רובעי אשדוד

רשימת ערכים
(הופנה מהדף רובע ט' (אשדוד))
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט מתבצעת הוספת תצלומים עדכניים ואירועים מהשנים האחרונות.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

אשדוד היא העיר המתוכננת הגדולה והוותיקה בישראל. היא מחולקת ל-17 רובעי מגורים מינהליים, ו-4 רבעים מעורבי שימושים – גם מגורים וגם מסחר. המע"ר (מרכז עסקים ראשי), המרינה, קריית התרבות, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד (קריית פרס). רבעי המגורים בעלי שמות בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), והשאר נקראים על שם תפקידם (כגון המע"ר, ורובע המרינה הממוקם סביב למרינה אשדוד). בנוסף, שניים מן הרבעים בעלי ייעוד ספציפי – קריית פרס שבדרום נועדה לשירותים מיוחדים, דוגמת בית חולים ואוניברסיטת אשדוד העתידית, ורובע פארק לכיש מיועד לשמש קריית ספורט.

לחצו כדי להקטין חזרה

רובע א'רובע ב'רובע ג'רובע ד'רובע ה'רובע ו'רובע ז'רובע ח'רובע הקריה ("הסיטי")רובע ט'רובע י'רובע י"ארובע י"ברובע י"גרובע י"זרובע ט"ורובע ט"זרובע המיוחד (קריית פרס)רובע פארק לכישנמל אשדוד
מפת רובעי אשדוד

בצפון העיר קיימים גם שלושה אזורי תעשייה גדולים – אזורי התעשייה הקלה (קריית חלוצים), הכבדה (קריית איתנים), והצפוני, וכן נמל אשדוד, שהם נפרדים מרובעי המגורים. ההפרדה בין התעשייה למגורים באשדוד, מושתת על משטר הרוחות באזור, ולכן התעשייה נמצאת מצפון ולא מדרום – כדי למנוע זיהום מרבעי המגורים.[1]

החלוקה בעיר באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים, וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. כל רובע בעיר מתפקד כיחידה אורבנית עצמאית, ולכן ברבעים השונים קיימים השירותים היומיומיים של התושבים באותם רבעים כמו מרכזים קהילתיים, בתי ספר וגני ילדים, וקופות חולים. מאז 2011, ניהול רבעי המגורים מופקד בידי מינהלות הרבעים, שתפקידן לשמש זרוע ביצועית של גופי העירייה לתושב ברמה הפנים-רובעית.

בשונה מערים אחרות בישראל, רובעי אשדוד לא מחולקים פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות, המצטלבים בזוויות ישרות ומהוות רשת ("גריד") של שתי וערב. צורת העיר הקיימת כמעט זהה לתכנון המקורי שלה בסוף שנות ה-50, עם שינויים שהתרחשו בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר.

במהלך השנים, העיר התפתחה דרומה, דבר שהוביל להבדלי מראה בולטים בין רובעי העיר הצפוניים לאלו הדרומיים, עם סוגי בנייה שונים בהתאם לגלי העלייה והאדריכלות הישראלית ששלטה באותה תקופה. כמו כן, למרבית הרבעים נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל: סופרים עבריים, פרחים ושמות תנ"כיים),[2] בשונה מהרבעים הוותיקים שאינם אחידים בנושא זה.

נכון להיום, אשדוד טרם מיצתה את בנייתה המתוכננת.

אשדוד במבט אווירי, 2013
אשדוד במבט אווירי, 2013

רובע א' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע א' בוויקישיתוף
 
מרכזון הרובע, 1964
 
הרובע במבט מן הים
 
עץ הפיקוס הבנגלי המוכר בפסאז' המרכזון – נשתל עם בנייתו ב-1956[3]
 
פסטיבל מדרחוב רוגוזין, אוגוסט 2023
 
חיי לילה בטיילת החוף

רובע א' הוא הרובע הראשון שהחל להיבנות בעיר, עת נוסדה ב-1956. בנייתו הסתיימה במהלך שנות ה-70, והוא היה הרובע המרכזי באשדוד עד הקמתו של רובע הקריה. הרובע ממוקם בחלק הצפון מערבי של העיר, ותחום מצפון על ידי שדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב ברחוב הטיילת ובחוף הים. בתחומי החוף של הרובע פועלים שני חופים מוכרזים, חוף "מי-עמי" ו"חוף לידו", מהוותיקים בעיר. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני-נמוך.[5] ברובע אין נושא אחיד לשמות הרחובות, שכן רובם ניתנו בשנותיה הראשונות של העיר, רובם נלקחו כדוגמה מערים אחרות או ניתנו כמחווה לתורמים למפעל בנייתה של אשדוד (דוגמת רחוב רוגוזין על שמו של ישראל רוגוזין).

הפארק המרכזי של הרובע הוא "גן אלישבע", הקרוי על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה אשכול, אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות ועל שמו קרויה גם תחנת הכוח בעיר. בתחומי הגן נמצא היד לחללי חיל הים. בשטחו הצפוני של הרובע מתנשאת גבעת יונה, בה מצויים שרידים ארכאולוגיים רבים ותצפית פנורמית על העיר ונמל אשדוד. כמו כן, שוכן בה מגדלור אשדוד ששימש את הנמל בעבר. במפגש הרחובות רוגוזין–שבי ציון, נמצאת כיכר עירונית ובה אנדרטת הנר, שעיצבה מתילדה הלפרין, תושבת העיר, לזכר בנה שנפל במלחמת ההתשה ולכל חללי מערכות ישראל.

