רובעי אשדוד

רשימת ערכים

אשדוד היא אחת מהערים המתוכננות היחידות בישראל. היא מחולקת ל-17 רבעי מגורים מנהליים (המכונים בעיר גם אזורים), רובע מע"ר (מרכז עסקים ראשי) במרכז העיר ושני רבעים מתמחים. לרוב הרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), והשאר נקראים בשמות שמייצגים את תפקידם (כגון רובע הקריה - מרכז העסקים הראשי, ורובע המרינה הממוקם סביב למרינה הכחולה). בנוסף, רובע יחיד בעיר נועד לשירותים מיוחדים, דוגמת בית חולים וקמפוס אוניברסיטאי עתידי. בצפון העיר קיימים גם שלושה אזורי תעשייה גדולים - אזור התעשייה הקלה, אזור התעשייה הכבדה, ואזור התעשייה הצפוני, וכן נמל אשדוד, אשר מנותקים מרבעי המגורים.

לחצו כדי להקטין חזרה

רובע א'רובע ב'רובע ג'רובע ד'רובע ה'רובע ו'רובע ז'הקריה מע"רהקריה מגורים ("הסיטי")רובע ח'רובע ט'רובע י'רובע י"ארובע י"ברובע י"גרובע ט"ורובע ט"זרובע י"זהרובע המיוחדהמרינה הכחולהעורף הנמלהמשולש החקלאיבקמהאזור התעשייה הצפוניאזור התעשייה הקלהאזור התעשייה הכבדהמע"ר דרום
מפת רובעי אשדוד

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, באפריל 2019 אוכלוסיית אשדוד מנתה 253,322 נפש, ומעל ל-65,000 בתי אב.[1]

העיר אשדוד במבט אווירי מכיוון הים

רבעי המגוריםעריכה

אשדוד היא בין הערים הבודדות בישראל שתוכננו בתכנון מוקדם. החלוקה לרבעים בעיר באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים, וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות המדגישות את החלוקה הברורה של העיר לרבעים, אשר תוכננו בצורה מרובעת, כך שבמבט על נראית העיר כמסודרת בצורת רשת. צורתה הקיימת של העיר כמעט זהה לתכנון המקורי שלה בסוף שנות ה-50, עם שינויים שהתרחשו בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר. במהלך השנים העיר התפתחה דרומה, דבר שהוביל להבדלי מראה בולטים בין רובעי העיר הצפוניים לאלו הדרומיים, עם סוגי בנייה שונים בהתאם לגלי העלייה והאדריכלות הישראלית ששלטה באותה תקופה.

כל רובע בעיר מתפקד כיחידה אורבנית עצמאית, ולכן ברבעים השונים קיימים השירותים היומיומיים של התושבים באותם רבעים כמו מרכזים שכונתיים, בתי ספר וגני ילדים, וקופות חולים. כמו כן, למרבית הרבעים נושא ייחודי לשמות הרחובות. ב-2011 החלו לפעול בעיר "מנהלות רבעים" שתפקידן להוות זרוע ביצועית של גופי העירייה השונים לשם שיפור ופיתוח השירותים לתושב ברמה הפנים-רובעית.

רובע א'עריכה

 
רובע א', במבט מן הים

רובע א' הוא הרובע הראשון שהחל להיבנות בעיר, עת נוסדה ב-1956. בנייתו הסתיימה במהלך שנות ה-70, והוא היה הרובע המרכזי באשדוד עד הקמתו של רובע הקריה. הרובע ממוקם בחלק הצפון מערבי של העיר, ותחום מצפון על ידי שדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב ברחוב הטיילת ובחוף הים. בתחומי החוף של הרובע פועלים שני חופים מוכרזים, חוף "מי-עמי" ו"חוף לידו", מהוותיקים בעיר. ברובע מתגוררים כ-16 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני-נמוך.[2] הפארק המרכזי של הרובע הוא "גן אלישבע", שנקרא על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה אשכול, אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות. בתחומי הגן נמצאת האנדרטה לחללי חיל הים. בשטחו הצפוני של הרובע מתנשאת גבעת יונה, בה מצויים שרידים ארכאולוגיים רבים ותצפית פנורמית על העיר ונמל אשדוד. כמו כן, שוכן בה מגדלור אשדוד ששימש את הנמל בעבר. ברובע אין נושא אחיד לשמות הרחובות, שכן רובם ניתנו בשנותיה הראשונות של העיר, רובם נלקחו כדוגמה מערים אחרות או ניתנו כמחווה לתורמים למפעל בנייתה של אשדוד (דוגמת ישראל רוגוזין).

