבית ועל תשלום דמי שימוש ראויים לבעליו, בסך 579,600 ש"ח.[7]
מצפה חברון
עריכהמצפה חברון הוא אתר תצפית בראש מבנה הממוקם בפסגת תל חברון. מהמצפה נשקף נוף פנורמי של חברון ואתריה, עמק חברון, קריית ארבע, פאתי מדבר יהודה. ביום נאה ניתן לראות את הרי מואב. הכניסה למצפה חופשית כל ימות השנה.
במקום שלטי הסבר, תחנת הדרכה ומזנון. המצפה הוקם על ידי ועד היישוב היהודי בחברון וישיבת שבי חברון והוקדש לעילוי נשמת חיים ודאבריש לזר. חנוכת המצפה התקיימה בחול המועד סוכות ה'תשע"ה (22 באוקטובר 2014).
המצפה ממוקם על גג "בית מנחם" ששימש כבית כנסת של קהילת חב"ד בחברון העתיקה.
בקומת הקרקע של המבנה פועל, נכון ל-2022, כולל אברכים.
גלריית תמונות
עריכה-
משמאל לכביש שכונת הקרוונים ומאחוריה "בית מנחם"
-
בית האבן, ולצידו גינה בצידה הצפוני של השכונה
קישורים חיצוניים
עריכה- חגית רוטנברג, הרבנית חיה רענן - סבתא של חברון, באתר ערוץ 7, 22 נובמבר 2008
- נדב שרגאי, המקום שבו הכל התחיל, באתר וואלה, 2 באפריל 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל היום, מוסף ישראל השבוע, נדב שרגאי, עמוד 19
- ^ נדב שרגאי, יוסף עזרא יגיע לבג"ץ עם זיכרונות וקושאן, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2007
- ^ אריה בנדר, העצני: ההתנחלות הבאה - בתחנה המרכזית בחברון, מעריב, 10 באוגוסט 1984
אהרן דולב, "המקום הכי יהודי עלי אדמות", מעריב, 17 באוגוסט 1984 - ^ תל רומיידה מכפילה את עצמה, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2005
- ^ "מצפה חברון" - אתר תיירות חדש בחברון
- ^ שגרת כיבוש: התנכלות משותפת של חיילים, שוטרי מג"ב ומתנחלים למשפחה פלסטינית בשכונת תל רומיידה, באתר "בצלם", 25 ביוני 2019
- ^ ת"א (י-ם) 48162-09-13 חברת טל לבניה והשקעות קרני שומרון בע"מ נ' זכרייא סלים גודה בקרי ואחרים, ניתן ב-12 במרץ 2019