בשנים הראשונות להקמת העיר, התגוררו בשטחו הצפוני של הרובע עשרות משפחות ממרוקו, ממצרים ומרומניה במבנים ארעיים. שכונת הקבע הראשונה של אשדוד הוקמה ב-1958, ונקראה "שיכון עובדי חברת החשמל". עובדי תחנת הכוח אשכול התגוררו בתחילה ביישובי האזור, ועם סיום הקמתה של תחנת הכוח, עברו להתגורר ברובע א'. עד לשנות ה-80, הרובע היה האזור המסחרי העיקרי של העיר. עשרות עסקים, חנויות ובתי קפה לאורכם של רחובות רוגוזין ושבי ציון שהם הרחובות הראשיים של הרובע. ואלו משכו לרובע מדי יום תושבים מרחבי העיר, בין המוסדות הכלל עירוניים שקמו ברובע אפשר למנות את אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד, אצטדיון הי"א. התחנה המרכזית הישנה של אשדוד, וקולנוע "דגון". במהלך השנים, חשיבות הרובע פחתה משמעותית, עם הקמתו של הרובע המרכזי בעיר, הקריה, וכן כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה ברובע.

ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("גאולים", "יהל"ם" ו"אילנות"), בית הספר הטכנולוגי קציני-ים אורט אשדוד, כפר הילדים והנוער מל"י "נווה גלים", ושני מרכזים קהילתיים ("עוזיאל" ו"אחווה"). הבנייה ברובע מעורבת, וכוללת שיכונים נמוכים, צמודי קרקע ורבי קומות. במהלך העשור השני של המאה ה-21, הרובע החל לעבור התחדשות עירונית, עם הוצאתם לפועל של עשרות פרויקטי תמ"א 38 לחיזוק וחידוש מבנים, וכן פרויקט פינוי בינוי ראשון באשדוד. בתחומי הרובע פועלים גם בית ויצו, מרכז קליטה בית קנדה (בתכנונם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהוכרז כמבנה לשימור), בית אמני אשדוד על שם אריה קלנג, ובית המלון הראשון בעיר ברמת אירוח יוקרתית הנקרא "West". ברחוב הטיילת ברובע, הנושק לחוף הים, החלה לפעול החל מהעשור השני של המאה ה-21 שדרת חיי לילה מרכזית בעיר, ובה מסעדות, פאבים ואולמות אירועים רבים. בחניית חוף "לידו" הסמוך מתקיים בימי רביעי "השוק הפתוח", אחד מהשווקים הגדולים באזור הדרום.

רובע ב' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ב' בוויקישיתוף
 
נערים משחקים כדורגל בפארק בן-גוריון
 
כיכר אלי כהן, 1964

בנייתו של רובע ב' החלה גם היא בשנותיה הראשונות של אשדוד, במקביל לבנייתו של רובע א'. בנייתו הסתיימה בסוף שנות ה-60. הרובע ממוקם בצפון העיר, ותחום מצפון בציר ז'בוטינסקי, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע גרים כ-10 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[6][7]

ברובע משתרע הפארק הגדול בעיר – פארק בן-גוריון המכונה בפי התושבים גם "פארק המשטרה" על שם תחנת המשטרה ששכנה מדרומו בעבר,[8] אשר בתחומו נמצא האצטדיון הרב-תכליתי, וכן בית משפט השלום. במרכז הרובע, פארק מרכזי נוסף שנקרא "גן הלוחמים", ובו שוכנת הספרייה העירונית על שם יוסף מאירהוף. מרבית הרחובות ברובע קרויים על שם אישים חשובים בהיסטוריה היהודית, ועל שם חיות וציפורים. את הרובע מחלקים שלושה רחובות מרכזיים – קיבוץ גלויות (אשר מחבר את הרובע עם רובע ה'), רמב"ם (בו מתרכז המסחר הרובעי בעיקר) ויוספטל.

בהיעדר רובע מע"ר בעיר בעשרות שנותיה הראשונות, ובדומה לרובע א', רובע ב' הפך גם הוא לרובע מרכזי ומסחרי בעיר. במרכז הרובע הוקם מבנה משרדים ומסחר גדול, ובצמוד לו השוק העירוני, אשר משכו גם הם אלפים מתושבי העיר מדי יום.

בצפון הרובע נוסדו גם שני התיכונים הראשונים של העיר – מקיף א' הממלכתי, ומקיף ב' הממלכתי-דתי, הפועלים עד היום. במקביל לרובע א', גם חשיבותו של רובע ב' התנוונה עם השנים, והוא עובר תהליך של הזדקנות. הבנייה ברובע מתאפיינת בבנייה נמוכה, של שיכונים עד גובה 4 קומות. גם רובע זה החל לעבור במאה ה-21 תהליך התחדשות עירונית.

ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("ניר", "מוריה" ו"אחדות") ושני מתנ"סים ("תקוותנו" והמרכז העירוני לנוער ע"ש קופף). ברובע שוכנים גם המועצה הדתית של העיר, תחנת כיבוי האש העירונית, ואשכול פיס עירוני, וכן גם בתי עמותות הרפואה עזר מציון, עזרה למרפא, יד שרה ואיחוד הצלה. בצפון הרובע שוכן מתחם ההשכלה הגבוהה של העיר, בו פועלים שלוחות של המכללה למנהל, האוניברסיטה הפתוחה והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (SCE). בגבול שבין הרובע לאזור התעשייה הכבדה, פועל פאוור סנטר מבין הגדולים בארץ, ה"סטאר סנטר", ובו למעלה מ-100 חנויות, מסעדות ובתי קפה.[9]

רובע ג' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ג' בוויקישיתוף

רובע ג' החל להיבנות במהלך שנות ה-60, בין היתר בעקבות גלי עלייה גדולים של עולים חרדים מארצות הברית ומאירופה. בתחילת שנות ה-70 התרחב הרובע עם הגעתם של אלפי עולים מגאורגיה לאשדוד. הרובע ממוקם בצפון-מזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע גרים כ-24 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[11] כמחצית מאוכלוסייתו של רובע זה היא מהמגזר החרדי, והשאר מורכב מאוכלוסייה מעורבת של ותיקים, חילונים ועולים חדשים. הפארק המרכזי של הרובע הוא גן "נווה יהונתן", על שמו של יונתן נתניהו, והרחוב הראשי שלו הוא שדרות הפלמ"ח. הבנייה ברובע מעורבת, אך ברובה מורכבת משיכונים נמוכים. גם ברובע זה אשר החלו הליכי התחדשות עירונית.