בשנים הראשונות להקמת העיר, התגוררו בשטחו הצפוני של הרובע עשרות משפחות ממרוקו, ממצרים ומרומניה במבנים ארעיים. שכונת הקבע הראשונה של אשדוד הוקמה ב-1958, ונקראה "שיכון עובדי חברת החשמל". עובדי תחנת הכוח אשכול התגוררו בתחילה ביישובי האזור, ועם סיום הקמתה של תחנת הכוח, עברו להתגורר ברובע א'. עד לשנות ה-80, הרובע היה האזור המסחרי העיקרי של העיר. עשרות עסקים, חנויות ובתי קפה לאורכם של רחובות רוגוזין ושבי ציון שהם הרחובות הראשיים של הרובע. ואלו משכו לרובע מדי יום תושבים מרחבי העיר, בין המוסדות הכלל עירוניים שקמו ברובע אפשר למנות את אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד, אצטדיון הי"א. התחנה המרכזית הישנה של אשדוד, וקולנוע "דגון". במהלך השנים, התנוון רובע זה מחשיבותו, עם הקמתו של הרובע המרכזי בעיר, הקריה, וכן כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה ברובע.

ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("גאולים", "יהל"ם" ו"אילנות"), בית ספר טכנולוגי לקציני ים אורט ימי אשדוד, ושני מרכזים קהילתיים ("עוזיאל" ו"אחווה"). הבנייה ברובע מעורבת, וכוללת שיכונים נמוכים, צמודי קרקע ורבי קומות. במהלך העשור השני של המאה ה-21, הרובע החל לעבור התחדשות עירונית, עם הוצאתם לפועל של עשרות פרויקטי תמ"א 38 לחיזוק וחידוש מבנים, וכן פרויקט פינוי בינוי ראשון באשדוד. בתחומי הרובע פועלים גם בית ויצו, מרכז קליטה עירוני לעולים חדשים ("בית קנדה"), בית אמני אשדוד על שם אריה קלנג, ובית המלון הראשון בעיר ברמת אירוח יוקרתית (5 כוכבים) הנקרא "West". ברחוב הטיילת ברובע, הנושק לחוף הים, החלה לפעול החל מהעשור השני של המאה ה-21 שדרת חיי לילה מרכזית בעיר, ובה מסעדות, פאבים ואולמות אירועים רבים. בחניית חוף "לידו" הסמוך מתקיים בימי רביעי "השוק הפתוח", אחד מהשווקים הגדולים באזור הדרום.

רובע ב'עריכה

 
ציר ז'בוטינסקי ברובע ב'. מימין, ה"סטאר סנטר"

בנייתו של רובע ב' החלה גם היא בשנותיה הראשונות של אשדוד, במקביל לבנייתו של רובע א'. בנייתו הסתיימה בסוף שנות ה-60. הרובע ממוקם בצפון העיר, ותחום מצפון בציר ז'בוטינסקי, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע מתגוררים כ-10 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[3] ברובע משתרע הפארק הגדול בעיר - פארק בן-גוריון, אשר בתחומו נמצא האצטדיון הרב-תכליתי, וכן בית משפט השלום. במרכז הרובע פארק מרכזי נוסף שנקרא "גן הלוחמים", ובו שוכנת הספרייה העירונית של אשדוד על שם יוסף מאירהוף. מרבית הרחובות ברובע קרויים על שם אישים חשובים בהיסטוריה היהודית, ועל שם חיות וציפורים. את הרובע מחלקים שלושה רחובות מרכזיים - קיבוץ גלויות (אשר מחבר את הרובע עם רובע ה'), רמב"ם (בו מתרכז המסחר הרובעי בעיקר) ויוספטל.

