ויקיפדיה

משתמש:Danshirya/ראשיזם

< משתמש:Danshirya
שילוב של סרט ג'ורג' הקדוש והאות Z, שני סמלים הקשורים לרוסיזם. השילוב של סמלים אלה הושווה לצלב הקרס הנאצי, ולעתים מכונה "זוואסטיקה".[1][2]

ראשיזם (באוקראינית: рашизм, תעתיק: ראשיזם; ברוסית: русизм, תעתיק: רוסיזם; מכונה גם פאשיזם רוסי) הוא מונח המתאר את האידיאולוגיה הפוליטית של הפדרציה הרוסית בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, ובייחוד בתקופת שלטונו של ולדימיר פוטין.[3][4] המונח משמש גם לתיאור ההתפשטות הטריטוריאלית הרוסית[5][6][1][7] והתפתחותו של משטר סמכותני המבוסס על לאומנות ופולחן אישיות ברוסיה.[8][9]

האידאולוגיה הראשיסטית נסמכת על רעיון "השליחות הציוויליזציונית המיוחדת" של העם הרוסי. על פי תפיסה זו, מוסקבה (המכונה רומא השלישית (אנ')) היא הממשיכה והיורשת הלגיטימית היחידה של האימפריה הרומית, ולפיכך רוסיה זכאית להתפשט טריטוריאלית בכוח הזרוע.[10][11][12] בנוסף, מתבטא הראשיזם בסנטימנט אנטי-מערבי מובהק ובטיפוח רגשות אירדנטיזם בקרב הציבור הרוסי.[13][14][15] גורמי ממשל וכלי תקשורת אוקראינים משתמשים לעתים קרובות במונח "ראשיסט" לתיאור לוחמים בכוחות המזוינים הרוסים.[16][17]

המונח נטבע במשמעותו הנוכחית בתקופת מלחמת צ'צ'ניה הראשונה (1995). השימוש במונח נפוץ לאחר מלחמת גאורגיה–רוסיה וביתר שאת בעקבות מלחמת אוקראינה–רוסיה.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה

עריכה

המונחים "ראשיזם" ו-"רוסיזם" הם הלחם בסיסים של המילים "רוסיה" ו-"פאשיזם".[3] השונות במונחים נובעת מתעתיק משפות מקור שונות (אוקראינית ורוסית, בהתאמה).[18][3]

היסטוריית השימוש במונח

עריכה

מלחמות צ'צ'ניה

עריכה

המונח (בגרסת התעתיק הרוסי רוסיזם) זכה לפופולריות ולשימוש נרחב בשנת 1995 על ידי נשיא הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, ג'וחר דודייב, שראה בפעולה הצבאית של רוסיה בצ'צ'ניה ביטוי לעלייתה של אידאולוגיה חדשה ברוסיה.[19][20][21] לפי דודייב, הרוסיזם הוא

שילוב של אידאולוגיות שנאה המבוססות על שוביניזם רוסי והיעדר מוסריות. הוא שונה מצורות אחרות של פאשיזם, גזענות ולאומנות באכזריותו יוצאת הדופן, הן לאדם והן לטבע. הוא מבוסס על השמדה של כל דבר וכל אדם, על טקטיקה של אדמה חרוכה. ראשיזם הוא סוג סכיזופרני של תסביך שליטה עולמית. זו גרסה מיוחדת של פסיכולוגיית עבדים, הגדֵלה כפרזיט על היסטוריה מפוברקת, שטחים כבושים ועמים מדוכאים.[22]

המונח שימש מאוחר יותר את הנשיא הבא של הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, אסלאן מסחאדוב, שראה בראשיזם סוג עתיק יומין ומסוכן במיוחד של פאשיזם.[23] אתר החדשות הצ'צ'ני Kavkaz Center הציג טור קבוע שכותרתו "רוסיזם", בו פורסמו כ-150 מאמרים בין השנים 2003 ל-2016.[23]

מלחמת אוקראינה–רוסיה

עריכה
צעדה לזכרו של מנהיג האופוזיציה בוריס נמצוב, שהתקיימה ב-27 בפברואר 2016, עם השלט: "בואו נעצור את הרוסיזם" (רוסית: "Остановим рашизм")

השימוש במונח "ראשיזם" נעשה נפוץ יותר בתקשורת האוקראינית בעקבות סיפוח חצי האי קרים על ידי הפדרציה הרוסית,[24] הפלת טיסה 17 של מלזיה איירליינס על ידי כוחות רוסים ליד דונצק ב-17 ביולי 2014 ותחילת מלחמת אוקראינה–רוסיה ב-2014.[25][26][27] המונח מופיע בשירו בשפה הרוסית "זה ראשיזם, בייבי! [פאשיזםאורתודוקסי!]" של המלחין, הזמר והיוצר האוקראיני בוריס סבסטיאנוב.[23]

ועדת הראדה העליונה למדיניות הומניטרית ולמדיניות מידע תומכת ביוזמתם של מדענים, עיתונאים, מדעני מדינה וארגוני החברה האזרחית באוקראינה לקדם את השימוש במונח "ראשיזם" ברמה הלאומית והבינלאומית.[28]

הפלישה הרוסית לאוקראינה

עריכה
  ערך מורחב – הפלישה הרוסית לאוקראינה
ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה היו המונחים "ראשיסט" ו-"ראשיזם" בשימוש נרחב על ידי גורמים צבאיים, פוליטיים ותקשורתיים באוקראינה.[29][30] אולקסי דנילוב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי והגנה של אוקראינה, תמך בשימוש במונח "ראשיזם" לתיאור התוקפנות הרוסית,[31] וטען כי הוא גרוע מפאשיזם:
 
רכב קרבי רוסי מסוג MT-LB מסומן בסמל הצבאי Z במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה.

היום אני מעוניין לפנות לכל העיתונאים שמתשמשים במונח "ראשיזם", כיוון שזו תופעה חדשה בהיסטוריה העולמית שמר פוטין יצר במדינתו. אלה ראשיסטים מודרניים, שלא שונים בהרבה מפאשיסטים, ולמעשה התעלו עליהם. אסביר מדוע: בעבר לא הייתה מן הנמצא היכולת להשמיד ערים שלמות עם כמות כזו של פצצות וציוד צבאי; לא היה כוח כזה. בימינו מדובר ביכולות שונות לחלוטין, והם משתמשים בהן בצורה בלתי־הומנית.[32]

ב-23 באפריל 2022 חזה נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, כי המונח "ראשיזם" יופיע בספרי ההיסטוריה:[33][34]

למדינתו תהיה מילה שתופיע בספרי ההיסטוריה שלנו, שכולם חוזרים עליה באוקראינה ובאירופה – "ראשיזם". זה לא מקרי שכולם אומרים שזה ראשיזם. המילה חדשה, אך המעשים זהים לאלו שהתרחשו באירופה לפני 80 שנים. בכל אותן 80 שנים, אם תנתחו את היבשת שלנו, לא תמצאו דוגמה לברבריות כזאת. לכן, ראשיזם הוא מונח שייכנס לספרי ההיסטוריה, הוא יופיע בויקיפדיה, הוא ייחקר בכיתות. ילדים קטנים ברחבי העולם יענו למוריהם מתי החל הראשיזם, באיזו מדינה, ומי ניצח בקרב על החירות כנגד המונח המזעזע הזה.[34]

ב-2 במאי 2023 הכירה רשמית הראדה העליונה של אוקראינה בראשיזם כאידיאולוגיה הממלכתית של רוסיה.[35][36][37][38] על פי הגדרת הראדה, ראשיזם הוא "מיליטריזם, פולחן אישיות וקידוש מוסדות המדינה, האדרה עצמית של הפדרציה הרוסית באמצעות דיכוי אלים ו/או הכחשת קיומם של עמים אחרים, כפיית השפה והתרבות הרוסית על עמים אחרים, תעמולה של 'דוקטרינת העולם הרוסי', הפרה מערכתית של נורמות ועקרונות של המשפט הבינלאומי, ריבונותן של מדינות אחרות, שלמותן הטריטוריאלית וגבולותיהן המוכרים בינלאומית".[35]

באופן דומה, ב-22 במאי 2023 השתמשה האסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו במונח ראשיזם לתיאור את האידיאולוגיה והפרקטיקות של הפדרציה הרוסית.

בנאום מצב האומה שנמסר ב-7 במרץ 2024 השווה הנשיא האמריקני ג'ו ביידן את רוסיה תחת שלטונו של ולדימיר פוטין לגרמניה של תקופת כיבושי אירופה תחת אדולף היטלר.[39]

 
כרזה נגד ראשיזם במחאה פרו-אוקראינית בכיכר טרפלגר בלונדון

היסטוריה אידיאולוגית

עריכה

איוואן אילין

עריכה

על פי ההיסטוריון טימותי סניידר מאוניברסיטת ייל, האידיאולוגיה של פוטין ומשטרו הושפעה מהגותו של הפילוסוף הלאומני הרוסי איוואן אילין (1883–1954).[9][40][41][42][43] מספר עבודות של אילין קידמו את רעיונות הפאשיזם.[40] אילין צוטט על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונחשב בעיני כמה חוקרים להשראה אידיאולוגית מרכזית עבור פוטין. [44][45][46][47][48] פוטין היה מעורב באופן אישי בהחזרת שרידיו של אילין לרוסיה, ובשנת 2009 קידש את קברו.[49]

לדברי סניידר, אילין "סיפק הצדקה מטאפיזית ומוסרית לטוטליטריות פוליטית" בדמות מדינה פשיסטית, וכיום "רעיונותיו זכו לתחייה על ידי ולדימיר פוטין".

