ניידות אווירית מתקדמת

ניידות אווירית מתקדמת (באנגלית: Advanced Air Mobility) הוא מצב עתידי רצוי שבו המרחב האווירי ינוהל בצורה יותר אוטומטית המאפשרת ציפוף של התנועה האווירית, עמידה בזמני טיסות קבועות בשילוב מעוף כלי טיס בלתי מאוישים רחפנים במרחב.

המונח מתהווה על רקע מאמץ ארוך שנים ועתיר תקציבים לביצוע שינוי בתעופה האזרחית האמריקאית במסגרת פעילות שנקראת מערכת תחבורה אווירית הדור הבא ופעילות מקבילה ודומה לה באיחוד האירופאי שנקראת התחייבות משותפת SESAR .

פיקוח טיסה ATM - Air Traffic Management

מכ"ם בשדה תעופה פרנקפורט - פיקוח טיסה על תנועה אווירית מאוישת

מכלול מכ"ם - פיקוח גישה של תעופה אזרחית מאוישת, ארצות הברית

"פיקוח טיסה" או "פיקוח על התנועה האווירית" הם מונחים המתייחסים לפיקוח על התנועה של התעופה האזרחית, של מטוסי הנוסעים והמטען הגדולים, ושל "התעופה הכללית המסחרית" שכוללת מטוסים פרטיים, תעופה ספורטיבית וכיוצא באלו. נהוג לחלק את המרחב האווירי, בהבטי פיקוח טיסה - כאשר בדרך כלל יש פקח ייעודי למרחב האווירי שנמצא בקרבת שדה תעופה (מכונה גם "אזור מפוקח" Controlled Area - CTR), לתנועות המטוסים על הקרקע (מכונה גם "פקח הסעה" או GROUND), פקח ייעודי לשלבי המעבר מהטיסה "במרחב" לקראת ההגעה או בשלבי העזיבה של המרחב המפוקח בקרבת השדה (פיקוח גישה/ עזיבה), ופיקוח מרחבי - שמפקח על תנועת המטוסים במרחב שאינו ליד שדות התעופה (בחייל אוויר, זהו מקצוע אחר והוא מכונה בקר טיסה ולא פקח).

במרחב שצמוד לשדה התעופה, מצופה מפקחי הטיסה לשמור קשר עיין עם המטוסים ובנוסף, בשדות התעופה הגדולים, יש מכ"ם עקיבה, חוקר מערכות לזיהוי עמית טורף (מכ"ם פסיבי) ולפעמים גם מערכת קרקעית של ה-ADSB. פקח הגישה נשען בדרך כלל על עקיבת מכ"ם. הפקח המרחבי (בקר, בלשון חייל אוויר), נשען על ניטור מכ"מי, חקירת מערכות זיהוי עמית טורף ולעיתים, גם על מערכות ADSB. כאשר הטיסות מתבצעות ב"כללי טיסת מכשירים", IFR, האחריות על שמירת מרווחי הבטיחות היא על הפקח. התחום כולל אסדרה קפדנית - הן בהבט תהליכי ההכשרה, ההסמכה ושמירת הכשירות של הפקחים והן בהבטי השמישות הטכנית של אמצעי הקשר, הנווט והעקיבה (CNS). בנוסף, על פי הנוהג ה"חוקתי", מקובל שלא עושים שינויים הגורמים לכך שמי שכבר קנה מטוס בעבר - לא יוכל לטוס יותר בגלל שינויים באסדרה. מאפיינים אלה גורמים לכך שמערכי ה-ATM-ATC משתנים מאוד לאט, הציוד בדרך כלל, הוא ציוד שלא מוחלף במשך שנים ארוכות וכך גם נוהלי הטיסה ושיטות העבודה. נכון ל-2022 - פיקוח הטיסה מחייב דיבורים ברדיו אלחוט - בין הפקח (או בקר), לבין הטייסים, אין כמעט בכלל הפרדות הנשענות על מיכשור אוטומטי וכדומה. סיבה נוספת ל"שמרנות" היא הצורך לתקנים גלובליים כדי לאפשר טיסות בינלאומיות. תקנים אלה נקבעים על ידי ארגון ICAO שחברות בו 193 מדינות וקצב קבלת ההחלטות שלו הוא בקבוע זמן של שנים ארוכות. המוטיב המרכזי בהקשר לפיקוח על טיסות מאוישות היא השאיפה לבטיחות וזאת מכיוון שבכל מטוס יכולים להיות עשרות רבות של נוסעים (יש מטוסי נוסעים רחבי גוף שיכולים לשאת יותר מ-400 נוסעים).

ניהול תנועה אווירית של כלי טיס לא מאוישים Unmanned Aircraft System Traffic Management (UTM)

תפיסת ההפעלה של תוכנית "נקסטג'ן"' כולל מרכיב ה-UTM - מרחב הכטב"ם הקטן ורבי הלהב, בגובה הנמוך מאוד

תחום זה עוסק באסדרת התעופה בגובה נמוך מאוד, בדרך כלל מ-400 רגל ומטה מעל פני שטח. רוב משתמשי המרחב האווירי הזה הם מפעילי רחפנים, כטב"ם קטנים, מטוסים שניגשים לנחיתה או ממריאים ומסוקים (נכון ל-2022). התחום קשה לאסדרה מכמה סיבות. ראשית, הרחפנים בדרך כלל לא מתגלים על ידי יחידות ניהול התנועה האווירית (יחידות הבקרה). שנית, למפעילי הרחפנים אין דרך לדעת האחד על השני. לבסוף ובעיקר, שכיחות הרחפנים היא בסדר גודל גדולה יותר בהשוואה לסוגי כלי הטיס האחרים. בארצות הברית יש למעלה מ-800,000 רחפנים רשומים (לפי אתר ה-FAA, נכון למאי 2022).