בהיעדר רובע מע"ר בעיר בעשרות שנותיה הראשונות, ובדומה לרובע א', רובע ב' הפך גם הוא לרובע מרכזי ומסחרי בעיר. במרכז הרובע הוקם מבנה משרדים ומסחר גדול, ובצמוד לו השוק העירוני, אשר משכו גם הם אלפים מתושבי העיר מדי יום. בצפון הרובע נוסדו גם שני התיכונים הראשונים של העיר - מקיף א' הממלכתי, ומקיף ב' הממלכתי-דתי, הפועלים עד היום. במקביל לרובע א', גם חשיבותו של רובע ב' התנוונה עם השנים, והוא עובר תהליך של הזדקנות. הבנייה ברובע מתאפיינת בבנייה נמוכה, של שיכונים עד גובה 4 קומות. גם רובע זה החל לעבור במאה ה-21 תהליך התחדשות עירונית. ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("ניר", "מוריה" ו"אחדות") ושני מרכזים קהילתיים ("קופף" ו"תקוותינו"). ברובע שוכנים גם המועצה הדתית של העיר, תחנת כיבוי האש העירונית, ואשכול פיס עירוני, וכן גם בתי עמותות הרפואה עזר מציון, עזרה למרפא, יד שרה ואיחוד הצלה. בצפון הרובע שוכן מתחם ההשכלה הגבוהה של העיר, בו פועלים שלוחות של המכללה למנהל, האוניברסיטה הפתוחה והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בגבול שבין הרובע לאזור התעשייה הכבדה, פועל פאוור סנטר מבין הגדולים בארץ, ה"סטאר סנטר", ובו למעלה מ-100 חנויות, מסעדות ובתי קפה.

רובע ג'עריכה

רובע ג' החל להיבנות במהלך שנות ה-60, בין היתר בעקבות גלי עלייה גדולים של עולים חרדים מארצות הברית ומאירופה. בתחילת שנות ה-70 התרחב הרובע עם הגעתם של אלפי עולים מגאורגיה לאשדוד. הרובע ממוקם בצפון-מזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע מתגוררים כ-20 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[4] כמחצית מאוכלוסייתו של רובע זה היא מהמגזר החרדי, והשאר מורכב מאוכלוסייה מעורבת של ותיקים, חילונים ועולים חדשים. הפארק המרכזי של הרובע הוא גן "נווה יהונתן", על שמו של יונתן נתניהו, והרחוב הראשי שלו הוא שדרות הפלמ"ח. הבנייה ברובע מעורבת, אך ברובה מורכבת משיכונים נמוכים. גם ברובע זה אשר החלו הליכי התחדשות עירונית.

מחצית מהרחובות קרויים בנושא מלחמת העצמאות (חטיבות צה"ל, מבצעים וכו'), והמחצית השנייה קרויים על שמות רבנים מההיסטוריה של עם ישראל. ברובע ממוקמים מוסדות דת רבים של הקהילה החרדית בעיר, ביניהם ישיבת גרודנא של הזרם הליטאי, מוסדות חסידות גור, חסידות פיטסבורג וחסידות בעלז, וסניף בית חב"ד. ברובע פועלים גם שלושה בתי ספר ממלכתיים ("המגינים", "מעלות", ו"עלומים"), ישיבת אמי"ת אשדוד וכן מתנ"ס נווה יהונתן. במרכז הרובע פועל סניף מיון קדמי של טרם. בדרום-מזרח הרובע נמצא מתחם המפעלים של חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית, אשר עברה לאשדוד ב-1965. מזרחית לרובע נמצא בית העלמין של אשדוד.

רובע ד'עריכה

רובע ד' החל להיבנות בשנות ה-70, ובנייתו נמשכה עד לתחילת שנות ה-90. הוא ממוקם במערב העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב בשדרות משה דיין וחוף הים. רובע ד' התהווה גם הוא עד לשנות ה-90 כאחד הרבעים המרכזיים בעיר, ובניין העירייה והתחנה המרכזית של העיר אף שכנו בו, עד מעברם לרובע הקריה בתחילת שנות האלפיים. אלה, הסבו עצמם לבניין משרדים ומרכז מסחרי גדול ופעיל. ברובע מתגוררים כ-16 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני. האוכלוסייה ברובע הטרוגנית, ומורכבת מאזרחים ותיקים, משפחות וזוגות צעירים וכן עולים חדשים משפרי דיור. הבנייה ברובע מורכבת מבנייה רווייה ושיכונים רבים, יחד עם שכונת צמודי קרקע גדולה בסמוך לחוף. הרחובות המרכזים ברובע הם רחוב רוגוזין, אשר ממשיך את מסלולו מרובע א', רחוב משה שפירא, בו מתרכז המסחר הרובעי, ורחוב קרן היסוד, אשר מחבר את הרובע עם הקריה. הרחובות ברובע בחציים קרויים על שמם של חברי הכנסת משנותיה הראשונות של המדינה, ועל שם מושגים הקשורים לים.