ספרו של אילין, "המשימות שלנו", הומלץ ב-2013 כקריאה חיונית לפקידי מדינה על ידי ממשלת רוסיה. על פי מגזין האקונומיסט, פוטין "קרא שוב ושוב" את ספרו של אילין, "המשמעות של פירוק רוסיה עבור העולם". [50]

אלכסנדר דוגין

עריכה
נאומו של דוגין לעיתונאים מערביים במרץ 2022, שבו הוא סיפר כי "אנחנו לא חלק מהציוויליזציה הגלובלית. אנחנו ציוויליזציה בעומדת בפני עצמה. לא הייתה לנו אפשרות אחרת להוכיח זאת מבלי לתקוף את אוקראינה"

בשנת 1997 פרסם ההוגה הרוסי אלכסנדר דוגין, הידוע בהשקפותיו הפאשיסטיות,[51] את "יסודות הגיאופוליטיקה: העתיד הגיאופוליטי של רוסיה" (אנ'), ספר שזכה להשפעה משמעותית בקרב האליטה הרוסית בצבא, במשטרה ובשירות החוץ.[52][53] בספרו טען דוגין כי יש לספח את אוקראינה לרוסיה כיוון ש"לאוקראינה כמדינה אין משמעות גיאופוליטית", "אין חשיבות תרבותית מיוחדת או משמעות אוניברסלית, אין ייחוד גיאוגרפי, אין בלעדיות אתנית", וכי "[השאיפות הטריטוריאליות שלה] מהוות סכנה עצומה עבור אירואסיה כולה, ובלי לפתור את הבעיה האוקראינית, באופן כללי אין טעם לדבר על פוליטיקה". הוא טען כי אין לאפשר לאוקראינה להישאר עצמאית, אלא אם כן מדובר ב"קורדון סניטר (אנ')", מצב שלדידו יהיה "בלתי קביל".[52] ייתכן שהספר השפיע על מדיניות החוץ של ולדימיר פוטין, שהובילה בסופו של דבר לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.[54]

בשנת 1997 בירך דוגין את מה שראה כהגעתו של "פאשיזם אמיתי, מהפכני ועקבי, פאשיזם פאשיסטי" לרוסיה, במאמר שכותרתו "פאשיזם – חסר גבולות ואדום"; במאמר שפורסם קודם לכן ב-1992, הגן דוגין על ה"פאשיזם" כאידאולוגיה שאינה קשורה ל"היבטים הגזעניים והשוביניסטיים של הנאציונל-סוציאליזם", וקבע כי "הפאשיזם הרוסי הוא שילוב של שמרנות לאומית טבעית עם רצון נלהב לשינויים אמיתיים."[55] ספר נוסף של דוגין, "התיאוריה הפוליטית הרביעית" (אנ'), שפורסם ב-2009, צוטט כהשראה למדיניות הרוסית באירועים כדוגמת המלחמה בדונבאס[56] ולימין הקיצוני האירופי העכשווי בכלל.[57]

למרות שקיימת מחלוקת על היקף היחסים האישיים בין דוגין לפוטין, השפעתו של דוגין מורגשת בחוגי הצבא והביטחון הרוסי.[58] הוא הפך למרצה באקדמיה הצבאית של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של רוסיה בשנות ה-90, וספרו "יסודות הגאופוליטיקה" נכנס לתוכנית הלימודים הרשמית בה, כמו גם בכמה אקדמיות צבא ומשטרה ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה. לדברי החוקר ג'ון דנלופ ממכון הובר, "יתכן ולא פורסם ספר נוסף ברוסיה בתקופה הפוסט-קומוניסטית שהשפיע על אליטות הצבא, המשטרה ומדיניות החוץ הרוסית באותה המידה כמו [...] 'יסודות הגיאופוליטיקה'."[58]

טימופיי סרגייצב

עריכה

לפי אתר החדשות האירופאי Euractiv (אנ'), הפעיל הפוליטי הרוסי טימופיי סרגייצב הוא "אחד האידיאולוגים הראשיים של הפאשיזם הרוסי המודרני".[59]

בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר נודע היקף הקורבנות בטבח שביצעו כוחות רוסים בעיר בוצ'ה שבאוקראינה,[60][61] פרסם אתר האינטרנט של סוכנות הידיעות הרוסית RIA Novosti מאמר מאת סרגייצב שכותרתו "מה רוסיה צריכה לעשות באוקראינה" בו הצדיק את רצח העם האוקראיני וקרא לדיכוי אלים של אזרחי אוקראינה, השמדת התרבות האוקראינית, דה-אוקראיניזציה ודה-אירופיזציה של תושבי אוקראינה.[62][63][64][65][66] לדברי סמואל רמני, מומחה לענייני רוסיה מאוניברסיטת אוקסופרד, המאמר "מייצג את המיינסטרים המחשבתי של הקרמלין". [67] ראש משרד החוץ הלטבי, אדגארס רינקביצ'ס, כינה את המאמר "פאשיזם רגיל".[68] טימותי סניידר תיאר אותו כ"מדריך לרצח עם", וכ"אחד המסמכים הגלויים ביותר לרצח עם שראיתי מעודי".[69]

רטוריקה דומה הופיעה במאמר של פיטר אקופוב שפורסם באותו האתר ב-26 בפברואר, שכותרתו "בואם של רוסיה ושל העולם החדש", בו שיבח את פוטין על "פתרון השאלה האוקראינית בזמן". המאמר הוסר מהאתר לאחר שלוש שעות.[70]

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית

עריכה
 
הפטריארך קיריל יושב לצד דמיטרי מדבדב במהלך נאומו של ולדימיר פוטין ב-21 בפברואר 2023

עמדתה הרשמית של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית היא שהפלישה הרוסית לאוקראינה הינה בחזקת "מלחמת קודש".[71][72][73] בפסגה בינלאומית שהתקיימה במרץ 2024 אישרה הכנסייה מסמך הקובע כי "מלחמת קודש" זו נועדה להגן על "רוסיה הקדושה" (אנ') ועל העולם כולו מפני גלובליזם וערכי המערב, שלדבריה "נפל קורבן לשטניזם".[71] המסמך קבע עוד כי כל אוקראינה צריכה להיכלל באזור ההשפעה של רוסיה, וכי האוקראינים והבלארוסים "צריכים להיות מוכרים רק כקבוצות תת-אתניות של הרוסים".[71] בתום הפסגה נשא הפטריארך קיריל תפילה לניצחון במלחמה.[74]

בסוף 2022 ביצע שירות הביטחון האוקראיני חיפושים במוסדות הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית (פטריארכיית מוסקבה) (אנ') במספר ערים ומחוזות באוקראינה.[75] במסגרת החיפוש גילה השירות, בין היתר, מדריכים של הפטריארך קיריל להפצת תעמולה פרו-רוסית בקרב קהילת המאמינים, כמו גם ספרות פרו-רוסית מאת ההוגה הפאשיסטי איוואן אילין.[75]

ולדיסלב סורקוב

עריכה
 
סורקוב נושא נאום בפני תנועת הנוער הפוטיניסטית "נאשי", שהושוותה לתנועת הנוער ההיטלראי.[76][77]

משנת 1999 ועד פברואר 2020 היה ולדיסלב סורקוב, פוליטיקאי רוסי רב השפעה המכונה 'הקרדינל האפור', האידיאולוג הראשי של הקרמלין, ונחשב כראש המדיניות של פוטין ביחס לאוקראינה.[78] בין השנים 1999-2011 כיהן כסגן ראש הסגל הנשיאותי הרוסי. מדצמבר 2011 עד מאי 2013 כיהן סורקוב כסגן ראש הממשלה של הפדרציה הרוסית.[79][80] לאחר התפטרותו חזר ללשכה הנשיאותית והפך ליועץ אישי של פוטין ליחסים עם אבחזיה, דרום אוסטיה ואוקראינה.[81] סורקוב סייע בהקמת מספר תנועות נוער פרו-ממשלתיות, כולל תנועת הנוער "נאשי", ונפגש עם מנהיגיהן ומשתתפיהן מספר פעמים.[82][83] תנועת הנוער הוגדרה על ידי העיתונאי הבריטי אדוארד לוקאס כגרסה הפוטיניסטית לקומסומול מהתקופה הסובייטית. סורקוב הודח מתפקידיו במשרד ההנהלה הנשיאותי בצו נשיאותי בפברואר 2020.[84]

ב-26 בפברואר 2020 העניק ראיון לעיתון "Aktualnyie kommentarii" בו הודה כי היה מעורב בנעשה בדונבאס ובאוקראינה, אך החליט לעזוב את תפקידו כיוון ש"הקונטקסט השתנה".[85] במהלך אותו ראיון הצהיר סורקוב כי "אין אוקראינה; יש אוקראיניוּת [...] כלומר, זו הפרעה ספציפית של הנפש, תשוקה פתאומית לאתנוגרפיה, שנלקחה לקיצוניות שלה... ההיסטוריה המקומית שם כל כך עקובה מדם. זה בלאגן במקום מדינה... אין אומה. יש רק עלון תעמולה המתכנה 'אוקראינה', אבל אין אוקראינה. השאלה היחידה היא האם אוקראינה כבר נעלמה, או שעדיין לא... כפיית יחסי אחווה בכוח היא השיטה היחידה שהוכיחה את יעילותה ביחס לאוקראינים, אני לא חושב שתומצא שיטה אחרת".[85][86][78][87]

דמיטרי מדבדב

עריכה
 
מפגינה בעיר אודסה אוחזת בתמונה המציגה את דמיטרי מדבדב ולדימיר פוטין כנאצים, עם צלב קרס בצבעי סרט ג'ורג' הקדוש ושבמרכזו סמל רוסיה.

