הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
עמים ילידים בקנדה או האינדיאנים בקנדה[2] הם שם קיבוצי לעמים רבים המתגוררים בשטחי מדינת קנדה.
העמים מחולקים לשלוש קטגוריות - האומות הראשונות, האינואיטים,[7] והמטיסים.[8] המטיסים (Métis) הם בני מוצא מעורב אירופאי-אינדיאני. ראשיתם באמצע המאה ה-17 כאשר החל להיווצר קשר בין האומות הראשונות ובמידה פחותה יותר האינואיטים לבין סוחרי פרוות אירופאים, בדגש על הצרפתים.[9][10] ישנם הסדרים חוקיים והסכמים רבים המסדירים את היחסים בין הילידים לבין המהגרים האירופאים. קנדה מעניקה זכויות מלאות לילידים ומאפשרת להם לנהל את עניינהם בעצמם במסגרת הקהילות שלהם.
לפי מפקד האוכלוסין של קנדה 2021, האוכלוסייה הילידית ברחבי המדינה כוללת 1,807,250 נפש, שהם כ-5.0% מכלל אוכלוסיית קנדה. החלוקה הפנימית היא 1,048,405 בני העמים הנכללים תחת המושג "אומות ראשונות", 624,220 מטיסים ו-70,540 אינואיטים.[1] האוכלוסייה גדלה בקצב גבוה מהאוכלוסייה הכללית, כך שבקרב ילדים עד גיל 14, 7.7% מהאוכלוסייה הם ממוצא ילידי.[11] יש יותר מ-600 רשויות וקבוצות מוכרות של האומות הראשונות, שיש בהן מגוון רב של תרבויות, שפות, אמנות וסגנונות מוזיקה.[12][13]
יום העמים הילידים הלאומי הוא יום חג בקנדה שבהן מציינים את התרבויות והתרומה של עמים ילידים להיסטוריה של קנדה.[14] בין הילידים ישנן דמויות בולטות בקנדה המשמשות מודל לחיקוי בקהילה הילידית ועוזרים לעצב את הזהות התרבותית הקנדית.[15]
בסעיף 35 ל-Constitution Act, 1982 (להרחבה על חקיקה מרכזית זו ראו חוקת קנדה), המושג הוא "עמים אבוריג'ינים של קנדה" (Aboriginal peoples of Canada) והוא כולל את העמים הראשונים, האינואיטים והמטיסים.[16] עמים אבוריג'ינים אם כן הוא מונח משפטי המקיף את כל העמים הילידים החיים בקנדה.[17][18] עם זאת, המושג עמים אבוריג'ינים נחשב מעט מיושן ובהדרגה מוחלף במונח Indigenous peoples (בערך זה יתורגם כ"עמים ילידים"', ראו בהמשך הבחנה מ-Native).[nb 1][21] יש גם מאמץ להכיר בכל קבוצה ילידית כאומה מובחנת, בדיוק כפי שיש מגוון רחב של תרבויות בכל יבשת בעולם הישן.[22]
המושג אומות ראשונות (First Nations, לרוב השימוש הוא בלשון רבים), נכנס לשימוש שוטף מאז שנות ה-70 והחליף את המושגים Indians ("אינדיאנים") ו-Indian bands ("קבוצות אינדיאנים").[17][18] עם זאת, בשמורות אינדיאנים, המושג הכללי "האומות הראשונות" אינו בשימוש רחב אלא נעשה שימוש ספציפי יותר בזהות של העם או הקבוצה שאליה מתייחסים. כך בשיחה, יהיה מקובל יותר לומר "אני היידה" (I am Haida), או "אנחנו קוונטלנים" (we are Kwantlens).[23] כמו כן, נכנס לשימוש שוטף מאז שנות ה-70 המושג First Peoples שמתייחס לכל הקבוצות הילידים - כלומר אומות ראשונות, אינואטים ומטיסים.[24][25][2]
למרות מיקומה של קנדה ביבשת אמריקה, המונח "ילידים אמריקאים" (Native American) אינו שכיח כלל ועיקר בקנדה, זאת על מנת למנוע כל בלבול בשל המשמעות המעורפלת של המילה "אמריקאי". אי לכך, המונח משמש באופן מצמצם רק בהתייחסות לעמים הילידים בארצות הברית.[26] בהקבלה היה קיים המושג "ילידים קנדים" (Native Canadians) אך הוא יצא משימוש שוטף בקנדה בשנות ה-80.[27]
להבדיל מהמושג אבוריג'יני (Aboriginal) שנדון לעיל, המושג Native עלול להוביל לדו-משמעות, שהרי המושג "יליד" עשוי לתאר גם אדם ממוצא אירופי נאמר בהקשר למקום מוצאו או לידתו האישי,[28] כך לדוגמה, אנשים שנולדו או גדלו בקלגרי עשויים לקרוא לעצמם "ילידי קלגרי". דו-משמעות זו קיימת בשפה האנגלית גם עם המושג "Native American" ולכן יש הסוברים כי מוטב שלא להשתמש בו מסיבה זו[28]. יצוין כי בדרך כלל המושג לא נחשב פוגעני.
חוק האינדיאנים (אנ') הוא חוק במערכת המשפטית הקנדית המגדיר את המונח המשפטי אינדיאני (Indian), בכך שהוא קובע כי "אדם שעל פי חוק זה רשום כאינדיאני או זכאי להירשם כאינדיאני".[29] סעיף 5 לחוק קובע כי יתנהל רישום "בו יירשם שמו של כל אדם שזכאי להירשם כאינדיאני לפי חוק זה".[29] החוק אינו מציין מונח חוקי אחר למטרות הרישום. סעיף 4 של החוק מחריג באופן מפורש את האינואיטים מהגדרה זו.
אינדיאני אם כן הוא מונח משפטי מקובל בקנדה. עם זאת, השימוש בו שלא כמונח משפטי עלול להיחשב פוגעני.[2][nb 2]
המונח אסקימואי משמש ככינוי גנאי בקנדה, כמו גם בגרינלנד. על כן, עמים ילידים באותם אזורים נוטים להעדיף את המונח "אינואיטי",[31][32] אם כי היופיקים של אלסקה וסיביר אינם מחשיבים עצמם לאינואיטים, והאתנוגרפים מסכימים שהם עם נבדל. [33][32] הם מעדיפים את המינוח יופיק (Yupik), יופייט (Yupiit) או אסקימואי (Eskimo). שפות היופיק נבדלות מבחינה בלשנית מן השפות האינואיטות, אך קשורות הן זו לזו.[33]לקבוצות לשוניות של אנשים ארקטיים אין מונח חלופי מקובל מאשר "אסקימואיות", והמושג כולל את כלל האינואיטים והיופיקים ברחבי האזור הגאוגרפי המאוכלס על ידם. [33]
מלבד המתארים האתניים הללו, העמים האבוריג'ינים מחולקים לרוב לקטגוריות משפטיות על סמך יחסיהם עם הכתר (כלומר המדינה). סעיף 91(24) ל-Constitution Act, 1867, מעניק לממשל הפדרלי (להבדיל מלפרובינציות) את האחריות הבלעדית ל"אינדיאנים, ואדמות שמורות לאינדיאנים". הממשלה ירשה התחייבויות אמנה מהרשויות הקולוניאליות הבריטיות במזרח קנדה וחתמה בעצמה על הסכמים עם האומות הראשונות במערב קנדה ( האמנות הממוספרות ). ה-Indian Act, שהתקבל על ידי הפרלמנט הפדרלי ב-1876, שלט זה מכבר את האינטראקציות שלו עם כל עמי האמנה והלא-אמנה.