המדיניות לאסדרת עולם הרחפנים בכל הקשור לתנועה אווירית היא לא להפריע לתעופה המאוישת. זאת בגלל משקלם המרבי בהמראה שבדרך כלל הוא נמוך יחסית, בגלל שכיחותם הגבוהה ומכיוון שאין בהם בני אדם. מדיניות זו באה לידי ביטוי בארכיטקטורה ולפיה כל התקשורת בין חברות ההפעלה ל"עולם החיצוני" מתבצעת דרך ה-UTM/USSP. בצורה כזו, פעילות הרחפנים שקופה לגופים שמטפלים בתנועה האווירית של המטוסים המאוישים.

ניידות עירונית במימד האווירי UAM - Urban Air Mobility

ניידות עירונית בממד האווירי, אילוסטרציה אמנותית, נאס"א

תחום זה עוסק באסדרת התנועה האווירית בתוך המרחב האווירי "הנמוך" שצמוד לערים ונמצא מעליהם, בגבהים שמחייבים תיאום עם העיריות, בכל הקשור לחיים המתנהלים על הקרקע. בדרך כלל, היה נהוג לייחס את המונח הזה לכלי טיס עתידיים בתצורת eVTOL ואולם, ככל שהזמן מתפתח, מתבססת ההבנה שהתחום חייב לכלול את אסדרת המסוקים המאוישים, שדות התעופה והמינחתים הקטנים שמשרתים את כלי הטיס המאוישים, הקטנים יחסית ואת התנועה האווירית בקרבת שדות התעופה הגדולים - מכיוון שכל הרעיון הוא לשרת תנועות אוויריות בקרבת הערים ובתוכן, מה שלעיתים מחייב שימוש במרחב האווירי שהוקצה במקור לשדות התעופה הגדולים. חלק מהשימושים הצפויים, אמור להיות שרות הסעות אל/מ שדות התעופה עצמם. המחשבה העכשווית היא שכל השימושים האלה אמנם יתאפשרו, בהנחה שכלי הטיס יהיו הרבה יותר זולים ממסוקים, שקטים ולא מזהמים (אם כי, אין עדיין אף eVTOL שקיבל רישיון אזרחי להפעלה מסחרית, להובלת נוסעים, מעל ובתוך שטח עירוני, במדינות המערב, נכון לאוקטובר 2022).

מדיניות

ניידות אווירית מתקדמת נשענת על המדיניות לפיה:

• (ATM/ ATC (Air Traffic Management - התחום מתייחס לתעופה האזרחית ובעיקר ל"מובילים האוויריים" הגדולים. המדיניות בתחום זה היא בטיחות הנוסעים ובניית יכולת לתמוך את ספיקת הנוסעים הנדרשת ואת נוחות הטיסה (ובפרט - עמידה בזמנים). התחום גם כולל תעופה כללית, תעופת חסך וכיוצא באלו.
• UTM/ USSP (Unmanned Traffic Management) - בתחום זה, חוץ מהבטיחות ומתן שירותים לציבור במרחב האווירי הנמוך, יש מדיניות שלא להפריע לתעופה המאוישת והתעופה המסחרית.
• UAM - אסדרת הניידות העירונית במרחב האווירי - בעיקר, בכל הקשור להובלת נוסעים

ניידות אווירית מתקדמת היא מונח שמתייחס למודרניזציה של שלושת התחומים, שמירה על רמת הבטיחות, הגדלת ספיקת הנוסעים, שיפור העמידה בזמנים (בעיקר, בהתייחס למובילים האוויריים הגדולים) - כל זה במקביל לשילוב כלי טיס לא מאוישים, רבי להב (רחפנים), כלים שיכולים להמריא ולנחות אנכית, חשמליים, שקטים ולא מזהמים - למגוון צורכי הציבור ותוך הישענות על אוטומציה וטכנולוגיות מודרניות ממגוון תחומי ידע ועשייה.

מגמות טכנולוגיות

אנרגיה

סכומי כסף אדירים זורמים לתעשיית הסוללות החשמליות - הן על רקע תפוצת הטלפונים הסלולריים, הן על רקע תפוצת הרכבים החשמליים והן על רקע פריצות דרך טכנולוגיות בתחום בטריות ליתיום-יון ואחרות. בנוסף, רבים מעריכים שבשנים הקרובות הטכנולוגיה תאפשר בטריות מצב מוצק, עם צפיפות אנרגיה של 500 וואט לק"ג, מה שיאפשר "קפיצת מדרגה" בביצועים, בעיקר בכל הקשור לטווח/ שהייה.

מטוסים הנוסעים הגדולים, לטווחים גדולים, ככל הנראה ימשיכו לטוס על בסיס דלק "רגיל" (דלק סילוני) ואולם, גם התעשייה הזו מנסה לעבור לדלקים נקיים יותר ובאוקטובר 2022, אפילו, המריא, לראשונה בהיסטוריה, כלי טיס שנועד להוביל כמות סבירה של נוסעים לטווחים של טיסות אזוריות. כלי זה נהגה והחל פיתוח בישראל.

מאמץ גדול מושקע גם בתאי דלק ממגוון סוגים וייתכן שטכנולוגיה זו, תיכנס גם היא לעולם ה-AAM.

