נסים קיוויתי

עיתונאי, קריין ומנחה טלוויזיה ישראלי

נסים יוסף קיוִויתי (נולד ב-23 בנובמבר 1926) הוא עיתונאי, קריין ומנחה טלוויזיה ישראלי. היה שדרן ספורט, עד ליציאתו לפנסיה בשנת 1991.

נסים קיוויתי
ניסים.jpg
לידה 23 בנובמבר 1926 (בן 96)
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור אנגליהאנגליה אנגליה
המכביה
כסף המכביה השלישית 1950 קפיצה לרוחק
ארד המכביה השלישית 1950 קפיצה משולשת

ביוגרפיהעריכה

קיוויתי נולד בתל אביב בשם נסים כוויתי למשפחה שמוצאה בעיראק.[1] בצעירותו היה אתלט וזכה בגיל 20 באליפות ("רבנאות") ארץ ישראל בריצת 1500 מטר. במקביל היה פעיל בגדנ"ע ובהגנה. במלחמת העצמאות שירת כלוחם בחטיבת גבעתי. באליפות ישראל שנערכה ביולי 1949 זכה בתארים גם בריצות 400 מטר ו-800 מטר.[2] עם שחרורו מהצבא עבר לגור בלונדון כדי ללמוד הנדסה. במקביל התאמן באתלטיקה בהדרכת פרנץ שטאמפל (אנ'), מאמנו הנודע של רוג'ר בניסטר. במכביה השלישית הוא השתתף במדי בריטניה וזכה בשלוש מדליות.[3][4][5] קיוויתי נמנה עם שדרני השידור העברי של ה-BBC, ששידרו בעברית בעיקר למאזינים בישראל, עד להפסקת השידורים בשנת 1968.[6] ב-1952 נשלח על ידי ה-BBC לסקר את אולימפיאדת הלסינקי. בעקבות הצלחתו שימש ככתב של הטלוויזיה הישראלית בלונדון, ובשנת 1973 קודם לתפקיד כתב ידיעות אחרונות בוושינגטון.[7]

בעת שהותו בלונדון תרגם קיוויתי ב-1966 לעברית את ספרו של וולטר וינטרבוטום (המנג'ר הראשון של נבחרת אנגליה בכדורגל), "יסודות הכדורגל". כיוון שבשפה העברית חסרו מונחים רבים המקבילים למונחים האנגליים, המציא אותם קיוויתי בעצמו, וכלל בספר המתורגם מעין מילון למונחים החדשים. חלק מהמונחים שהמציא קיוויתי עבור הספר המתורגם נקלטו בעברית ומשתמשים בהם עד היום.

את הקריירה העשירה שלו כשדרן ספורט בענפי האתלטיקה והשחייה בערוץ הראשון החל קיוויתי באולימפיאדת מינכן (1972), שם הוא גם סיקר את טבח הספורטאים. הוא המשיך לשדר את מרבית התחרויות בענפים אלה גם בארבע האולימפיאדות הבאות: אולימפיאדת מונטריאול (1976), אולימפיאדת מוסקבה (1980), אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) ואולימפיאדת סיאול (1988).[8] השידורים הישירים שלו באתלטיקה היו לרוב לצד הפרשן ד"ר גלעד ויינגרטן, ואת שידורי השחייה ביחד עם הפרשן ומאמן השחייה יוסף טלקי. במקביל, המשיך את עבודתו העיתונאית בידיעות אחרונות, עד שבשנת 1979 התפטר כדי להתמסר לקריירה הטלוויזיונית במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית בניהולו של אלכס גלעדי. מאותה עת החל לשדר נוסף על תחרויות שחייה ואתלטיקה קלה, גם תחרויות טניס וכדורגל יחד עם יורם ארבל. קוויתי שידר את משחקי הכדורגל שהתקיימו במונדיאל 1986 שנערך במקסיקו, ובמונדיאל 1990 שהתקיים באיטליה. במסגרת עבודתו במחלקת הספורט ברשות השידור השתתף בהנחיית מבט ספורט, וכן את "משחק השבת" תוכנית סיכום משחקי השבת. כמו כן שידר משחקים בליגת העל בכדורגל ומשחקי נבחרת ישראל, וכן משחקים מליגת העל בכדורסל במהלך שנות השמונים ותחילת שנות התשעים עד פרישתו.