חברי קבוצות האומות הראשונות הכפופים לחוק האינדיאני מקובצים ברשימה הנקראת ה־Indian Register, ואנשים כאלה מוגדרים כאינדיאנים במעמד. אומות ראשונות רבות ללא הסכם וכל עמי האינואיטים והמטיס אינם כפופים לחוק האינדיאני. עם זאת, שני פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט הכריעו כי אנשי האינואיט, המטיס ואנשי האומות הראשונות ללא המעמד הרשמי מכוסים כולם במונח אינדיאנים בב-Constitution Act, 1867. הראשון היה Re Eskimos (1939), שעסק באינואיטים; השני היה Daniels v. Canada (2013), שעסק במטיסים ובאנשי האומות הראשונות חסרי המעמד.[34]
ערכים מורחבים – יישובה הקדום של אמריקה, פלאו-אינדיאנים חוד קלוביס שנוצרה באמצעות התקלפות הקשה דו-פנים (כלומר, כל צד מתקלף בשני הקצוות לחלופין עם כלי הקשה)
על פי עדויות ארכאולוגיות וגנטיות, צפון ודרום אמריקה היו היבשות האחרונות בעולם אליהן נדד האדם הנבון.[36] במהלך תקופות התקרחנות וויסקונסין, לפני 50,000-17,000 שנים, ירידת פני הים יצרה חיבור קרקעי בין סיביר לבין צפון מערב צפון אמריקה (אלסקה), חיבור הקרוי ברינגיה (או הגשר היבשתי ברינג).[37] באותה התקופה באלסקה ירדו כמויות שלג נמוכות, מה שאפשר לאוכלוסייה קטנה להתקיים באזור. משטח הקרח לורנטייד כיסת את רוב קנדה, חסם תושבים נוודים מנדידה דרומה והגביל אותם לאלסקה (מזרח ברינגיה ) במשך אלפי שנים.[38][39]
מחקרים גנטיים מצביעים על כך שהתושבים הראשונים של יבשת אמריקה חולקים אוכלוסיית אבות אחת, כזו שהתפתחה בבידוד, על פי ההערכות שהיא ברינגיה.[40][41] הבידוד של העמים הללו בברינגיה עשוי היה להימשך 10,000–20,000 שנים.[42][43][44] לפני כ-16,500 שנה, הקרחונים החלו להינמס, מה שאפשר לאדם הקדמון לנוע דרומה ומזרחה אל קנדה ואף מעבר לה.[45][46][47]
התושבים הראשונים של צפון אמריקה הגיעו לקנדה לפני לפחות 14,000 שנה. מאמינים שהתושבים נכנסו ליבשת אמריקה בעקבות יונקי פליסטוקן כמו הבונה הענק,, ביזון הסטפה, כבש המושק, המסטודון, הממותה הצמרית ואיילי צפון עתיקים (קריבו מוקדם).[48] אחד המסלולים המשוערים להתקדמות דרומה היא דרך מסדרון נטול קרח בצד המזרחי של הרי הרוקי, ולאחר מכן התשפטות על פני צפון אמריקה לפני המשך התקדמות אל דרום אמריקה.[49] המסלול השני המשוער הוא שהם נדדו, ברגל או באמצעות סירות פרימיטיביות, לאורך חופי האוקיינוס השקט עד לקצה דרום אמריקה, ורק אז חצו את הרי הרוקי והאנדים.[50] עדויות אלה כוסו בשל עליית פני הים ברמה של מאות מטרים מאז סיום עידן הקרח האחרון.[51][52]
ה-Old Crow Flats ואגן הניקוז שלו היו אחד האזורים בקנדה שלא היו בהם קרחונים בתקופת הקרח הפלייסטוקן, ולכן שימש מסלול ומקלט לצמחים ובעלי חיים בתקופת הקרח.[53] באזור יש עדויות למגורים אנושיים מוקדמים בקנדה מלפני כ-12,000 שנה.[54] מאובנים מהאזור כוללים כמה שמעולם לא נכללו בצפון אמריקה, כמו צבועיםוגמלים גדולים. (הבהרה)[55] מערות בלופיש הוא אתר ארכאולוגי ביוקון שממנו דגימה של עצם ממותה שנראית שעובדה על ידי אדם תוארכה בתיארוך פחמן-14 לתקופה של לפני 12,000 שנה.[54]
אתרי תרבות קלוביס המתוארכים ללפני 13,500 שנה התגלו במערב צפון אמריקה במהלך שנות ה-30. עמי קלוביס נחשבו לתושבים הפליאו-אינדיאנים הראשונים שהתפשטו לאזורים נרחבים בעולם החדש והם אבות קדמונים לכלל העמים הילידים ביבשת אמריקה.[56] תגליות ארכאולוגיות בשנים 1979–2009 הביאו תרבויות סיתות ייחודיות אחרות שכבשו את אמריקה מהמישורים הגדולים התחתונים ועד לחופי צ'ילה.
תרבויות אזוריות מקומיות התפתחו מתקופת האקלים הקר של Younger Dryasמלפני 12,900 עד 11,500 שנים.[57]תרבות פולסם מאופיינת בשימוש בנקודות פולסום כקצות קליעים באתרים ארכאולוגיים. כלים אלה סייעו לפעילויות באתרי ציד וסימנו את השחיטה של ביזונים.[58]
הגשר היבשתי היה קיים עד לפני 13,000–11,000 שנים, הרבה לאחר שהחלו יישובי האדם המוכחים העתיקים ביותר בעולם החדש.[59] מפלס הים הנמוך יותר במצר הים המלכה שרלוט ובמיצר Hecate יצרו שטחי עשב גדולים שנקראו ארכיפלג היידה גוואיי (Haida Gwaii).[60]ציידים-לקטים של האזור השאירו כלים טכנולוגיים ליטיים ייחודיים ושרידי יונקים גדולים שנשחטו, שכבשו את האזור מלפני 13,000-9,000 שנים.[60] ביולי 1992, ממשלת קנדה הכריזה רשמית על X̱á:ytem (ליד מישן, קולומביה הבריטית) כאתר היסטורי לאומי, אחד מהאתרי המורשת הילידית הרוחנית הראשונים בקנדה שהוכרו כך באופן רשמי. [61]
תרבויות פלאנו היו קבוצה של קהילות ציידים-לקטים שחלשה על המישורים הגדולים של צפון אמריקה לפני 12,000 עד 10,000 שנים.[62] הפליאו-אינדיאנים עברו לטריטוריה חדשה כשזו הגיחה מתחת לקרחונים עם סיומו של עידן הקרח. ציד יונקים גדולים פרח בסביבה חדשה זו. [63] תרבות הפלאנו מאופיינת במגוון של כלי נקודת קליעה הנקראים ביחד נקודות פלאנו, ששימשו לציד ביזונים. התזונה שלהם כללה גם אנטילוקפרה אמריקנית, איילים קנדים, אייליים, דביבונים מצויים וזאבי ערבות.[62] בתחילת התקופה הארכאית, הם החלו לאמץ מגורים ביישובי קבע.[62] באתרים בבלמונט, נובה סקוטיה ובסביבתה, יש עדויות מהתקופה הפלנו-אינדיאנית המצביעות על מחנות ציד עונתיים קטנים, שאולי היה בהם שימוש לאורך דורות בתקופה של 11,000-10,000 שנים לערך לפני זמננו.[62] דגי ציד ועופות עונתיים גדולים וקטנים יותר היו מקורות מזון וחומרי גלם. ההתאמה לסביבה הקשה כללה ביגוד מחויט ואוהלים מצופים בעור על מסגרות עץ (הבהרה).[62]
ערך מורחב – התקופה הארכאית באמריקה הצפונית התפוצה של משפחת השפות נה-דנה מוצגת באדוםהאקלים בצפון אמריקה התייצב לערך ב-8000 לפני הספירה; בשלב זה תנאי האקלים היו דומים מאוד לאלו של היום. הדבר הוביל להגירה בקנה מידה גדול, לפיתוח לחקלאות ולאחר מכן לעלייה דרמטית באוכלוסייה בכל רחבי אמריקה. במהלך אלפי שנים, עמים ילידים של אמריקה בייתו, גידלו וטיפלו במגוון גדול של מיני צמחים. מינים אלה מהווים כ-50-60% מכלל הגידולים בגידול ברחבי העולם נכון לשנת (השלמה).[64]