מחצית מהרחובות קרויים בנושא מלחמת העצמאות (חטיבות צה"ל, מבצעים וכו'), והיתר על שמות רבנים מההיסטוריה של עם ישראל. ברובע ממוקמים מוסדות דת רבים של הקהילה החרדית בעיר, ביניהם ישיבת גרודנא של הזרם הליטאי, מוסדות חסידות גור, חסידות פיטסבורג וחסידות בעלז, וסניף בית חב"ד. ברובע פועלים גם שלושה בתי ספר ממלכתיים ("המגינים", "מעלות", ו"עלומים"), ישיבת אמי"ת אשדוד וכן מתנ"ס נווה יהונתן. במרכז הרובע פועל סניף מיון קדמי של טרם. בדרום-מזרח הרובע נמצא מתחם המפעלים הראשי של חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית, אשר עברה לאשדוד ב-1965. מזרחית לרובע נמצא בית העלמין של אשדוד.

ברובע מתוכנן לעבור "גשר הקשתות" המיועד למעבר הולכי רגל מעל ציר התחבורה שדרות משה סנה ולאפשר מעבר בטוח להולכי רגל לבית העלמין.[12]

רובע ד' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ד' בוויקישיתוף

רובע ד' החל להיבנות בשנות ה-70, ובנייתו נמשכה עד לתחילת שנות ה-90. הוא ממוקם במערב העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב בשדרות משה דיין וחוף הים. רובע ד' התהווה גם הוא עד לשנות ה-90 כאחד הרבעים המרכזיים בעיר, ובניין העירייה והתחנה המרכזית של העיר אף שכנו בו, עד מעברם לרובע הקריה בתחילת שנות האלפיים. אלה, הסבו עצמם לבניין משרדים ומרכז מסחרי גדול ופעיל. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני.[13]

אוכלוסיית הרובע הטרוגנית, ומורכבת מאזרחים ותיקים, משפחות וזוגות צעירים וכן עולים חדשים משפרי דיור. הבנייה ברובע מורכבת מבנייה רוויה ומשיכונים רבים, יחד עם שכונת צמודי קרקע גדולה בסמוך לחוף. הרחובות המרכזים ברובע הם רחוב רוגוזין, אשר ממשיך את מסלולו מרובע א', רחוב משה שפירא, בו מתרכז המסחר הרובעי, ורחוב קרן היסוד, אשר מחבר את הרובע עם הקריה. הרחובות ברובע בחציים קרויים על שמם של חברי הכנסת משנותיה הראשונות של המדינה, ועל שם מושגים הקשורים לים.

בעבר, נחשב הרובע ליוקרתי באשדוד בשל קרבתו לים, וכן בזכות בניית דירות גדולות ובתים צמודי קרקע. עם הקמת הרבעים הדרומיים, איבד הרובע מיוקרתו, אך עדיין נחשב לרובע מבוקש בקרב משפרי דיור ומשפחות.[דרוש מקור] ברחבי הרובע מפוזרים מספר פארקים, שהמרכזי שבהם הוא פארק "התאומים", אשר הוקם כאות זיכרון לפיגועי 11 בספטמבר. בסמוך לרובע נמצא גם פארק אשדוד-ים (על שם העיר העתיקה), הפארק המרכזי בעיר, אשר הוקם בשנת 2013 ומכיל אטרקציות רבות, ביניהם אמפי אשדוד, אך הוא אינו משתייך לרובע מסוים. ברובע פועל גם המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשר מציג את ההיסטוריה של אשדוד כאחת מחמש ערי פלשת הגדולות. כמו כן, ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("שחר", "ארזים" ו"רעים"), תיכון מקיף ג', מרכז ההעשרה למחוננים ומצטיינים מרחבי העיר "מרו"ם", והמרכז הקהילתי "גולדי" בו שוכן התיאטרון העירוני "ברמוזה" אליו עבר מקניון לב אשדוד[14] עם סגירתו ב-2023.

ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית, לאור גמר עתודות הקרקע לבנייה בו.

רובע ה' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ה' בוויקישיתוף
 
תחנת המשטרה הנטושה – הועתקה למטה החדש ברובע י'

בנייתו של רובע ה' החלה בשנות ה-70, כאשר מרביתו נבנה רק במהלך שנות ה-90. הרובע ממוקם במרכז העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני.[15] בדומה לרובע ד', האוכלוסייה ברובע מגוונת מאוד, וכך גם הבנייה, אשר ברובה מורכבת מרבי קומות, וכן משיכונים וצמודי קרקע.

שני רחובות מרכזיים חוצים את הרובע לארבעה חלקים, רחוב משה אבן עזרא ורחוב יהודה הלוי, אשר במרכזם שוכן קניון לב אשדוד, אשר הוקם בתחילת שנות ה-90 ובעבר היה הקניון הגדול בעיר. ממזרח לרובע משתרעים פארק יגאל אלון וגן הפסלים, אשר ממשיכים את הריאה הירוקה של פארק "בן-גוריון" מרובע ב'. הרחובות ברובע קרויים על שם משוררים, סופרים ויצירות עבריות. ברובע פועלים שני בתי ספר ממלכתיים ("שז"ר" ו"רננים"), שלושה בתי ספר חרדיים לבנות ("בית יעקב – נאות שמחה", חורב" ו"בני יוסף – חיי שרה" השוכן במקומו של בית הספר מפת"ן חרמון שנסגר[16]), מועדון ספורט להרמת משקולות "גל אולימפי הפועל אשדוד", סניףאגודת ניצן העירוני, מרכז קהילתי "טנה" ותיכון מקיף ד'. כמו כן, ברובע שוכן בית האבות המרכזי של העיר, ע"ש שאול בן שמחון.

בעבר פעלה ברובע גם תחנת המשטרה העירונית, אשר עברה לרובע י' ב-2014. כמו כן, מרפאת "ביקורופא" העירונית, ותאגיד המים העירוני "יובלים" שהתרכזו ברובע, החליפו מקומם ועברו לאזור התעשייה הקלה ולרובע א' בהתאמה.