בעבר, נחשב הרובע ליוקרתי באשדוד, בשל קרבתו לים, וכן בזכות בניית דירות גדולות ובתים צמודי קרקע. עם הקמת הרבעים הדרומיים, איבד הרובע מיוקרתו, אך עדיין נחשב לרובע מבוקש בקרב משפרי דיור ומשפחות. ברחבי הרובע מפוזרים מספר פארקים, שהמרכזי שבהם הוא פארק "התאומים", אשר הוקם כאות זיכרון לפיגועי 11 בספטמבר. בסמוך לרובע נמצא גם פארק אשדוד-ים, הפארק המרכזי בעיר, אשר הוקם בשנת 2013 ומכיל אטרקציות רבות, ביניהם אמפי אשדוד, אך הוא אינו משתייך לרובע מסוים. ברובע פועל גם המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשר מציג את ההיסטוריה של אשדוד כאחת מחמש ערי פלשת הגדולות. כמו כן, ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("שחר", "ארזים" ו"רעים"), תיכון מקיף ג', מרכז קהילתי ("גולדי"), ומרכז העשרה למחוננים ומצטיינים מרחבי העיר. ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית, לאור גמר עתודות הקרקע לבנייה בו.

רובע ה'עריכה

 
קניון לב אשדוד והצומת המרכזי ברובע ה'

בנייתו של רובע ה' החלה בשנות ה-70, כאשר מרביתו נבנה רק במהלך שנות ה-90. הרובע ממוקם במרכז העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע מתגוררים כ-16 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני. בדומה לרובע ד', האוכלוסייה ברובע מגוונת מאוד, וכך גם הבנייה, אשר ברובה מורכבת מרבי קומות, וכן משיכונים וצמודי קרקע. שני רחובות מרכזיים חוצים את הרובע לארבעה חלקים, רחוב משה אבן עזרא ורחוב יהודה הלוי, אשר במרכזם שוכן קניון "לב אשדוד", אשר הוקם בשנות ה-90 ובעבר היה הקניון הגדול בעיר. ממזרח לרובע משתרעים פארק "יגאל אלון" וגן הפסלים, אשר ממשיכים את הריאה הירוקה של פארק "בן-גוריון" מרובע ב'. הרחובות ברובע קרויים על שם משוררים, סופרים ויצירות עבריות.

ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("שז"ר", "חזון יעקב" ו"רננים"), שני בתי ספר חרדיים לבנות, בית ספר שיקומי לנערים שנפלטו ממסגרות חינוכיות (מפת"ן "חרמון"), מרכז קהילתי ("טנה"), ותיכון מקיף ד'. כמו כן, ברובע שוכנים בית האבות המרכזי של אשדוד, מרפאת "ביקורופא" עירונית, ותאגיד המים העירוני "יובלים". בעבר פעלה ברובע גם תחנת המשטרה העירונית, אשר עברה לרובע י' ב-2014.

רובע ו'עריכה

 
אנדרטה לזכר מעפילי הספינה "אגוז" ברובע ו'

רובע ו' החל להיבנות באמצע שנות ה-60, ובנייתו הסתיימה בשנות ה-70. הרובע ממוקם במזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרב לוין, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע מתגוררים כ-10 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך. הרובע הוקם במהירות לאור כמויות העולים הגדולות בשנים אלה, ולכן מורכב ברובו המוחלט משיכונים נמוכים. בשנים האחרונות קיימת מגמת התחרדות גדולה ברובע, כשאכלוסייה חרדית קובעת בה את משכנה, דבר שהתבטא בבניית בתי כנסת ומבני ציבור ייעודיים לאוכלוסייה זו. שני הרחובות המרכזיים ברובע הם רחוב שלמה בן-יוסף, המחבר את הרובע עם רובע ג', ורחוב דב גור, הקרוי על שמו של ראש המועצה הראשון של אשדוד. הפארק המרכזי של הרובע נקרא על שמו של אבנר לביוב, חסיד חב"ד. הרחובות ברובע קרויים על שם אישים רבים מההיסטוריה היהודית, מנהיגי קהילות יהודיות, ולוחמים על תקומת המדינה.

