ויקיפדיה

משתמש:The devious diesel/טיוטה

< משתמש:The devious diesel

זיהוי אירועים באוסף מיתר

עריכה
להקת המחול של ז'אן באבילה

כללי:להקת מחול של הרקדן הצרפתי ז'אן באבילה
סך הכל תמונות: ...
מקום האירוע: אולם אהל שם בתל אביב
תאריך האירוע: אוקטובר-נובמבר 1957
אישים שידוע כי נכחו באירוע: ז'אן באבילה (צר'), הבלרינה קלר סומבר Claire Sombert, הרקדן דירק סאנדרס (צר'), הרקדן ז'ראר און Gerard Ohn, הרקדנית ג'ובאנקה בייגוביץ' Jovanka Biegovitch, הרקדן
מחול ומצב רוח, דבר, 15 בנובמבר 1957
דבורה ברטונוב, באלט באבילה, דבר, 15 בנובמבר 1957
עזריה רפפורט, באלט באבילה, מעריב, 28 באוקטובר 1957
ע.ז., באלט באבילה, דבר, 1 בנובמבר 1957
הערות: מודעת האירוע

  •  
    ככל הנראה סומבר וסאנדרס
  •  
  •  
    ככל הנראה קלר סומבר
  •  
  •  
  •  
  •  

הזיהוי הוא בעיקר על פי הדמיון במספר תמונות לתמונות בכתבה "מחול ומצב רוח" ב"דבר" מ-15 בנובמבר (גם השער של דבר השבוע באותו גיליון הוא של ז'אן באבילה. יש צילומי רקדנים ובעיקר רקדניות נוספים הצמודים לצילומים אלו ב-1957. אני לא בטוח שכל הצילומים הם מאותו אירוע. יתכן ורקדניות הקנקן ומספר צילומים נוספים שייכים למופע "שעשועי פאריס" שהוצג בקיץ 1957 וכלל מופע של רקדניות קנקן. כמו כן, יש שני צילומים של ריקודים בחוץ, כנראה במסגרת פסטיבל מחול כלשהו וכנראה לא בחורף, לפי הבגדים הקצרים של חלק מהנוכחים.

זיהוי מקבצים באוסף דן הדני

עריכה
 
מי היא קבוצת הכדורעף הזרה?
  • קובץ הכולל את המילים "שחקנים מנחיתים נקודה במשחק כדורעף בינלאומי בגביע אירופה לאלופות במוצאי שבת האחרונה", מ-1972. לא הצלחתי לקשר לאירוע ודאי. השחקנים הישראלים משתייכים להפועל עין המפרץ/כפר מסריק, על פי חליפות האימון שלהם. הקבוצה הישראלית התמודדה ב-1972 בגביע האלופות. בשלב הראשון ניצחה את אקדמיקה ספאדה (Academica Spada) מציריך שבשוויץ. המשחק אכן התקיים במוצ"ש 28 באוקטובר 1972. אבל בכתבות המקדימות מצוין שהקבוצה השווייצרית הגיעה רק עם 7 שחקנים ובצילומים רואים 8. אין על החולצות של הקבוצה הזרה שום זיהוי חוץ ממספר השחקן. כמו כן, לא מצאתי שום צילום בעיתונות הישראלית או בגוגל תמונות של הקבוצה הזרה באותם זמנים שיעיד על חולצות הפסים שבתמונות. עין המפרץ גברה עליהם ושיחקה מול מודנה פאניני (אנ') מאיטליה, אחת הקבוצות החזקות באירופה עד היום. המשחק בישראל התקיים באמצע השבוע כך שזה פחות מתאים לתיאור הראשוני של הקובץ. גם כאן לא נמצאו תמונות בעיתונות הישראלית ותמונות של הקבוצה האיטלקית מלפני 50 שנה לא העידו על שום תלבושת עם פסים. חיפשתי גם בשנים הסמוכות ולא מצאתי משהו שיכול להתאים. אי לכך, המקבץ עדיין לא מזוהה.