רובע ו' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ו' בוויקישיתוף

רובע ו' החל להיבנות באמצע שנות ה-60, ובנייתו הסתיימה בשנות ה-70. הרובע ממוקם במזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרב לוין, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע גרים מעל 14 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי בו מדורג נמוך.[17] הרובע הוקם במהירות לאור כמויות העולים הגדולות בשנים אלה, ולכן מורכב ברובו המוחלט משיכונים נמוכים.

בשנים האחרונות קיימת מגמת התחרדות גדולה ברובע, כשאוכלוסייה חרדית קובעת בה את משכנה, דבר שהתבטא בבניית בתי כנסת ומבני ציבור ייעודיים לאוכלוסייה זו.[18][19] שני הרחובות המרכזיים ברובע הם רחוב שלמה בן-יוסף, המחבר את הרובע עם רובע ג', ורחוב דב גור, הקרוי על שמו של ראש המועצה הראשון של אשדוד. הפארק המרכזי של הרובע נקרא על שמו של אבנר לביוב, חסיד חב"ד. הרחובות ברובע קרויים על שם אישים רבים מההיסטוריה היהודית, מנהיגי קהילות יהודיות, ולוחמים על תקומת המדינה.

ברובע פועלים ארבעה בתי ספר ממלכתיים ("הראל", "יד שבתאי", "שילה" ו"גלים"), ומתנ"ס מרכזי וקאנטרי "בית לברון", אשר פועלים בו גם בריכה עירונית, ומגרשי טניס. בבית לברון פעל בעבר גם סינמטק.[20] ברובע שוכן שוק עירוני הכולל מעל 80 חנויות,[21] לשכת רווחה בין-רובעית, מועדון לוותיקי מלחמת העולם השנייה (וטרנים), "בית העולה" ליוצאי אתיופיה וברית המועצות לשעבר ממוקמת שלוחה שכונתית למרכז הצעירים העירוני, כיוונים בשכונה, וכן שלוחה של הספרייה העירונית לדוברי רוסית.

ברובע שוכן הרחוב היחיד בעיר הקרוי על שמו של חלל צה"ל, הוא נתן אלבז.[22] אלבז, חייל בחטיבת גבעתי, שמע קול נקישה בעת משימה שגרתית של פירוק רימוני יד והבין כי נצרתו של אחד מהם השתחררה. משהבין כי אינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו – אימץ אותו לחזהו והתרחק מהם בריצה, נהרג והציל את חייהם. לאחר מותו, קיבל צל"ש מהרמטכ"ל משה דיין שהומר לעיטור המופת וחובר עליו שיר מאת נתן אלתרמן. הורים של נופלים נוספים, שהיו בני העיר, דרשו גם הם את אזכור בניהם בעיר אך אלו לא הונצחו ברחובות עקב מספר הרב שהקשה לתת הנצחה ראויה.[22] הבקשה להנציח את אלבז ברחוב בעיר הגיעה מממשלת ישראל.[22]

מדי שנה מאז 2017 מתקיים ברובע פסטיבל VAV, פסטיבל ההיפ הופ הגדול בישראל. הפסטיבל מארח את מיטב אמני הז'אנר, ומקיים תחרויות ראפינג וברייקדאנס בהן גם הציבור הרחב משתתף.[23][24] ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית בדמות תמ"א 38 ופינוי בינוי. בתחילת 2022 הודיעה עיריית אשדוד על שיפוץ השוק ברובע בתקציב של 12 מיליון ש"ח.[21]


רובע ז' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ז' בוויקישיתוף

רובע ז' החל להיבנות במהלך שנות ה-90 וממוקם במזרח העיר. תחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא וברחוב רבי שמעון בן שטח, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות הרב לוין. ברובע גרים כ-22 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי בו מדורג נמוך.[17] ברובע זה מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, ועל כן, בחרה עיריית אשדוד להעניק לרחובות הרובע שמות של תנאים ואמוראים.

ברובע פועלים מוסדות דת רבים, ומוסדות חינוך רבים של החינוך העצמאי. הפארק המרכזי של הרובע קרוי גם הוא על שמו של הרב לוין. צפונית לרובע ממוקם מתחם מפעלי "אלתא מערכות" של התעשייה האווירית לישראל.

רובע ז' פתוח בחלקו הראשוני למכוניות בשבתות ובחגים אך שאר רחובותיו נסגרים לתנועה בזמנים אלו.[25]

רובע ח' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ח' בוויקישיתוף

רובע ח' הוקם בשנות ה-70. כל שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לפרחים. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי בו מדורג נמוך.[17] הרובע בעל אוכלוסייה מגוונת של חילונים, חרדים ועולים חדשים.[17]מקומות ציבוריים ברובע: בניין הדיור הציבורי "עמיגור" במתחם "פלדות" ששימש בעבר מרכז קליטה, מכון רפואי של בית החולים "אסותא" במרכז "כלניות", מועדון "הדס" לוותיקי מלחמת העולם השנייה המכיל גם את מוזיאון הגבורה היהודית במלחמה מול הנאצים והשואה ומתנ"ס "חרצית" ובו בריכה עירונית וחדר כושר עירוני.

רובע ט' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ט' בוויקישיתוף

רובע ט' הוקם בתחילת שנות ה-90. ברובע קיימים אזורים רבים עם בתים צמודי קרקע. שמות הרחובות ברובע זה הם שמות של רבנים ושל יישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל. ברובע גרים בצוותא עולים מברית המועצות, ותיקים ואוכלוסייה דתית – בסך הכל 10 אלף תושבים.[26][4]מקומות ציבוריים ברובע: פארק דיסט, אולפנה, מרכז ייעוץ לנוער ומשרדי התאחדות עולי ברית המועצות (בתוך המרכז המסחרי).

