ערב אל-עראמשה

כפר ערבי-בדואי-ישראלי בגליל המערבי, סמוך לגבול עם לבנון

עַרַבּ אֶל-עַרַאמְשֶׁהערבית: عرب العرامشة) הוא כפר בדואי ישראלי בגליל המערבי, ליד גבול ישראל–לבנון. היישוב שייך למועצה אזורית מטה אשר.

ערב אל-עראמשה
ערב אל-עראמשה
שם בערבית عرب العرامشة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎428 מטר
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,750 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10

שם היישוב

עריכה

בשנים הראשונות נקרא הכפר "מזרעה".[3] זהו שם נפוץ בערבית לחווה או לציון אתר חקלאי, זמני או קבוע. השמות ג'ורדיה, ג'וריידה, וג'ורדיח מתייחסים למקומות קרובים מאוד, וייתכן שאף לאותו מקום. עם השנים שונה שם הכפר לשם השבט, "ערב אל-עראמשה".

שבט ערב אל-עראמשה

עריכה

בני השבט הבדואי ערב אל-עראמשה התגוררו באזור מבודד שבו נמצא כיום גבול ישראל–לבנון. האזור היה מחובר בשבילים נסתרים אל אזורים אחרים וכמעט לא הגיעו אליו אנשי שלטון. ביוני 1938 פשטו פלוגות הלילה של אורד וינגייט על הכפר ג'ורדיה שבו שהתה כנופיה וחיסלו שניים מהם. בעקבות זאת כרתו אנשי השבט ברית שלום עם שכניהם בחניתה.[4] יהודי הסביבה, בהם דב ירמיה שהיה מוכתר חניתה והאזור, יצרו קשרי ידידות עם בני השבט,[5] שבעקבותם נמנעו מהשתתפות בקרבות נגד היהודים.[6][7]

לאחר מלחמת העצמאות נמצאו כ-400 מבני השבט בישראל.[8] הם התפרסו בין הכפרים חירבת אדמית, הנמצאת צפונית לקיבוץ אדמית, ג'וריידה, הנמצאת על הגבול עם לבנון וחלקה בתחום לבנון, וא-נווקיר הנמצאת ביניהם. בני השבט לא נתפקדו ברישום התושבים תש"ט וקיבלו תעודות זהות ישראליות רק ארבע שנים לאחר מכן.[7] בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל ניהלו בני השבט את חייהם בהתעלם מהשלטון הישראלי ועיקר קשריהם היו עם אחיהם בלבנון.[9] נטען שהם עסקו הרבה בהברחות[8] ושילמו מיסים לממשלת לבנון.[10] האזור נקבע בשנת 1954 כשטח צבאי סגור שהכניסה אליו מותרת רק באישור הרמטכ"ל.[11]

בפברואר 1955 נפצע בן השבט, לטענתו מיריות מעבר לגבול לבנון.[12] במרס 1956 שוב נורה אחד מבני השבט. בתחילה סברו שהיורים הגיעו מלבנון, אך בעקבות חקירה משטרתית נעצרו מספר אנשים מבני השבט בישראל.[13] ביוני 1956 פוצצו מפגעים מלבנון שלושה בתים של בני השבט בישראל. בעיתונות פורסם שהפיצוצים היו תוצאה של סכסוך תוך שבטי בין הפלג הישראלי לפלג הלבנוני.[14] בתחילת אוגוסט 1956 דווח על עזיבה של 70 מבני השבט ללבנון, כהמשך של גל עזיבה שבו כבר עזבו קודם לכן כ-100 מבני השבט.[15][16]

בני השבט התפרנסו מגידול טבק ומרעה. בשנת 1957, בעקבות סלילת כביש 8993, נפתח הקשר של בני השבט עם היישובים האחרים בסביבה ואנשי השבט החלו למכור שם את הזבל האורגני של המקנה שלהם.[17] בנוסף, יצאו רבים מאנשי השבט לעבוד בעבודה שכירה בסביבה.

בשנת 1959 הצביעו בני השבט לראשונה בבחירות לכנסת.[16]

תולדות היישוב

עריכה

היישוב הוקם כיישוב קבע לישראלים מהשבט הבדואי ערב אל-עראמשה, לאחר סלילת כביש הגישה לאדמית[18] בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20[19]. השלטונות הפקיעו את הבתים הישנים של התושבים והעבירו אותם לבתים חדשים ביישוב החדש.[20][21][22] העברת בני השבט ליישוב נמשכה לאורך שנות ה-60.[23]

בשנת 1962 נעצרו מספר מבני השבט כחשודים בריגול.[24][25] מעצרים נוספים התבצעו בשנת 1972.[26]

בתחילת 1963 צורפה ערב אל-עראמשה למועצה אזורית סולם צור.[27] באוקטובר 1963 הוסרו רבות מההגבלות של הממשל הצבאי על ערביי ישראל ברחבי הארץ, אך ההגבלות נותרו בעינן בכפר, שנחשב למרוחק ממרכזי האוכלוסייה הערביים ועל כן דורש פיקוח מיוחד.[28]

בשנת 1965 נתקלו רועי עיזים מהיישוב בנמר והרגו אותו.[29] היה זה הנמר האנטולי האחרון בארץ ישראל.

מאז תקופת מלחמת לבנון הראשונה החל הכפר להתפתח. התושבים משרתים בצה"ל וחלקם בעלי מקצועות חופשיים. נבנו בתי אבן ונעשתה השקעה מרובה בתשתיות הכפר.