מגמה אפשרית נוספת, היא הישענות על הנעה היברידית - מה שמאפשר להשתמש בדלק פוסילי בקטעי הטיסה שאינם מעל אזורים אורבניים ובהנעה חשמלית כאשר טסים בתוך המרחב האורבני.

שיטות הנעה/ תצורות

רב להב

כלי טיס בעל מספר מדחפים. בדרך כלל, מונע על בסיס אנרגיה חשמלית. בלשון עממית נקרא רחפן. מקובל לסווג את הרחפנים לפי משקל מרבי בהמראה וככלל, ברוב מדינות העולם וגם בישראל, כלים שמשקלם המרבי בהמראה עד 250 גרם פטורים מרוב דרישות הרגולציה, לכלים עד 25 ק"ג יש אסדרה די מקיפה ואילו ל-eVTOLS שמסוגלים לשאת נוסעים, נכון לאוקטובר 2022, עדיין אין אסדרה בישראל.

EVTOL

אי ויטול תוצרת חברת קולוגו מישראל

EVTOL, בדרך כלל הכוונה לכלי שיש לו גם כנף קבועה וגם מדחפים שמאפשרים "ריחוף" כלומר, המראה ונחיתה אנכיים. נכון לאוקטובר 2022, מעל 500 חברות מנסות לפתח כלים כאלה, במשקל המראה מרבי שמאפשר נשיאת 2–7 נוסעים.

בקרת טיסה

טיסה אל חוטית

התקדמות האלקטרוניקה והמיזעור, ביחד עם עולם הבקרה בתדר גבוה, רשתות התקשורת, התפתחות החיישנים, מאפשרים לממש היגוי באמצעות תקשורת דיגיטלית - במקום מוטות סחב-דחף. בטכניקה זו פקודות ההיגוי הן הגדרת "דרישה" ממחשב ההיגוי. המחשב מחליט איך להזיז את ההגאים ומממש זאת באמצעות פיקוד אלקטרוני ומשוב רצוף מהחיישנים. כל הארכיטקטורה הזו מאפשרת לחסוך משקל רב מכיוון שלא נדרשים "סטיק ומצערת" בתוך כלי הטיס (בכטב"ם) ולא נדרשות מערכות מכניות ממחשב הבקרה אל ההגאים או מהסטיק מצערת אל ההגאים ובקר המנוע (בכלי טיס מאוישים).

אוויוניקה, תוכנה, מרכזי בקרה וניהול צי

משמר - מכלול מתן שירותים למרחב הכטב"ם - במרכז ניהול התנועה של חברת נתיבי אילון בסבידור, תל אביב

מגמת המיזעור של רכיבים אלקטרוניים, כמו גם מגמת התקדמות עולם התוכנה משפיעים מאוד על תעשיית ה-AAM. חיישנים שונים שמשתפרים בהתמדה, פלטפורמות אינרציאליות, מקלטי GNSS - כולם הופכים מדויקים יותר, יעילים יותר ובמקביל, קטנים וזולים יותר. מגמות אלו מאפשרות לפתח תוכנות ניהול צי מתוחכמות, מערכות בקרה, הזמנת טיסות, ניווט וכיוצא באלו. כל אלו יחדיו, צפויים לאפשר הפעלת ציים גדולים של eVTOLS בכדאיות כלכלית - בעשורים הקרובים.

תשתיות קרקעיות

התשתיות הקרעיות צריכות לתת מענה ל"חניית לילה", לטעינת הסוללות, טרמינל לנוסעים, להמראה ונחיתה, תחזוקה ותיקונים. אתר ייעודי לשימוש של "אי וי טולים" מכונה "וורטיפורט". תצורה אפשרית אחרת, היא "משטח נחיתה" שמשמש אך ורק לאיסוף או פריקה של נוסעים. משטח כזה קטן משמעותית, הוא מצריך פחות תשתיות וניתן להפעיל אותו ללא "מפעיל מינחת" ייעודי. "הליפורטים" המיועדים למסוקים, עשויים לשרת גם את ה-AAM, אם כי בדרך כלל, יידרשו התאמות שונות (למשל, עמדות טעינה לסוללות). מקובל לחשוב שאסדרת ה"וורטיפורטים" היא אחד מהחסמים העיקריים לתפוצה רחבה של AAM, משום שהם קובעים עד כמה קרוב למרכזי ההתעניינות של הציבור - ניתן להמריא ולנחות בפועל. בשיראל יש גם מעט הליפורטים על גגות של מבנים ואולם הניסוין מלמד שאין להם ביקוש רב.

תמיכה ציבורית

מרכיב התעופה האזרחית הקיים זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ולמעשה, הוא מהווה חלק משמעותי בכלכלה המודרנית מכיוון שהוא מאפשר שינוע נוסעים ומטען בכל רחבי הגלובוס. נכון ל-2022, עולם הכטב"ם הקטן ורבי הלהב תופס מקום גדול יותר ויותר. הרחפנים משמשים לתחביב, לצילום, למיפוי ומדידה, לסריקות מסוגים שונים, למשימות אבטחה עבור כוחות הביטחון ובכלל, לריסוס חקלאי, לניטור שרפות ועוד ועוד. נכון לאוקטובר 2022, יש כבר ניצנים של רחפנים וכטב"ם לטובת שינוע חבילות החל מהשוק הצרכני (בעיקר בארצות הברית ואוסטרליה) ועד לשינוע מטענים כבדים יותר, בעיקר בין מרלו"גים או מוסדות רפואיים (לטובת הובלת תרופות, ציוד רפואי, בדיקות, איברים להשתלה וכיוצא באלו). עולם הניידות העירונית בממד האווירי טרם נבחן מכיוון שאין עוד אף כלי טיס שיש לו "תעודת סוג", נכון לאוקטובר 2022. צפוי השנושא יעמוד למבחן החל מ-2025. נושא התמיכה הציבורית טרם עמד למבחן ויש חששות שהציבור יהסס לקבל את הטכנולוגיה מחשש לרעש, פגיעה בפרטיות ומשיקולי בטיחות. בישראל מתוך למעלה מ-15,000 גיחות שבוצעו במשך כשנתיים, למעט תלונה אחת על רעש, מצטייר שהציבור לא מתרגש מנוכחות של רחפנים.

