משתמש:The devious diesel/טיוטה

זיהוי אירועים באוסף מיתר עריכה

להקת המחול של ז'אן באבילה

כללי:להקת מחול של הרקדן הצרפתי ז'אן באבילה
סך הכל תמונות: ...
מקום האירוע: אולם אהל שם בתל אביב
תאריך האירוע: אוקטובר-נובמבר 1957
אישים שידוע כי נכחו באירוע: ז'אן באבילה (צר'), הבלרינה קלר סומבר Claire Sombert, הרקדן דירק סאנדרס (צר'), הרקדן ז'ראר און Gerard Ohn, הרקדנית ג'ובאנקה בייגוביץ' Jovanka Biegovitch, הרקדן
מחול ומצב רוח, דבר, 15 בנובמבר 1957
דבורה ברטונוב, באלט באבילה, דבר, 15 בנובמבר 1957
עזריה רפפורט, באלט באבילה, מעריב, 28 באוקטובר 1957
ע.ז., באלט באבילה, דבר, 1 בנובמבר 1957
הערות: מודעת האירוע

הזיהוי הוא בעיקר על פי הדמיון במספר תמונות לתמונות בכתבה "מחול ומצב רוח" ב"דבר" מ-15 בנובמבר (גם השער של דבר השבוע באותו גיליון הוא של ז'אן באבילה. יש צילומי רקדנים ובעיקר רקדניות נוספים הצמודים לצילומים אלו ב-1957. אני לא בטוח שכל הצילומים הם מאותו אירוע. יתכן ורקדניות הקנקן ומספר צילומים נוספים שייכים למופע "שעשועי פאריס" שהוצג בקיץ 1957 וכלל מופע של רקדניות קנקן. כמו כן, יש שני צילומים של ריקודים בחוץ, כנראה במסגרת פסטיבל מחול כלשהו וכנראה לא בחורף, לפי הבגדים הקצרים של חלק מהנוכחים.

נווה אור עריכה

יונתן גפן, מלחמת בני אור, דבר, 21 ביוני 1968, המשך

זיהוי שחקני נבחרת ישראל 1966 עריכה

 
נבחרת ישראל במשחק נגד הולנד עד 23 בתאריך 19 באוקטובר 1966

הרכב על פי אתר rsssf: מיקי מיכאלי, ישעיהו שווגר, דוד פרימו, שמואל רוזנטל, מנחם בלו, שאר ישוב בן ברוך, יחזקאל חזום, מרדכי שפיגלר, רחמים טלבי, משה רומנו, ראובן יאנג. סה"כ 11 שחקנים בהרכב הפותח.

הזיהוי שלי: עומדים משמאל לימין: מיכאלי, רוזנטל, פרימו, ?, בלו, ?. כורעים משמאל לימין: חזום, שפיגלר, טלבי, יאנג, רומנו.
נשארו לא מזוהים שווגר ובן ברוך ומצד שני, הראשון מימין והשלישי מימין בשורת העומדים בצילום. לגבי בן ברוך, אין לי מושג. לגבי שווגר, האמצעי הגבוה זה לא שווגר. אולי זה הימני כי הוא שעיר כמו ששווגר היה. אבל שווגר היה יותר מוצק ממנו, כך שהזיהוי לא ודאי. גם הזיהויים של חזום וטלבי הם לא ב-100%. כל היתר בטון יצוק.

ישראל רוזנבלט, צ'יריץ': "המטרה ..." (כולל סגל השחקנים המלא), מעריב, 16 באוקטובר 1966
יעקב ברוש, "בליץ" הולנדי בפתיחה מוטט את נבחרת ישראל האיטית-1:4 (כולל ההרכב במשחק), מעריב, 20 באוקטובר 1966

בין היתר שיחקו בהולנד הצעירה: וים סורביר, וילם ואן הנחם, Willy van der Kuijlen - כוכב פ.ס.וו שסבל בהמשך משליטת קרוייף ואיאקס בנבחרת הולנד, וים יאנסן.

אום בוגמה עריכה

אוסף דן הדני עריכה

חיפוש על פי המילה "היופי" - "תל אביב זכתה לסלון היופי הראשון שלה לגברים", מאמר מתאים זאב רב נוף, שוויון לגבר גם ביופי, דבר, 10 ביולי 1969, טיפול קוסמטי לגבר, למרחב, 7 ביולי 1969

קרבות "הברגה" - "זרקור" במלחמת יום הכיפורים עריכה

"זרקור" (כת'יב אבו אל ערוק) ו"הברגה" הם שני אזורים שולטים שנמצאים על חלקו הצפוני של ציר החת"ם (כונה "חזיזית" במפת קוד "סיריוס" באזור זה), בצפון מערב חצי האי סיני. סביב שני אזורים אלו התנהלו מספר קרבות במהלך מלחמת יום הכיפורים בין צה"ל וצבא מצרים.

 
הערכות הצבאות 6 באוקטובר 1973 בשעה 1400

ערב המלחמה הייתה גזרת זרקור-הברגה באחריות חטיבה 14, בחלק הצפוני של גזרת אחריותה, כשסמוך לזרקור נמצאת גזרתו הדרומית של חטיבה 275, החטיבה המרחבית הצפונית בסיני, שמפקדתה ישבה במחנה בלוזה. המעוז היחיד שהיה בגזרה זו היה "חזיון" שנמצא מצפון לגשר פירדאן (מצוי כ-9 ק"מ ממערב להברגה). תעוז לא מאויש בגזרה היה "מרור" כ-8 ק"מ מצפון מערב לזרקור. הברגה היה תעוז מאויש על ידי פלוגה ח' של גדוד 184 מחטיבה 14.[1] זרקור היה אזור שולט שנמצא מצפון להברגה.
מהעבר המערבי של תעלת סואץ נערך הצבא המצרי עם הדיוויזיה השנייה (דיוויזיית חי"ר). הדיוויזיה השתייכה לארמייה השנייה ותוגברה בחטיבה 24 מדיוויזיה 23 וב-2 גדודי קומנדו. בחלק הצפוני, מול זרקור, נערכה הדיוויזיה ה-18

ביומיים הראשונים של הלחימה התקדמו המצרים רק עד ציר לקסיקון. אולם צה"ל סבר, בגלל חוסר מודיעין, שהגיעו עד ציר החת"ם. למצרים ניתנה פקודה להגיע לדרך החת"ם ב-8 באוקטובר. במקביל נערכה באזור אוגדה 162 עם חטיבה 217 ובה 71 טנקים וחטיבה 460 עם שני גדודים של 25 טנקים כ"א, כשחטיבה 500 בעתודה ועדיין בשלבי צבירת כוח.[2]

התקפות 9-12 באוקטובר עריכה

  • תיאור ההתקפות.[3]

עיטורים עריכה

הערות שוליים עריכה