תחת הקטגוריה Fifteen government of Israel יש 121 צילומים שעוסקים במסע הדילוגים של קיסינג'ר בניסיון להשלים את הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים וישיבת ממשלה שנועדה לאשר עקרונות מקדימים להסכם או את ההסכם עצמו. הצילומים מתחלקים לשני אירועים (ואולי שלושה):

  1. פגישה לילית של קיסינג'ר עם אבא אבן, בהשתתפות דיניץ וקנת קיטינג. המקום כנראה מלון המלך דוד בירושלים (שייך לרשת מלונות דן ומול היציאה יש גדר, כך שזה לא דן בת"א). יש מאותו לילה לא מעט תמונות של דיין מאותו מלון. אבל, לא רואים את דיין מצולם עם מישהו מהאנשים האחרים. לכאורה, על פי הצילומים. נכנס למלון, דיבר בטלפון עם מישהו ואחר כך לא ברור מה עשה. בצילום שמספרו 61942585 רואים אדם המחזיק בידו ברושור, או חוברת קטנה, שעליה כתוב ThisWeek ו-Shavuot. כנראה ברושור שמוציא המלון לאורחיו. חג השבועות היה ב-1974 בתאריך 27 במאי, כך שכנראה יש למקם את האירוע בטווח של שבוע לפני עד שבוע אחרי ה-27 במאי. כמו כן, בצילום אחד רואים את אבא אבן מדבר למיקרופונים, כשלצידו קיסינג'ר. כלומר, יש למצוא אירוע שבו אבן מסר תגובה לעיתונאים בתחילת או בסיום הפגישה. לחלק זה ניתן לייחס אולי את הידיעה ספקות ירושלים, דבר, 23 במאי 1974 והמשכה (שהיא החשובה לענייננו) ספקות הממשלה, דבר, 23 במאי 1974 והתמונות בצילומים של קיסינג'ר מחד ומגעים להקמת ממשלה מאידך, מעריב, 22 במאי 1974. כדאי לשים לב לעניבתו של דיניץ בצילום במעריב, שדומה בדוגמתה לעניבתו המופיעה בצילום שמסתיים ב-443.
  2. ישיבת הממשלה, אולי בבוקר שלמחרת.
  3. תמונות של ספיר, רבין ושמעון פרס שהן חשוכות. אולי בגלל צילום בתוך חלל פנימי. מעניינת התמונה של רבין שיושב ליד שולחנות מחוברים ולא שולחן גדול.

תחת השם של המקבץ "שר החוץ של ארה"ב, הנרי קיסינג'ר, נפגש עם מנהיגי ממשלה ישראלים", מופיע צילום 61901093 שבו עניבת קיסינג'ר דומה לעניבה של הצילום קיסינג'ר, אבן, סיסקו, מעריב, 19 במאי 1974. באותו מקבץ גם תמונות מפגינים נגד יוזמת קיסינג'ר.

נווה אור

עריכה

יונתן גפן, מלחמת בני אור, דבר, 21 ביוני 1968, המשך

זיהוי שחקני נבחרת ישראל 1966

עריכה
 
נבחרת ישראל במשחק נגד הולנד עד 23 בתאריך 19 באוקטובר 1966

הרכב על פי אתר rsssf: מיקי מיכאלי, ישעיהו שווגר, דוד פרימו, שמואל רוזנטל, מנחם בלו, שאר ישוב בן ברוך, יחזקאל חזום, מרדכי שפיגלר, רחמים טלבי, משה רומנו, ראובן יאנג. סה"כ 11 שחקנים בהרכב הפותח.

הזיהוי שלי: עומדים משמאל לימין: מיכאלי, רוזנטל, פרימו, ?, בלו, ?. כורעים משמאל לימין: חזום, שפיגלר, טלבי, יאנג, רומנו.
נשארו לא מזוהים שווגר ובן ברוך ומצד שני, הראשון מימין והשלישי מימין בשורת העומדים בצילום. לגבי בן ברוך, אין לי מושג. לגבי שווגר, האמצעי הגבוה זה לא שווגר. אולי זה הימני כי הוא שעיר כמו ששווגר היה. אבל שווגר היה יותר מוצק ממנו, כך שהזיהוי לא ודאי. גם הזיהויים של חזום וטלבי הם לא ב-100%. כל היתר בטון יצוק.

