סלעית (מושב)
סַלְעִית היא התנחלות במתכונת של מושב עובדים חילוני בגבול המערבי של השומרון, 5 ק"מ דרומית מזרחית לטייבה ו-20 ק"מ מזרחית לנתניה.
 הכניסה לסלעית
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 252 מטר |
| תאריך ייסוד | 1979 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,450 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.7% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   סלעית  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
גאוגרפיה עריכה
היישוב נמצא כ-3 קילומטרים ממזרח לקו הירוק (אך גדר ההפרדה עוברת ממזרח ליישוב כך שהיישוב נמצא בין הגדר לקו). המושב צופה לנוף הים ושפלת החוף ממערב, הרי השומרון ממזרח ומדרום, והכרמל מצפון.
היסטוריה עריכה
היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל בשם "צור נתן ב'", על פי החלטה של ועדת השרים להתיישבות באפריל 1977, בשלהי ממשלת יצחק רבין הראשונה. ההחלטה אושררה ב-17 באוגוסט 1977[3]. ההיאחזות עלתה על הקרקע בדצמבר 1977, על שרידי בסיס של הלגיון הירדני שישב במקום עד מלחמת ששת הימים[4]. ב-29 באוגוסט 1979 אוזרח המקום ועלו אליו 15 משפחות המתיישבים הראשונים[5]. המתיישבים הראשונים היו גרעין חברים שהתאגדו למען ההתיישבות במקום, בחסות תנועת ההתיישבות של משקי חרות בית"ר. בספטמבר 1980 התקיים במושב טקס מעבר למגורי קבע[6]. במהלך 10 השנים הראשונות התרחב המושב ל-60 משפחות כאשר למחציתן היו משקים פעילים ובהם חממות פרחים וצמחי בית, לולים ותעשייה. כיום כמעט ולא נותר זכר לכך, אך כל 60 המשפחות עדיין חברות באגודת סלעית כפר שיתופי ("האגודה החקלאית") והן בעלות הקרקעות במושב ועל פיהן יישק דבר. [7].
במשך השנים המשיך היישוב לקלוט משפחות נוספות, והיום הוא מונה כ-340 משפחות המאוגדות באגודת "קהילת סלעית" אשר מנהלת את חיי הקהילה של היישוב[8].
בשנת 2003 הוקמה גדר ההפרדה סמוך ליישוב, במטרה לחצוץ בינו לבין הכפרים א-ראס וכפר סור הצמודים ליישוב ממזרח, וכפר ג'מאל ופלאמה שמדרום[9]. את הכפר חרבת ג'בארה הותירה גדר ההפרדה בצד המערבי (הישראלי) והפכה אותו למובלעת, כאשר הגישה מהשומרון אל הכפר אפשרית אך ורק דרך שער בגדר, בעוד המעבר למדינת ישראל פתוח, אך לתושבי הכפר אין רשות לנוע בישראל ללא אישור מנהלת תיאום וקישור[10]. לטענת הפלסטינים המהלך נועד לאפשר את הרחבת סלעית, אך ועד היישוב הכחיש שהתוואי נבנה לאפשר הרחבה[11][12]. עם זאת במרץ 2004, הודיעה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה שומרון, בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, על תוכנית להקמת יישוב עירוני ובו 2,300 יחידות דיור, על שטח של 3,000 דונם, צפונית מזרחית לסלעית, במסגרת הקו הכחול של סלעית[13]. בספטמבר 2004, לאחר דיון מיוחד שהתקיים בלשכת ראש הממשלה אריאל שרון, התקבלה החלטה להרוס את קטע מהגדר ההפרדה, באורך של כ-6 קילומטרים, ולבנות אותו מחדש כדי להעביר את הכפר חירבת ג'בארה לשטחי הרשות הפלסטינית[14].
חינוך עריכה
החל משנת הלימודים התשע"ח (2017) הוקם במושב בית ספר יסודי במבנה זמני בו למדו עד תחילת שנת הלימודים תשפ"ב (2021), אז עברו למבנה בית הספר החדש הממוקם בחלקו הצפוני של המושב. עד להשלמת הפרויקט, ילדי כיתות א'-ו' למדו בבית הספר האזורי "יחדיו", בקיבוץ רמת הכובש. כיום תלמידי החטיבה לומדים בבית הספר הצומח בצור יצחק, ורוב תלמידי התיכון לומדים בבית הספר האזורי "עמי-אסף", בבית ברל. שני המוסדות נמצאים בתחום האחריות המוניציפלית של מועצה אזורית דרום השרון. החל מ-2023, במושב פעילה תנועת הנוער 'הצופים', לאחר מאבק קשה וארוך של הנוער להישאר בתנועת הנוער האיחוד החקלאי
מקור השם עריכה
היישוב נקרא על שם ציפור בשם זה, המצויה באזור בתקופות שונות בשנה[דרוש מקור]. בעבר נטען בטעות שהשם נבחר בשל סלעי הגיר הקשה שטרשיהם מכסים שטחים נרחבים במערב השומרון[8][15].
מצפה הדר עריכה
ערך מורחב – מצפה הדר
ליד הכניסה לסלעית, על גבעה שעליה אתר ארכאולוגי, נמצא אתר זיכרון להדר גולדין שנפל במבצע צוק איתן ושרידי גופתו מוחזקים כקלף מיקוח בידי החמאס. מהאתר יש תצפית נרחבת למזרח ולמערב ועמדות מסבירן על הדר גולדין ועל הנוף מסביב.
לקריאה נוספת עריכה
- צבי אילן, אתרי-טיול בארץ-ישראל, כרך ב: מדריך לאזור המרכז והדרום, הוצאת עם עובד, תשמ"ג/ 1982. סיור באזור סלעית- עמ' 66.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סלעית- סלעית - באתר המועצה האזורית שומרון
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יוסף וקסמן, ניתן אור ירוק ל-3 יישובים מעבר ל"קו הירוק" - "החלטה לא פוליטית", מעריב, 18 באוגוסט 1977
- ^ מרדכי אלקן, האחזות נח"ל סלעית קמה ממזרח ל"קו הירוק", מעריב, 25 בינואר 1978
- ^ טובה צימוקי, האחזות סלעית מתאזרחת היום, דבר, 28 באוגוסט 1979
- ^ תלמה גלבוע, השר שרון במושב החדש סלעית, מעריב, 30 בספטמבר 1980
- ^ עו"ד דוד גולדמן, חיוב במס בגין היתרי בנייה בלתי חוקיים בשטחים, באתר גלובס, 24 ביוני 2004
- ^ 1 2 אודות סלעית, באתר הבית של מושב סלעית
- ^ הקטע הראשון של גדר ההפרדה באורך 98 ק"מ ייחנך רק ביולי 2003, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2002
- ^ המחסום הצהוב, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2003
- ^ מצוקת ג'בארה - לא בגלל סלעית, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2003
- ^ אברהם טל, ביטחון או חמדנות, באתר הארץ, 19 באפריל 2006 - על תוואי גדר ההפרדה באזור סלעית
- ^ דליה טל, תוכנית: יישוב עירוני ובו 2,300 יחידות יוקם על 3,000 דונם מעבר לקו הירוק ליד העיר טייבה, באתר גלובס, 14 במרץ 2004
- ^ גדעון אלון, אמנון ברזילי, גדר ההפרדה באזור טייבה תיהרס - ותיבנה מחדש ליד הקו הירוק, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2004
- ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1825), 10 ביוני, 1980