המרחב העצום והמגוון של האקלים, האקולוגיה, הצמחייה, החי וההפרדות של קנדה הגדירו עמים עתיקים באופן מרומז לחלוקות תרבותיות או לשוניות. קנדה מוקפת מצפון, מזרח ומערב בקו חוף ומאז עידן הקרח האחרון, קנדה מורכבת מאזורי יער מובהקים. השפה תורמת לזהותו של עם על ידי השפעה על חיי החברה ועל הפרקטיקות הרוחניות.[65] הדתות האבוריג'יניות התפתחו מפילוסופיות האנתרופומורפיזםוהאנימיזם.[66]
הצבתם של חפצים וחומרים באתרי קבורה מהתקופה הארכאית מצביעה על בידול חברתי על בסיס מעמד. יש תיעוד מתמשך של כיבוש S'ólh Téméxw על ידי אבוריג'ינים מתקופת ההולוקן המוקדמת, לפני 10,000-9,000 שנים.[67] אתרים ארכאולוגיים באגם סטייב, אגם קוקיטלם, פורט לנגלי והאזור חשפו פריטים מהתקופה המוקדמת. תושבים מוקדמים אלה היו ציידים-לקטים ניידים ביותר, שהורכבו מכ-20 עד 50 בני משפחה מורחבת.[67] </link>[ <span title="Removed another citation for this sentence to a personal website; not sure if remaining citation verifies the information in the sentence on its own. (March 2014)">דרוש אימות</span> ] אנשי Na-Dene כבשו חלק גדול מהשטח של צפון מערב ומרכז צפון אמריקה החל מ-8,000 לפני הספירה.[68] הם היו אבותיהם הקדומים ביותר של העמים דוברי האתבסקן, כולל הנבאחווהאפאצ'י. היו להם כפרים עם דירות רב-משפחתיות גדולות, בשימוש עונתי במהלך הקיץ, מהם צדו, דגו ואספו אספקת מזון לחורף.[69] עמי הוונדאט התיישבו בדרום אונטריו לאורך נהר ארמוסה בסביבות 8,000–7,000 לפני הספירה (10,000–9,000 לפני שנים). [70] הם רוכזו בין אגם סימקו למפרץ ג'ורג'יאן. ונדאט צד קריבו כדי לשרוד על האדמה המכוסה קרחונים. [70] תרבויות רבות ושונות של האומות הראשונות הסתמכו על התאו החל מ-6,000-5,000 לפני הספירה (8,000–7,000 לפני שנים). [70] הם צדו תאו על ידי רעיית תאו נודדים מהצוקים. Head-Smashed-In Buffalo Jump, ליד לטברידג', אלברטה, הוא שטח ציד שהיה בשימוש כ-5,000 שנה. [70]
אתר Thule ( נחושת אינואיט ) ליד מימי מפרץ קיימברידג' ( אי ויקטוריה )
בחוף המערבי של קנדה ב-7,000–5000 לפני הספירה (9,000–7,000 לפני שנים) התקיימו תרבויות שונות שבהן הייתה חשיבות רבה לדיג סלמון. [70] ה־Nuu-chah-nulth של האי ונקובר החל לציד לווייתנים עם חניתות ארוכות מתקדמות בערך בזמן הזה. [70] הארכאי הימי הוא קבוצה אחת מהתרבות הארכאית של צפון אמריקה של ציידי יונקי ים בסובארקטיקה. הם שגשגו מכ-7,000 לפני הספירה – 1,500 לפני הספירה (לפני 9,000–3,500 שנים) לאורך החוף האטלנטי של צפון אמריקה.[71] יישוביהם כללו בתים ארוכים ובתים ארעיים או עונתיים עם סירות. הם עסקו במסחר למרחקים ארוכים, כשהם השתמשו כמטבע בצ'רט לבן, סלע שנחצב מצפון לברדור למיין.[72] התרבות הפרה-קולומביאנית, שחבריה כונו Red Paint People, היא ילידית באזורי ניו אינגלנדוקנדה האטלנטית של צפון אמריקה. התרבות פרחה בין 3,000 לפני הספירה – 1,000 לפני הספירה (5,000–3,000 לפני שנים) ונקרא על שם טקסי הקבורה שלהם, שהשתמשו בכמויות גדולות של אוקר אדום לכיסוי גופות וסחורות קברים.[73]
מסורת הכלים הקטנים הארקטי היא ישות תרבותית רחבה שהתפתחה לאורך חצי האי אלסקה, סביב מפרץ בריסטול, ובחופים המזרחיים של מיצר ברינג בסביבות 2,500 לפני הספירה (4,500 לפני שנים). לעמים הפליאו-ארקטיים הללו הייתה ערכת כלים ייחודית מאוד של להבים קטנים ( מיקרובליידים ) שהיו מחודדים בשני הקצוות ושימשו כדוקרנים בצד או בקצה על חצים או חניתות העשויות מחומרים אחרים, כגון עצם או קרניים. גם מגרדים, כלי חריטה ולהבי אדזה נכללו בערכות הכלים שלהם. מסורת הכלים הקטנים הארקטי מתפצלת לשתי גרסאות תרבותיות, כולל מסורות טרום-דורסט ומסורות העצמאות. שתי הקבוצות הללו, אבותיהם של אנשי Thule, נעקרו על ידי האינואיטים סביב שנת 1000 לספירה.179–81
תבנית:Annotated imageתבנית:Annotated imageחברות קומפלקס הנחושת הישנה משנת 3,000 לפני הספירה – 500 לפני הספירה (5,000–2,500 לפני שנים) הם ביטוי של תרבות היער, והם טרום קדרות באופיים. [74] עדויות שנמצאו באזורי צפון האגמים הגדולים מצביעות על כך שהפיקו נחושת ממרבצי קרחונים מקומיים והשתמשו בה בצורתה הטבעית לייצור כלים וכלים. [74]
תקופת התרבות של וודלנד מתוארכת לכ-2,000 לפני הספירה – 1,000 CE, ויש לו אזורים באונטריו, קוויבק והים.[75] הקדמה של כלי חרס מבדילה את תרבות היער מתושבי הבמה הארכאית המוקדמת יותר. אנשים לורנטיאנים מדרום אונטריו ייצרו את כלי החרס העתיקים ביותר שנחפרו בקנדה.[65] הם יצרו כוסות עם תחתית מחודדת המעוטרת בטכניקת סימון חוטים שכללה התרשמות של כלי שיניים לתוך חימר רטוב. טכנולוגיית Woodland כללה פריטים כמו סכינים חותכות בונה, צמידים ואזמלים. האוכלוסייה המתרגלת אורח חיים חקלאיים בישיבה המשיכה לגדול בתזונה של דלעת, תירס וגידולי שעועית.[65]
מסורת הופוול היא תרבות אבוריג'ינית ששגשגה לאורך נהרות אמריקאים משנת 300 לפני הספירה – 500 לִספִירַת הַנוֹצרִים. בהיקף הגדול ביותר, מערכת Hopewell Exchange רשתה תרבויות וחברות עם העמים על חופי אגם אונטריו הקנדיים. הביטוי הקנדי של העמים הופווליאנים מקיף את חצי האי פוינט, סוג'ין ולורל.[76][77][78]
צ'יף ג'ורג' מהכפר Senakw עם בתו במלכות מסורתיות, c. 1906
עמי האומות הראשונות התיישבו והקימו נתיבי סחר בשטחי קנדה המודרנית ב-500 לפני הספירה – 1,000 לִספִירַת הַנוֹצרִים. קהילות התפתחו כל אחת עם התרבות, המנהגים והאופי שלה.[79] בצפון-מערב היו האתפאסקאן, סלאווי, דוגריב, טוצ'ון וטלינגיט. לאורך חוף האוקיינוס השקט היו הצימשיאן ; היידה; סליש ; קוואקיוטל ; היילטסוק ; נוטקה ; נסגעא ; Senakw ו־Gitxsan. במישורים היו ה-Nisitapi ; Káínawa ; צוטאינה ; ופיקאני. ביערות הצפוניים היו ה־Nēhiyawak ו־Chipewyan. סביב האגמים הגדולים היו האנישינאבה ; אלגונקין ; Haudenosaune and Wendat. לאורך החוף האטלנטי היו ה־Beothuk, Wəlastəkwewiyik, Innu, Abenaki ומיקמק.