דמיטרי מדבדב, סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה ונשיא רוסיה לשעבר, תואר כ"ראשיסט" וכ"נאצי של הקרמלין" על ידי התקשורת האוקראינית והאמריקנית.[88] בכתביו טען כי "אוקראינה איננה מדינה, אלא מקבץ שטחים שנאספו בצורה מלאכותית", וכן שהשפה האוקראינית "איננה שפה" אלא "ניב רוסי". [89] בהתבטאות אחרת טען כי אוקראינה לא צריכה להתקיים בשום צורה וכי רוסיה תמשיך לנהל מלחמה נגד כל ישות אוקראינית עצמאית.[90] לדברי מדבדב, "קיומה של אוקראינה מסוכן אנוּשות לאוקראינים; הם יבינו שחיים במדינה משותפת וגדולה עדיפים על מותם ומות יקיריהם. ככל שיקדימו האוקראינים להבין זאת, כן ייטב".[91] ב-22 בפברואר 2024 תיאר מדבדב את תוכניותיה העתידיות של רוסיה בפלישה הרוסית לאוקראינה: הצבא הרוסי יפלוש לעומקה של אוקראינה, יכבוש את העיר הדרומית אודסה ויאיים מחדש על הבירה קייב. כנשאל היכן יעצרו ענה הכוחות הרוסים השיב: "אני לא יודע".[92] מדבדב הוסיף כי בירת אוקראינה היא "עיר רוסית" וכי "מזמן רצינו את אודסה בפדרציה הרוסית. בזכות ההיסטוריה של העיר הזו, סוג האנשים שחיים בה, השפה שמדברים בה, זו היא העיר הרוסית שלנו". [93] [94]

בשנת 2023 איים מדבדב לספח את שטחי הרפובליקות הבלתי-מוכרות אבחזיה ודרום אוסטיה.[95]

ב-4 במרץ 2024, במהלך פסטיבל בסוצ'י, הצהיר מדבדב כי "אחד המנהיגים לשעבר של אוקראינה אמר פעם שאוקראינה היא לא רוסיה. הרעיון הזה צריך להיעלם לנצח", והכריז כי "אוקראינה היא בהחלט רוסיה".[96][97] במילותיו התייחס מדבדב לספרו משנת 2003 של נשיא אוקראינה לשעבר, ליאוניד קוצ'מה, בשם "אוקראינה היא לא רוסיה". [96] בנובמבר 2023 פרסם קוצ'מה את ספרו החדש "אוקראינה היא לא רוסיה: 20 שנים לאחר מכן". [98]

דעות על התפתחות רשיזם

עריכה
 
פלאש מוב בזירת פלטינום בח'בארובסק ב-11 במרץ 2022, מאורגן על ידי ועדת הניהול של המחוז המרכזי ומפלגת רוסיה המאוחדת כחלק מ"אנחנו לא נוטשים את שלנו" ( Своих Не Бросаем</link> ) קמפיין. המשתתפים בהם חברי המשמר הצעיר של רוסיה המאוחדת ותושבים מקומיים מסדרים את עצמם בצורת סמל "Z" .
 
פסיפס בקתדרלה הראשית של הכוחות המזוינים הרוסים המשלב איקונוגרפיה מזרחית אורתודוקסית עם סמליות צבאית סובייטית

לפי ה"אקונומיסט", כחישוב פוליטי בתגובה לפופולריות ההולכת ופוחתת שלו בתחילת שנות ה-2010, ולדימיר פוטין החל להסתמך יותר על החשיבה הפוסט-סובייטית הפאשיסטית, מושגים שהופיעו לאחר קריסת ברית המועצות . [50] לדברי מארק ליפובצקי, הרוסיזם הפך ל"הזרם התרבותי של רוסיה הפוטיניסטית". [99] בשנת 2007, ראש ממשלת רוסיה הפוסט-סובייטי הראשון , יגור גיידר, הזהיר מפני עליית הנוסטלגיה הפוסט-אימפריאלית, וקבע כי "רוסיה עוברת שלב מסוכן", והתייחס להיסטוריה באמירה "[עלינו] לא להיכנע לקסם המספרים, אבל העובדה שהיה פער של 15 שנים בין קריסת האימפריה הגרמנית לעליית אדולף היטלר לשלטון ו-15 שנים בין קריסת ברית המועצות ורוסיה בשנים 2006-2007 גורמת לחשוב". . [50]

ב-2014, בוריס נמצוב מתח ביקורת על מה שהוא תפס כפנייה ל"טיפוח ותגמול האינסטינקטים הנמוכים ביותר באנשים, לעורר שנאה ולחימה" על ידי המשטר הרוסי, וקבע בראיון האחרון שלו - שעות לפני הירצחו - כי "רוסיה מתהפכת במהירות. למדינה פשיסטית כבר יש לנו תעמולה לפי דגם של גרמניה הנאצית יש לנו גם גרעין של חטיבות תקיפה... זו רק ההתחלה. [50] אלכסנדר יעקובלב, אדריכל הרפורמות הדמוקרטיות תחת מיכאיל גורבצ'וב, אמר הצהרות על הקשר בין שירותי הביטחון והפשיזם, וקבע "[הסכנה של הפאשיזם ברוסיה היא אמיתית מכיוון שמאז 1917 התרגלנו לחיות במדינה עולם הפשע עם מדינה פלילית שאחראית על שוד, מקודשת על ידי אידיאולוגיה - הניסוח הזה מתאים לקומוניסטים וגם לפשיסטים". [50]

כמה חוקרים טענו שרוסיה הפכה למדינה פשיסטית, או שהפשיזם מתאר בצורה הטובה ביותר את המערכת הפוליטית הרוסית, במיוחד בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. בשנת 2017, האקדמאי הרוסי ולדיסלב אינוזמטסב סבר שרוסיה היא מדינה פשיסטית בשלב מוקדם, ובכך טען שהמשטר הפוליטי הרוסי הנוכחי הוא פאשיסטי. תומאש קמוסלה, חוקר פולני על לאומנות ואתניות, ואליסטר הית', עיתונאי ב"דיילי טלגרף", מתארים את המשטר הפוליטי הרוסי האוטוריטרי הנוכחי כפשיזם של פוטין. [100] [101] מדענית המדינה מריה סנגובאיה מאמינה שרוסיה בהנהגת פוטין היא משטר פשיסטי. [102]

במרץ 2022, ההיסטוריון של ייל, אוד ארן ווסטאד, אמר כי דבריו של פוטין על אוקראינה דומים, אותם סיכם עיתונאי הרווארד ג'יימס פ. סמית', "כמה מהטיעונים הגזעיים הקולוניאליים של מעצמות אימפריאליות בעבר, רעיונות מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20". . [103]

באפריל 2022, Якубова Лариса Дмитрівна (La') מהמכון להיסטוריה של אוקראינה במאמרה "האנטומיה של הרוסיזם" קבעה שרוסיה מעולם לא חשבה על הטרגדיות של הטוטליטריות ולא ביטלה את המורשת הטוטליטרית הסובייטית שלה בניגוד לאוקראינה . לדבריה, זו הייתה הסיבה העיקרית להיווצרותה ולהתפתחותה המהירה של הרוסיזם ברוסיה המודרנית הן בקרב האליטות הפוליטיות והן האינטלקטואליות/תרבותיות. היא גם ציינה כי הרוסיזם, בצורה של איום על הסדר והשלום העולמי, יישאר עד "גינוי עולמי של האידיאולוגיה הקומוניסטית/בולשביקית כמו גם היורש שלה - הרוסיזם והפוטיניזם".

ב-24 באפריל 2022, טימותי ד' סניידר פרסם מאמר במגזין הניו יורק טיימס שבו תיאר את ההיסטוריה, הנחות היסוד והמוזרויות הלשוניות של המונח "רוסיזם". [3] לדברי סניידר, המונח "הוא המשגה שימושית של השקפת עולמו של פוטין", וכותב כי "נטינו להתעלם מהדוגמה המרכזית של תחיית הפאשיזם, שהיא משטר פוטין בפדרציה הרוסית". [3] על המשטר הרחב, סניידר כותב כי "לפשיסטים רוסים בולטים ניתנת גישה לתקשורת ההמונים במהלך מלחמות, כולל זו. חברי האליטה הרוסית, בעיקר פוטין עצמו, מסתמכים יותר ויותר על תפיסות פשיסטיות", וקובע כי " עצם ההצדקה של פוטין למלחמה באוקראינה [...] מייצגת צורה נוצרית של פשיזם ." [3]

סניידר עקב אחר מאמר זה במאי עם חיבור שכותרתו "אנחנו צריכים לומר את זה. רוסיה היא פשיסטית". [9] לדברי סניידר, "[כל] מהסס לראות את רוסיה של היום כפשיסטית מכיוון שברית המועצות של סטאלין הגדירה את עצמה כאנטי-פשיסטית", וקבע כי המפתח להבנת רוסיה כיום הוא "הגמישות של סטלין לגבי הפשיזם": "בגלל האנטי-פשיזם הסובייטי. רק התכוון להגדיר אויב, זה הציע לפשיזם דלת אחורית שדרכה אפשר לחזור לרוסיה [...] פשיסטים המכנים אנשים אחרים 'פשיסטים' הוא פשיזם שנלקח לקיצוניות הבלתי הגיונית שלו כפולחן של חוסר היגיון [...] [זהו ] הנוהג הפוטיניסטי החיוני". [9] בהתבסס על כך, סניידר מתייחס למשטרו של פוטין כסכיזו-פשיזם, [104] [9] מונח ששימש גם את מיכאיל אפשטיין שהגדיר את ה"סכיזופאשיזם" ברוסיה או "הפשיזם המחופש כמאבק נגד הפשיזם" כ-" תפיסת עולם המשלבת את התיאוריה של עליונות מוסרית, אתנית או גזעית, שליחות אלוהית, אימפריאליזם, לאומיות, שנאת זרים, שאיפה לכוח-על, אנטי-קפיטליזם, אנטי-דמוקרטיה, אנטי-ליברליזם". [105]