מקצועות, הכשרה, אימון ושמירת כשירות

בתחום התעופה המאוישת יש מגוון מקצועות הדורשים רישיונות, הכשרה והסמכה ייעודיים ושמירת כשירות המפוקחת על ידי רשות תעופה אזרחית. בתחום מרחב הכטב"ם הקטן ורבי הלהב הנושא הוסקר רק בחלקו. השיראל יש מנגנון מפותח להכשרה והסמכה של מטיסי חוץ, הכשרה הסמכה ושמירת כשירות של מטיסי פנים. רוב המקצועות האחרים בתחום, מעמדם טרם הוסדר ואולם נראה שיהיה נכון כן להסדיר את מקצועות האחזקה ואת מקצוע הבקר האווירי שאחראי על הבטי ניהול התנועה האווירית ב-USSP.

ניידות אווירית מתקדמת בישראל

איור של מרחב כטב"ם ורחפנים, לפי ראיית האיחוד האירופאי, כפי שהופץ ב-2022 על ידי EASA

בישראל, לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2017, מעריכים שיש מעל 30,000 רחפנים המופעלים ברובם על ידי חובבים ובנוסף, מעל 2000 רחפנים שרשומים ברשות התעופה האזרחית - זאת בהשוואה לסדר גודל של פחות מ-100 מטוסי נוסעים גדולים ומעט עשרות מסוקים אזרחיים.

פיתוח ה"אקוסיסטם" בישראל מתבצע באמצעות מיזם לאומי שבו חברים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות התעופה האזרחית, רשות החדשנות, מנהלת תחבורה חכמה וחברת נתיבי איילון כזרוע ביצוע של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. במסגרת המיזם, נכון לאוקטובר 2022, בוצעו יותר מ-15,000 גיחות. המיזם, בתחילת דרכו, נקרא "מיזם נעמה,, - ניידות עירונית בממד האווירי", מאוחר יותר, שם המיזם הוחלף ל"מיזם הרחפנים הלאומי". על פי החלטת מנהל רשות תעופה אזרחית, ישראל, כברירת מחדל, נצמדת לאסדרה של האיחוד האירופי. בקייץ 2022, מנהל רשות תעופה אזרחית אישר להפעיל "מרחב מנוהל לכטב"ם ורבי להב" - באופן זמני, לטובת פעילויות של משטרת ישראל, אירועי חירום ביטחוניים, אסונות טבע וכדומה. באוקטובר 2022, מנהל רשות תעופה אזרחית אישר נוהל קבוע המאפשר לרשות להכריז על "מרחב מנוהל לכטב"ם ורבי להב". על פי הגישה האירופאית ובתאום עם EASA, Eurocontrol ורשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית - ניהול התנועה האווירית במרחב זה יתבצע על ידי מנגנון U-Space Service Provider (USSP, המקבילה האיירופאית ל-UTM). מנגנון זה אחראי לספק ארבעה שירותי חובה ובהם - זיהוי של כלי הטיס (Remote Identification), מודעות גאוגרפית לכלל משתמשי המרחב ובעלי העניין (פוליגונים, אזורים אסורים לטיסה וכדומה), יצירת תמונה אווירית והפצתה באופן שתומך בשמירת מרווחי הבטיחות, קליטת תוכניות טיסה והפצת מרשי טיסה. בנוסף, מצופה מה USSP לתת גם שירותי מזג אוויר וניטור של התנועות האוויריות. האסדרה בישראל נצמדת ככל האפשר לתקנה 664 של EASA ולתקינה הטכנית של ארגון ASTM.

רחפן מטריס 30, במסגרת ניסוי בשדה הניסויים שניר בירוחם.

במהלך השנים 2020 - 2022 (כולל), רוב הפעילות בישראל נעשתה בהפעלה של חברת נתיבי איילון במסגרת קול קורא 5185 של הרשות לחדשנות. בנוסף, הופעלו ניסויים בשדה הניסוי שניר בירוחם (ניסוי רחפנים באפלה שבחן יכולת טיסה ללא GNSS, ניסוי סלולר דור 5 ועוד), טיסות להובלת מוצרי דם בבית חולים שיבא, בין בנק הדם של מגן דוד אדום לבנק הדם של בית החולים, טיסות רבות בין מוסדות רפואיים שנמצאים תחת האסדרה של רשות בתי החולים הממשלתיים ובכלל זה, בית חולים דורות, המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, המרכז רפואי לבריאות הנפש לב השרון, המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם, המרכז הרפואי הלל יפה, חברת הציוד הרפואי והתרופות "שראל", המרכז הרפואי זיו, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, מרכז רפואי העמק בעפולה, בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה. קול קורא נוסף, קול קורא 44/20 עסק בפתיחת תחום של טיסות ארוכות טווח ובמסגרתו בוצעו טיסות לטווחים של עד 19 ק"מ, כולל בין בית החולים הדסה עין כרם לבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים. מעט טיסות הדגמה בוצעו גם בין מכבי שירותי בריאות למיתחם חיסון הקורונה שהיה בצמוד לאצטדיון סמי עופר בחיפה. במסגרת קול קורא 5185, בוצעו למעלה מ-15,000 גיחות כאשר הטיסות מופעלות פעם ברבעון, כל פעם ב"מרחב כטב"ם ורבי להב" אחר ובכלל זה מעל חדרה, תל אביב-יפו,,רמת השרון, הרצליה, ירוחם, באר שבע, מודיעין. חברות מסחריות שפעלו במסגרת מיזם נעמה/ מיזם הרחפנים הלאומי, בשנים 2020–2022:

• חברת כחול לבן רובוטיקה - חברת הפעלה שהטיסה רחפנים מתוצרת Dronix, Easy Aerial,ופעלה במרכז הרפואי לשיקום וגריאטריה דורות, המרכז לבריאות הנפש לב השרון, המרכז הרפואי שוהם, חברת "שראל", במופעי המיזם בחדרה ותל אביב. החברה הדגימה טיסות מחברת "שראל" בנתניה אל תחנת הרכבת. החברה השתתפה בניטור נפילות רקטות לטובת תמיכה בנפגעים, פעילות שבוצעה לטובת פיקוד העורף במסגרת מבצע שומר החומות שבמהלכו נורו רקטות רבות על יישובי ישראל האזרחיים. במהלך 2022 החברה החליטה להתמקד ברכבים אוטונומיים קרקעיים לטובת ענף החקלאות והעתיקה את מרכז הכובד של הפעילות לארצות הברית.

טיסות בהפעלת חברת פלייטאופס, בית החולים זיו בצפת, כולל יכולת עוקב שטח, מצלמה אנכית ומצלמה לניקוי נתיב

• חברת פלייטאופס - חברת תוכנה שעוסקת בשכבת תכנון הטיסות ובקרת ציי רחפנים - הפעילה דרך חברת "דאון-ווינד" כלי טיס מתוצרת AeroSentinel. החברה השתתפה בכל מופעי המיזם, בקול קורא ייעודי לפיתוח יכולות טיסה לטווחים ארוכים (עד 20 ק"מ), בניסוי "רחפנים באפלה" להדגמת יכולת טיסה תחת שיבושי GNSS. החברה בין השאר, הדגימה יכולת טיסה "עוקבת פני שטח", הפעילה טיסות בבית חולים זיו, בצפת, פוריה ליד טבריה ו"לגליל" בנהריה. החברה השתתפה גם במודל להדגמת טיסות מתחנת הרכבת בנהריה אל בית החולים. החברה הפעילה טיסות בין בית חולים הדסה עין כרם להדסה הר הצופים בירושלים. החברה מספקת פתרונות תוכנה לחברת Drone-Up שהיא הספקית הגדולה של שירותי משלוחים לענקית הקמעונאות "וולמארט" האמריקאית, במסגרת המיזם, החברה נתנה גם מענה הפעלתי לחברת "קולוגו" הישראלית.
• חברת הרטק - חברת תוכנה שמפתחת מערכות להפעלת ציי רחפנים ולבקרת מרחב אווירי. הפעילה כלי טיס של חברת קופטרפיקס. החברה השתתפה במופעי המיזם בערים השונות.
• חברת "סקיילינקס", השתתפה בטיסות בתל אביב.
• חברת "קנדו" - חברה מפעילה, השתתפה בכל מופעי המיזם. הפעילה כלי טיס רבים ומגוונים כולל של DJI הסינית, של Heven Drones, הישראלית, של חברת Speed Bird Aero הברזילאית. החברה השתתפה בניטור נפילות רקטות לטובת תמיכה בנפגעים, בפעילות לטובת פיקוד העורף במסגרת מבצע שומר החומות שבמהלכו נורו רקטות רבות על יישובי ישראל האזרחיים. החברה הדגימה העברת משלחים ביחד עם החברות הקמעונאיות ללין (תמרוקים), בורגר אגדיר, ג'אפניקה, בגסקייק, רשת השקמה של רמי לוי וחברות נוספות - הן בחדרה, הן בהרצליה ותל אביב והן בירוחם ובאר שבע. החברה הפעילה גם רחפנים, במסגרת המיזם, לטובת משטרת ישראל.
• חברת היילנדר - חברה המפתחת פתרונות לניהול המרחב האווירי - בצורה שמאפשרת לחברות רבות לפעול באותו מרחב, ע"פ התקנים הבינלאומיים. החברה עבדה עם המיזם בכל המופעים שלו. בחרה פועלת במדינות רבות בעולם.
• חברת "איירוויז" - חברה המפתחת פתרונות לניהול המרחב האווירי - בצורה שמאפשרת לחברות רבות לפעול באותו מרחב, ע"פ התקנים הבינלאומיים. החברה עבדה עם המיזם בכל המופעים שלו. בחרה פועלת במדינות רבות בעולם. ב-2022, החברה זכתה במכרז לנוהל המרחב האווירי מעל נמל רוטרדם בהולנד - מהנמלים הגדולים בעולם והוא נמל המפעיל עשרות רבות של רחפנים ממגוון חברות שונות ולטובת יישומים מגוונים.
• חברת פלייטק - מפעילת רחפנים, השתתפה בכל מופעי המיזם. עבדה במשותף, בין השאר, עם משטרת ישראל ועם הגופים האחראים על בטיחות בבנייה. בסוף 2022, החברה הדגימה יכולת לעבוד עם משטרת ישראל - כולל הפעלת טיסות BVLOS, בקרבת המרחב האווירי המפוקח על ידי נמל תעופה בן-גוריון, מגג תחנת המשטרה העירונית במודיעין ומעל רוב חלקי העיר. החברה, ביחד עם חברת "איירוויז" (שעשתה את ניהול המרחב האווירי), הדגימה העברת משלוחי גלידה, של חברת גלידה גולדה, מיפו, לחוף מנטה ריי, ישירות ללקוחות קצה.

