פתיחת התפריט הראשי

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


P Israel Sciense.png

מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא

Hadassah medical school.JPG ויצמן Shriber-math01.jpg Technology garden.JPG Bezalel 2011.jpg Haifa U Rabin Building.jpg Brain research labs-Bar Ilan university.jpg BeerSheva003.jpg Open University of Israel campus.jpg


נמל יפו

ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.

החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).

בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שניצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.

C M L 1944 WIOS.jpg

התנועה הציונית הממוסדת משלהי המאה ה-19, התברכה באנשי מדע שהיו מהמנהיגות המובילה שלה; צבי הרמן שפירא (1840-1898), מתמטיקאי, שהציע הקמת אוניברסיטה בארץ ב-1882; פרנץ אופנהיימר (1943-1864), כלכלן וסוציולוג שהגה תוכניות התיישבות חקלאית בדמות הקואופרציה; זליג אויגן סוסקין (1959-1873) אגרונום, שחקר את מקורות המים בארץ, ומצא שיטות ניקוז בהקשר חקלאי ואקלוגי, באמצעות ההידרופוניה; אוטו ורבורג (1938-1859) בוטניקאי, ממייסדי "הועדה לחקירת ארץ-ישראל"; וחיים ויצמן (1952-1874), כימאי ממציא, ונשיא ההסתדרות הציונית.



University of Haifa, Israel.jpg
מגדל אשכול, המבנה המרכזי של אוניברסיטת חיפה על ראש הכרמל, ולצדו מעבדת המחקר של חברת IBM. מעבדת מחקר זו היא אחת מעשר מעבדות מחקר של IBM בעולם, והגדולה ביותר מחוץ לארצות הברית.


בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:


לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.


שולמית לבנברג (נולדה ב-1969 בישראל) היא פרופסור מן המניין, מדענית ישראלית, חוקרת, ראש מעבדה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ודיקנית הפקולטה. עוסקת בתחומים: הנדסת רקמות מתאי גזע, יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת, התמיינות תאים על פיגומים פולימריים.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מדענים


Bible Lands Museum Jerusalem.JPG

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים הוא מוזיאון לממצאים ארכאולוגיים המצוי בגבעת רם שבירושלים, בסמוך למוזיאון ישראל ובצמוד אל הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל. במוזיאון ישנם מוצגים ארכאולוגיים החל מהתקופה הפרה היסטורית ועד התקופה הביזנטית. המוצגים מתמקדים בארץ ישראל בתקופת המקרא ובארצות המזרח הקדום (מוצגים מפרס ומבבל וכן מוצגים אכדיים, שומריים, ארמיים ומצריים). במוזיאון מוצג אחד האוספים החשובים בעולם והמקיפים ביותר של חותמות עתיקים.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראל


מאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.

המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.

אסטרוביולוגיה

בשנת 1987 הקים פרופסור נועם להב מהאוניברסיטה העברית בירושלים את האגודה הישראלית לחקר ראשית החיים, ואף כיהן כיו"ר בשנים 1987-2000. בשנת 2004 הוסיפה האגודה גם את תחום האסטרוביולוגיה, ועל כן שונה שמה לאגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה וחקר ראשית החיים, כאשר מדי שנה מתקיימים כנסים בנושאים אלה עם משתתפים מרחבי העולם. החל משנת 2016, יו"ר האגודה הוא פרופ' אבשלום אליצור וסגן היו"ר הוא ד"ר תומר שושי.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של תחומי מחקר



בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
Article1 B.svg

יום-טוב ליפמן צונץאלברט איינשטייןמרטין בוברגרשם שלוםספריית גרשם שלוםשמחה בלאסמרכבה (טנק)מישל רבלישראל יעקב קליגלרמי שהיה נשוי שלוש נשיםתחיית הלשון העברית

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את כל מה שהיה ידוע עד אז על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.



מבין 56 הזוכים בפרס גדל, הפרס השני בחשיבותו בתחום מדעי המחשב, 17 הם ישראלים (נכון לשנת 2014):

שנה שם ארץ לידה שנת לידה בשיתוף עם סיבת הענקת הפרס
1993 שפי גולדווסר ארצות הברית 1958 לסלו בבאי, סילביו מיקאלי, שלמה מורן וצ'ארלס ראקוף פיתוח המושג של מערכת הוכחה אינטראקטיבית
1993 שלמה מורן ארץ ישראל 1947 לסלו בבאי, שפי גולדווסר, סילביו מיכאלי וצ'ארלס ראקוף פיתוח המושג של מערכת הוכחה אינטראקטיבית
1997 יורם מוזס ישראל 1957 ג'וזף הלפרן על הגדרת "ידע" במערכות מבוזרות
2000 משה ורדי ישראל פייר וולפר על בדיקות מודאליות בעזרת אוטומט סופי
2001 אוריאל פייגה ישראל 1959 סנג'יב ארורה, שפי גולדווסר, קארסטן לאנד, לסלו לובאס, ראג'יב מוטוואני, שמואל ספרא, מדו סודן ומריו סגדי על משפט ה-PCP והשלכותיו באלגוריתמי קירוב
2001 שפי גולדווסר ארצות הברית 1958 סנג'יב ארורה, אוריאל פייגה, קארסטן לאנד, לסלו לובאס, ראג'יב מוטוואני, שמואל ספרא, מדו סודן ומריו סגדי על משפט ה-PCP והשלכותיו באלגוריתמי קירוב
2001 שמואל ספרא ישראל סנג'יב ארורה, אוריאל פייגה, שפי גולדווסר, קארסטן לאנד, לסלו לובאס, ראג'יב מוטוואני, מדו סודן ומריו סגדי על משפט ה-PCP והשלכותיו באלגוריתמי קירוב
2003 יואב פרוינד ישראל רוברט שפיר עבור המצאת אלגוריתם AdaBoost
2004 ניר שביט ישראל מאוריס הרלי, מייק זאקס ופוטיוס זהרוגלו על אפליקציות בטופולוגיה של חישוב מבוזר
2005 נוגה אלון ישראל 1956 יוסי מטיאס ומריו סגדי על תרומתם היסודית בתחום אלגוריתמים לזרמי מידע
2005 יוסי מטיאס ישראל נוגה אלון ומריו סגדי על תרומתם היסודית בתחום אלגוריתמים לזרמי מידע
2009 עומר ריינגולד ישראל 1969 סליל ואדן ואבי ויגדרזון על מכפלות "זיג-זג" של גרפים
2009 אבי ויגדרזון ישראל 1956 סליל ואדן ועומר ריינגולד על מכפלות "זיג-זג" של גרפים
2012 נעם ניסן ישראל 1961 אליאס קוטסופיאס, כריסטוס פאפאדימיטריו, טים ראפגרדן, אוה טרדוש ואמיר רונן על הנחת היסודות בתחום תורת המשחקים האלגוריתמית
2012 אמיר רונן ישראל אליאס קוטסופיאס, כריסטוס פאפאדימיטריו, טים ראפגרדן, אוה טרדוש ונעם ניסן על הנחת היסודות בתחום תורת המשחקים האלגוריתמית
2013 דן בונה ישראל 1969 מת'יו פראנקלין ואנטואן ז'וקס על כלים קריפטוגרפים המבוססים על מיפוי בי-ליניארי
2014 אמנון לוטם ישראל רונאלד פאגין ומוני נאור על תוצאות פורצות דרך באלגוריתמים של קיבוץ מידע (אגרגציה)
2014 מוני נאור ישראל רונאלד פאגין ואמנון לוטם על תוצאות פורצות דרך באלגוריתמים של קיבוץ מידע (אגרגציה)




Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)