ציוויליזציות רבות של האומות הראשונות [80] קבעו מאפיינים וסימני היכר שכללו יישובים או ערים עירוניות קבועות,[81] חקלאות, אדריכלות אזרחית ומונומנטלית והיררכיות חברתיות מורכבות. תרבויות אלו התפתחו והשתנו עד לכניסות הקבע האירופיות הראשונות ( c. סוף המאה ה-15 - תחילת המאה ה-16), והוקדמו באמצעות חקירות ארכאולוגיות.[82]
ישנן אינדיקציות למגע שנוצר לפני כריסטופר קולומבוס בין העמים הראשונים לאלה מיבשות אחרות. אבוריג'ינים בקנדה יצרו אינטראקציה עם האירופים לראשונה בסביבות שנת 1000 לספירה, אך מגע ממושך נוצר לאחר שהאירופאים הקימו יישובי קבע במאות ה-17 וה-18. עדויות כתובות ממקור אירופי תיארו בדרך כלל את אנשי האומות הראשונות כידידותיים ושהרוויחו במסחר עם אירופאים. סחר כזה חיזק בדרך כלל את הישויות הפוליטיות המאורגנות יותר כמו הקונפדרציה האירוקית.[83] לאורך המאה ה-16, ציי אירופה ערכו ביקורים כמעט שנתיים בחופיה המזרחיים של קנדה כדי לטפח את הזדמנויות הדיג. תעשיית צד צצה בתנועה הלא מאורגנת של פרוות בפיקוח המחלקה האינדיאנית.[84]
בין אנשי האומות הראשונות הבולטים מהתקופה ניתן למנות את ג'ו קפילאנו (Joe Capilano), שנפגש עם אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, כדי לדבר על הצורך ליישב תביעות קרקע ואת אובייד מרקרדי (Ovide Mercredi), מנהיג הן בדיונים על הרפורמה החוקתית של Meech Lake Accord והן במשבר אוקה.[85][86]
האינואיטים הם צאצאיה של התרבות שהאנתרופולוגים מכנים "תרבות תולה", תרבות שצמחה ממערב אלסקה סביב שנת 1,000 לספירה והתפשטה מזרחה על פני הקוטב הצפוני, תוך החלפת תרבות דורסט ( באינוקטיטוט, Tuniit). האינואיטים התייחסו היסטורית ל-Tuniit כ"ענקים", שהיו גבוהים וחזקים יותר מהאינואיטים.[87] חוקרים משערים שלתרבות דורסט היו חסרים כלבים, כלי נשק גדולים יותר וטכנולוגיות אחרות ששימשו את החברה האינואיטית המתרחבת.[88] עד שנת 1300, האינואיטים התיישבו במערב גרינלנד, ולבסוף עברו למזרח גרינלנד במהלך המאה הבאה. לאינואיטים היו נתיבי מסחר עם תרבויות דרומיות יותר. סכסוכי גבולות היו נפוצים והובילו לפעולות תוקפניות.[10]
לוחמה הייתה נפוצה בקרב קבוצות אינואיטים בעלות צפיפות אוכלוסין מספקת. אינואיטים, כמו הנונאטמיוט ( Uummarmiut ) אשר אכלסו את אזור הדלתא של נהר המקנזי, עסקו לעיתים קרובות בלוחמה משותפת. לאינואיט המרכזי הארקטי חסרה צפיפות האוכלוסין כדי להשתתף בלחימה. במאה ה-13, תרבות התול החלה להגיע לגרינלנד משטחים שהיום תחת קנדה המודרנית. עדויות נורדיות מהתקופה מועטות. פריטים מתוצרת נורדית מאתרי קמפינג אינואיטים בגרינלנד הושגו במסחר או בשוד.[89] עדות אחת של איבר ברדרסון, מדבר על "אנשים קטנים" שעמם נלחמו הנורדים.[90] דיווחים מהמאה ה-14 מספרים כי יישוב מערבי, אחד משני היישובים הנורדיים, השתלט על ידי הסקרלינג.[91]
לאחר היעלמותן של המושבות הנורדיות בגרינלנד, לא היה לאינואיט מגע עם האירופים במשך מאה אחת לפחות. באמצע המאה ה-16, דייגים באסקים כבר עבדו בחוף לברדור והקימו תחנות לציד לווייתנים ביבשה, כמו אלה שנמצאו בחפירות ברד ביי.[92] נראה שהאינואיטים לא הפריעו לפעילותם, אבל הם כן פשטו על התחנות בחורף אחר כלי עבודה, ובעיקר עיבדו ברזל, שאותו התאימו לצורכי הילידים.[93]
אישים בולטים בקרב האינואיטים הם אברהם אולריקאב ומשפחתו שהפכו לתערוכת גן חיות בהמבורג, גרמניה, וטניה טגק, זמרת ששרה בשיטה מסורתית.[94] אייב אוקפיק סייע לאינואיט להשיג שמות משפחה ולא מספרי דיסק וקיוויאק (דייוויד וורד) זכה בזכות החוקית להשתמש בשם האינוקטיטוק שלו במילה אחת.[95][96]
המסטיסים (Métis) הם אנשים בעלי מוצא מעורב - הן אירופאי (צרפתים בעיקר) והן אנשי האומות הראשונות[97][9]. ההיסטוריה שלהם מתחילה באמצע המאה ה-17. כאשר האירופים הגיעו לראשונה לקנדה, הם הסתמכו על העמים הילידיים על מנת ללמוד את עסקי המסחר בפרווה ולצורך הישרדות. כחלק ממערכת הבריתות, היחסים בין סוחרי פרוות אירופאים לנשים אבוריג'יניות התגבשו לעיתים קרובות באמצעות נישואים.[98] המולדת של המטיסים מורכבת מהפרובינציות הקנדיות של קולומביה הבריטית, אלברטה, ססקצ'ואן, מניטובה ואונטריו, וכן מהטריטוריות הצפון-מערביות.[99]
בין אנשי מטיס הבולטים ניתן למנות את הזמר והשחקן טום ג'קסון,[100] נציב הטריטוריות הצפון-מערביות טוני ויטפורד, ולואי ריאל שהוביל שתי תנועות התנגדות: מרד הנהר האדום של 1869–1870 והמרד הצפון-מערבי של 1885, שהסתיים. במשפטו ובהוצאתו להורג לאחר מכן.[101][102][103]
השפות מטבען Métis הן צרפתית Métis או שפה מעורבת בשם Michif .Michif, Mechif או Métchif הוא איות פונטי של Métif, גרסה של Métis.[104] ה-Métis היום דובר בעיקר אנגלית, עם צרפתית שפה שנייה חזקה, כמו גם מספר רב של לשונות אבוריג'ינים. קהילה מהמאה ה-19 של אנשי מטיס, האנגלו-מטים, כונתה כ-Countryborn. הם היו ילדים מסחר פרוות של ארץ רופרט, בדרך כלל ממוצא אבורי, אורקדי, סקוטי או אנגלי ומוצא אימהי אבוריג'יני.[105] השפות הראשונות שלהם היו אבוריג'יניות ( קרי, סוטו, אסיניבוין וכו') ואנגלית. אבותיהם דיברו גאלית, ובכך הובילו לפיתוח ניב אנגלי המכונה " בנג'י ".[106] </link>[ <span title="Gaelic and English are different languages with different ancestry – English dialects are not descended from Gaelic. (July 2020)">מפוקפק</span> – לדון ]
S.35 לחוק החוקה, 1982 מזכיר את ה-Métis, ובכל זאת קיים ויכוח זה זמן רב על ההגדרה המשפטית של המונח Métis,[107] אך ב-23 בספטמבר 2003 קבע בית המשפט העליון של קנדה כי מטיס הם עם מובהק עם זכויות משמעותיות ( פסק דין פאולי ).[108]
בניגוד לאנשי האומות הראשונות, לא הייתה הבחנה בין מעמד ללא-סטטוס Métis;[109] בני המטיס, מורשתם ומוצאם האבוריג'יני נקלטו והוטמעו לעיתים קרובות באוכלוסיות הסובבות אותם.[110]
מסוף המאה ה-18, הקנדים האירופים (והממשלה הקנדית) עודדו הטמעה של התרבות הילידית במה שכונה " תרבות קנדית ".[111][112] ניסיונות אלו הגיעו לשיא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. מדיניות זו, שהתאפשרה בזכות חקיקה כמו "חוק הציוויליזציה ההדרגתית"[113] וה-Indian Act,[114] התמקדה באידיאלים אירופיים של נצרות, אורח חיים ישבני, חקלאות וחינוך.