ישראל רוזנבלט, צ'יריץ': "המטרה ..." (כולל סגל השחקנים המלא), מעריב, 16 באוקטובר 1966
יעקב ברוש, "בליץ" הולנדי בפתיחה מוטט את נבחרת ישראל האיטית-1:4 (כולל ההרכב במשחק), מעריב, 20 באוקטובר 1966

בין היתר שיחקו בהולנד הצעירה: וים סורביר, וילם ואן הנחם, Willy van der Kuijlen - כוכב פ.ס.וו שסבל בהמשך משליטת קרוייף ואיאקס בנבחרת הולנד, וים יאנסן.

אום בוגמה

עריכה

אוסף דן הדני

עריכה

חיפוש על פי המילה "היופי" - "תל אביב זכתה לסלון היופי הראשון שלה לגברים", מאמר מתאים זאב רב נוף, שוויון לגבר גם ביופי, דבר, 10 ביולי 1969, טיפול קוסמטי לגבר, למרחב, 7 ביולי 1969

ביקור עוזי ברעם באופקים ובשדרות, 1984

עריכה

קרבות "הברגה" - "זרקור" במלחמת יום הכיפורים

עריכה

"זרקור" (כת'יב אבו אל ערוק) ו"הברגה" הם שני אזורים שולטים שנמצאים על חלקו הצפוני של ציר החת"ם (כונה "חזיזית" במפת קוד "סיריוס" באזור זה), בצפון מערב חצי האי סיני. סביב שני אזורים אלו התנהלו מספר קרבות במהלך מלחמת יום הכיפורים בין צה"ל וצבא מצרים.

 
הערכות הצבאות 6 באוקטובר 1973 בשעה 1400

ערב המלחמה הייתה גזרת זרקור-הברגה באחריות חטיבה 14, בחלק הצפוני של גזרת אחריותה, כשסמוך לזרקור נמצאת גזרתו הדרומית של חטיבה 275, החטיבה המרחבית הצפונית בסיני, שמפקדתה ישבה במחנה בלוזה. המעוז היחיד שהיה בגזרה זו היה "חזיון" שנמצא מצפון לגשר פירדאן (מצוי כ-9 ק"מ ממערב להברגה). תעוז לא מאויש בגזרה היה "מרור" כ-8 ק"מ מצפון מערב לזרקור. הברגה היה תעוז מאויש על ידי פלוגה ח' של גדוד 184 מחטיבה 14.[1] זרקור היה אזור שולט שנמצא מצפון להברגה.
מהעבר המערבי של תעלת סואץ נערך הצבא המצרי עם הדיוויזיה השנייה (דיוויזיית חי"ר). הדיוויזיה השתייכה לארמייה השנייה ותוגברה בחטיבה 24 מדיוויזיה 23 וב-2 גדודי קומנדו. בחלק הצפוני, מול זרקור, נערכה הדיוויזיה ה-18

ביומיים הראשונים של הלחימה התקדמו המצרים רק עד ציר לקסיקון. אולם צה"ל סבר, בגלל חוסר מודיעין, שהגיעו עד ציר החת"ם. למצרים ניתנה פקודה להגיע לדרך החת"ם ב-8 באוקטובר. במקביל נערכה באזור אוגדה 162 עם חטיבה 217 ובה 71 טנקים וחטיבה 460 עם שני גדודים של 25 טנקים כ"א, כשחטיבה 500 בעתודה ועדיין בשלבי צבירת כוח.[2]