  

  נחיתה של רחפן בחוף מנטה ריי, בתל אביב, כאשר יפו העתיקה ברקע, במסגרת הובלת גלידה של חברת גולדה גלידה. בוצע בשיתוף פעולה עם החברות משלוחה, פלייטק, סקיילינקס ואיירוויז

• חברות רבות נוספות - שסיפקו מרכיבים שונים ל"אקו-סיסטם" המתהווה וביניהם, חברת AGL (תכנון המרחב האווירי בהיבט תשתיות אוויריות, ניתוח המרחב, תכנון נתיבים, הכנת רשימות תיוג לממלאי תפקיד, ישויות שונות באקו סיסטם וכדומה), חברת פרהזירו שמייצרת מצנחים להקטנת האנרגיה של הרחפן במקרה שהוא "נופל", חברות סייטק ואסיו שמספקות פתרון לנווט אופטי במקרה של שיבושי GNSS, חברת סטריקס שמייצרת עמדת חלוקה למשלוחים - ללא מגע יד אדם (מחלוק).

ב-15.12.2022, בעיר מודיעין, בוצעו הטיסות האחרונות של קול קורא 5185 ובכך, הסתיים שלב א'של המיזם והמיזם עבר לפעילות המסגרת קול קורא 6190.

במהלך השנים 2023-2024, מתוכננות שתי פעילויות עיקריות. הראשונה, היא פעילות דרך קול קורא 6190 של הרשות לחדשנות. פעילות זו מיועדת לפיתוח ארבעה נושאים משמעותיים:

• יצירת יכולת טיסה בכל סוגי המרחב האווירי - הן אזורים מפוקחים, בסביבות שדות התעופה, הן אזורים בפיקוח אזרחי מרחבי והן אזורים בפיקוח המרחבי של חיל האויר.
• להכפיל את טווחי הטיסות, פי עשר בהשוואה לטיסות שבוצעו במסגרת קול קורא 5185.
• להכפיל את יכולת הנשיאה, פי עשר בהשוואה לטיסות שבוצעו במסגרת קול קורא 5185.
• לשלב במרחב האווירי של ישראל כלי טיס בתצורת EVTOL, בעלי יכולת נשיאת מטען שמאפשרת להם לשאת נוסעים.

פיתוח ארבעת הנושאים במקביל, אמור לאפשר יצירת "אקו-סיסטם" מלא - לתמיכה בניידות אווירית מתקדמת-AAM, לטובת מתן שירותים מגוונים לציבור.

הפעילות השנייה כוללת יצירת כל המרכיבים הנדרשים לטובת יכולת מתן שירותים, ניהול ובקרה של כל המרחב האווירי - כך שכל בעלי העניין יוכלו לקבל את כל השירותים הנדרשים ובכלל זה, זיהוי של כלי הטיס, כלל התשתיות הגאוגרפיות הנדרשות למודעות מצבית מלאה, תמונה אווירית ובכללה אתרעות על ירידה ממרווחי בטיחות ומנגנוני הגשת תוכניות טיסה ומתן הרשאות טיסה באופן אוטומטי וכשאיפה, תוך 5 שניות מהגשת הבקשה לקבלת המירשה או דחיית התוכנית. פעילות זו מתוכננת לכלול את חיל האוויר הישראלי, כלל הטיסות האזרחיות המסחריות, המשטרה, פיקוד העורף, איחוד הצלה, הרחפנים של המשרד להגנת הסביבה, צבא הגנה לישראל, גורמי רשות שדות התעופה וגורמים נוספים.

ב-16.11.2022 התכנסה ועדת המחקר של הרשות לחדשנות והחליטה מי יהיו החברות שמקבלות סיוע מהמדינה במסגרת קול קורא 6190, המאגד את הפעילות לשנים 2023–2024. החברות שהשתתפותן בקול הקורא אושרה כללו את היילנדר, איירוויז, פלייטק, דאונווינד, קנדו, אלסייט, רובוטיקאן, ATI, ברוק, AGL. מאוחר יותר, אושרה הצטרפותה של חברת אייר ושתי חברות הצטרפו במסגרת "הסכם נסיינים" והם סיקוניה וסנטריקס.

רחפן בנמל תעופה אילת-רמון

בין התאריכים 22.1.2023 לתאריך 26.1.2023 בוצע שבוע טיסות שבמסגרתו הופעלו טיסות בירוחם, דימונה ונמל תעופה רמון-אילת. במהלך השבוע בוצעו למעלה מאלף גיחות ובכלל זה טיסות מסוקים לדימוי טיסות אביטל/ מטור, טיסות מירוחם לדימונה וחזרה, מאות טיסות שבמסגרתן הופעלו כלים רבים על ידי מפעיל בודד ועוד. במהלך השבוע ביקרו במכלול השירותים המטרופוליני שהוקם בירוחם מספר כיתות בית ספר, גני ילדים, ראש העירייה וממלאי תפקיד שונים ממגוון גופים מדינתיים.