תקופת לימודים בבית ספר אינדיאני רומי- קתולי למגורים בפורט רזולושן, בטריטוריות הצפון-מערביות
עוד מן המאה ה-16 מיסיונרים אירופאים, בני צרפת בעיקרם, שמו פעמיהם אל קנדה על מנת להביא את בשורת הנצרות אל העמים הילידיים. כמה מהם נהרגו במשימתם זו והוכרזו כקדושים מעונים ( קדושים ישועים נקראים הקדושים הקנדיים ). ההתנצרות כמדיניות הממשלה הפכה לשיטתית יותר עם ה-Indian Act ב-1876, אשר הטיל מגבלות חדשות על מי שלא המיר את דתו לנצרות. לדוגמה, החוקים החדשים מנעו מילידים שאינם נוצרים להעיד בבית משפט או לעתור אליו, ואסר על צריכת משקאות שיכר.[115] כאשר תוקן ה-Indian Act בשנת 1884, שיטות דת וחברתיות מסורתיות, כמו הפוטלאץ', ייאסרו, ותיקונים נוספים בשנת 1920 ימנעו מ"אנשים בסטטוס אינדיאנים " (status Indians, זו ההגדרה הרשמית בחוק) ללבוש לבוש מסורתי או לבצע ריקודים מסורתיים, כל זאת בניסיון לעקר מן השורש את המנהגים הלא-נוצריים.[115]
מעבר למגורי קבע, שמורות ו"התאמה הדרגתית לציוויליזציה"
מוקד נוסף של ממשלת קנדה היה להפוך את הקבוצות האבוריג'ינים של קנדה לישיבות, מכיוון שהם חשבו שזה יקל עליהן להיטמע. במאה ה-19 החלה הממשלה לתמוך ביצירת כפרי חקלאיים לדוגמה, שנועדו לעודד קבוצות אבוריג'ינים שאינן יושבות להתיישב באזור ולהתחיל לטפח חקלאות.[116] כאשר רוב כפרי הדגמים החקלאיים הללו נכשלו,[116] הממשלה פנתה במקום זאת ליצירת שמורות אינדיאניות עם ה-Indian Act משנת 1876.[114] עם הקמת שמורות אלו באו חוקים מגבילים רבים, כמו איסורים נוספים על כל חומרי השכר, הגבלות על הזכאות להצביע בבחירות להקה, צמצום אזורי הציד והדיג, וחוסר יכולת לאינדיאנים במעמד לבקר קבוצות אחרות בשמורות שלהם.[114] החקלאות עדיין נתפסה כמנהג חשוב להטמעה בשמורות; עם זאת, עד סוף המאה ה-19 הממשלה הנהיגה גם כאן מדיניות מגבילה, כמו מדיניות חוות האיכרים, שהגבילה את חקלאי המילואים בעיקר לשימוש בכלים ידניים.[117] זה יושם בעיקר כדי להגביל את התחרותיות של חקלאות האומות הראשונות.[118]
באמצעות חוק ה-Gradual Civilization Act משנת 1857, הממשלה עודדה אינדיאנים לקבל זכויות (enfranchise) - להסיר את כל ההבחנות המשפטיות בין [אינדיאנים] לבין נתיני הוד מלכותה הקנדיים האחרים.[113] אם אבוריג'יני בחר להעניק זכויות, זה יפשיט מהם וממשפחתם את התואר האבוריג'יני, מתוך מחשבה שהם יהפכו ל"פחות פראים" ו"יותר מתורבתים", ובכך ייטמעו בחברה הקנדית.[119] עם זאת, גם לאחר ההליך לעיתים קרובות האירופאים המשיכו לראות בהם לא-אזרחים (non-citizens), ומבין המעטים שעשו אותו, היו שחשו בשל כך תחושות אכזבה.[119]
Of all the initiatives that were undertaken in the first century of Confederation, none was more ambitious or central to the civilizing strategy of the Department, to its goal of assimilation than the residential school system… it was the residential school experience that would lead children most effectively out of their "savage" communities into "higher civilization" and "full citizenship."[120]
החל משנת 1847 ונמשך עד 1996, ממשלת קנדה, בשיתוף עם הכנסיות הנוצריות הדומיננטיות, ניהלה 130 פנימיות מגורים ברחבי קנדה עבור ילדים אבוריג'ינים, שנלקחו בכוח מבתיהם.[121] בעוד שבתי הספר סיפקו חינוך מסוים, הם היו מושפעים מחוסר מימון, מחלות והתעללות.[122]
לפי כמה חוקרים, מערכת הפנימיות שהכריחה את ילדי העמים ילידים להיטמע בחברה אירוצנטרית, עשויה לחשוף את קנדה לתביעה בבית הדין הבין-לאומי לצדק על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם של האומות המאוחדות שעליה חתמה קנדה ב-1949 ואושרה בפרלמנט הקנדי ב-1952.[123] בשנת 2006, תיק משפטי הביא להסדר פיצויים בנידון בהיקף של 2 מיליארד דולר קנדי. בשנת 2008 הוקמה ועדת האמת והפיוס ב-2008, אשר אשררה את ההשפעה הפוגעת בילדים של מערכת זו ואת המהומה שנוצרה בין עמים ילידים לעמים שאינם ילידים.[124] בשנת 2008, ראש הממשלה סטיבן הארפר פרסם התנצלות בשם ממשלת קנדה ואזרחיה על מדיניות מערכת הפנימיות.[125]
המונח חוק ילידים קנדי מתייחס למערכות המשפט של העמים הילידים עצמם. זה כולל את החוקים והתהליכים המשפטיים שפותחו על ידי קבוצות ילידים כדי לשלוט במערכות היחסים שלהם, לנהל את משאבי הטבע שלהם ולנהל סכסוכים.[126] המשפט הילידי פותח ממגוון מקורות ומוסדות, הנבדלים בין מסורות משפטיות.[127] חוק אבוריג'יני קנדי הוא תחום המשפט הקשור ליחסים של ממשלת קנדה עם העמים הילידים. סעיף 91(24) לב-Constitution Act, 1867 נותן לפרלמנט הפדרלי סמכות בלעדית לחוקק חקיקה בנושאים הקשורים לאבוריג'ינים, הכולל קבוצות הנשלטות על ידי ה-Indian Act, אמנות ממוספרות שונות ומחוץ למעשים אלה.[128]
מדליית הצ'יפים האינדיאנים, שהוענקה להנצחת הסכמים 3, 4, 5, 6 ו -7, הנושאת את דמותה של המלכה ויקטוריה
הכתר הקנדי והעמים הילידים החלו באינטראקציות במהלך תקופת הקולוניזציה האירופית. הסכמים רבים שנחתמו לפני הקונפדרציה של קנדה מוכרים בחוק הקנדי, כגון הסכמי השלום והידידות, הסכמי רובינסון, הסכמי דאגלס ועוד רבים אחרים. לאחר רכישת אדמת רופרט והטריטוריה הצפון-מערבית על ידי קנדה ב-1870, נחתמו אחד-עשר האמנות הממוספרות בין האומות הראשונות לכתר מ-1871 עד 1921. אמנות אלו הן הסכמים עם הכתר המנוהלים על ידי החוק האבוריג'יני הקנדי ומפוקח על ידי השר ליחסי כתר-ילידים.[129]
בשנת 1973, קנדה החלה לחתום מחדש על אמנות והסכמים חדשים עם עמים ילידים כדי לטפל בתביעות הקרקע שלהם. האמנה המודרנית הראשונה שיושמה במסגרת החדשה הייתה הסכם מפרץ ג'יימס וצפון קוויבק ב-1970. הסכם תביעות הקרקע של נונבוט משנת 1993 הוביל ליצירת שטח הרוב האינואיט של נונבוט מאוחר יותר באותו עשור. הכתר הקנדי ממשיך לחתום על הסכמים חדשים עם עמים ילידים, במיוחד על פי תהליך אמנת קולומביה הבריטית.[130]
על פי ההסכם הפוליטי בין האומות הראשונות לבין הכתר הפדרלי - "שיתוף הפעולה יהיה אבן יסוד לשותפות בין קנדה לאומות הראשונות, כאשר קנדה היא שם מקוצר להוד מלכותה המלכה בימין קנדה.[24] בית המשפט העליון של קנדה. קנדה טענה כי הסכמים "שימשו ליישב את הריבונות האבוריג'ינים הקיימת עם ריבונות הכתר, ולהגדיר את זכויות האבוריג'ינים. "[24] האומות הראשונות פירשו הסכמים המכוסים באמנה 8 כך שיימשכו "כל עוד השמש זורחת, הדשא צומח והנהרות זורמים. " [131] עם זאת, ממשלת קנדה הפרה לעיתים קרובות את התחייבויות האמנה של הכתר לאורך השנים, ומנסה לטפל בבעיות אלו על ידי משא ומתן על תביעת קרקע ספציפית.[132]
דייוויד קרומבי (בתמונה) היה השר הפדרלי לענייני אינדיאנים האחראי על C-31
חוק האינדיאנים הוא חקיקה פדרלית משנת 1876. מאז בוצעו למעלה מ-20 תיקונים משמעותיים בחוק, בפעם האחרונה ב-1951; תוקן ב-1985 עם הצעת חוק C-31. חוק האינדיאנים מציין כיצד שמורות ועמים יכולים לפעול מבחינה חוקית ומגדיר "מיהו אינדיאני".[133]
בשנת 1985, הפרלמנט הקנדי העביר את חוק C-31, חוק לתיקון חוק האינדיאנים. בגלל דרישה חוקתית, החוק נכנס לתוקף ב-17 באפריל 1985.[134]
זה מסיים הוראות מפלות של חוק האינדיאנים, במיוחד אלה שהפלו נשים.[134]
זה משנה את משמעות הסטטוס ולראשונה מאפשר החזרה מוגבלת של אינדיאנים שנשללו או איבדו מעמד או חברות בלהקה.[134]
אנשים המתקבלים לחברות בלהקה לפי חוקי הלהקה עשויים שלא להיות אינדיאנים בסטטוס. C-31 הבהיר כי סעיפים שונים בחוק האינדיאני חלים על חברי הלהקה. הסעיפים הנידונים עוסקים בחיי קהילה ואחזקות קרקע. חלקים הנוגעים לאינדיאנים (עמי האומות הראשונות) כיחידים (במקרה זה, צוואות ומיסוי רכוש אישי) לא נכללו.[134]
מפה עם אזורים מסומנים שבהם ועדת האמת והפיוס של קנדה השתתפה באירועי הסברה ואיסוף הצהרות על ההשפעה של בתי ספר קנדיים למגורים על העמים הילידים של קנדה
הוועדה המלכותית על עמים אבוריג'ינים הייתה ועדה מלכותית שבוצעה על ידי ממשלת קנדה בשנת 1991 כדי לטפל בבעיות של עמי האבוריג'ינים של קנדה.[135] הוא העריך את מדיניות הממשלה בעבר כלפי אבוריג'ינים, כמו בתי ספר למעון, וסיפק המלצות מדיניות לממשלה.[136] הוועדה פרסמה את הדו"ח הסופי שלה בנובמבר 1996. הדו"ח בן חמישה כרכים, בן 4,000 עמודים, כיסה מגוון רחב של נושאים; 440 ההמלצות שלה קראו לשינויים מפליגים באינטראקציה בין אבוריג'ינים, לא אבוריג'ינים והממשלות בקנדה.[135] הדו"ח "קבע אג'נדה של 20 שנה לשינוי".[137]
בשנת 1995 הכריזה ממשלת קנדה על מדיניות הזכות לשלטון עצמי של האבוריג'ינים.[138] מדיניות זו מכירה בכך שללאומות ראשונות ולאינואיטים יש את הזכות החוקתית לעצב את צורות הממשל שלהן כך שיתאימו לנסיבות ההיסטוריות, התרבותיות, הפוליטיות והכלכליות המיוחדות שלהן. מדיניות העברת הבריאות האינדיאנית סיפקה מסגרת להנחת השליטה על שירותי הבריאות על ידי עמים אבוריג'ינים, וקבעה גישה התפתחותית להעברה שבמרכזה הגדרה עצמית בבריאות.[139][140] בתהליך זה, ההחלטה להיכנס לדיונים על העברה עם Health Canada נתונה בידי כל קהילה. לאחר מעורבות בהעברה, קהילות יכולות להשתלט על אחריות תוכנית הבריאות בקצב שנקבע על פי הנסיבות האישיות שלהן ויכולות ניהול הבריאות שלהן.[141] ארגון הבריאות הלאומי של האבוריג'ינים (NAHO) שהתאגד בשנת 2000, היה גוף לא למטרות רווח בקנדה שתוכנן ונשלט על ידי האבוריג'ינים, שפעל להשפיע ולקדם את בריאותם ורווחתם של עמים אבוריג'ינים.[142] המימון שלה הופסק ב-2012.