התקפות 9-12 באוקטובר

עריכה

עיטורים

עריכה

ואדי קוריה

עריכה

ואדי קוּרַיה או ואדי גוריה,[6] (בערבית: , באנגלית: Wadi Qurayah או wadi Abu Qurayah או Wadi Qaryah) הוא נחל אכזב שחלקו הגדול של אגן הניקוז שלו נמצא בחלקו המזרחי של חצי האי סיני שבמצרים (בשטח מחוז צפון סיני), מצפון מערב לכונתילה. חלק מחלקו העילי של הנחל נמצא בהר הנגב שבשטח ישראל ומנקז את חלקו הדרום מערבי של הר שגיא. הנחל זורם בכיוון צפון-מערב והוא חלק מאגן הניקוז של ואדי אל-עריש ומנקז את חלקו הדרום מזרחי. ואדי קוריה מתאפיין בנוף גבעי בחלקו המזרחי ובחלקו הדרומי. חלקיו המערבי והצפוני הם מישוריים.
אגן הניקוז של ואדי קוריה דל מאוד הן במופעים גאוגרפיים בולטים והן באוכלוסייתו האנושית ועיקר פרסומו בא משני גורמים:

נתונים גאוגרפיים

עריכה

שטח אגן הניקוז של הוואדי הוא 3,084 קמ"ר. אורכו המירבי של אגן הניקוז הוא 73 ק"מ. אגן הניקוז הוא בעל צורה מעוגלת-סגלגלה. גובה פני הקרקע המזערי הוא 231 מטר מעל פני הים, הגובה המרבי הוא 999 מטר מעל פני הים והגובה הממוצע הוא 432 מטר מעל פני הים.[9] דרך בלתי סלולה מקוסיימה לא-נח'ל חוצה את מרחבי ואדי קוריה.[10] היא נמצאת כ-14 ק"מ ממערב לכונתילת עג'רוד ומובילה צפונה אל דרב אל-ע'זה.[11] שני הרים הבולטים בנוף המישורי הם, ג'בל עריף א-נאקה[12] וג'בל חרים,[13] שבאזורו הנחל המרכזי עובר מכיוון זרימה של מזרח – מערב לכיוון דרום־מזרח - צפון־מערב. ממזרח לג'בל חרים נפגש ואדי קוריה עם הנחל המנקז את חלקו הדרומי של ואדי אל עריש, ואדי מחשאם. הם זורמים לכיוון צפון־מערב ומתחברים לאפיק המרכזי של ואדי אל-עריש ממזרח לביר חסנה.[14]

כונתילת עג'רוד

עריכה
  ערך מורחב – כונתילת עג'רוד

כונתילת עג'רוד (אתר הידוע גם כ"חורבת תימן") הוא אתר ארכאולוגי הממוקם על גבעה כ־15 ק"מ ממערב לדרך עזה,[15] וכ-25 ק"מ ממערב לגבול ישראל-מצרים. הגבעה, בגובה כ־25 מטר מעל סביבתה, היא גבעה בודדת בעמק הרחב של ואדי קוריה הסובב אותה.[15] בעמק מצויות כמה מחפורות רדודות בהן נקווים מי תהום גבוהים, ובשל כך שימש המקום צומת דרכים חשוב.[15] משמעות השם בערבית היא: "תל מבודד של בארות" ואכן לרגלי הגבעה יש מספר בארות, שהן אחד ממקורות המים הבודדים בקו הגאוגרפי שבין רפיח לאילת.[16]
מספר נוסעים וחוקרים פקדו את האתר במאה ה-19 ובמאה ה-20. בין השנים 1975–1976, בעת שהיה חצי האי סיני בשליטת ישראל, נחפר האתר בשלוש עונות חפירה על ידי משלחת שכללה מתנדבים, רובם אנשי המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית,[17] בראשות הארכאולוג זאב משל ובסיועם של קציני מטה ארכאולוגיה של צה"ל בסיני, אבנר גורן ובנימין זאס.[18]
בחפירות נחשף אתר ארכאולוגי ישראלי קדום, שהיה מיושב במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס, התגלו כתובות ייחודיות רבות בעברית (וכמה בפיניקית שהיא שפה קרובה מאד לעברית העתיקה) וציורים בעלי מוטיבים רבים, המספקים צוהר נדיר לאיקונוגרפיה הוויזואלית הדתית המגוונת בישראל, אותה חלקה עם כל דרום הלבנט, ומהווים עדות חשובה לדת הישראלית הקדומה בממלכת ישראל ואף בממלכת יהודה.