ברובע פועלים ארבעה בתי ספר ממלכתיים ("הראל", "יד שבתאי", "שילה" ו"גלים"), ומתנ"ס מרכזי בשם "בית לברון", אשר פועלים בו גם בריכה עירונית, מגרשי טניס וסינמטק. ברובע שוכן מרכז מסחרי גדול, לשכת רווחה בין-רובעית ומועדון לוותיקי מלחמת העולם ה-2 (וטרנים). ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית.

רובע ז'עריכה

רובע ז' החל להיבנות במהלך שנות ה-90 וממוקם במזרח העיר. תחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא וברחוב רבי שמעון בן שטח, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות הרב לוין. ברובע זה מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, המונה כ-22 אלף תושבים, דבר המביא את השכונה להיות בחתך סוציו-אקונומי נמוך. בשל הרכב האוכלוסייה, בחרה עיריית אשדוד להעניק לרחובות הרובע שמות של תנאים ואמוראים. ברובע פועלים מוסדות דת רבים, ומוסדות חינוך רבים של החינוך העצמאי. הפארק המרכזי של הרובע קרוי גם הוא על שמו של הרב לוין. צפונית לרובע ממוקם מתחם מפעלי "אלתא" של התעשייה האווירית לישראל. רובע ז' פתוח בחלקו הראשוני למכוניות בשבתות ובחגים אך שאר רחובותיו נסגרים לתנועה בזמנים אלו.

רובע ח'עריכה

רובע ח' הוקם בשנות ה-70. כל שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לפרחים. מקומות ציבוריים ברובע: בניין "פלדות" ששימש קודם לכן כמרכז קליטה וכיום הוא בניין דיור ציבורי של "עמיגור", מכון רפואי של בית החולים "אסותא" במרכז "כלניות", מועדון "הדס" לוותיקי מלחמת העולם השנייה המכיל גם את מוזיאון הגבורה היהודית במלחמה מול הנאצים והשואה ומתנ"ס "חרצית" ובו בריכה עירונית וחדר כושר עירוני. גרעין של התיישבות חרדית גדולה קיימת ברובע.

רובע ט'עריכה

רובע ט' הוקם בתחילת שנות ה-90. ברובע קיימים אזורים רבים עם בתים צמודי קרקע. שמות הרחובות ברובע זה הם שמות של רבנים ושל יישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל. ברובע מתגוררים בצוותא עולים מברית המועצות, ותיקים ואוכלוסייה דתית. מקומות ציבוריים ברובע: אולפנה, מרכז ייעוץ לנוער ומשרדי התאחדות עולי ברית המועצות (בתוך המרכז המסחרי). ברובע שוכן גם שבט "אביב" של תנועת הצופים העבריים.

רובע י'עריכה

 
כיכר הניצחון בין רובע י' ל-י"ג לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית (הכיכר ממוקמת בין שדרות עובד בן-עמי לבין שדרות המייסדים)

רובע י' הוקם בתחילת שנות ה-90. רוב שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לנביאי עם ישראל ושמות הקשורים לראשית התנועה הציונית. מקומות ציבוריים ברובע: מדרחוב הנביאים, מרכז יום לקשיש "בית אביב", בית כנסת ובית מדרש לעולי ברית המועצות של הארגון "הדור הרביעי", ישיבת ההסדר נוה דקלים, בית העולה העירוני "איתן" ובו גם ספרייה לקוראי רוסית ומתנ"ס "דיונה" ובו אולם מופעים. ברובע תחנת המשטרה החדשה של אשדוד אשר נחנכה בשנת 2015 אשר משמשת גם כמטה מרחב לכיש של משטרת ישראל.

רובע י"אעריכה

 
רבעים ט"ו וי"א במבט מדרום

רובע י"א הוקם באמצע שנות ה-70. שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של נחלים בארץ ושמות של הרים בארץ. הרחוב המרכזי ברובע קרוי על שם ים כנרת. מקומות ציבוריים ברובע: בית הספר התיכון מקיף ו', מועדון גמלאים "מרגלית" לדוברי רוסית וספרדית, קן של השומר הצעיר, סניף של בני עקיבא, מכון כושר פרטי ומתנ"ס "עם-שלום" ובו חדר כושר עירוני לילדים אולם כדוריד ומגרשי טניס עירוניים; הרב מרדכי מנשה לאופר הוא רב הרובע.