קיוויתי הוא ידען גדול בתחום הספורט, ובפרט במקצועות האתלטיקה הקלה והשחייה. הוא שידר תחרויות אתלטיקה גם בשתי אליפויות עולם: אליפות העולם באתלטיקה 1983 שנערכה בהלסינקי, פינלנד ואליפות העולם באתלטיקה 1987, שנערכה ברומא, איטליה.

לצד הצלחותיו ספג מדי פעם ביקורת על צורת השידור שלו, אופן התבטאותו ועל טעויותיו בשידור.[9] במונדיאל מקסיקו ב-1986 שגה כאשר לא הבחין במשך כחצי שעה בפסילת שער לחובת נבחרת ברזיל במשחקה מול נבחרת ספרד, והמשיך לשדר כאילו ספרד הבקיעה. כמו כן, יחסית לשדרן, קולו לא היה רדיופוני דיו. עם הגיעו לגיל 65 בשנת 1991, פרש לפנסיה.[10] הוא זכה להערכה רבה על כישוריו כשדרן, שהלכה וגברה במיוחד אחרי פרישתו. מערכת האתר nrg העניקה לו בשנת 2006 את "פרס ישראל האלטרנטיבי" בתחום הספורט, שמוענק ל"אישים שתרומתם הרבה לא מצאה את דרכה אל הכותרות".[11] אלכס גלעדי הצהיר ב-2008 כי "לא קם ולא יקום יורש לנסים קיוויתי".[12]

ב-8 בינואר 2014 קיבל עיטור על מפעל חיים בספורט, בטקס שארגנה התאחדות לספורט הוותיקים בישראל.[13]

בדצמבר 2016, לאחר שמלאו לו 90 שנה, אירח אותו ואת רעייתו זיווה נשיא המדינה ראובן ריבלין בלשכתו, ואמר, בין השאר, "הבאת אלינו הביתה את יסודות הכדורגל, את יסודות הספורט כולו".[14]

רגעים ספורטיביים זכורים שקיוויתי שידרעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 ( 4 )" הבלוג של יואש אלרואי
  2. ^ אליפות ישראל באתלטיקה קלה, הבוקר, 17 ביולי 1949
  3. ^ שלל שיאים ב"מכביה", על המשמר, 4 באוקטובר 1950
  4. ^ האתלטיקה הקלה במכביה, דבר, 20 באוקטובר 1950
  5. ^ "אתלטיקה 2011 תוכנית אירועים שנתית" מטעם איגוד האתלטיקה בישראל
  6. ^ 1 2 דן פחטר, הקול העברי ב"בי.בי.סי.", דבר, 5 בנובמבר 1954
  7. ^ ביקורת טלוויזיה 4, הבלוג של יואש אלרואי
  8. ^ ביקורת טלוויזיה 6, הבלוג של יואש אלרואי
  9. ^ טדי פרויס, רפורמה במחלקת הספורט, דבר, 14 בספטמבר 1972
  10. ^ ביקורת טלוויזיה 5, הבלוג של יואש אלרואי
  11. ^ אביעד פוהורילס, פרס ישראל האלטרנטיבי בספורט: ניסים קיוויתי, באתר nrg‏, 2 במאי 2006
  12. ^ פז חסדאי‏, אתם עוד תתגעגעו אליו, באתר וואלה!‏, 15 באוגוסט 2008
  13. ^ יונתן הללי, השדר ניסים קוויתי יקבל עיטור על מפעל חיים, באתר nrg‏, 5 בינואר 2014
  14. ^ מואב ורדי, ניסים קיוויתי חגג 90 עם הנשיא: "הבאת לנו את יסודות הכדורגל", באתר של "רשת 13", 25 בדצמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  15. ^ שרון דוידוביץ', מופע שנות ה-80: הספורטאים שעשו לנו עשור, באתר ynet, 1 באוקטובר 2012