כוח שאזלי

עריכה

במאי 1967, בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים, הציב הצבא המצרי באזור צפון סיני, בין אל עריש ובין רפיח את "מג'מועת שאזלי" - כוח משימה דיוויזיוני בפיקודו של גנרל סעד א־שאזלי, שכלל שתי חטיבות טנקים, חטיבת חי"ר מוקטנת וחטיבת חיל תותחנים מוקטנת.[8] על פי ישעיהו גביש, מנה כוח שאזלי כ-100 טנקים, כ-20% מכוח השריון המצרי שנכנס לסיני בתקופת ההמתנה[19]
כשבוע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, בעקבות מבצע ההונאה של צה"ל, מבצע לשון אדומה, הורדה המג׳מועה בחיפזון דרומה, אל אזור מישורי ואדי קוריה, שם נועדה לבלום את חדירתו האפשרית של צה״ל, וכן להיות מוכנה לפרוץ לכיוון ירדן, במגמה לנתק את הנגב הדרומי ממדינת ישראל. תנועותיו של שאזלי שימשו נושא לפולמוס שהתעורר אחרי המלחמה, כאשר נטען כי אלופי צה״ל רימו את ראש הממשלה והעלימו ממנו שתנועת המצרים הייתה תגובה לפעולת הונאה (מבצע לשון אדומה), והעמידו פנים שהמצרים עומדים לתקוף בנגב הדרומי.[20]

מול "כוח שאזלי" העמיד צה"ל את חטיבה 8, בפיקוד אברהם מנדלר, שהייתה בכוח מוקטן.[21] לטענת היסטוריון חטיבה 8, פשט גדוד 129 מהחטיבה, בלילה שבין 5 ו-6 ביוני, אל תוך שטח סיני וניהל קרב שריון מול הכוח המצרי וחזר אל גבולות ישראל. בימים שלאחר מכן חדר הכוח הישראלי לסיני וב-8 ביוני הגיע לא-נח'ל תוך שהוא גורם אבידות ל"כוח שאזלי" הנסוג.[21]. לעומת זאת, בעדותו של שאול ורדי, נטען כי גדוד 129 ניסה פעמיים כבוש את המתחם המצרי בימים השני והשלישי של המלחמה, אך נהדף בשני המקרים על ידי המצרים, שגילו לחימה הגנתית מסודרת, תוך שנגרמו אבידות לכוח צה"ל.[22] היסטוריון חטיבת אגרוף הברזל דווח כי ב-7 ביוני 1967, גדוד 94 (בפיקוד אברהם ברעם) מחטיבת אגרוף הברזל, נתקל באזור ביר חסנה בכוח מצרי שנסוג מוואדי קוריה מערבה.[23]

על פי גרסת סעד א-שאזלי, הכוח שלו כלל גדוד חי"ר אחד, שני גדודי קומנדו וגדוד טנקים אחד. בעקבות מבצע מוקד והעליונות של חיל האוויר הישראלי, נתן הפיקוד המצרי פקודה כאוטית לכל חייליו לסגת מערבה, הכוחות שנסוגו נפגעו על ידי חיל האוויר הישראלי ואבד הקשר בין הכוחות והפיקוד המצרי; שאזלי, לטענתו, פעל בדרך ההפוכה ופנה מזרחה דרך מעברים נסתרים, ופלש לשטח ישראל. הוא התמקם בנגב, מאחורי קווי צה"ל. הוא שהה שם עם גדודיו בחסות שני הרים כדי להימנע מהפצצות חיל האוויר במשך יומיים, 6 ו-7 ביוני. לבסוף, הוא הצליח ליצור קשר עם הפיקוד המצרי שהורה לו לסגת מיד ממערב לתעלת סואץ. הוא מילא הוראה זו בדרך של צעדה לילית (עם יחידות ממוכנות וטנקים מלווים) במדבר ודרך קווי צה"ל. יחידתו הצליחה לנוע כ-60 קילומטרים מערבה. עם עלות השחר, הטור זוהה על ידי כלי טיס ישראליים שהפציצו את כוחותיו. למעלה מ-100 מחייליו נהרגו. לאחר מכן הכוח שלו המשיך הלאה, הצליח להתחמק מכוחות היבשה הישראליים והגיע לתעלת סואץ.[24]