רובע י' עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע י' בוויקישיתוף

רובע י' הוקם בתחילת שנות ה-90, כדי לתת מענה לעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר.[27] רוב שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לנביאי עם ישראל ושמות הקשורים לראשית התנועה הציונית. לאור המצב המיוחד, בניית הרובע אושרה ונעשתה במהירות ותוך לחץ רב של שר השיכון אריאל שרון וראש העיר צבי צילקר.[28] ברובע גרים תשעת אלפים תושבים.[4]

מקומות ציבוריים ברובע: מדרחוב הנביאים, מרכז יום לקשיש "בית אביב", בית כנסת ובית מדרש לעולי ברית המועצות של ארגון "הדור הרביעי", ישיבת ההסדר "נוה דקלים", בית העולה העירוני "איתן" ובו גם ספרייה לקוראי רוסית (בדומה לבית העולה ברובע ו') ומתנ"ס "דיונה" ובו אולם מופעים. ברובע ממוקמת גם תחנת המשטרה החדשה של אשדוד, אשר נחנכה בשנת 2015 לאחר המעבר מהתחנה ברובע ה', ומשמשת גם כמטה מרחב לכיש של משטרת ישראל.

ברובע ממוקם גם מדרחוב הנביאים, שהוא המדרחוב המהותי היחיד בעיר, בתכנונם של דן ואילנה אלרוד.[28]

רובע י"א עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע י"א בוויקישיתוף
 
רבעים ט"ו וי"א במבט מדרום

רובע י"א הוקם באמצע שנות ה-70. שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של נחלים בארץ ושמות של הרים בארץ.[29] ברובע גרים מעל 19 אלף תושבים.[4] הרחוב המרכזי ברובע קרוי על שם ימת כנרת.

מקומות ציבוריים ברובע: בית הספר התיכון מקיף ו', מועדון גמלאים "מרגלית" לדוברי רוסית וספרדית, קן של השומר הצעיר, סניף של בני עקיבא, מכון כושר פרטי ומתנ"ס "עם-שלום" ובו חדר כושר עירוני לילדים אולם כדוריד ומגרשי טניס עירוניים; הרב מרדכי מנשה לאופר הוא רב הרובע.

רובע י"ב עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע י"ב בוויקישיתוף

רובע י"ב הוקם בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. שמות הרחובות בצפון רובע זה נקראים על שמם של חודשים עבריים ובדרום הרובע על שמותם של שבטי ישראל.[29] ברובע גרים 16 אלף תושבים.[4] במרכז הרובע שוכן בניין מוסדות שובה ישראל של הרב יאשיהו פינטו, מרכז ייעוץ למניעת אלימות במשפחה ומתנ"ס "ספרא". מקיף ט' נמצא ברובע, ובו נמצא מגרשה הביתי של קבוצת הכדוריד הפועל אשדוד.

רובע י"ג עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע י"ג בוויקישיתוף

רובע י"ג הוקם בתחילת שנות ה-90 ביחד עם הקמת רובע י', וגם הוא, לשם קליטה מהירה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.[27] רוב שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של המלכים ששלטו בממלכות יהודה וישראל. ברובע גרים מעל 19 אלף תושבים.[4]

מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין־רובעית, מרכז ייעוץ לנוער, בית הספר התיכון מקיף ח', קן של תנועת הנוער העובד והלומד, בית מדרש של חב"ד "אשל אשדוד" עבור דוברי רוסית, מתנ"ס "דיונה" המשותף גם לרובע י', בית לעולה – "בית איתן" וקאנטרי קלאב שבנייתו הייתה אמורה להסתיים כבר לפני שנים רבות.[30]

ברובע פועלים 2 בתי ספר יסודיים ממלכתיים – "רתמים" ו"שקד".

רובע י"ד עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע י"ד בוויקישיתוף

רובע י"ד הוא רובע בהליכי בנייה, שאינו מאוכלס. שטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה. עתידים להיבנות שם בנייני מגורים ופארק היי-טק.[31] זהו הרובע החסר היחיד שהופיע עוד בתוכנית החלוקה המקורית של העיר לרבעים. מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, היתכנות בנייתו הוטלה בספק, אך ב-2022, לאור תמיכה נרחבת במועצת העירייה ב-2016,[32] אושרה בנייתו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.[33]

רובע ט"ו עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ט"ו בוויקישיתוף

רובע ט"ו הוא הרובע הגדול באשדוד מבחינת השטח. הרובע בנוי ברובו ממבנים פרטיים דו-קומתיים וכן רבי קומות אחדים. פיתוחו ובנייתו חולקה לארבעה שלבים, השלבים הראשונים נבנו באמצע שנות ה-80 והאחרונים בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[34] ברובע גרים כ-11 אלף תושבים.[4]

ברובע זה שוכן מגדל עתיק המכונה "המיצדית". שמהווה שריד ליישוב אשדוד ים ששכן במקום במשך אלפי שנים. המיצדית שימשה בזמן הכיבוש הערבי על ארץ ישראל כמגדל איתות המקשר עם העיר הערבית רמלה על מנת לנטר אויבים המנסים לחדור לארץ מחוף ימה של אשדוד. ברובע ט"ו פועל מחנה של המחנות העולים, וכן מתנ"ס "דקל" בשטח בית הספר היסודי "אופק". ברובע ממוקמת גם כיכר עין השמש ("היובל") – מעגל התנועה השני בגודלו בישראל, אחרי כיכר המדינה בתל אביב – וכן כיכר ינקה קופלה. ברובע נמצא מסוף האוטובוסים הגדול בדרום העיר – מסוף ריביירה.