בדיון באפריל 2022, ההיסטוריון ניאל פרגוסון הצהיר כי לדעתו, "אפשר להשוות את המשטר הקיים כעת ברוסיה למשטר פשיסטי", והמשיך וטען כי "יש את הקוקטייל הרעיל הזה של לאומיות רוסית, אורתודוקסיה ואימפריאלית. נוסטלגיה בתפיסת העולם של פוטין, שהיא פשיסטית מובהקת, ואם אתה צופה בעצרת האחרונה באצטדיון הכדורגל של מוסקבה, זה היה אירוע פאשיסטי, אם מסתכלים על הדרך שבה מתנהלים החיילים הרוסים באוקראינה, זה נראה מאוד כמו פשיזם בפעולה - לא פחות מהסצינות המחרידות שראינו עכשיו בקטעי סרטים מבוצ'ה ... איכשהו או אחר, רוסיה הגיעה בסופו של דבר למשטר פשיסטי, עם אידיאולוגיה פשיסטית ואופנים פשיסטיים של פעולות". [106] באותו דיון, גם הכלכלן ג'ון ה. קוקרן טען כי לרוסיה תחת פוטין יש "אותו מודל כלכלי פשיסטי כמו המשטרים הפשיסטיים, תעשייה פרטית נומינלית המנוהלת על ידי חבורה של אוליגרכים קלפטוקרטים עם מקורות מונופול קטנים משלהם, אשר לסחור עושר עצום עבור תמיכה פוליטית במשטר". [106]

ביולי 2022, מדען המדינה היפני-אמריקאי פרנסיס פוקויאמה הצהיר כי משטרו של פוטין ברוסיה דומה יותר מכל למשטרו של גרמניה הנאצית שהאידיאולוגיה היחידה שלה היא לאומיות קיצונית, אך הוא בו בזמן "פחות ממוסד וסובב רק סביב אדם אחד ולדימיר פוטין ". [107]

בראיון בפברואר 2023 לעיתון עצמאי בשפה הרוסית Meduza, הפילוסוף הסלובני Slavoj Žižek אמר את דעתו כי "[ה]אידיאולוגיה של אנשים סביב פוטין, ופוטין עצמו, נראית די ברורה. זה ניאו-פשיזם. הם לא עושים זאת. לא להשתמש במונח הזה, אבל כל המסגרת של השקפות אימפריאליסטיות רוסיות - עם הזכות להרחיב באגרסיביות את גבולות המדינה, הפוליטיקה הפנימית ביחס לאוליגרכים וכו' - הלך הרוח הזה הוא הליבה של מה שהיינו מכנים ניאו-פשיזם". [108]

מאפיינים

עריכה

 

 
דיוקנאות של ולדימיר פוטין כסחורה בחלק של ציוד משרדי בחנות ספרים במוסקבה ב-2006
 
תמונה משנת 2007 של פוטין ללא חולצה שדוגה בטובה שפורסמה באתר הרשמי של נשיא רוסיה כחלק מהקמפיין של פוטין לבחירות לנשיאות רוסיה ב-2008

בשנת 2017, יוליה סטרבקובה מהמכון הפוליטכני של איגור סיקורסקי קייב ציינה כי הרוסיזם בשילוב עם אוקראינופוביה מהווה את הווקטור האתנו-לאומי של הדוקטרינה האידיאולוגית הרוסית הניאו-אימפריאלית הרחבה יותר של " העולם הרוסי ". [109]

בשנת 2018, בוריס דמיאננקו (האוניברסיטה הפדגוגית הממלכתית פריאסלב-חמלניצקי) במאמרו " רוסיזם' כאידיאולוגיה מעין-אידיאולוגיה של הנקמה הקיסרית הפוסט-סובייטית" הגדיר את הרוסיזם כאידיאולוגיה מיזנתרופית ותערובת אקלקטית של אימפריאלי, ניאו-קולוניאליזם גדול. שוביניזם, נוסטלגיה לעבר הסובייטי ומסורתיות דתית. דמיאננקו סבור כי במדיניות הפנים הפנימית, הרוסיזם מתבטא בהפרה של זכויות אדם יחד עם חופש מחשבה, רדיפת מתנגדים, תעמולה, התעלמות מהליכים דמוקרטיים. בעודה במדיניות חוץ, הרוסיזם מפגין את עצמו בהפרה של החוק הבינלאומי, כופה גרסה משלה לאמת ההיסטורית, את הצדקת הכיבוש והסיפוח של שטחי מדינות אחרות. [110]

מדען המדינה סטניסלב בלקובסקי טוען שהרוסיזם מחופש לאנטי-פשיזם, אך יש לו פנים ומהות פשיסטיות. [111] מדען המדינה רוסלן קליוצ'ניק מציין כי האליטה הרוסית רואה את עצמה זכאית לבנות " דמוקרטיה ריבונית " משלה ללא התייחסות לסטנדרטים מערביים, אלא תוך התחשבות במסורות רוסיה של בניית מדינה. משאבים מינהליים ברוסיה הם אחד האמצעים לשימור החזית הדמוקרטית, המסתירה את מנגנון המניפולציה המוחלטת של רצון האזרחים. [112] מדען המדינה הרוסי אנדריי פיונטקובסקי טוען שהאידיאולוגיה של הרוסיזם דומה במובנים רבים לנאציזם, כאשר נאומיו של הנשיא ולדימיר פוטין משקפים רעיונות דומים לאלו של אדולף היטלר . [113] [114]

לפי אלכסנדר ג'יי מוטיל, היסטוריון ומדען פוליטי אמריקאי, לפאשיזם הרוסי יש את המאפיינים הבאים: [115]

  • מערכת פוליטית לא דמוקרטית, שונה הן מהסמכותיות המסורתיות והן מהטוטליטריות;
  • סטטיזם והיפר-לאומיות;
  • פולחן היפר-גברי של המנהיג העליון (בדגש על אומץ ליבו, הלוחמנות והתעוזה הפיזית שלו);
  • תמיכה עממית כללית במשטר ובמנהיגו.

לדברי פרופסור Костенко Олександр Миколайович (Ol'), רוסיזם היא אידיאולוגיה המבוססת על אשליות ומצדיקה את קבילותה של כל שרירותיות למען אינטרסים שגויים של החברה הרוסית. במדיניות החוץ, הרוסיזם מתבטא, במיוחד, בהפרה של עקרונות המשפט הבינלאומי, כפיית הגרסה שלה לאמת ההיסטורית על העולם אך ורק לטובת רוסיה, ניצול לרעה של זכות הווטו במועצת הביטחון של האו"ם, וכן הלאה בפוליטיקה הפנימית, הרוסיזם הוא הפרה של זכויות האדם לחופש המחשבה, רדיפת החברים. של 'תנועת המתנגדים', השימוש בתקשורת כדי להודיע לא נכון לאנשיה וכו'". גם אולכסנדר קוסטנקו רואה ברוסיות ביטוי של סוציופתיה . [116]

טימותי ד' סניידר טען במאמר ש"נוסע בזמן משנות ה-30" "לא יתקשה" לזהות את המשטר הרוסי ב-2022 כפשיסט, וכתב:

The symbol Z, the rallies, the propaganda, the war as a cleansing act of violence and the death pits around Ukrainian towns make it all very plain. The war against Ukraine is not only a return to the traditional fascist battleground, but also a return to traditional fascist language and practice. Other people are there to be colonized. Russia is innocent because of its ancient past. The existence of Ukraine is an international conspiracy. War is the answer.[9]

בוריס קגרליצקי מתאר את השלטון כ"פוסט-פשיזם", תוצאה הגיונית של "ניאו-ליברליזם ופוסט-מודרניזם", חסר "מטרת הארגון מחדש הטוטליטרי- תאגידי של הקפיטליזם" שהיה לפשיזם, כאשר "המערכת אינה מסוגלת לבנות טוטליטרית בר-ביצוע. מכונה התואמת את "האידיאולוגיה והרטוריקה הטוטליטרית" שלה שכן המערכת התעשייתית של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אינה קיימת עוד; זהו "תוצר של... השפלה של החברה הסובייטית המאוחרת בשילוב עם השפלה של הקפיטליזם המאוחר ", אשר "לא מציע אינטגרציה אלא פיצול של החברה", ולכן המשטר לא עוקב אחר "תפיסת עולם קוהרנטית", אלא "מקרית הדבקה של רעיונות, פיסות של מושגים ותמונות שהורכבו באופן אקראי." [117]

איליה בודרייצקיס מצטט את ההגדרה של "פוסט-פשיזם" על פי הגדרתו של אנצו טרברסו : בניגוד לפשיזם של המאה ה-20, שהיה "תנועה", ה"פשיזם המודרני" הוא "מהלך" שנעשה מלמעלה, כפי שכתב טרברסו. הגדרה, "פוסט-פשיזם... אינו זקוק עוד לתנועות המונים או אידיאולוגיה קוהרנטית יותר או פחות. היא מבקשת לאשר את אי השוויון החברתי ואת הכפפת המעמדות הנמוכים למעמדות הגבוהים ללא תנאי כמו המציאות היחידה האפשרית והאמינה היחידה חוק החברה". בודרייצקיס מאמין ש"החברה הרוסית... הצטמצמה בעקביות למצב של קורבנות שקטה, חומר בר עיבוד שממנו ניתן לבנות משטר פשיסטי מן המניין". [118]