רובע י"בעריכה

רובע י"ב הוקם בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. שמות הרחובות בצפון רובע זה נקראים על שמם של חודשים עבריים ובדרום הרובע על שמותם של שבטי ישראל. במרכז הרובע שוכן בניין מוסדות שובה ישראל של הרב יאשיהו פינטו, מרכז ייעוץ למניעת אלימות במשפחה ומתנ"ס "ספרא". מקיף ט' נמצא ברובע, ובו נמצא מגרשה הביתי של קבוצת הכדוריד הפועל אשדוד.

רובע י"געריכה

 
רובע י"ג

רובע י"ג הוקם בתחילת שנות ה־90 ביחד עם הקמת רובע י'. רוב שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של המלכים ששלטו בממלכות יהודה וישראל. מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין־רובעית, מרכז ייעוץ לנוער, בית הספר התיכון מקיף ח', קן של תנועת הנוער העובד והלומד, בית מדרש של חב"ד "אשל אשדוד" עבור דוברי רוסית, מתנ"ס "דיונה" המשותף גם לרובע י', בית לעולה – "בית איתן" וקאנטרי קלאב שבנייתו הייתה אמורה להסתיים כבר לפני שנים רבות. ברובע פועלים 2 בתי ספר יסודיים ממלכתיים – "רתמים" ו"שקד".

רובע י"דעריכה

רובע י"ד הוא רובע בהליכי בנייה. חלק מבנייתו כבר החלה. שטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה. עתידים להיבנות שם בנייני מגורים ופארק היי־טק.

רובע ט"ועריכה

רובע ט"ו הוא הרובע הגדול באשדוד מבחינת השטח. הרובע בנוי ברובו ממבנים פרטיים דו-קומתיים וכן רבי קומות אחדים. פיתוחו ובנייתו חולקה ל-4 שלבים, השלבים הראשונים נבנו באמצע שנות ה-80 והאחרונים בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. ברובע זה שוכן מגדל עתיק המכונה "המיצדית". שמהווה שריד ליישוב אשדוד ים ששכן במקום במשך אלפי שנים. המיצדית שימשה בזמן הכיבוש הערבי על ארץ ישראל כמגדל איתות המקשר עם העיר הערבית רמלה על מנת לבדוק האם אויבים מנסים לחדור לארץ מחוף ימה של אשדוד. ברובע ט"ו פועל מחנה (סניף) של תנועת הנוער המחנות העולים, וכן מתנ"ס "דקל" בשטח בית הספר היסודי "אופק".

רובע ט"זעריכה

רובע ט"ז הוקם בעשור הראשון של המאה ה-21. על מנת לנצל את שטחו הקטן יחסית (בעקבות שימור הדיונה הגדולה), רובו ככולו בנוי רבי קומות. הרחובות וגני הילדים ברובע זה קרויים על שמם של פירות.

רובע י"זעריכה

רובע י"ז הוקם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. הרובע עדיין בהליכי בנייה, בנוי ברובו מבתים פרטיים. הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של אבני חן. ברובע זה פועל בית הספר היסודי הממלכתי "שירת הים" ומקיף י"א.

רובע הקריהעריכה

הקריה מגורים ("הסיטי")עריכה

רובע הקריה ("הסיטי") החל להבנות בסוף שנות ה-90 ונכון לשנת 2016 בנייתו כמעט הושלמה. הקריה הוא הרובע המאוכלס ביותר באשדוד עם מעל ל-21,000 תושבים.[5] ברובע ישנם שלושה חלקים: הקריה מע"ר צפון, הקריה מע"ר דרום והקריה מגורים. בשנת 2013 החל להבנות חלקו של הרובע הקרוי מע"ר דרום.[6] רובע זה מצטרף לרבעים א', ב' ו-ד' ויוצר ביחד איתם את מרכז העיר. מקומות ציבוריים ברובע: בית העירייה, קניון הסיטי ובו התחנה המרכזית, מרכז מסחרי "גן העיר", בית יד לבנים, מרכז לאמנויות "מונארט", אמפי-תיאטרון "מונארט", מוזיאון אשדוד לאמנות, הקונסרבטוריון העירוני "אקדמא", המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד, המרכז הפדגוגי, משרד הפנים, משרד הקליטה, שרות התעסוקה, משרד מס הכנסה, בית הדין הרבני, המרכז להשכלת מבוגרים ובו הקתדרה העממית "אופק" ואולפן עברית לעולים, היכל הספורט העירוני, בית חב"ד הראשי של העיר, בית האבות "נווה שבא", האגודה הישראלית לסוכרת, "מכון מור" וקניון סי-מול ובו משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי ובית הקולנוע "הוט סינמה" (גלובוס מקס לשעבר).