רובע ט"ז עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע ט"ז בוויקישיתוף

רובע ט"ז הוקם בעשור הראשון של המאה ה-21. על מנת לנצל את שטחו הקטן יחסית (בעקבות שימור הדיונה הגדולה); רובו בנוי רבי קומות. הרחובות וגני הילדים ברובע זה קרויים על שמם של פירות.[34] ברובע גרים מעל שבעת אלפים תושבים.[4]

רובע י"ז עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע י"ז בוויקישיתוף

רובע י"ז הוקם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. הוא בנוי ברובו מבתים פרטיים. הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של אבני חן.[34] ברובע זה פועל בית הספר היסודי הממלכתי "שירת הים" ומקיף י"א. ברובע גרים מעל חמשת אלפים תושבים.[4]

רובע הקריה עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע הקריה בוויקישיתוף

הקריה מגורים ("הסיטי") עריכה

 
פסל הצפרדע בגן הקריה – נחשב לסמל עירוני

רובע הקריה ("הסיטי") החל להבנות בסוף שנות ה-90 ונכון לשנת 2016 בנייתו כמעט הושלמה. הקריה הוא הרובע המאוכלס ביותר באשדוד עם מעל ל-22 אלף תושבים.[4]ברובע ישנם שלושה חלקים: הקריה מע"ר צפון, הקריה מע"ר דרום והקריה מגורים.[34] בשנת 2013 החל להבנות חלקו של הרובע הקרוי מע"ר דרום.[35] רובע זה מצטרף לרבעים א', ב' ו-ד' ויוצר ביחד איתם את מרכז העיר.[36] ברובע גרים מעל 22 אלף תושבים.[4]

מקומות ציבוריים ב"סיטי": בית העירייה, קניון הסיטי (התחנה המרכזית), המרכז המסחרי "גן העיר", בית הדין הרבני העירוני, מרכז הצעירים "כיוונים", המרכז להשכלת מבוגרים ובו הקתדרה העממית "אופק" ואולפן עברית לעולים, היכל הספורט העירוני (טוטו הקריה), בית חב"ד הראשי של העיר, בית האבות "נווה שבא", סניף האגודה הישראלית לסוכרת ומרכז רפואי "מור". נמצאות באזור גם לשכות מוסדות ממשלתיים רבים, כגון משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, שירות התעסוקה, רשות המסים.

 
כיכר גן העיר ופסל "מחווה ספירלית" בעיצובו של ישראל הדני, מכונה גם "כיכר הספירלה"

קריית התרבות ע"ש צבי צילקר עריכה

 
מבט עילי על קריית התרבות

מרכזי התרבות הראשיים של של העיר ממוקמים בקריית התרבות. ב-2018 החליטה עיריית אשדוד לקרוא לה על שמו של צבי צילקר[37], שהיה ראש העיר שכיהן בה לתקופה הארוכה ביותר, ונחשב למזוהה איתה ועם התפתחותה לעיר תעשייה גדולה.[38] בקריה ממוקמים בית העירייה, קניון "סימול", בית יד לבנים בו שוכן הארכיון לתולדות אשדוד, היכל התרבות העירוני "המשכן לאמנויות הבמה הפיס", המרכז הפדגוגי פסג"ה, והמרכז לאמנויות "מונארט" בו שוכנים מוזיאון אשדוד לאמנות והקונסרבטוריון העירוני "אקדמא". כמו כן, הוא ממוקם בסמוך למרכז הקניות "גן העיר", וביניהם ממוקמת כיכר הנושאת את אותו השם.

ב-2019 הודיעה עיריית אשדוד כי תקים ספרייה חדשה בקריה שתתמקד בעולם הדיגיטלי, לצד הספרייה הוותיקה ברובע ב'.[39][40]

הקריה מע"ר עריכה

מע"ר דרום עריכה

רובע מע"ר דרום הוא אחת מעתודות הקרקע האחרונות בעיר הגובל ברובע הסיטי, רובע י"א והמרינה. הרובע תוכנן להיבנות מבניינים רבי קומות. חלק מהבניינים כבר בנויים וחלקם נבנים. ישנם כמה בניינים שעדיין לא החלו להיבנות. הרחוב הראשי ברובע קרוי "כינור" וממנו מסתעפים שאר הרחובות, הקרויים על שמם של אמנים בישראל.

 
כיכר יהודי סלוניקי ("המפרשים") – מחברת את קריית התרבות עם רובע המרינה

רובע המרינה עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובע המרינה בוויקישיתוף

רובע המרינה הוא רובע שבנייתו החלה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. בסמוך למרינה של אשדוד. ולכן המקומות העיקריים ברובע קשורים למרינה. רציפי חנייה לכלי שיט, המרכז לחינוך ספורט ימי, מועדון שיט, תחנות איסוף של אוניות הלוקחות נוסעים לשיט תיירותי בים. הרובע מתפרש על פני 803 דונם וגרים בו מעל 2,500 מתושבי העיר.[4]

במבוא הרובע ממוקמת כיכר יהודי סלוניקי ("המפרשים"), ובה פסל המפרשים בעיצוב ישראל הדני.

ב-2019 עיריית אשדוד אישרה מיזם להקמת אגם מלאכותי לנוי ולספורט ברובע שיתפרש על פני 57 דונם, ויכלול בתחומו מרכז מסחרי שיהיה פתוח בכל שעות היממה ובו בתי מלון, פאבים ובתי קפה. האתר מיועד להיפתח במהלך 2023.[41]

הרובע המיוחד (קריית פרס) עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הרובע המיוחד בוויקישיתוף
 
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, ממוקמת ממזרח לרובע המיוחד וגובלת בו, 2020

הרובע המיוחד הוא רובע מעורב-שימושים הממוקם בדרומה של העיר, ובסמוך לתחנת הרכבת "עד הלום" על שם משה בר כוכבא. הרובע מכיל כיום מוסדות ציבוריים כתחנת מגן דוד אדום העירונית ובית החולים האוניברסיטאי אסותא.[42] הרובע ממוקם דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י'.[26] ב-2021 הוחלט לקרוא לרובע המיוחד על שמו של שמעון פרס, שהיה אזרח כבוד של העיר משנת 1986.[43][44][45] מתוכננת בו הקמה של קריה אקדמית וכן תעשיית היי-טק לצד מבני מגורים.[46]

הקריה האקדמית עריכה

  ערך מורחב – אוניברסיטת אשדוד

ב-2012 אושרה תוכנית להקמת קמפוס אקדמי ירוק[47] ברובע בתקציב של 300 מיליון ש"ח, שישתרע על שטח בגודל 150 דונם בקרבת "הדיונה הגדולה" ממזרח ומדרום.[48][49][50] ב-2018 הונחה אבן הפינה הראשונה במקום, והודיעה עיריית אשדוד על תוכנית המקום, הכוללת מרכז של מכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון (שתעבור מרובע ב')[51] הצפויה להיות המוסד הראשון שיקום באתר ותשתרע על 46 דונם. ביתר שטח הקמפוס מתוכננים לקום מוסדות להשכלה גבוהה ואוניברסיטה.[52] המקום מתוכנן לכלול מעונות עבור 10,000 סטודנטים, מגורי סגל וכ-3,000 יחידות דיור.[53]

