נאות הכיכר
נאות הכיכר (נְאוֹת הַכִּכָּר) הוא מושב בצפון הערבה, מדרום לים המלח, הנמצא בתחומי מועצה אזורית תמר. המושב נמצא בסמוך לשפך נחל הערבה אל ים המלח.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | תמר |
| גובה ממוצע[1] | -354 מטר |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 422 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -5.8% בשנה |
(למפת צפון הנגב רגילה)   נאות הכיכר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היישוב נקרא על שם כיכר סדום בה הוא שוכן, מקומן של ערי הכיכר המקראיות[3]. מצפון מזרח ליישוב, בשטח ירדן, נמצאות עתיקות העיר הקדומה צוער מתקופת המקרא.
ביישוב מתגוררים נכון לדצמבר 2015 411 תושבים וכ-500 זרים. היישוב נמצא בצמוד לגבול עם ירדן.
המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
היסטוריה
עריכהחוות הבוקרים
עריכהנאות הכיכר יושבה לראשונה בשנת 1959 כחוות בוקרים[4], על ידי צעירים ממקומות שונים בישראל, חלקם ותיקי הערבה, שעלו על הקרקע בניגוד לעמדת המוסדות המיישבים שהזהירו מפני קדחת[5]. בנוסף לגידול עדר בקר, גודל במקום מטע תמרים נסיוני[6], ירקות ופרחים שהושקו ממי תהום מלוחים[7]. באוגוסט 1961 הותקן בחווה מכשיר קטן להתפלת מים שייתר את הצורך להביא מים מסדום[8]. בשנת 1964 כבר סופקו המים משני קידוחים מקומיים[9].
יהדות אוסטרליה תרמו כסף להקמת מבנה מגורים ייחודי המכונה המבצר, המבנה בצורת מרובע סגור והקיפי כלל את דירות תושבי המושב לצד מבני הציבור וחדר האוכל. המבנה תוכנן על ידי נחום זולוטוב. לאחר בניית בתי הקבע, שימש מבנה המבצר כבית הספר של ילדי המושבים נאות הכיכר ועין תמר. לאחר סגירת בית הספר והעברתו לנווה זוהר, ננטש מבנה המבצר. בשנת 2017 שופץ המבנה והוא קולט תוכניות חינוכיות בשיתוף פעולה עם גופי חינוך ציוניים ומשמש כמרכז תנועת האיחוד החקלאי.
בשנת 1962 הוקמה בחווה חברת טיולי המדבר "נאות הכיכר" שהייתה הראשונה בתחום תיירות המדבר[10], תחילה באזור ים המלח ולאחר מכן גם בכל הערבה עד הרי אילת[11]. באוקטובר 1962, לאחר הצטרפות מתיישבים חדשים, הוחלט שהחווה תוכר כיישוב קבע[12], אולם ההחלטה לא יצאה אל הפועל בהיעדר מתיישבים בעלי משפחות[13]. עם זאת, המשק הצטרף לתנועת האיחוד החקלאי[14].
עד שנת 1965 עזבו דור המייסדים[15], והגיעו במקומם מתיישבים אחרים. עדר הבקר נמכר לאחר שהתברר כגרעוני, ובמקומו הוקמו בריכות דגים[16][17]. ביישוב הוקמו חדרי־ארוח (צריפים) למטיילים.
בינואר 1967 פיגוע חבלני גרם להרס המבנה המרכזי "המבצר" אשר הוחל בבנייתו מספר שנים קודם לכן[דרוש מקור].
מושב האיחוד החקלאי
עריכהלאחר מלחמת ששת הימים היווה היישוב יעד לפעילות חבלנית מכיוון ירדן, כולל ירי מרגמות[18].
בתרומת יהודים מדרום אפריקה ומניו זילנד הוקם עבור המתיישבים מבנה קבע אבל בהיעדר כמות מספקת הוחלט על הבאת גרעין התיישבות שיקים במקום מושב שיתופי[19] ונמנע ממתיישבי המקום להיכנס למבנה הקבע. בשנת 1969 הושג הסכם עם הסוכנות על פיו שולם למייסדים פיצויים תמורת פינוי המקום, לצורך הקמת היאחזות נח"ל[20]. במקום הוקם בסיס צבאי, בו התרחש אסון נאות הכיכר בדצמבר 1970 עת התמוטט סלע על חדר האוכל של הבסיס. הבסיס הועבר בשנת 1997, ובמקום נותרה אנדרטה לזכר החיילים שנספו באסון.
הגרעין החדש של נאות הכיכר, שעלה לקרקע ביוני 1970 למקומו הנוכחי של היישוב, ליד מוצא נחל הערבה, עלה במסגרת האיחוד החקלאי[21], שנתן חסות לרעיון ההתיישבות הרב תכליתית. רעיון זה היה אמור להוות בסיס לסוג התיישבות חדש, אשר יאפשר מגוון דעות פוליטיות וצורות עבודה וחברות. לאחר שנה, עקב חילוקי דעות פנימיים, פרש בעל הרעיון ומגבש הגרעין, אורי גלעד (גולדשמידט), וניסה להמשיך את דרכו ביישובים חמרה ואשלים[22]. בקיץ 1974 הוקמה סוללה בגובה של מעל 5 מטרים להגן על שטחי העיבוד של היישוב מפני שיטפונות. אולם בתחילת 1975 בעקבות כמות גשם חריגה התמוטטה הסוללה והשטחים החקלאיים הוצפו. בתי היישוב שהוקמו מחוץ לטווח השיטפון, לא ניזוקו[23].