ארגונים ראשונים וארגוני האינואיטים נעו בגודלם, בין אגודות להקות של כמה אנשים ועד לקונפדרציות רב-לאומיות כמו האירוקואה. מנהיגי האומות הראשונות מרחבי המדינה הקימו את אספת האומות הראשונות, שהחלה בתור האחים האינדיאניים הלאומיים ב-1968.[143] המטיס והאינואיטים מיוצגים באופן ארצי על ידי המועצה הלאומית של מטיס והאינואיט Tapiriit Kanatami בהתאמה.
הארגונים הפוליטיים של ימינו נבעו מאינטראקציה עם שיטות ממשל בסגנון אירופאי באמצעות בן השיח הפדרלי של מטיס ואינדיאנים ללא מעמד. ארגונים פוליטיים ילידים ברחבי קנדה משתנים במעמד פוליטי, בנקודות מבט ובסיבות להיווצרותם.[144] האומות הראשונות, מטיס ואינואיט מנהלות משא ומתן עם ממשלת קנדה דרך קנדה לענייני הודו והצפון בכל העניינים הנוגעים לקרקע, לזכאות וזכויות.[143] קבוצות האומה הראשונה הפועלות באופן עצמאי אינן שייכות לקבוצות אלו.[143]
מושגים ילידיים רבים, ביניהם חפצים ומשחקים, נהיו חלק מהשפה היום-יומית בקנדה של ימינו, ביניהם הקאנו, הלקרוס וסירופ המייפל.[145]
מקומות רבים בקנדה, הן מקומות יישוב והן תצורות נוף טבעיות, קרויות בשמות ילידיים. הדוגמה הבולטת ביותר היא המילה קנדה עצמה שמקורה ממילה שמשמשמעותה "כפר" או "התיישבות" בשפה ילידית (ראו כאן להרחבה).[146] הפרובינציה ססקצ'ואן קרויה על שם נהר ססקצ'ואן, אשר מקורו שמו בשפת הקרי - הוא נקרא Kisiskatchewani Sipi, כלומר "נהר הזורם במהירות".[147] השם אוטווה, שמה של בירת קנדה, מגיע מהמונח adawe בשפה האלגונקווינית, שפירושו "לסחור".[147]
תנועות נוער מודרניות דוגמת צופי קנדה כוללות תוכניות המבוססות בעיקר על תרבות הילידים - כך לדוגמה אומנויות ומלאכות.[148]
עמים הילידיים מובחנים ביניהם בדרך החיים העיקרית של אבותיהם, או בעיסוקם, בזמן המגע האירופי. אזורי תרבות אלה מתכתבים באופן ישיר עם הגאוגרפיה של קנדה -.[149] בקרב העמים הילידים של החוף הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט יש חשיבות לדיג באוקיינוסים ובנהרות; בחלק הפנימי של קולומביה הבריטית, התרבות היא של ציידים-לקטים ודיג בנהר. בשני האזורים הללו היה חשיבות עיקרית לסלמון. עבור אנשי המישורים הגדולים, ציד הביזון הוא הציד המרכזי. ביער התת-ארקטי, מינים אחרים כמו האיילים היו חשובים יותר. עבור עמים ליד האגמים הגדולים ונהר סנט לורנס, נהוגה חקלאות, כולל גידול תירס, קטניות ודלעת.[13][149] בעוד שעבור האינואיטים, הציד היה המקור העיקרי למזון כאשר כלבי ים היו המרכיב העיקרי בתזונה שלהם.[150] הקריבו, הדגים, יונקים ימיים אחרים ובמידה פחותה צמחים, פירות יער ואצות ים הם חלק מתזונת האינואיטים. אחד הסמלים הבולטים ביותר של תרבות האינואיט, אינוקסוק הוא סמל אולימפיאדת החורף בוונקובר2010. Inuksuit הם פסלי סלע שנעשו על ידי ערימת אבנים; בצורת דמות אנושית, הם נקראים inunnguaq .[151]
ילדי Tsuu T'ina במצעד
שמורות אינדיאניות, שהוקמו בחוק הקנדי על ידי אמנות כמו אמנה 7, הן אדמות של אומות ראשונות המוכרות על ידי ממשלות לא ילידיות.[152] חלק מהשמורות נמצאות ממש בתוך ערים, דוגמת שמורת אופאוויקוסצ'יקן בפרינס אלברט, ססקצ'ואן, וונדייק בקוויבק סיטי או אנוך קרי ניישן 135 באזור המטרופולין של אדמונטון . יש יותר עתודות בקנדה מאשר ישנן האומות הראשונות, אשר הועברו להן מספר עתודות בהסכם.[153] בימינו ילידים עובדים במגוון עיסוקים ועשויים לחיות מחוץ לבית אבותיהם. התרבויות המסורתיות של אבותיהם, המעוצבות על ידי הטבע, עדיין משפיעות עליהם, מרוחניות ועד לגישות פוליטיות.[13][149] יום העמים הילידים הלאומי הוא יום של הכרה בתרבויות ובתרומות של האומות הראשונות, האינואיטים והמטיסים בקנדה. היום נחגג לראשונה ב-1996, לאחר שהוכרז באותה שנה, על ידי המושל הכללי של קנדהרומיאו לה-בלאן, שיצוין ב-21 ביוני מדי שנה.[14] רוב תחומי השיפוט המחוזיים אינם מכירים בו כחג סטטוטורי .[14]
ישנן 13 קבוצות שפות ילידיות, 11 משפחות של שפות מדוברות ו-2 משפחות שפותסימנים, בקנדה, המכילות יותר מ-65 ניבים שונים.[154] מתוכם, רק לקרי, אינוקטיטוט ואוג'יבווה יש אוכלוסייה גדולה מספיק של דוברים שוטפים כך שסביר שהשפה תשרוד בטווח הארוך.[155] שניים משטחי קנדה מעניקים מעמד רשמי לשפות האם. בנונאווט, אינוקט, המכונה גם שפת האינואיט, (אינוקטיטו ואינואינאקטון ) הן שפות רשמיות לצד השפות הלאומיות של קנדה - אנגלית וצרפתית.[156][157][158]
בטריטוריות הצפון-מערביות, חוק השפות הרשמיות מעניק מעמד רשמי ל-11 שפות שונות: צ'יפוויאן, קרי, אנגלית, צרפתית, גוויצ'ין, אינוינקטון, אינוקטיטוט, אינוביאלוקטון, צפון סלאווי, סלאווי הדרומית וטלאצ'י.[159] מעמד רשמי שכזה מקנה לאזרחים את הזכות לקבל בשפות אלו שירותים על פי דרישה ולהתנהל בהן אל מול הממשל.[155]
Source': Statistics Canada, 2006 Census Profile of Federal Electoral Districts (2003 Representation Order): Language, Mobility and Migration and Immigration and Citizenship Ottawa, 2007, pp. 2, 6, 10.