ב-2021 החלו עבודות הבנייה של הקמפוס.[53]

פארק ההיי-טק עריכה

פארק ההיי-טק הוא מתחם מעורב-שימושים[54] ברובע המיוחד, בו מתוכננים לקום מגדלי משרדים, וכן אזורי מסחר ומגורים הצפויים לשמש את מתחם הקריה האקדמית.[55] ב-2019 החלה בנייתו.[56]

ב-2021 החלה החלה בנייתו של מפעל “אלבטק” (אלתא), שהוא הראשון לקום בפארק.[56]

רובע פארק לכיש עריכה

 
בניית רובע פארק לכיש במבט מגבעת יונה, נובמבר 2023
  מדיה וקבצים בנושא רובע פארק לכיש בוויקישיתוף

רובע פארק לכיש הוא רובע בשלבי הקמה ראשוניים. ברובע מתוכננת להיבנות שכונת מגורים חדשה שתמנה 2,700 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, קריית ספורט ובה בריכה אולימפית ואצטדיון אשדוד העתידי. הרובע ממוקם בחלקה הצפוני של אשדוד, מזרחית לנמל, כשהוא נתחם ממערב לנחל לכיש וממזרחית לשדרות הרצל. הרובע יתפרש על כ-617 דונם.[57]

עבודות הפיתוח של הרובע, שיעמוד כחיץ בין העיר אשדוד לפארק לכיש,[58] החלו בסוף שנת 2021.[59] ביולי 2023 הונחה אבן הפינה למתחם המגורים הראשון שצפוי להיבנות ברובע.[60]

נתונים סטטיסטיים עריכה

רובע שנת תחילת בנייה שטח בדונם מספר תושבים (נכון ל-2021)[4] אחוז מאוכלוסיית העיר אשכול חברתי-כלכלי (1 – הכי נמוך, 2 – הכי גבוה; נכון ל-2015)[61]
א' 1956 1,030 16,805 6.58% 8 (בינוני-נמוך)
ב' 1957 598 9,458 3.70% 6 (נמוך)
ג' תחילת שנות ה-60 848 23,544 9.22% 4 (נמוך)
ד' 1970 795 16,564 6.49% 10 (בינוני)
ה' 1968 801 16,315 6.39% 10 (בינוני)
ו' תחילת שנות ה-60 657 14,575 5.71% 6 (נמוך)
ז' אמצע שנות ה-90 639 21,882 8.57% 3 (נמוך)
ח' 1972 640 16,510 6.46% 5 (נמוך)
ט' תחילת שנות ה-90 765 10,656 4.17% 10 (בינוני)
י' 1989 638 8,826 3.45% 11 (בינוני)
י"א 1972 1,042 19,097 7.48% 11 (בינוני)
י"ב 1997 764 15,934 6.24% 12 (בינוני-גבוה)
י"ג 1990 846 11,874 4.65% 10 (בינוני)
ט"ו 1986 1,186 11,059 4.33% 13 (בינוני-גבוה)
ט"ז 2007 311 7,185 2.81% -
י"ז 2002 - 5,560 2.17% 13 (בינוני-גבוה)
הקריה (ומע"ר דרום) 1993 (2011) 812 26,788 10.49% 11 (בינוני)
המרינה 1998 803 2,539 0.99% -
פארק לכיש (בהקמה) 2021 617 - - -
סה"כ - 12,989 255,171 100% -