במהלך שנות ה-80 שקע המושב בחובות כבדים[24] שגרר עזיבה של משפחות רבות. כחלק מתהליך השיקום פורקה הערבות ההדדית, כוסו חובות של משפחות שונות על ידי יתר התושבים ושדותיהם חלקו מחדש.
במהלך שנות האלפיים התחדש המושב בתשתיות, מבני הציבור שופצו ומשפחות חדשות נקלטו. פרנסת אנשי המושב נשענת על חקלאות, תיירות ומקצועות חופשיים. המושב קולט משפחות בקליטה חקלאית וקליטה קהילתית.
הגידולים החקלאיים העיקריים במושב הם מטעי תמרים, פלפל, עגבניות מזנים שונים, בזיליקום, מלון, אבטיח וגידולי נישה כגון סלקורניה ותרד.
מעין פלוטית
עריכה
ערך מורחב – עין פלוטית
בצד הכביש המוביל לעין תמר ולנאות הכיכר נמצא מעיין בו המים מליחים. סביב המעיין נמצאים עצי דקל וסבך שיחי קנה. השם "פלוטית" ניתן למעין על ידי תושבי נאות הכיכר. במדרש, פלוטית הייתה בתו של לוט ונאמר עליה שהייתה צדיקה. המעיין מכונה לעיתים "מעיין האהבה" ו"המעיין הנסתר".
בסמוך לעין פלוטית נביעות נוספות. כחלק מתוכנית לשיקום מלחת סדום, יוכשרו דרכי גישה למעיינות הנוספים.
תיירות כיכר סדום
עריכהחברי מושב נאות הכיכר והמושב השכן עין תמר פועלים לקידום תיירות כיכר סדום, צפון הערבה ודרום ים המלח. במושב היצע תיירות של 50 צימרים, שני חאנים גדולים, מסעדה והיצע עשיר של טיולי מדבר בחווארי כיכר סדום, מעיינות נסתרים, מלחת סדום, ים המלח ומדבר יהודה והערבה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- נאות הכיכר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- יישובי תמר באתר המועצה האזורית
- נאות הכיכר באתר החברה הכלכלית חבל ים המלח
- תמונות עדכניות של היישוב עם סקירה אדריכלית באתר "רשימות", 10/09
- נדב מן, נאות הכיכר: כך נראית יזמות מדברית, 1959, באתר ynet, 20 באפריל 2012
- עין פלוטית באתר "טיולי"
- תיירות כיכר סדום
- מושב נאות הכיכר אתר האינטרנט של המושב.
נאות הכיכר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ כמסופר בסיפור סדום בספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ט
- ^ עדר בקר מרודזיה הובא לנמל אילת, דבר, 27 בספטמבר 1959
- ^ משולם עד, סביב סדום השוממה, דבר, 8 באפריל 1960
- ^ יורחב יישוב הבוקרים נאות הכיכר, דבר, 9 בנובמבר 1959
- ^ ביצות כיכר סדום, דבר, 6 ביוני 1960
כרם נסיוני יינטע בנאות הכיכר, דבר, 23 במרץ 1962 - ^ שלמה גבעון, הם שתו לחיים - על מי שתייה, מעריב, 8 באוגוסט 1961
- ^ עזרא ינוב, מימי המוביל הארצי הגיעו לברזי הנגב, מעריב, 24 ביוני 1964
- ^ שלמה גבעון, הם היו שמונה ..., מעריב, 31 באוגוסט 1962
- ^ משק מארגן טיולים בהרי אילת, מעריב, 18 בנובמבר 1963
שפי גבאי, בג'יפים לארץ הקסומה שבהר אילת, דבר, 24 בפברואר 1964 - ^ חוות נאות הכיכר תיהפך ליישוב קבע, דבר, 5 באוקטובר 1962
- ^ מבקשים להפוך את משק נאות הכיכר ליישוב קבע, מעריב, 15 בינואר 1967
- ^ שלמה גבעון, מסתמן הסדר לגבי השובתים בנאות הכיכר, מעריב, 31 באוגוסט 1966
- ^ רותם אורוצקי, סרט וידאו על מתיישבי חוות נאות הכיכר
- ^ עידית זרטל, האנשים הנודדים של נאות הכיכר, דבר, 7 במאי 1965; המשך
- ^ שלמה גבעון, שני הצעירים מנאות הכיכר, מעריב, 4 בספטמבר 1966
- ^ פגזי מרגמה נורו לעבר נאות הכיכר, מעריב, 26 בינואר 1969
אלי לנדאו, מטוסים שיתקו עמדות החבלנים שהפגיזו אתמול ושלשום בערבה, מעריב, 11 בפברואר 1969 - ^ 10 יישובים חדשים יוקמו תוך 5 שנים בערבה ובנגב, דבר, 1 ביולי 1968
- ^ נאות הכיכר תהיה להיאחזות נח"ל, מעריב, 8 ביוני 1969
- ^ מושב נאות הכיכר עולה על הקרקע, דבר, 8 ביוני 1970
- ^ יוסי ביילין, בין הר"ת לחמרה, דבר, 12 באפריל 1974
- ^ משולם עד, השטפון בערבה הותיר בכיה לדורות, דבר, 28 בפברואר 1975
- ^ אריה בינדר, נאות הכיכר שקוע בחובות כבדים, מעריב, 15 בדצמבר 1985