הסוציולוג הרוסי גריגורי יודין הדגיש את חשיבות האטומיזציה החברתית והדה -פוליטיזציה של החברה הסובייטית בתקופת " עידן הקיפאון " ומאוחר יותר בתקופת שלטונו של פוטין, ולאחר מכן התגייסות החברה הרוסית לתקוף את אוקראינה ב-2022. לדבריו, גם כל המשטרים הפשיסטיים ההיסטוריים אטמו את החברות כדי לגייס אותן. הוא גם אומר שהתדמית של התמיכה העממית הכללית בפוטין היא שקרית ושפוטין משתמש בה כדי לאיים על האליטות והעם: האליטות חוששות ש'העם' יתמוך בדיכוי נגדם, בעוד שאנשים מהחברה המפורקת חוששים. שאם יביעו את אי הסכמתם, הם לבדם יתעמתו עם "המוני העם" הלא קיימים. [119] קגרליצקי טען שהמונח "מולקוריזציה" מתאים יותר, שכן החברה מפוצלת לא לאטומים, אלא ל"מולקולות - משקי בית, שיכולים להיחשב כצורת הקיום ההיסטורית האחרונה של הקהילה הרוסית". [120]

תגובות ברוסיה

עריכה
 
חולצה עם סמל בצורת Z עם הכיתוב "אני לא מתבייש" ( Russian </link> )

בשנת 2014, השחקן הרוסי איבן אוקלוביסטין, המחזיק בדעות פרו-פוטין, כינה את עצמו בפומבי "רשיסט" ועשה קעקוע "כסימן לכך שאני רשיסט, אני אחיה כרשיסט ואני אמות בתור רשיסט". [121] בשנת 2015, הוא הוציא סדרה של שעוני יד עם צ'י רו והטקסט "I am Rashist" ( Russian </link> ) על לוח השעון, כתוב עם גופן גותי, ועם "לא רק קרים שלנו - הכל שלנו!" על הגב. [122] המונח אומץ גם על ידי הלאומן הרוסי יגור חולמוגורוב שפרסם מאמר שכותרתו "רוסיזם. בחירה בפוטין", שבו פירק את הרוסיות לשלושה מרכיבים: "רוסיה היא מעל הכל. רוסיה היא מדינה של רוסים. האדון נמצא עם רוסיה והרוסים". [23]

הכלכלן הרוסי יעקב מירקין אמר כי המונח " רשיזם " אינו נכון מכיוון שהוא משווה לכל האומה הרוסית "האידיאולוגיה שמביאה צרות". הוא ציין כי מכיוון שהנאציזם מעולם לא כונה "גרמניזם" והפשיזם האיטלקי מעולם לא כונה "איטאליזם", האידיאולוגיה של פוטין צריכה להיקרא "כרצונך", עם "הכינויים האכזריים ביותר", אך לא " רשיזם ". [123]

ארטיום יפימוב כתב ב"סיגנל " (מדיה מבוססת אימייל שנוצרה על ידי מדוזה ) כי למרות שהמילה " רשיזם " נוצרה באוקראינה כקלישאה רגשית, היא עשויה להפוך למונח אמיתי, שכן ההיסטוריה מכירה דוגמאות של הפיכת מילות גנאי למונחים אמיתיים (למשל טורי וסלבופיליה ). באוקראינה, הוא כותב, נעשה בו שימוש בעבודות מדעיות מאז 2014 (אם כי לעתים רחוקות בפרסומים מדעיים של מדינות אחרות). [123] [124]

אולג טינקוב, יזם רוסי הצהיר שהוא מקווה שאחרים "ילכו בעקבות הדוגמה שלי ויפסיקו לפעול למען הפשיזם" לאחר שוויתר על אזרחותו הרוסית לאחר הפלישה ב-2022. [125]

בשנת 2023, אולג אורלוב, יו"ר מועצת מרכז זכויות האדם " אנדרטה ", אמר כי רוסיה תחת פוטין ירדה לפשיזם וכי הצבא מבצע "רצח המוני". [126] [127]

תגובות ממשלת רוסיה והתקשורת הממלכתית

עריכה
 
אנדרטה ביקטרינבורג המוקדשת לסמל Z, שהיה בשימוש נרחב מאז פברואר 2022 במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה

מגישת הטלוויזיה הרוסית טינה קנדלקי, שתמכה במלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה, [128] [129] מתחה ביקורת על השימוש של ויקיפדיה במונח " רשיזם " בערוץ הטלגרם שלה, האשימה את ויקיפדיה ב"פשיזם דיגיטלי" המכוונת לרוסים וקראה לרוסים להפסיק להשתמש בו. . [130]

על פי הדיווחים, הצנזורה הפדרלית של רוסיה, Roskomnadzor, הורה לוויקיפדיה האנגלית ב-18 במאי 2022 להסיר את המאמרים " רשיזם " ו"פלישה רוסית 2022 לאוקראינה", בטענה שהם מכילים מידע כוזב על המלחמה שממשלת רוסיה מכנה "מבצע צבאי מיוחד". [131] [132] לאחר שקרן ויקימדיה סירבה לעשות זאת, בית משפט במוסקבה הטיל קנס בסך 88,000 דולר, החלטה שהקרן ערערה עליה. [133] [134]

ב-20 במאי 2022, במהלך התוכנית ערב עם ולדימיר סולוביוב, המארח ולדימיר סולוביוב וחבריו בפאנל הגיבו בזעם על המאמר של טימותי ד. סניידר "We Should Say It. Russia Is Fascist", מאמר שעל פי כלבת השמירה של התקשורת הרוסית ג'וליה דייוויס "התפשטה בתקשורת הממלכתית הרוסית כמו אש בשדה קוצים". סולוביוב תקף את סניידר בכך שכינה אותו "פסאודו-פרופסור של פסאודו-אוניברסיטה" ו"פשוט שקרן", ופנה לאמריקאים ואמר: "תנו לי לגלות לכם סוד: קודם כל, הסימנים שלכם הם אידיוטיים באופיים. שנית, בהסתכלות על האינדיקציות הרשומות שלך, במה הן שונות ממסע הבחירות של דונלד טראמפ ?" [135]

ביקורת

עריכה

ההיסטוריון סטנלי ג'י פיין אמר את זה "רוסיה של פוטין "איננה שוות ערך למשטרים הפשיסטיים של מלחמת העולם השנייה, אבל היא מהווה את האנלוגיה הקרובה ביותר לפשיזם שנמצא במדינה גדולה מאז אותה תקופה" ו"איננה תוצר של שום תנועה או אידיאולוגיה מהפכנית - פשיסטית או אידיאולוגיה. אחרת. היא פיתחה את המאפיינים של מה שכמה אנליסטים פוליטיים כינו ' מדינת מאפיה ', אם כי תחת דיקטטורה אישית ריכוזית. ". [136] הוא מאמין שהמערכת הפוליטית ברוסיה היא "יותר תחייה של האמונה של הצאר ניקולאי הראשון במאה ה-19 שהדגישה את ' אורתודוקסיה, אוטוקרטיה ולאום ' מאשר כזו שדומה למשטרים המהפכניים והמודרניים של היטלר ושל היטלר. מוסוליני." [136]

ההיסטוריון רוג'ר גריפין מציין שבניגוד לרודנים הפשיסטים שהעניקו לעצמם סמכות דיקטטורית מוחלטת, פוטין מעדיף לתמרן את "המלכדות של השיטה הפרוטו-דמוקרטית", מתיימר "להגן ולהבטיח את החוקה הרוסית" ולבצע בה תיקונים במקום לדחות אותה לחלוטין. זה. גריפין מאמין שהשווה את רוסיה ליפן המיליטריסטית ש"חיקה את הפשיזם במובנים רבים, אך לא הייתה פשיסטית", לדבריו. [136]

לדברי עמיתת הפוסט-דוקטורט מריה סנגובאיה, החברה הרוסית "פאסיבית ואטומה במיוחד" מקבלת באופן פסיבי את רעיונותיו של פוטין, אך אינה מאמצת אותם באופן אקטיבי מכיוון שרוסיה היא חברה פוסט-טוטליטרית שיש לה "ניסיון רע מאוד להתגייס סביב רעיונות גדולים". עוד אמרה כי "[רוסיה של פוטין] חסרה חזון לעתיד. רוסיה מתלוננת על הסדר הבינלאומי הקיים ועל מקומה של רוסיה בו, אבל אין לה שום חזון חלופי". [136]

ראה גם

עריכה

  [[קטגוריה:ציטוט מקור בשפה זרה (רוסית)]] [[קטגוריה:ציטוט עם תסריט בשפה זרה (רוסית)]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