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רובעי אשדוד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הארץ, אשדוד: תוכנית לבניית אוניברסיטה עירונית על 350 דונם, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2005
  2. ^ רבעים ה', ח' ו-י"ג, בהתאמה
  3. ^ עץ המשאלות: 67 שנים לפיקוס הבנגלי ברובע א', באתר אשדוד10, ‏3 בפברואר 2023
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 כמה תושבים יש בכל רובע ורובע באשדוד, באתר אשדוד נט
  5. ^ מינהלת רובע א', אתר עיריית אשדוד
  6. ^ מינהלת רובע ב', אתר עיריית אשדוד
  7. ^ מהפכת הנדלן של השנה – שדרות הרצל מתוכננים להפוך למנהטן של אשדוד, באתר אשדוד נט, ‏9 במאי 2018
  8. ^ ראו סיפא לפרק על רובע ה'
  9. ^ מתחם סטאר סנטר, באתר תיירות אשדוד, ‏24 בינואר 2019
  10. ^ נעמה ריבה, בתי המשפט החדשים לשיפוטנו: לוד, אשדוד, אשקלון וקרית שמונה, באתר Xnet‏, 3 בספטמבר 2012
  11. ^ מינהלת רובע ג', אתר עיריית אשדוד
  12. ^ שחר כחלון, פורסם מכרז להקמת גשר הקשתות להולכי רגל באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏8 במאי 2023
  13. ^ מינהלת רובע ד', אתר עיריית אשדוד
  14. ^ ברמוזה – התיאטרון של אשדוד, החברה העירונית אשדוד
  15. ^ מינהלת רובע ה', אתר עיריית אשדוד
  16. ^ דוד טברסקי, ‏הורי התלמידים בביה"ס 'מפתן' באשדוד נאבקים בסגירתו: "הילדים ילכו לרחוב", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 ביוני 2020
  17. ^ 1 2 3 4 מינהלת רבעים ו'-ח', אתר עיריית אשדוד
  18. ^ אלי לוי, המשימה של החרדים – רובע ו', באתר אשדוד נט, ‏25 במאי 2018
  19. ^ עדינה חכם, דירות בפחות ממיליון שקל: רובע ו' באשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2016
  20. ^ דור גפני, סרט חדש באשדוד: תכנית להקמת סינמטק בעיר, באתר כאן דרום אשדוד, ‏22 באפריל 2018
  21. ^ 1 2 רבקה יניב, בהשקעה של 12 מיליון שקלים: כך ייראה השוק המשופץ והמשודרג ברובע ו' באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏7 בפברואר 2022
  22. ^ 1 2 3 משה דרור, אריאלה ברמכר (ע), הקדנציה השלישית, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022, עמ' 146-147
  23. ^   שירה נאות, "אשדוד היא בירת ההיפ־הופ של ישראל. עם קבלות", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2023
  24. ^ מחר זה מתחיל באשדוד: VAV פסטיבל תרבות ההיפ-הופ הגדול בישראל, באתר אשדוד10, ‏5 ביוני 2023
  25. ^   רז סמולסקי, למרות עליות המחירים באשדוד - היא עדיין אלטרנטיבה זולה למרכז, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2016
  26. ^ 1 2 מינהלת רבעים ט' והמיוחד, אתר עיריית אשדוד
  27. ^ 1 2 מינהלת רבעים י'-י"ג, אתר עיריית אשדוד
  28. ^ 1 2 מיכאל יעקובסון, סיבוב במרכז רובע י' באשדוד, באתר חלון אחורי, ‏23 בדצמבר 2020
  29. ^ 1 2 רבעים י"א–י"ב, אתר עיריית אשדוד
  30. ^ מערכת "כאן דרום", מקומם: עשרות מיליונים מכספי הציבור – והתושבים ייהנו מהנחה זעומה, באתר כאן דרום אשדוד, ‏23 בינואר 2023
  31. ^ עופר אשטוקר, רובע י"ד באשדוד - בשורת הנדל"ן הגדולה ביותר בעשורים האחרונים - עולה לדיון, באתר אשדוד נט, ‏31 באוקטובר 2022
  32. ^ מנהל האתר, רוב מכריע במועצת העיר לבניית רובע י"ד, באתר אשדוד נט, ‏27 באוקטובר 2016
  33. ^ שמואל סרדינס, עכשיו זה רשמי הוועדה המחוזית מאשרת אלפי יחדות דיור ברובע יד, באתר אשדוד נט, ‏13 בנובמבר 2022
  34. ^ 1 2 3 4 מינהלות רבעים ט"ו-ט"ז-י"ז, אתר עיריית אשדוד
  35. ^ יאיר הרוש, מע"ר דרום - המתחם החם של אשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 20 בינואר 2013
  36. ^ מינהלות רבעים סיטי-מע"ר, אתר עיריית אשדוד
  37. ^   מכתב של ראש העיר דר יחיאל לסרי בו הוא משנה באופן רשמי את שמה של הקרייה ברובע הסיטי לקריית צבי צילקר, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
  38. ^ עופר אדרת, ראש העיר אשדוד לשעבר צבי צילקר מת בגיל 88, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2021
  39. ^ שחר כחלון, ספריה חדשה וחכמה, באתר אשדוד נט, ‏2 בפברואר 2019
  40. ^ מערכת "כאן דרום", אחרי מתיחת פנים: פתיחה מחודשת לספרייה העירונית על שם מאירהוף באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏5 בנובמבר 2021
  41. ^ לא נשאר עוד הרבה: צפו בהתקדמות העבודות להקמת האגם במרינה באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏13 בפברואר 2022
  42. ^ דליה מזורי, נחתם ההסכם להקמת בית חולים באשדוד, באתר nrg‏, 29 במאי 2012
  43. ^ שמואל סרדינס, הלוט הוסר – הקריה על שם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס נחנכה באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏28 באפריל 2021
  44. ^ משה סידי, רובע חדש באשדוד - 'קריית שמעון פרס', באתר אשדוד10, ‏28 באפריל 2021
  45. ^ הכרזה על קריאת הרובע המיוחד באשדוד על שמו של שמעון פרס, בעמוד הפייסבוק של מרכז פרס לשלום ולחדשנות, 28 באפריל 2021
  46. ^ רז סמולסקי, תוכנית הרובע המיוחד באשדוד: 2,108 דירות, קמפוס אקדמי וקניון, באתר TheMarker
  47. ^ קמפוס אקדמי, אתר עיריית אשדוד
  48. ^ אושרה בניית הבניין הראשון של האוניברסיטה באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏24 בינואר 2012
  49. ^ בניין ראשון לקמפוס האקדמי, אתר עיריית אשדוד
  50. ^ נועם דביר, קמפוס אקדמי יוקם באשדוד לפי עקרונות בנייה ירוקה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  51. ^ עופר אשטוקר, מה קורה עם בניית הקריה האקדמית באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏12 בפברואר 2021
  52. ^ טקס הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי, אתר עיריית אשדוד
  53. ^ 1 2 עופר אשטוקר, העבודות מתחילות ברובע המיוחד, באתר אשדוד נט, ‏11 ביוני 2021
  54. ^ בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן, העוגן הכלכלי של הדרום: עסקים, מגורים ופנאי – הכירו את פארק ההיי-טק החדש, באתר אייס, 18 באפריל 2023
  55. ^ בשיתוף קבוצת דוידסון, מדרום תבוא הבשורה למשקיעים? הכירו את פארק ההיי-טק החדש באשדוד, באתר כלכליסט, 1 בינואר 2024
  56. ^ 1 2 אביחי דלאל, החלה הקמת מפעל אלבטק בפארק ההייטק באשדוד, באתר אייס, 15 במרץ 2021
  57. ^ יוצאים לדרך: רובע פארק לכיש באשדוד, אתר עיריית אשדוד
  58. ^ בית בפארק לכיש, באתר הסכם הגג אשדוד, ‏10 באוגוסט 2020
  59. ^ כרמלה קופר, אשדוד חוגגת את תחילת עבודות הפיתוח והתשתיות ברובע פארק לכיש, באתר מגדילים (Magdilim), ‏10 בנובמבר 2021
  60. ^ שמואל סרדינס, הונחה אבן הפינה למתחם המגורים הראשון שייבנה ברובע פארק לכיש, באתר אשדוד נט, ‏23 ביולי 2023
  61. ^ שנתון סטטיסטי לאשדוד 2015