עמים ילידים עסקו באמנות כבר אלפי שנים עם הגעתם של בני אירופה והתבססותה של קנדה כמדינת לאום. האמנות של העמים השונים מגוונת על כן היסטוריונים של אמנוות נוהגים ליצור הבחנות על פי קבוצות תרבותיות, לשוניות או אזוריות: החוף הצפון-מערבי, הרמה, המישורים, היערות המזרחיים, האזור סובארקטי והאזור הארקטי.[160]
אמנות ילידית עם דגש על ניידות וגוף נבדלת מהמסורות האירופיות וההתמקדות שלה באדריכלות. ניתן להשתמש באמנות חזותית ילידית בשילוב עם אמנויות אחרות. המסכות והרעשנים של השמאנים משמשים באופן טקסי בריקוד, סיפורים ומוזיקה.[160] יצירות האמנות שנשמרו באוספים של המוזיאון מתוארכות לתקופה שלאחר המגע האירופאי ומציגות עדויות לאימוץ יצירתי והתאמה של מוצרי סחר אירופאים כמו מתכת וחרוזי זכוכית.[161] תרבויות המטיסים המובהקות שנוצרו מיחסים בין-תרבותיים עם האירופים תורמות צורות אמנות היברידיות תרבותית.[162] במהלך המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 נקטה ממשלת קנדה במדיניות פעילה של מגבלות תרבותיות על העמים הילידים במטרה לשלב אותם אל תוך התרבות האירופית. כך לדוגמה חוק האינדיאנים אסר על ריקוד השמש (אנ'), חגיגת הפוטלאץ' (אנ') ועל יצירת אמנות המתארות אותם.[163]
רקדנית בפסטיבל Drum Dance שהתקיים ב-Gioa Haven שבנונאווט
רק בשנות ה-50 וה-60 החלו אמנים ילידים כמו מונגו מרטין (Mungo Martin), ביל ריד (Bill Reid) ונורבל מוריסו (Norval Morrisseau) החלו בפומבי לחדש ולהמציא מחדש את מסורות האמנות הילידית. שני אמנים ילידים, Edward Poitras ורבקה בלמור (Rebecca Belmore), ייצגו את קנדה בביאנלה של וונציה ב-1995 וב-2005 בהתאמה.[160]
העמים הילידים של קנדה מקיפים קבוצות אתניות מגוונות ועל כן ישנו מגוון גם בתחום המוזיקה. מוזיקה יכולה להיות חברתית (ציבורית) או טקסית (פרטית). מוזיקה ציבורית וחברתית עשויה להיות מוזיקת ריקודים מלווה ברעשנים ובתופים. מוזיקה פרטית טקסית עשויה לכלול שירה בליווי כלי הקשה, המשמשים לציון אירועים כמו טקסי מידוויווין (אנ') וריקודי שמש.
באופן מסורתי, עמים ילידים השתמשו בחומרים שבהישג ידם על מנת ליצור כלי נגינה.[164] אנשי האומות הראשונות יצרו דלעות וקרני בעלי חיים לרעשנים, שהיו מגולפים בקפידה ונצבעו בצבהים בוהקים.[165] באזורי חורש הם יצרו קרניים מקליפת ליבנה ומקלות תופים של קרניים מגולפות ועץ. כלי הקשה מסורתיים כגון תופים היו עשויים בדרך כלל מעץ מגולף ומעורות בעלי חיים. כלי נגינה אלו מספקים את הרקע לשירים, ושירים את הרקע לריקודים. אנשי האומות הראשונות המסורתיות רואים בשירה ובריקוד קדושים. במשך שנים לאחר שהגיעו האירופים לקנדה, נאסר על אנשי האומות הראשונות לתרגל את הטקסים שלהם.[163][164]
אחוז האוכלוסייה שדיווח על זהות ילידית על פי החלוקה הגאוגרפית של המפקד, לפי נתוני מפקד 2021
כאמור לעיל, ה-Constitution Act, 1982, סעיף 25 ו-35 מכיר בשלוש קבוצות נפרדות של עמים ילידיים - האומות הראשונים, האינואיטים[7] והמטיס[8][16]. על פי חוק השוויון בתעסוקה, עמים ילידיים הם קבוצה מובחנת, זאת לצד נשים, מיעוטים נראים ובעלי מוגבלויות.[166] על פי הגדרה זו, הם אינם נחשבים מיעוט נראה על פי החוק היבש, כך גם על פי לשכת הסטטיסטיקה של קנדה (Statistics Canada).[167]
מפקד האוכלוסין הקנדי 2016 מונה 1,673,780 אבוריג'ינים בקנדה, שהם כ-4.9% מכלל אוכלוסיית המדינה.[168] מספר זה כולל 977,230 בנות ובני אומות ראשונות, 587,545 מטיס ו-65,025 אינואיטים. גופים מייצגים לאומיים של אבוריג'ינים בקנדה כוללים את אספת האומות הראשונות, האינואיט טפיריט קנאטמי, המועצה הלאומית של מטיס, איגוד הנשים הילידות של קנדה, האיגוד הלאומי של מרכזי ידידות ילידים וקונגרס העמים האבוריג'ינים.[169]
בשנת 2016, בקבוצת הגיל 0–4 בקנדה היו הילידים 7.7%. בקרב הילדים מקבוצת גיל זו הגרים באומנה 51.2% הם ילידים.[170]
במאה ה-20 גדלה אוכלוסיית הילידים של קנדה פי עשרה.[171] בין 1900 ל-1950 גדלה האוכלוסייה ב-29%. לאחר שנות ה-60 רמת תמותת התינוקות בשמורות ירדה באופן דרסטי והאוכלוסייה גדלה ב-161%.[172][173] מאז שנות ה-80, מספר תינוקות האומות הראשונות יותר מהכפיל את עצמו ונכון לשנת ?? כמעט מחצית מאוכלוסיית האומות הראשונות היא מתחת לגיל 25.[171][173]
אתנוגרפים נוהגים לחלק את העמים הילידים של בארצות הברית ובקנדה לעשרה אזורים גאוגרפיי-תרבותיים, להם תכונות משותפות.[176] שבעה מתוך עשרת האזורים נמצאים בתחומי קנדה והם:
^Indian is used here because of the historical nature of the article and the precision of the name, as with Indian hospital.[30] It was, and continues to be, used by government officials, Indigenous peoples and historians while referencing the school system. The use of the name also provides relevant context about the era in which the system was established, specifically one in which Indigenous peoples in Canada were homogeneously referred to as Indians rather than by language that distinguishes First Nations, Inuit and Métis peoples.[30] Use of Indian is limited throughout the article to proper nouns and references to government legislation.
^ 12"Inuit Circumpolar Council (Canada)-ICC Charter". Inuit Circumpolar Council > ICC Charter and By-laws > ICC Charter. 2007. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2007. נבדק ב-18 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "ICCcharter" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ 12"Innu Culture 3. Innu-Inuit 'Warfare'". Adrian Tanner Department of Anthropology-Memorial University of Newfoundland. 1999. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2011. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "warin" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^[Indigenous peoples in Canada: Key results from the 2016 Census]
^ 123"National Aboriginal Day History"(PDF). Indian and Northern Affairs Canada. נבדק ב-18 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "history" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ 12"Terminology". Indian and Northern Affairs Canada. ארכיון מ-27 באוקטובר 2009. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Terminology" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^"Native American". Oxford Advanced American Dictionary. אורכב מ-המקור ב-22 בנובמבר 2012. נבדק ב-27 במאי 2013. In Canada, the term Native American is not used, and the most usual way to refer to the Aboriginal peoples of Canada, other than the Inuit and Métis, is First Nations.{{cite web}}: (עזרה)
^Lewis, Cecil M. (בפברואר 2010). "Hierarchical modeling of genome-wide Short Tandem Repeat (STR) markers infers native American prehistory". American Journal of Physical Anthropology. 141 (2): 281–289. doi:10.1002/ajpa.21143. PMID19672848. {{cite journal}}: (עזרה)
^"First Americans Endured 20,000-Year Layover – Jennifer Viegas, Discovery News". אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2008. נבדק ב-18 בנובמבר 2009. Archaeological evidence, in fact, recognizes that people started to leave Beringia for the New World around 40,000 years ago, but rapid expansion into North America didn't occur until about 15,000 years ago, when the ice had literally broken{{cite web}}: (עזרה)
^Jordan, David K (2009). "Prehistoric Beringia". University of California-San Diego. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2014. נבדק ב-15 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^Meltzer, David J. (2009). "Chapter 2: The Landscape of Colonization: Glaciers, Climates, and the Environments of Ice Age North America". First Peoples in a New World: Colonizing Ice Age America. University of California Press. ISBN978-0-520-25052-9.