  1. ^ 1 2 Marayev, Vladlen; Guz, Julia (30 במרץ 2022). "Rashism or why russians are the new Nazi". VoxUkraine. ארכיון מ-21 באפריל 2022. נבדק ב-12 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Marayev-Guz 2022" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ Varnytskyy, Viktor (23 במרץ 2022). «Звичайний рашизм»: Путін відверто і послідовно наслідує Гітлера ["Ordinary Rashism": Putin openly and consistently imitates Hitler]. Радіо Свобода (באוקראינית). Radio Free Europe/Radio Liberty. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-12 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Snyder, Timothy (22 באפריל 2022). "The War in Ukraine Has Unleashed a New Word". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2023. נבדק ב-15 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Snyder 2022-04-22" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  4. ^ "Zelenskyy Compares Evil of Nazism to 'Current Evil of Ruscism'". Voice of America. 8 במאי 2023. אורכב מ-המקור ב-28 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Samoilenko, Sergei A.; Keohane, Jennifer; Icks, Martijn; Shiraev, Eric (2019). Routledge Handbook of Character Assassination and Reputation Management. Routledge International Handbooks. Taylor & Francis. p. 367. ISBN 978-1-351-36832-2. נבדק ב-28 באפריל 2022. Ukrainian press has been presenting .... the term Rashism, which conflates Russia and fascism {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Gaufman, Elizaveta (2016). Security Threats and Public Perception: Digital Russia and the Ukraine Crisis. New Security Challenges. Springer International Publishing. p. 107. ISBN 978-3-319-43201-4. נבדק ב-28 באפריל 2022. Pro-Ukrainian commentators have also used the word 'Rashism' {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Mohammed, Zahraa Jasim; Challoob, Mahmood Ghazi (2021). Некоторые Инновационные словообразовательные процессы в популярных интернет-текстах в русском и арабском языках [Some innovative word-formation processes in popular Internet texts in Russian and Arabic]. Journal of the College of Languages (ברוסית) (43): 186–207. doi:10.36586/jcl.2.2021.0.43.0186. ארכיון מ-22 באפריל 2022. נבדק ב-22 באפריל 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Jak raszyzm rozlewał się na zachód Europy" [How Ruscism spread to Western Europe]. Rzeczpospolita (בפולנית). 22 באפריל 2022. נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 Snyder, Timothy (19 במאי 2022). "We Should Say It. Russia Is Fascist". The New York Times. נבדק ב-19 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Snyder 2022-05-19" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  10. ^ Gregor, A. James (במרץ 1998). "Fascism and the New Russian Nationalism". Communist and Post-Communist Studies. 31 (1): 1–15. doi:10.1016/S0967-067X(97)00025-1. JSTOR 48609343. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Motyl, Alexander J. (2015-04-23). "Is Putin's Russia Fascist?". UkraineAlert. Atlantic Council. ארכיון מ-22 באפריל 2022. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Stanley, Jason (26 בפברואר 2022). "The antisemitism animating Putin's claim to 'denazify' Ukraine". The Guardian. ארכיון מ-17 באפריל 2022. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Kalisz, Stanisław (26 באפריל 2022). "Raszyzm, czyli "byt kształtuje świadomość" – a może już na odwrót? Portret" [Rashism, meaning "being shapes consciousness – or maybe the other way around? Portrait]. Europrojekty (בפולנית). נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Gotowalska, Żaneta (30 באפריל 2022). "Raszyzm w natarciu. "Zbłąkanych" Ukraińców nawrócić, resztę wyeliminować" [Rashism on the rise. Convert the "stray" Ukrainians and eliminate the rest]. WP Magazyn (בפולנית). נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Rashism or why russians are the new Nazi". VoxUkraine. 30 במרץ 2022. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2023. נבדק ב-9 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Mirovalev, Mansur (3 במאי 2022). "'Orcs' and 'Rashists': Ukraine's new language of war". Al Jazeera. ארכיון מ-3 במאי 2022. נבדק ב-3 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Ideolohiya rashyzmu maye buty zasudzhena svitom, yak natsyzm i fashyzm – istoryk" Ідеологія рашизму має бути засуджена світом, як нацизм і фашизм – історик [The ideology of Rashism can be condemned by the world, like Nazism and fascism – historian] (באוקראינית). Ukrinform. 8 במרץ 2022. ארכיון מ-16 באפריל 2022. נבדק ב-11 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Mishchenko, Mykhailo (1 במרץ 2022). Рашизм і фашизм: знайдіть дві відмінності [Rashism and fascism: find two differences]. Ukrayinskyy Interes (באוקראינית). ארכיון מ-3 במרץ 2022. נבדק ב-11 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Roxburgh, Angus (9 בדצמבר 1995). "I warned my people the Russians would use planes and tanks against us, but that we would triumph because of the spirit of our nation". The Guardian. ארכיון מ-21 באפריל 2022. נבדק ב-21 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Русизм – шизофреническая форма мании мирового господства [Russism – schizophrenic form of world domination mania]. argumentua.com (ברוסית). 19 במרץ 2014. ארכיון מ-21 באפריל 2022. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ [Dzhokhar Dudayev: On "RUSCISM", 1995, "VZGLYAD".] (ברוסית). Event occurs at 2:40 https://www.youtube.com/watch?v=e9ws5N0Z3VQ&t=160s. {{cite AV media}}: |trans-title= requires |title= or |script-title= (עזרה); |url= חסרה כותרת (עזרה)
  22. ^ Джохар Дудаев: Что такое русизм? (ВИДЕО) [Dzhokhar Dudayev: What is Russism? (VIDEO)] (ברוסית). Chechenpress. 11 במרץ 2014. ארכיון מ-21 באפריל 2022. נבדק ב-21 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 3 4 Garaev, Danis (2023). "Russism: From Russian Jihadism to Russian Nationalism". Jihadism in the Russian-Speaking World: The Genealogy of a Post-Soviet Phenomenon. Imperial Transformations. Routledge. pp. 51–58. ISBN 978-1-032-28844-4. נבדק ב-13 בינואר 2023. {{cite book}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Garaev" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  24. ^ Tykha, Lina (9 במרץ 2014). Рашизм – не пройдет, или трудно быть человеком [Rashism – will not pass, or it is difficult to be a human]. Konflikty i Zakony (ברוסית). ארכיון מ-12 במרץ 2014. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Томенко назвал борьбу с "рашизмом" новым серьезным мировым испытанием [Tomenko called the fight against "Rashism" a new serious world test]. Obozrevatel (ברוסית). 18 ביולי 2014. ארכיון מ-21 באפריל 2022. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Kovalenko, Iryna (21 ביולי 2014). Росія і рашисти: хто стоїть за спиною Путіна [Russia and Rashists: who is behind Putin]. Expres (באוקראינית). ארכיון מ-10 באוגוסט 2020. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Babich, Mykola (18 ביולי 2014). Остановить рашизм. Новый урок для мира [Stop Rashism. A new lesson for the world] (ברוסית). Ukrainian Independent Information Agency. ארכיון מ-21 ביולי 2014. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Комітет з питань гуманітарної та інформаційної політики закликає журналістів та медіаорганізації до повноцінного і частого вживання слова «рашизм» та похідних від нього [The Committee on Humanitarian and Information Policy calls on journalists and media organizations to make full and frequent use of the word "Rashism" and its derivatives]. rada.gov.ua (באוקראינית). Verkhovna Rada. 2022-05-12. ארכיון מ-2022-05-12. נבדק ב-2022-05-21.
  29. ^ Kushneryk, Tetyana (2022-03-14). Рашисти готуються відновити наступ у напрямку Києва: як минула доба на фронті [Rashists are preparing to resume the offensive in the direction of Kyiv: how the day at the front passed] (באוקראינית). Glavkom. נבדק ב-2022-03-14.
  30. ^ Рашисти влаштували бомбардування території Білорусі [Rashists arranged the bombing of Belarus' territory]. Defense Express (באוקראינית). 11 במרץ 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Рашизм – нове явище, вони вже перевершили фашистів, – Данілов про жорстокість окупантів [Rashism is a new phenomenon, they have already surpassed the fascists – Danilov on the brutality of the occupiers] (באוקראינית). 24 Kanal. Rada TV. 11 במרץ 2022. נבדק ב-11 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Martynova, Lyudmyla (11 במרץ 2022). Данілов за використання слова "рашизм" для визначення агресії Росії проти України [Danilov for using the word "Rashism" to describe Russia's aggression against Ukraine] (באוקראינית). Ukrainian News Agency. נבדק ב-11 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Khmelnytska, Vira (23 באפריל 2022). Рашизм – це поняття, яке буде в історичних книжках, в умовних вікіпедіях, залишиться на уроках – Зеленський [Rashism is a concept that will be in history books, in conditional Wikipedias, will remain in the lessons — Zelenskyy] (באוקראינית). Television Service of News. ארכיון מ-24 באפריל 2022. נבדק ב-23 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 Kizilov, Yevhen (23 באפריל 2022). "Zelenskyy: The word "Ruscism" will enter history textbooks all over the world". Ukrayinska Pravda. ארכיון מ-23 באפריל 2022. נבדק ב-23 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 "Ukraine's parliament declares 'Rashism' national ideology of Russia". 2023-05-02. נבדק ב-2023-05-03.