אתר התרסקות מטוס מטרוג'ט ליד ביר חסנה

עריכה

בתחום אגן הניקוז של הנחל מצוי גם אתר ההתרסקות של טיסה 9268 של מטרוג'ט, כ-50 ק"מ מדרום־מזרח לביר חסנה.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   חנן כץ, סרן (בדימוס), מט"ק בפלוגה ח', גדוד 184, חטיבה 14, מלחמת יום הכיפורים – קרבות סיני (החל מ-10:51 דקות לאחר תחילת הסרטון, וגם בתקציר הסרטון), סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ אדן 93-92
  3. ^ קטע מתוך "דדו", עמ' 543 בספר. תיאור נוסף בספר בעמ' 519, מעריב, 15 באוקטובר 1978
  4. ^ חילץ נצורים - ונצלף, דבר, 8 במאי 1975
  5. ^ עיטור המופת (עמודה שנייה למעלה), על המשמר, 28 באפריל 1976
  6. ^ על פי התעתיק במפת "עמוד ענן"
  7. ^ מג'מועה היא כוח משולב של חיל רגלים ושריון.
  8. ^ 1 2 אלדד קולנשר, ‏מ"לשון אדומה" ל"סדין אדום", מערכות 484, יולי 2019
  9. ^ Hamdeno Abdel Kader al-Awady, [https://www.ijser.org/researchpaper/GIS-Based-Morphometric-Analysis-of-Wadi-el-Arish-Watershed-Sinai-Egypt-Using-ASTER-DEM-Data.pdf GIS Based Morphometric Analysis of Wadi elArish Watershed Sinai, Egypt-Using ASTER (DEM) Data], International Journal of Scientific & Engineering Research Volume 11, Issue 11, November-2020
  10. ^ אברהם אילון, בועז זלמנוביץ, "סופת אש במדבר" - המערכה בזירה המצרית במלחמת ששת הימים, מודן, 2017, עמ' 24
  11. ^ עזרה זהר (עורך), "המדבר: עבר, הוה, עתיד, הוצאת רשפים, 1977, עמ' 165
  12. ^ הר מכתשי הנמצא כ-17 ק"מ מערבית לגבול ישראל-מצרים, באזור הר שגיא, בקורדינטות 30.361965 34.435914
  13. ^ נמצא כ-30 ק"מ מדרום־מזרח לביר חסנה, בקואורדינטות 30.26729, 33.97505
  14. ^ צבי אילן, ואדי אל־עריש – הנחל שפגע בבדווים, דבר, 28 בפברואר 1975
  15. ^ 1 2 3 אחיטוב, אשל, לה' תימן ולאשרתו, עמ' 8
  16. ^ דבי הרשמן, אלוהים ברא את האשה - וחי איתה, כותרת ראשית, 17 במאי 1983
  17. ^ זאב משל, מכתבים למערכת - יצא לאור דו"ח חפירות עג'רוד האתר בסיני שנחפר על ידי מתנדבי הקיבוצים, הזמן הירוק, 15 ביוני 2012
  18. ^ צבי אילן, מצודת קודש שנחשפה במזרח סיני, דבר, 7 ביוני 1976
  19. ^ שייקה גביש, "סדין אדום", כנרת זמורה ביתן, 2016, עמודים 131-129.
  20. ^ בנימין עמידרור, המירוץ לאל-עריש, "העולם הזה", גיליון 1946 מ-18 בדצמבר 1974, עמוד 10
  21. ^ 1 2 ספר חטיבה 8, עמ' 24-22
  22. ^ שלמה מן, הצל"ש הזה לא מעניין אותי, מתוך הבלוג "נעמוש", 26 ביוני 2014, עודכן לאחר פטירת ורדי בדצמבר 2021
  23. ^ אגרוף הברזל 60 שנות לחימה ועשייה 1961 - 2021, ספטמבר 2021, עמ' 42
  24. ^ Christopher Weeks, This Egyptian Unit Escaped Destruction In 1967 By Invading Israel, באתר "War History Online", 22 ביולי 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:The_devious_diesel/טיוטה&oldid=38934921"