בין התאריכים 26.02.2023 ל-02.3.2023 בוצע שבוע טיסות נוסף בדרום הארץ. במהלך השבוע בוצעו טיסות בין ירוחם לדימונה, טיסות בין נמל תעופה אילת-רמון לעיר אילת וטיסות ראשונות של כלי טיס בתצורת eVTOL. כמו כן בוצעו הדגמות של הפרדות אוטומטיות בין מסוקים לרחפנים על בסיס תקשורת ישירה בין כלי הטיס (V2V).

eVTOL נוחת ליד הכרם בירוחם

בין התאריכים 26.3.2023 ל-30.3.2023 בוצע שבוע טיסות בחדרה, כרמיאל, צפת, חיפה ונהריה. בין השאר - בוצעו נתיבים ארוכי טווח מכרמיאל למרכז הרפואי זיו בצפת ומחיפה למרכז הרפואי לגליל בנהריה. בנתיב חיפה-נהריה בוצעה העברה של מנות דם אמיתיות במסגרת ניסוי של בנק הדם השייך למגן דוד אדום, בית חולים רמבם, בית חולים לגליל, חטיבת בתי חולים ממשלתיים ומשרד הבריאות - לקראת אסדרת הובלת דם ומוצריו באמצעות רחפנים כגיבוי להובלה יבשתית וכמענה לאסונות טבע, תאונות דרכים, חירום ביטחוני וכיוצא בזה - שעלולים לגרום לניתוק הדרכים היבשתיות לנהריה ו/או צפת.

רחפן - אי וי טול לנשיאת מטענים מתוצרת Ehang

בין התאריכים 15.4.2023 ל-20.4.2023 בוצע שבוע טיסות במאפיינים דומים למופע הקודם. במהלך המופע, החברות "דרונריי" ו"קאנדו" עשו אירוע חשיפה לכלי טיס מתוצרת Ehang - אחד בתצורה מתאימה לנשיאת אדם ואחד בתצורת מטען.

עצרת האו"ם, צילום יום לפני שמיזם הרחפנים הלאומי הציג את הפעילות בתחום הרחפנים - לפורום האומות המאוחדות. מאי 2023.

בתאריך ה-3.5.2023, מיזם הרחפנים הלאומי וחלק מהחברות המשתתפות - הציגו את פעילות המיזם לחברי ארגון האומות המאוחדות, בניו יורק.

כלי טיס של חברת "אייר"

רחפן עם יכולת נשיאה של שני אנשים, תוצרת "איהאנג"

בתאריכים 28.5.2023 ועד ה-1.6.2023 בוצע שבוע טיסות שבמסגרתו הופעלו כלי טיס שמסוגלים לשאת נוסעים ("מוניות אוויר") - חברת דרונרי הפעילה "איהאנג" וחברת אייר הפעילה כלי טיס מתוצרתה - אייר 1. חברת דאונווינד ביצעה טיסה לטווח 29 ק"מ (שיא למיזם), בוצע ניטור תנועה וסגירת מעגל מול מרכז בקרה ששולט בתוכניות הרמזורים של חברת נתיבי איילון במרחב מטרופולין חיפה, הודגמה יכולת להגן על נתיבי רחפנים - באמצעות אנליזה של פרוטוקול התקשורת בין רחפנים שלא משתפים פעולה לתחנה הקרקעית שלהם, הודגמה משימת אכיפה נגד טרקטרונים שמשתוללים על חוף הים, שיתוף תמונה אווירית עם יחידות הבקרה של חיל אוויר, בוצעו מספר מחקרי ADS-B והודגם סבב קרקעי וארכיטקטורות שו"ב למטוסי אביטול/ מטור - באמצעות מסוקים.

רחפן המיועד לנשיאת שני אנשים (איהאנג)

אביטול/ מטור של חברת אייר אי וי

ב-29.6.2023 - בוצעה טיסה של רחפן מבית חולים "הילל יפה" בחדרה לבית חולים רמב"ם בחיפה, עם עצירה אחת לרענון בטריות. טיסה זו היא שיא טווח חדש לטיסות במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי - 34 ק"מ בלי עצירה ו-53 ק"מ סה"כ. בטיסה הועבר ציוד רפואי. הרחפן שביצוע את הטיסה פותח ויוצר על ידי חברת "דאונווינד" הישראלית שגם הפעילה את הטיסה. תוכנת ניהול הצי פותחה על ידי חברת "פלייטאופס" ותוכנת ניהול המרחב האווירי על ידי חברת "איירוויז".

אביטול-מטור, כלי טיס עם כנף קבועה ויכולת נחיתה והמראה אנכית.

אביטול-מטור, כלי טיס עם כנף קבועה ויכולת נחיתה והמראה אנכית. כולל ארבעה פרופלורים אנכיים ומנוע אחד דוחף.

בתאריכים 23.7.2023 עד ה-28.7.2023 בוצע שבוע טיסות ובכלל זה הפעלת "מונית אוויר" ליד תחנת הכוח רידינג, בחוף תל אביב. כלי הטיס היה מדגם Ehang 216S והטיסות הופעלו על ידי החברת "דרונרי" ו"קנדו". בנוסף, בוצעו הדגמות של "העברת מקל" מרחפן ל"מונית אוויר", ניסוי רב משתתפים לבחינת היכולת והכיסוי של משדרים ומקלטי ADSB, טיסה מדימונה לבאר שבע ובפעם הראשונה - טיסה של כלי טיס, חשמלי, eVTOL, בתצורת כנף קבועה, פרופלורים אנכיים ופרופלור "דוחף" - תצורה שככל הנראה, מאפשרת טיסה לטווח/ זמן שהייה בסדר גודל יותר מתצורות אחרות (הטיסה בוצעה על ידי החברות פלייטק/ אארודרום).

