עין קנייא

כפר דרוזי במעמד של מועצה מקומית ברמת הגולן שבצפון ישראל
(הופנה מהדף עין קיניה)

עין קנייאערבית: عين قنية, תעתיק מדויק: עין קניה) הוא כפר דרוזי במורדות הר חרמון. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בעין קנייא 2,238 תושבים (מקום 249 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 97.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,595 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[6]

עין קנייא
סמל המועצה
סמל המועצה
מראה כללי של הכפר
שם בערבית عين قنية
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה וואיל מוגרבי
גובה ממוצע[1] ‎795 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,238 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 249
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 414 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 192
תחום שיפוט[4] 5,410 דונם
    - דירוג ארצי[2] 183
33°14′13″N 35°43′54″E / 33.2369363530237°N 35.7316721537811°E / 33.2369363530237; 35.7316721537811
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 204
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4160
    - דירוג ארצי[2] 98
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 15.1%
גילאי 30 - 44 21.2%
גילאי 45 - 59 18.2%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 6.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 350
 –  יסודי 350
מספר כיתות 15
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל עין קנייא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

המילה "קנייא" פירושה תעלת מים – בשל תעלות המים הרבות באזור.

מיקום עריכה

הכפר שוכן על מורדות רכס החרמון מעל נחל סער, בגובה של 750 מטרים מעל פני הים.

היסטוריה עריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בגבעה שמעל הכפר נמצא אתר ארכאולוגי, ח'רבת אל-חוורית (הידוע גם בשם "נבי איליה", המשמר את זכרו של אליהו הנביא המקודש גם לדרוזים), בו שרידי יישוב מתקופת ממלכת היטורים. במקום נמצאו מטבעות וחרסים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית[7]. בראש הגבעה שבמרכז האתר נחשפה מצודה, שהיא ככל הנראה חלק ממערך ההגנה של הסולטנות הממלוכית בדמשק[8]. בשנת 2007 הוקם במקום בית תפילה דרוזי ונסלל כביש שמוליך לאתר[9].

הכפר קיים במיקום זה החל מהמאה ה-14. לטענת מוכתר הכפר בשנת 1968, הדרוזים הגיעו לכפר במהלך המאה ה-17[10].

בכפר נמצא קבר שעואנה. על פי המסורת הדרוזית, קבורה בו בת מבני ישראל אשר הייתה מתלבשת בבגדי בן כדי שתוכל ללמוד את דרכי האלוהים מחבורה של קדושים[11].

בתקופה העותמאנית עריכה

בתקופת האימפריה העות'מאנית כללה אוכלוסיית הכפר תושבים דרוזים ונוצרים יוונים אורתודוקסים.

בשנת 1875, ביקר הארכאולוג והגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שש ושלושים דקות הגעתי לעין קניא, כפר שיושבים בו דרוזים ויוונים אורתודוקסים. רואים בו שרידי מגדל עוז עתיק בנוי מאבנים עצומות. באתר הזה נובע מעיין מצוין, ומימיו זורמים באמת מים לספק את צורכי טירת חאצביא”[12].

בתקופת המנדט הצרפתי ושלטון סוריה עריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל הכפר, החל משנת 1920, בשטח המנדט הצרפתי על סוריה. ב-1925 הוקמה בכפר כנסייה, כנסיית מר גריס, שהוקמה על שרידי כנסייה קדומה יותר. במהלך מרד הדרוזים גלו הדרוזים מהכפר למע'אר. בשובם לכפר לאחר כחצי שנה מצאו שבתיהם נבזזו בידי שכניהם המוסלמים[10]. בשנת 1946, עם סיום המנדט הצרפתי הכפר נכלל בתחומה של סוריה שקיבלה אז עצמאות. רבים מבני הכפר עבדו באותן שנים בדמשק ושלחו כספים לבני המשפחה בכפר[13].

לאחר 1967 עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה סורית לישראלית. עד אז חיו בכפר כ-600 נוצרים ו-300 דרוזים, אך עם פרוץ המלחמה נמלטו רוב הנוצרים לאזור חוות שבעא ומיעוטם למג'דל שמס. כיום כל תושבי הכפר דרוזים, למעט משפחה נוצרית אחת שנותרה בכפר. המבנה העתיק של הכנסייה המרונית נטוש[14]. גשר אבן שחיבר את הכפר לדרך הראשית פוצץ במלחמה לא שוקם עד נובמבר 1968. בשנת 1968 הוקם בכפר רשת חשמל, אך הגנרטור הישן שהובא שבק חיים והמערכת לא סיפקה חשמל[10]. ביולי 1969 נמסר שהושלם רשת החשמל בכפרי הדרוזים בגולן[15], ובינואר 1971 נחנך בכפר מערכת חשמל מקומית, מבוססת גנרטור, שהביאה חשמל לבתי הכפר למשך שעות הערב[16].

ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת הגולן ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי בעין קנייא בפרט ובכלל רמת הגולן. בעקבות החוק תושבי הכפר הוכרו כתושבי קבע בישראל, אולם לא כאזרחים.

ב-2018 נערכו לראשונה בחירות לרשות המקומית בכפר[17]. רוב תושבי הכפר החרימו את הבחירות ורק 21 מהם הצביעו[18].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ פרופיל עין קנייא באתר הלמ"ס
  7. ^ הרטל מ' ודר ש' תשמ"ז. ח' חוורית, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 3, 1987
  8. ^ רועי עסיס, ‏ח' אל-חוורית (נבי איליה), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 12 באוגוסט 2015
  9. ^ רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון : לסייר עם יד בן-צבי, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמוד: 141
  10. ^ 1 2 3 יעקב ארז, טרם הוקם, מעריב, 22 בנובמבר 1968
  11. ^ מנחם תלמי, קברה של בת המלך במורדות החרמון, מעריב, 13 במרץ 1970
  12. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987 - עמוד: 161
  13. ^ מנחם קפליוק, דרוזים בגולן מספרים על דמשק, דבר, 3 באפריל 1968
  14. ^ Last Christians of Israeli-controlled Golan Heights endure, באתר "Arab News", ‏30 ביוני 2017 (באנגלית).
  15. ^ הושלמה רשת החשמל בכל יישובי הדרוזים בגולן, הצופה, 2 ביולי 1969
  16. ^ פיתוח בשטחים, דבר, 16 בדצמבר 1970
    כפרי הדרוזים בגולן הוארו בחשמל, למרחב, 28 בינואר 1971
  17. ^   נעה שפיגל, מסע בחירות מתחת לרדאר: הקמפיינים השקטים ברשויות הדרוזיות בגולן, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
  18. ^   ג'קי חורי, בציבור הערבי הבחירות המקומיות התנהלו בצל תקריות אלימות, אך הביאו בשורה לנשים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2018