  36. ^ "EXPLANATORY NOTE to the Draft Resolution of the Verkhovna Rada of Ukraine "On the Statement of the Verkhovna Rada of Ukraine "On defining the political regime existing in the Russian Federation as racism and condemnation of its ideological foundations and social practices as totalitarian and misanthropic"".
  37. ^ "Verkhovna Rada officially defines Putin's regime as Ruscism". Ukrainska Pravda (באנגלית). נבדק ב-2 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Ukraine has officially recognized the political regime in Russia as ruscism – what does it mean". proukraine.news (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2 במאי 2023. נבדק ב-2 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Biden compares Putin to Hitler as he makes the case for continued aid to Ukraine in SOTU address". Yahoo!, The New Voice of Ukraine. 8 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 Snyder, Timothy (20 בספטמבר 2016). "How a Russian Fascist Is Meddling in America's Election". The New York Times. ארכיון מ-20 בספטמבר 2016. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Nikiforuk, Andrew (25 בפברואר 2022). "Meet the Face of Global Fascism". The Tyee. ארכיון מ-26 באפריל 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Understand Putin by understanding his favourite thinkers". The Economist. 5 באפריל 2018. ארכיון מ-26 באפריל 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Timothy Snyder: "God Is a Russian"". Russian, East European, & Eurasian Studies. MacMillan Center for International and Area Studies. 5 באפריל 2018. ארכיון מ-22 באפריל 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Smirnova, Julia (17 בדצמבר 2014). "Putin übernimmt Ängste seines Lieblingsphilosophen" [Putin takes on fears of his favorite philosopher]. Die Welt (בגרמנית). ארכיון מ-14 במרץ 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Eltchaninoff, Michel (2018). Inside the Mind of Vladimir Putin. תורגם ע"י Ferguson, James. London: C. Hurst & Co. ISBN 978-1-84904-933-7.
  46. ^ Laruelle, Marlene (19 באפריל 2018). "In search of Putin's philosopher". Riddle Russia. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Gaulhofer, Karl (3 במרץ 2022). "Woher Putin sich sein Weltbild holt" [Where Putin gets his worldview from]. Die Presse (בגרמנית). ארכיון מ-7 במרץ 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Marquardt, Udo (14 במרץ 2022). Putins Mastermind: Iwan Iljin. Scala (בגרמנית). WDR 5. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2022. נבדק ב-2022-03-14. {{cite AV media}}: (עזרה)
  49. ^ Brooks, David (3 במרץ 2014). "Putin Can't Stop". The New York Times. נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ 1 2 3 4 5 "Vladimir Putin is in thrall to a distinctive brand of Russian fascism". The Economist. 28 ביולי 2022. נבדק ב-30 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "economist" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  51. ^ Shinkarenko, Oleh (24 ביוני 2014). Дугин: профессор кислых щей [Dugin: professor, my foot]. Kolonker (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2014. נבדק ב-27 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ 1 2 Dunlop, John B. (Winter 2004). "Aleksandr Dugin's Foundations of Geopolitics" (PDF). Demokratizatsiya. 12 (1): 41. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 ביוני 2016. נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ Young, Benjamin R. (6 במרץ 2022). "Putin Has a Grimly Absolute Vision of the 'Russian World'". Foreign Policy. נבדק ב-1 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ McCandless Farmer, Brit (12 באפריל 2022). "Aleksandr Dugin: The far-right theorist behind Putin's plan". 60 Minutes. CBS News. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-12 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Umland, Andreas (15 באפריל 2008). "Will United Russia become a fascist party?". Hürriyet Daily News. אורכב מ-המקור ב-26 בנובמבר 2016. נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Saunders, Doug (22 במרץ 2014). "Has Putin bought into these dangerous ideas?". The Globe and Mail. נבדק ב-26 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ "Golden Dawn and Russian neo-Nazism". GR Reporter. 15 באפריל 2014. נבדק ב-26 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 Young, Cathy (27 באפריל 2022). "The Bizarre Russian Prophet Rumored to Have Putin's Ear". The Bulwark. נבדק ב-30 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Rukomeda, Roman (6 באפריל 2022). "The whole world can observe the clash of civilization and anticivilization". Euractiv. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-25 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Berezhanskyy, Ihor (4 באפריל 2022). Бучанська різанина: російська армія звірствувала в передмісті Києва, кадри жаху сколихнули увесь світ [Bucha massacre: the Russian army committed atrocities in the suburbs of Kyiv, horror footage shocked the whole world]. Тсн.ua (באוקראינית). Television Service of News. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-4 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Бучанська різанина – це злочин проти людяності, який не матиме терміну давності, – дипломат [The Bucha massacre is a crime against humanity that will not have a statute of limitations – a diplomat] (באוקראינית). Espreso TV. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-4 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ Sadzhenytsya, Ihor (4 באפריל 2022). У кремлівському ЗМІ вийшла стаття, де відкрито обґрунтовується необхідність геноциду в Україні [The Kremlin media published an article openly substantiating the need for genocide in Ukraine] (באוקראינית). 24 Kanal. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-4 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ "Це заклики до геноциду": омбудсмен пояснила, що означає стаття в РІА "Новости" ["These are calls for genocide": the ombudsman explained what the article in RIA Novosti means] (באוקראינית). Ukrinform. 4 באפריל 2022. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-4 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ Nezhyhay, Illya, ed. (4 באפריל 2022). Росія через державні ЗМІ виправдовує етноцид українців – Денісова [Russia justifies the ethnocide of Ukrainians through the state media – Denisova]. Fakty (באוקראינית). ICTV. ארכיון מ-15 באפריל 2022. נבדק ב-25 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ^ Rebryna, Vadym (4 באפריל 2022). Російське державне агентство відкрито закликало до геноциду українців [Russian state agency openly called for the genocide of Ukrainians]. LIGA.net (באוקראינית). ארכיון מ-19 באפריל 2022. נבדק ב-4 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Myronov, Kyrylo (4 באפריל 2022). В ОП відреагували на статтю кремлівського ЗМІ з планами по знищенню України [The OP reacted to an article by the Kremlin media with plans to destroy Ukraine]. online.ua (באוקראינית). ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-4 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Nazaryan, Alexander (5 באפריל 2022). "'Genocide masterplan': Experts alarmed after Kremlin intellectual calls for 'cleansed' Ukraine". Yahoo! News. ארכיון מ-30 באפריל 2022. נבדק ב-25 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Звичайний фашизм, – глава МЗС Латвії щодо статті "Що Росія має зробити з Україною" [Ordinary fascism, – Latvian Foreign Minister on the article "What Russia should do with Ukraine"]. Censor.NET (באוקראינית). 5 באפריל 2022. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-5 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ Snyder, Timothy (8 באפריל 2022). "Russia's genocide handbook". Thinking About... נבדק ב-28 במאי 2022 – via Substack. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Alexey Kovalev, Russia’s Ukraine Propaganda Has Turned Fully Genocidal, Foreign Policy, ‏2024-06-28 (באנגלית אמריקאית)
  71. ^ 1 2 3 Brendan Cole (28 במרץ 2024). "Ukraine Is Now 'Holy War,' Russian Church Declares". Newsweek. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)