בתאריכים 10.9.2023 עד 14.9.2023 בוצע שבוע טיסות בשמי ירושלים. שבוע הטיסות כלל הפעלת "מוניות אוויר" בבית החולים הדסה עין כרם, הפעלה יומיומית של "רחפן בקופסה", במשימות אבטחה שבוצעו במכון האקדמי לב, הדגמת טיסות לטובת משמר הכנסת, טיסת eVTOL עם כנף קבועה לטווח של יותר מ-70 ק"מ. כמו כן בוצעו מגוון ניסויי טיסה לבחינת סוגים שונים של ADSB והודגמו טכניקות שונות לגילוי רחפנים "סוררים" (NCTR) במטרה לתת הגנה לנתיבי הרחפנים.

החל מה 11.10.2023, ארבעה ימים לאחר פלישת החמאס לישראל ופריצת מלחמת "חרבות ברזל", המיזם מפעיל "תא שליטה לרחפנים אזרחיים" - משמר, באופן רצוף. במסגרת זו, מופעלות שבע חברות לטובת הפעלת רחפנים למשימות אזרחיות של פיקוד העורף, משטרת ישראל, שמירה על אתרי תשתית ותמיכה בחובבים שמפעילים טיסות לטובת אבטחת יישובים. המיזם פועל ליצירת יכולת לתמוך גם את משימות הסיירת הירוקה, מגן דוד אדום, כיבוי אש והצלה.

בין התאריכים 20.11.2023 ועד ה 22.11.2023, תוך כדי מלחמת "חרבות ברזל", המיזם הפעיל טיסות לטובת ניקוי צירים המובילים אל ומבית חולים זיו בצפת לטובת קבלת החלטות על צירים מועדפים לפינוי פצועים. מכיוון שהטיסות בוצעו תוך כדי מלחמת "חרבות ברזל", הטיסות בוצעו באווירה של שיבושי GNSS קיצוניים.

ב 23.11.2023 פורסמה הוראת שעה ולפיה, הפעלת רחפנים בישראל תחייב הפעלת "זיהוי אלקטרוני מרחוק" בשלושת החודשים החל מה 1.12.2023

בתאריכים 18-20.12.2023, תוך כדי "מלחמת ברזל" בוצעו טיסות לטובת בחינת החלופות השונות של "זיהוי אלקטרוני מרחוק", חברת דאונווינד הדגימה רחפן גדול עם כנף קבועה, נבחנה היכולת של שיתוף מידע בין USSP שונים והודגמו חיישנים נוספים, לאיכון רחפנים שאינם חלק מהרשת הכחולה.

בתאריכים 22.1.2024 ו 25.1.2024, תוך כדי מלחמת "חרבות ברזל", בוצעו טיסות לטובת בחינת חלופות שונות של "זיהוי אלקטרוני מרחוק". בנוסף, בוצעו טיסות להעברת חבילות לטובת משרד הבריאות, ממחסן התרופות הנדירות של המשרד אל מינחת המסוקים בבית חולים אסף הרופא. הטיסות הופעלו ע"ח חברת "קנדו" שהייתה מחוברת למשמר באמצעות חברת "היילנדר" והפעילה כלי טיס מתוצרת "ספידבירד אארו" הברזילאית.

בתאריכים 18.2.2024 ועד 20.2.2024, תוך כדי מלחמת חרבות ברזל, בוצעו סימולציות וטיסות רחפנים קטנים, לבחינת היכולת לקלוט "זיהוי אלקטרוני מרחוק" במרכז הבקרה של הרחפנים האזרחיים. בנוסף, הודגמה טיסת מסוק אזרחי לצורכי משרד הבריאות, כולל המראות, נחיתות והובלת ציוד מבית חולים "פוריה", בית חולים "זיו" בצפת, בית חולים רמב"ם בחיפה, בית חולים "לגליל" בנהריה ומרלוג משרד הבריאות ממערב לכרמיאל. במהלך טיסות אלו הודגמה יכולת קבלת טלמטריה רצופה, בזמן אמיתי, הן באמצעות רשתות הסלולר והן באמצעות ADSB. טיסות המסוק היוו אתגר משתמעותי מכיוון שהמרחב כולו סגור לטיסות אזרחיות "רגילות" על רקע מלחמת חרבות ברזל.

בתאריכים 17.3.2024 ועד 21.3.2024, תוך כדי מלחמת חרבות ברזל, בוצעו טיסות באזור ראשון לציון. במהלך הטיסות הודגמה יכולת לביצוע סיורי אבטחה לאורך קו חוף, טיסות לשינוע חבילות ומודל גדול לטיסה משולבת של מסוקים ורחפנים מאותו מינחת - "וורטיפורט". הטיסות ב"וורטיפורט" כללו שני סוגי מסוקים דו מנועיים, מדידות של השפעת ה"דאונווש" (הרוחות שהמסוק גורם להן), טיסות לשינוע חבילות וטיסות לבחינת תהליכי הצטרפות ועזיבה. בטיסות אלה השתתפו חברת "ברוק", חברת ATI שדרכה הופעלה חברת "תל אביב הליקופטרס", חברת "קנדו" שהפעילה רחפנים של חברת "ספיד בירד אארו" והציגה את שני דגמי ה"אי האנג" וחברת "דאונ-ווינד".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניידות אווירית מתקדמת בוויקישיתוף

• הסבר על המונח