הקריה מע"רעריכה

מע"ר דרוםעריכה

רובע מע״ר דרום הוא אחת מעתודות הקרקע האחרונות בעיר הגובל ברובע הסיטי, רובע י״א והמרינה. הרובע תוכנן להיבנות מבניינים רבי קומות. חלק מהבניינים כבר בנויים וחלקם נבנים. ישנם כמה בניינים שעדיין לא החלו להיבנות. הרחוב הראשי ברובע קרוי "כינור" וממנו מסתעפים שאר הרחובות, הקרויים על שמם של אמנים בישראל.

רובע המרינהעריכה

רובע המרינה הוא רובע שבנייתו החלה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. בסמוך למרינה של אשדוד. ולכן המקומות העיקריים ברובע קשורים למרינה. רציפי חנייה לכלי שיט, המרכז לחינוך ספורט ימי, מועדון שיט, תחנות איסוף של אוניות הלוקחות נוסעים לשיט תיירותי בים.

הרובע מתפרש על פני 803 דונם והוא מאכלס 0.8% מתושבי העיר.

הרובע המיוחדעריכה

 
תחנת מד"א ברובע המיוחד בעיר

הרובע המיוחד מכיל כיום תחנת מד"א ואת בית החולים באשדוד שבנייתו הסתיימה בשנת 2017.[7] הרובע ממוקם דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י'.

נתונים סטטיסטייםעריכה

רובע שנת תחילת בנייה שטח בדונם מספר תושבים (נכון ל-2021)[8] אחוז מאוכלוסיית העיר אשכול חברתי-כלכלי (1 - הכי נמוך, 2 - הכי גבוה; נכון ל-2015)[9]
א' 1956 1,030 16,805 6.58% 8 (בינוני-נמוך)
ב' 1957 598 9,458 3.70% 6 (נמוך)
ג' תחילת שנות ה-60 848 23,544 9.22% 4 (נמוך)
ד' 1970 795 16,564 6.49% 10 (בינוני)
ה' 1968 801 16,315 6.39% 10 (בינוני)
ו' תחילת שנות ה-60 657 14,575 5.71% 6 (נמוך)
ז' אמצע שנות ה-90 639 21,882 8.57% 3 (נמוך)
ח' 1972 640 16,510 6.46% 5 (נמוך)
ט' תחילת שנות ה-90 765 10,656 4.17% 10 (בינוני)
י' 1989 638 8,826 3.45% 11 (בינוני)
י"א 1972 1,042 19,097 7.48% 11 (בינוני)
י"ב 1997 764 15,934 6.24% 12 (בינוני-גבוה)
י"ג 1990 846 11,874 4.65% 10 (בינוני)
ט"ו 1986 1,186 11,059 4.33% 13 (בינוני-גבוה)
ט"ז 2007 311 7,185 2.81% -
י"ז 2002 - 5,560 2.17% 13 (בינוני-גבוה)
הקריה (ומע"ר דרום) 1993 (2011) 812 26,788 10.49% 11 (בינוני)
המרינה 1998 803 2,539 0.99% -
סה"כ - 12,372 255,171 100% -

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רשות האוכלוסין וההגירה, תושבים בישראל לפי יישובים, אתר מאגרי המידע הממשלתיים
  2. ^ מנהלת רובע א', אתר עיריית אשדוד
  3. ^ רובע ב', אתר עיריית אשדוד
  4. ^ מנהלת רובע ג', אתר עיריית אשדוד
  5. ^ משרד הפנים מעדכן את מספר התושבים באשדוד - כמעט רבע מיליון תושבים באשדוד באתר אשדודנט, 27 במאי 2013
  6. ^ יאיר הרוש, מע"ר דרום - המתחם החם של אשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 20 בינואר 2013
  7. ^ דליה מזורי, נחתם ההסכם להקמת בית חולים באשדוד, באתר nrg‏, 29 במאי 2012
  8. ^ כמה תושבים יש בכל רובע ורובע באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏22 באוקטובר 2021
  9. ^ שנתון סטטיסטי לאשדוד 2015, עיריית אשדוד: שנת בנייה - עמ' 26, נתוני שטח - עמ' 60, נתוני אוכלוסייה - עמ' 64, נתוני התפלגות אוכלוסייה - עמ' 65, נתוני אשכול חברתי-כלכלי - עמ' 104