^Fladmark, K. R. (בינואר 1979). "Alternate Migration Corridors for Early Man in North America". American Antiquity. 44 (1): 55–69. doi:10.2307/279189. JSTOR279189. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 12"Prehistory of Haida Gwaii". Civilization.ca-Haida-The people and the land-Prehistory. Canadian Museum of Civilization Corporation. 8 ביוני 2001. {{cite web}}: (עזרה)
^United States. Foreign Agricultural Service (1962). Foreign agriculture. Vol. 24. United States: Bureau of Agricultural Economics. p. 167. ISBN978-0-16-038463-9.
^ 12Carlson, Keith Thor, ed. (1997). You Are Asked to Witness: The Stó:lō in Canada's Pacific Coast History. Chilliwack, BC: Stó:lō Heritage Trust. ISBN978-0-9681577-0-1.
^Leer, Jeff; Doug Hitch; John Ritter (2001). Interior Tlingit noun dictionary: The dialects spoken by Tlingit elders of Carcross and Teslin, Yukon, and Atlin, British Columbia. Whitehorse, Yukon Territory: Yukon Native Language Centre. ISBN978-1-55242-227-4.
^Tuck, J. A. (1976). "Ancient peoples of Port au Choix". The excavation of an Archaic Indian Cemetery in Newfoundland. Newfoundland Social and Economic Studies 17. St. John's: Institute of Social and Economic Research. ISBN978-0-919666-12-2.
^McGhee, Robert (ביוני–ביולי 1992). "Northern Approaches. Before Columbus: Early European Visitors to the New World". The Beaver. Exploring Canada's History. 3: 194. ISSN0005-7517. {{cite journal}}: (עזרה)
^Kleivan, H (1966). The Eskimos of Northeast Labrador. Vol. 139. Norsk Polarinstitutt Skrifter. p. 9. OCLC786916953.
^Stevenson, Winona (2011). Racism, Colonization and Indigeneity in Canada. Ontario, Canada: Oxford University Press. pp. 44–45.
^Howard, James H (1965). The Plains-Ojibwa or Bungi: hunters and warriors of the Northern Prairies with special reference to the Turtle Mountain band (Museum Anthropology Papers 1 ed.). University of South Dakota. ISBN978-0-16-050400-6.
^"Louis Riel". A database of materials held by the University of Saskatchewan Libraries and the University Archives. ארכיון מ-25 בספטמבר 2007. נבדק ב-23 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
^Barkwell, Lawrence J.; Dorion, Leah; Prefontaine, Darren (2001). Metis Legacy: A Historiography and Annotated Bibliography. Winnipeg, MB: Pemmican Publications Inc. and Saskatoon: Gabriel Dumont Institute. ISBN978-1-894717-03-8.
^ 12"Gradual Civilization Act, 1857"(PDF). Government of Canada. נבדק ב-17 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "gradcivact" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ 123"Indian Act". Government of Canada. 8 באפריל 2019. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Indian Act" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ 12Armitage, Andrew (1995). Comparing the Policy of Aboriginal Assimilation: Australia, Canada, and New Zealand. Vancouver, Canada: University of British Columbia Press. pp. 77–78.
^ 12Dorsett, Shaunnagh (1995). "Civilisation and Cultivation: Colonial Policy and Indigenous Peoples in Canada and Australia". Griffith Law Review. 4 (2): 219.
^Buckley, Helen (1992). From Wooden Ploughs to Welfare: Why Indian policy failed in the Prairie provinces (באנגלית). Montreal and Kingston: McGill-Queen's University Press. pp. 52–53. ISBN0-7735-0893-7.
^Carter, Sarah (1990). Lost Harvests: Prairie Indian reserve farmers and government policy (באנגלית). Montreal and Kingston: McGill-Queen's University Press. p. 193. ISBN0-7735-0755-8.
^ 12Miller, J. R. (2000). Skyscrapers Hide the Heavens: A History of Indian-White Relations in Canada. Toronto, Canada: University of Toronto Press. p. 140.
^Milloy, John (1999). A National Crime: The Canadian Government and the Residential School System, 1879 to 1986. Winnipeg, Canada: University of Manitoba Press. pp. 21–22.
^Popic, Linda (2008). "Compensating Canada's 'Stolen Generations'". Journal of Aboriginal History (December 2007 – January 2008): 14.
^Charles, Grant; DeGane, Mike (2013). "Student-to-Student Abuse in the Indian Residential Schools in Canada: Setting the Stage for Further Understanding". Child & Youth Services. 34 (4): 343–359. doi:10.1080/0145935X.2013.859903.
^John Borrows (2006). "Indigenous Legal Traditions in Canada"(PDF). Report for the Law Commission of Canada. Law Foundation Chair in Aboriginal Justice and Governance Faculty of Law, University of Victoria. In Canada, Indigenous legal traditions are separate from but interact with common law and civil law to produce a variety of rights and obligations for Indigenous people....Many Indigenous societies in Canada possess legal traditions. These traditions have indeterminate status in the eyes of many Canadian institutions.
^Kaufman, Amy. "Research Guides: Aboriginal Law & Indigenous Laws: A note on terms". guides.library.queensu.ca. Indigenous law exists as a source of law apart from the common and civil legal traditions in Canada. Importantly, Indigenous laws also exist apart from Aboriginal law, though these sources of law are interconnected. Aboriginal law is a body of law, made by the courts and legislatures, that largely deals with the unique constitutional rights of Aboriginal peoples and the relationship between Aboriginal peoples and the Crown. Aboriginal law is largely found in colonial instruments (such as the Royal Proclamation of 1763, the Constitution Acts of 1867 and 1982 and the Indian Act) and court decisions, but also includes sources of Indigenous law. "Indigenous law consists of legal orders which are rooted in Indigenous societies themselves. It arises from communities and First Nation groups across the country, such as Nuu Chah Nulth, Haida, Coast Salish, Tsimshian, Heiltsuk, and may include relationships to the land, the spirit world, creation stories, customs, processes of deliberation and persuasion, codes of conduct, rules, teachings and axioms for living and governing.
^First Nations & Inuit Health Branch (25 באוקטובר 2007). "Indian Health Policy 1979". Health Canada. נבדק ב-2 באוקטובר 2009 – via hc-sc.gc.ca. {{cite web}}: (עזרה)
^Waldram, James Burgess; Herring, Ann; Young, T. Kue (30 ביולי 2006). Aboriginal health in Canada: historical, cultural, and epidemiological perspectives. University of Toronto Press. p. 85. ISBN978-0-8020-8579-5. {{cite book}}: (עזרה)
^Trigger, Bruce G.; Pendergast, James F. (1978). "Saint-Lawrence Iroquoians". Handbook of North American Indians. Vol. 15. Smithsonian Institution. pp. 357–361. ISBN978-0-16-004575-2.
^ 123Goddard, Ives, ed. (1996). Languages. Handbook of North American Indians. Vol. 17. W. C. Sturtevant. Washington, D. C.: Smithsonian Institution. ISBN978-0-16-048774-3.
^Searles, Edmund (בינואר 2002). "Food and the Making of Modern Inuit Identities". Food & Foodways. 10 (1): 55–78. doi:10.1080/07409710212485. Although the Inuit of the Canadian Arctic have access to an ever-expanding market of different kinds of foods, they continue to invest considerable time and money obtaining Inuit foods, that is, foods hunted, fished, and gathered within the Inuit homeland.{{cite journal}}: (עזרה)
^ 12Gordon, Raymond G. Jr. (2005). Ethnologue: Languages of the world (15 ed.). Dallas, Texas: SIL International. ISBN978-1-55671-159-6. אורכב מ-המקור(Web Version online by SIL International, formerly known as the Summer Institute of Linguistics) ב-12 באוקטובר 2009. נבדק ב-6 באוקטובר 2009. {{cite book}}: (עזרה)
^ 12"Urban Indigenous peoples". Indigenous and Northern Affairs Canada (באנגלית). 2008-11-21. אורכב מ-המקור ב-2017-11-01. נבדק ב-2017-10-31. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "aadnc-aandc.gc�" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
ערך מורחב – היסטוריה של קנדה
.jpg)
_without_captions.svg)