    Tetyana Oliynyk (28 במרץ 2024). "Russian Orthodox Church calls invasion of Ukraine "holy war", Ukrainian church reacts". Ukrainska Pravda. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ Ivashkiv, Olena (30 במרץ 2024). "Russian Orthodox Church proposes ultranationalist ideology to Kremlin". Ukrainska Pravda. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Russian offensive campaign assessment, March 29, 2024". Institute for the Study of War. 29 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Prokhorenko, Veronica (30 במרץ 2024). "Russia was ordered to pray for God to give victory: a letter was leaked from Moscow (photo)". Ukraine Today. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ 1 2 Romanenko, Valentyna (14 בדצמבר 2022). "Russian Orthodox manuals, St George's ribbons and Communist Party membership cards: Ukraine's Security Service reports back on its searches of Moscow-linked churches". Ukrainska Pravda. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ Fürst, Juliane (2010). Stalin's last generation: Soviet post-war youth and the emergence of mature socialism. Oxford University Press. pp. 363–364. ISBN 9780199575060.
  77. ^ Harding, Luke (2011). Mafia state: how one reporter became an enemy of the brutal new Russia. London: Guardian Books. ISBN 9780852652473.
  78. ^ 1 2 Düben, Björn Alexander (1 ביולי 2020). ""There is no Ukraine": Fact-Checking the Kremlin's Version of Ukrainian History". London School of Economics and Political Science. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "LSE" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  79. ^ "Vladislav Surkov has been appointed Deputy Prime Minister". President of Russia. 27 בדצמבר 2011. ארכיון מ-23 בינואר 2021. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Russian President Accepts Resignation Of Deputy PM Surkov". Radio Free Europe. 8 במאי 2013. ארכיון מ-31 במאי 2020. נבדק ב-8 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Винокурова, Екатерина (20 בספטמבר 2013). "Чем Владислав Сурков займется в Украине". Forbes.ua. ארכיון מ-2 ביולי 2015. נבדק ב-21 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ [1] ncsj.org (אורכב 24.01.2007 בארכיון Wayback Machine)
  83. ^ Maya Atwal and Edwin Bacon. "The youth movement Nashi: contentious politics, civil society, and party politics." East European Politics 28.3 (2012): 256–266.
  84. ^ "Putin officially fires top political aide Vladislav Surkov". meduza.io. 18 בפברואר 2020. ארכיון מ-31 במאי 2020. נבדק ב-26 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ 1 2 Chesnakov, Aleksei (26 בפברואר 2020). "Surkov: I am interested to act against the reality" [Сурков: мне интересно действовать против реальности]. Actualcomment.ru (ברוסית). ארכיון מ-24 בפברואר 2022. נבדק ב-27 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ Saar, Jüri (2023). "The Russian Holy War and Military Statehood" (PDF). TRAMES. University of Tartu and the Estonian Academy of Security Sciences. 27 (77/72): 8. doi:10.3176/tr.2023.1.01.
  87. ^ "In First Interview Since Departure, Russia's Former 'Gray Cardinal' Questions Existence Of Ukraine". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). ארכיון מ-31 בדצמבר 2020. נבדק ב-16 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  88. ^ "Russia's political clown Medvedev calls French 'frog eaters' and 'f*gs' in unhinged post". Yahoo, The New Voice of Ukraine. 4 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Karatnycky, Adrian (19 בדצמבר 2023). "What a Russian Victory Would Mean for Ukraine". Foreign Policy. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "Putin Ally Says There's '100 Percent' Chance of Future Russia-Ukraine Wars". Newsweek. 17 בינואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ "Russia Bans Ukrainian in Occupied Territory Schools, Medvedev Posts 'Genocidal' Tirade". Kyiv Post. 18 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "Russia to bite off much more of Ukraine, Putin ally Medvedev says". Reuters. 22 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ "Medvedev says Kyiv is a "Russian city" and threatens to "take it back"". Ukrainska Pravda, Yahoo!. 20 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ "Russia's former president claims Russia will take Kyiv, and that the conquest of Odesa has "long been desired" in Russia". Ukrainska Pravda. 22 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ "Russia threatens to annex Georgia's territories and destabilize Moldova". UkrainianWorldCongress.org. נבדק ב-25 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ 1 2 Kuzio, Taras (4 במרץ 2024). ""Ukraine is Russia": Medvedev reveals imperial ambitions fueling invasion". Atlantic Council. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "Medvedev says 'Ukraine is definitely Russia', rules out peace talks". Al Jazeera. 4 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "Former president Kuchma publishes new book on Ukraine and Russia". The New Voice of Ukraine. 21 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ Lipovetsky, Mark (25 במאי 2022). "The cultural roots of "ruscism"". russiapost.info. נבדק ב-30 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ Kamusella, Tomasz (6 במרץ 2022). "Putin's Fascism". Wachtyrz.eu. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ Heath, Allister (9 במרץ 2022). "Putin's monstrous new fascism has destroyed the globalised world order". The Daily Telegraph. ארכיון מ-26 באפריל 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  102. ^ Snegovaya, Maria (Spring 2017). "Is it Time to Drop the F-Bomb on Russia?: Why Putin Is Almost a Fascist". World Policy Journal. 34 (1): 48–53. doi:10.1215/07402775-3903736. ארכיון מ-26 באפריל 2022. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  103. ^ Smith, James F. (8 במרץ 2022). "Are we entering another Cold War? Probably not—but it could be even worse". Harvard Kennedy School. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  104. ^ Connelly, John (7 בדצמבר 2018). "Public Thinker: Timothy Snyder on Russia and "Dark Globalization"". Public Books. ארכיון מ-9 בינואר 2021. נבדק ב-14 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ^ Stefano Caprio, "Putin's new horde and the challenge of a non-hostile identity," AsiaNews, March 19, 2022.
  106. ^ 1 2 A Soviet Reunion: Michael McFaul On Putin / GoodFellows: Conversations From The Hoover Institution. Hoover Institution. Event occurs at 13:24–14:40 & 16:11–16:30. נבדק ב-15 באפריל 2023. {{cite AV media}}: (עזרה)
  107. ^ Francis Fukuyama: Russia now 'resembles Nazi Germany' (באנגלית בריטית), Deutsche Welle, נבדק ב-2022-07-23
  108. ^ "'What I don't want is Western triumphalism' Slavoj Žižek on Putin's expansionism, Western complicity, the denial of death, and preventing a global ultra-conservative turn". Meduza. 3 בפברואר 2023. נבדק ב-2 במרץ 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  109. ^ Strebkova, Yuliia (2017). Інтерсекційна стигматизація: феномен квір-духовності в Україні [Intersectional Stigmatization: the Phenomenon of Queer Spirituality in Ukraine]. Almanac of Ukrainian Studies (באוקראינית). 20: 103–108. ISSN 2520-2626. נבדק ב-2022-04-21.
  110. ^ Demyanenko, Borys (2018). «Рашизм» як квазіідеологія пострадянського імперського реваншу ["Ruscism" as a quasi-ideology of the Post-Soviet imperial revenge]. Studia Politologica Ucraino-Polona (באוקראינית). 8 (8): 35–40. ISSN 2312-8933. נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  111. ^ Sytnik, Marharyta (23 במרץ 2014). Путин будет захватывать новые территории, чтобы проложить путь к Балканам – эксперты [Putin will seize new territories to pave the way to the Balkans – experts]. Тсн.ua (ברוסית). Television Service of News. ארכיון מ-2022-04-25. נבדק ב-2022-02-26. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ Klyuchnyk, Ruslan (9 ביולי 2012). Розвиток теорії та практики демократії: ретроспективний аналіз [Development of the theory and practice of democracy: a retrospective analysis] (באוקראינית). West Analytic Group. אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2014. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ [Which will win: common sense or imperial ambitions? Andrey Piontkovsky.] (באוקראינית). ATR. 11 בפברואר 2022 https://www.youtube.com/watch?v=wucOzeeCq8A. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite AV media}}: (עזרה); |trans-title= requires |title= or |script-title= (עזרה); |url= חסרה כותרת (עזרה)
  114. ^ ["Putin's regime is postmodern fascism"] (ברוסית). Radio Free Europe/Radio Liberty. 11 באוגוסט 2021 https://www.youtube.com/watch?v=t3erAJI8nFo. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite AV media}}: (עזרה); |trans-title= requires |title= or |script-title= (עזרה); |url= חסרה כותרת (עזרה)
  115. ^ Motyl, Oleksandr (8 במרץ 2022). Війни творять нації, а народні війни творять непереможні нації [Wars create nations, and people's wars create invincible nations]. Lokalna Istoriya (באוקראינית). ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ Kostenko, Oleksandr (18 במרץ 2014). Що таке "рашизм"? [What is "Rashism"?]. The Day (באוקראינית). No. 48. ארכיון מ-4 במרץ 2022. נבדק ב-25 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ^ Kagarlitsky, Boris (27 באפריל 2022). "Fascism in the Era of Postmodernism". Russian Dissent. נבדק ב-7 ביוני 2022 – via Substack. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ Budraitskis, Ilya (23 באפריל 2022). "From Managed Democracy to Fascism". {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ "Anatomiya grazhdanskoy passivnosti (Grigoriy Yudin, Boris Kagarlitskiy)" Анатомия гражданской пассивности (Григорий Юдин, Борис Кагарлицкий) [Anatomy of civil passivity (Grigory Yudin, Boris Kagarlitsky)]. YouTube (ברוסית). 12 ביולי 2022. ארכיון מ-27 ביולי 2022. נבדק ב-27 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ "Social Atomization or Social Molecularization?". russiandissent.substack. 18 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ "Иван Охлобыстин: Жить и умереть рашистом". metronews.ru (ברוסית). 5 באוקטובר 2014. נבדק ב-30 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ "По заказу Охлобыстина сделали часы "Я рашист", доступные на заказ". Medialeaks (ברוסית). 10 באפריל 2015. נבדק ב-30 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ 1 2 Yefimov, Artyom. Рашизм [Rashism]. Signal (ברוסית). נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "signal" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  124. ^ "Outside of 'Wikipedia', in real scientific articles, the word 'Rashism' comes across almost exclusively in Ukrainian publications — and also since 2014"; the author cites results from Google Scholar (אורכב 01.10.2022 בארכיון Wayback Machine)
  125. ^ Seddon, Max; Croft, Jane; Fisher, Lucy; Cook, Chris (20 ביולי 2023). "UK removes sanctions against Russian oligarch Oleg Tinkov". Financial Times. נבדק ב-1 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  126. ^ Papachristou, Lucy (26 בפברואר 2024). "Rights campaigner calls Russia 'fascist' in court". Reuters. {{cite web}}: (עזרה)
  127. ^ Ebel, Francesca (27 בפברואר 2024). "Russian activist from Nobel-winning organization gets prison term". Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  128. ^ Roshchyna, Olena (25 בפברואר 2022). Басков і ще деякі російські знаменитості підтримали війну в Україні [Baskov and a number of Russian celebrities supported the war in Ukraine]. Ukrayinska Pravda (באוקראינית). ארכיון מ-27 בפברואר 2022. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  129. ^ По приколу пошли, не всерьез [We went for fun, not seriously]. Meduza (ברוסית). 18 במרץ 2022. ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-25 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  130. ^ Dmitriyeva, Anna (2022-04-21). Тину Канделаки затроллили за пост о «Википедии». Объяснили, что писать рефераты по сайту — моветон [Tina Kandelaki was trolled for a post about "Wikipedia". She was explained that writing essays on the site is bad manners]. Medialeaks (ברוסית). ארכיון מ-25 באפריל 2022. נבדק ב-25 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  131. ^ "The Real Russia. Today. Meduza interviews the mother of the first Russian soldier charged with a war crime in Ukraine, and leaked records expose the politics of Putin's eldest daughter". Meduza. 2022-05-18. נבדק ב-2022-05-19.
  132. ^ Russian Wikipedia [@ru_wikipedia]. "Роскомнадзор добрался до английской Википедии. Сегодня пришли уведомления по статьям «2022 Russian invasion of Ukraine» и «Rashism». Претензии те же: недостоверная информация о потерях, атаках на гражданское население, целях и форме «спецоперации»" (Tweet) (ברוסית). נבדק ב-2022-05-19 – via Twitter.
  133. ^ Rivkin, Amanda (2022-06-13). "Wikipedia appeals Moscow court order to remove Ukraine pages". Deutsche Welle. נבדק ב-30 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  134. ^ Faulconbridge, Guy (2022-06-13). "Wikipedia fights Russian order to remove Ukraine war information". Reuters. נבדק ב-30 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  135. ^ Davis, Julia (23 במאי 2022). "Kremlin TV Betrays Darling Trump in Crazed Defense of Putin's War". The Daily Beast. נבדק ב-24 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  136. ^ 1 2 3 4 Nasty, Repressive, Aggressive -- Yes. But Is Russia Fascist? Experts Say 'No.', by Robert Coalson, RFE/RL
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Danshirya/ראשיזם&oldid=38897490"