בשנת 1993 היו בכפר כאלף תושבים.[30] הכפר היה מפוזר על שלוש גבעות: ג'ורדיח, נואקיר ועראמשה. בשנים האחרונות עברו המשפחות להתגורר בגרעין המרכזי של הכפר. מספר משפחות נותרו בג'ורדיח, שם נמצאת נקודת תצפית על דרום לבנון.

ב־5 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הופגז היישוב במטח רקטות קטיושה וכתוצאה מכך נהרגו בו שלוש נשים בנות אותה משפחה.[31]

ב-17 באפריל 2024, כחלק מתקיפות חזבאללה על הצפון בעת מלחמת חרבות ברזל, נפגעו במבנה המרכז הקהילתי ביישוב 13 לוחמי צה"ל של חטיבה 6, שני חברי כיתת כוננות, ושלושה אזרחים. התקיפה נעשתה בשילוב טיל נ"ט, רקטות ושני כטב"מים מתאבדים, וחזבאללה קיבל עליה אחריות.[32][33]

ב-21 באפריל 2024, התיר דובר צה"ל לפרסום כי רס"ן (מיל') דור זימל סגן מפקד פלוגה מחטיבת עציוני, מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה כתוצאה מתקיפת הכטב"ם ב-17 לאפריל.[34]

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ערב אל-עראמשה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ יונה כהן, קרקע מניין תמצא?, הצופה, 24 ביולי 1964
  4. ^ כריסטופר סייקס, פלוגות הלילה המיוחדות נכנסות לקרב, פרק שני, מעריב, 22 במאי 1959
  5. ^ ערכה של שכנות טובה, משמר, 7 במאי 1945
  6. ^ מנחם גולן, אישיות לא רצויה, מעריב, 8 באוקטובר 1982
  7. ^ 1 2 יואל דר, הגבול מתחיל מן הטרסה, דבר, 12 בנובמבר 1965
  8. ^ 1 2 השבט בגבול הלבנון, למרחב, 6 בינואר 1963
  9. ^ מרדכי חלמיש, והיה מידבר לכרמל, על המשמר, 3 ביולי 1964
  10. ^ התיישבות דה לוקס בגבול הצפון, הצופה, 12 באוגוסט 1966
  11. ^ הקלות התנועה לחושבים הערבים, קול העם, 28 בפברואר 1954
  12. ^ בדואי נפצע מיריות מעבר לגבול, על המשמר, 15 בפברואר 1955
  13. ^ מסתננים מלבנון חדרו לישראל, על המשמר, 26 במרץ 1956
    נאשמים בנסיון לרצח, הצופה, 29 במרץ 1956
  14. ^ סכסוך בתוך שבט בדואי גרם להתקפות בגבול לבנון, מעריב, 17 ביוני 1956
    פקודת מעצר נגד שני נעדרים המעורבים בפיצוץ הבתים בגליל, על המשמר, 25 ביוני 1956
  15. ^ משפחה ערבית ברחה ללבנון, הארץ, 25 ביוני 1956
    עוד 70 בדואים עבדו ללבנון, על המשמר, 3 באוגוסט 1956
  16. ^ 1 2 יהודה אריאל, חיים ומוות בגבול הלבנון, הארץ, 1 בינואר 1963
  17. ^ יוסף אורי, הזבל הפך לכסף, למרחב, 24 בספטמבר 1957
  18. ^ אלי לנדאו, צא לטיול לאורך הגבולות, מעריב, 8 באפריל 1965
  19. ^ מנחם תלמי, מסע לאורך גבול הלבנון, מעריב, 27 ביוני 1958
  20. ^ יהודה אריאל, התנחלות באדמית 1958, הארץ, 10 באוקטובר 1958
  21. ^ מזכירות אדמית, הנחיות לא מהקיבוץ, מעריב, 29 במרץ 1962
  22. ^ שפי גבאי, כפרים חצויים ותיקוני גבול, דבר, 15 ביוני 1964
  23. ^ ע. הראובני, הבדואים משבט אל עראמשה ישוכנו במרוכז במזרעה, מעריב, 14 באפריל 1966
  24. ^ חשוד באיתות אל מעבר לגבול, הַבֹּקֶר, 10 ביולי 1962
  25. ^ נעצרו עשרה חשודים בריגול, על המשמר, 31 בדצמבר 1962
  26. ^ יואל דר, חייו המפוצלים של שבט אל ערמשה משני צידי גבול לבנון, דבר, 27 בספטמבר 1972
  27. ^ בדווים למועצה אזורית, דבר, 25 בפברואר 1963
  28. ^ שמואל שגב, שש תקנות נשארו בתוקפן, מעריב, 23 באוקטובר 1963
  29. ^ רועה שנאבק עם נמר ניצל ממוות, למרחב, 14 בפברואר 1965
  30. ^ מה נעשה נלך למערות?, חדשות, 28 ביולי 1993
  31. ^ עראמשה: "הכפר הוא משפחה, זה אסון כבד", באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
  32. ^ אדר גיציס, ‏הכטב"ם מתרסק - ואז נראה פיצוץ אדיר | התיעודים מרגע הפגיעה בערב אל-עראמשה, באתר ‏מאקו‏, 17 באפריל 2024
  33. ^   בר פלג, עדי חשמונאי, פאדי אמון ועידו אפרתי, שישה חיילי מילואים נפצעו באורח קשה מפגיעת כטב"ם וירי טילים לערב אל-עראמשה, באתר הארץ, 17 באפריל 2024
  34. ^ רענן בן צור, יואב זיתון, מת מפצעיו קצין צה"ל, שנפצע בתקיפת כטב"ם הנפץ בגליל בשבוע שעבר, באתר ynet, 21 באפריל 2024