פירוש האבן עזרא

פירוש על התורה מאת רבי אברהם אבן עזרא
(הופנה מהדף פירוש אבן עזרא)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים[1]. פירושיו על הספרים: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל נמצאים בידינו, כששני פירושים המיוחסים לו, על ספר משלי וספר עזרא-נחמיה אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי[2]. אבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.

תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488

האבן עזרא כתב את פירושו לתורה כפי שכתב את רוב ספריו, תמורת תשלום[3]. מסיבה זו כתב האבן עזרא את הפירוש מספר פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו[4]. שתי מערכות פירושים עיקריות פרי עטו שרדו לחמשה חומשי תורה. פירושיו דומים מאוד ברוב הפעמים, אך לעיתים גם חלוקים. אחד הפירושים ארוך יותר יחסית לכמות הפירוש, וממנו שרדו רק ספר שמות וחלקו הראשון של ספר בראשית, בעוד מהפירוש השני, הקצר יותר ברוב המקרים, שרדו בכמה מהדורות מחלקים שונים של חייו של האבן עזרא, הפירוש על התורה כולה.

בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה מסביר האבן עזרא את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. הוא שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו מתעמת האבן עזרא לאורך פירושו לתורה עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל האבן עזרא שהלכה למעשה נעשית על פי דרשתם של חז"ל.

את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צוינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". דיבור המתחיל רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעיתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב האבן עזרא אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד.

דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.

הראב"ע תוקף בחריפות רבה מפרשים קודמים לו אשר לדעתו טעו בביאור הכתוב. בין המותקפים נמצאים פרשנים ידועים כרבי שמואל הנגיד, הרב סעדיה גאון, רבי שמואל בן חפני ואחרים. רבים נוספים מבקר האבן עזרא ללא ציון שמותיהם, אלא מכנה את המבוקרים כ"יש אומרים" או מילים דומות.

הראב"ע מִקד את הבקורת שלו בעיקר ברב סעדיה גאון וברב משה. את רש"י לא הזכיר מלבד פעמים ספורות. מדברי הראב"ע עולה תמונה לפיה רחש לרש"י כבוד רב אך הסתייג רבות מפרשנותו[5].

הרקע לכתיבת הפירוש עריכה

האבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד המוסלמית. בספרד כתב שירים וספרים רבים, רובם בערבית, וכתביו בערבית לא שרדו[6]. באזור גיל ארבעים נאלץ האבן עזרא לעזוב את ספרד מסיבה לא ידועה והחל לנדוד ברחבי אירופה. עקב מעברו לאירופה נתקל האבן עזרא בקהל קוראים שונה, אשר לא הכיר את החכמות היווניות והערביות וניגש ללימוד התורה ללא הכרות עימן. חוסר הכרות זו, בנוסף לכך שקהלו לא קרא ערבית ולכן לא היה יכול לקרוא את כתבי גאוני בבל וחכמי ספרד, גרמו לאבן עזרא להסביר רבים מיסודות מדעי התקופה בתוך פירושו ובספרים קרובים לפירוש. אמנם האבן עזרא עצמו מתנגד להוספת דברים אלו בפירוש[7], אך נראה שבלית ברירה נאלץ האבן עזרא להוסיף גם את חכמות אלו[8].

פירושיו לתורה עריכה

קיימים שלושה פירושים של האבן עזרא לתורה: הפירוש הקצר (על כל התורה), הפירוש הארוך (על בראשית ושמות, מכונה לעיתים 'השיטה האחרת') והפירוש בעל פה (לפרשות וישלח וויחי).

הפירוש הקצר עריכה

את הפירוש הקצר כתב האבן עזרא בלוקה שבאיטליה[9] באזור שנת 1143[10]. זהו הפירוש הראשון לתורה שכתב האבן עזרא והוא מקיף את כל חמשת חומשי התורה. כפי שמשתמע משמו, רוב דיבורי המתחיל בפירוש הינם קצרים, אולם כאשר הוא מדבר על נושאים עקרוניים הוא יכול להרחיב גם מספר עמודים לאותו דיבור[11].

הפירוש הארוך עריכה

את הפירוש הארוך (שנקרא כך על שום שדיבורי המתחיל בו ארוכים יחסית לפירוש הראשון לתורה) התחיל לכתוב האבן עזרא בשנת 1153 ככל הנראה בעיר רואן שבצרפת. הרקע לכתיבת הפירוש הוא נדר שנדר האבן עזרא בשעת מחלתו, שאם ה' ירפא אותו הוא יכתוב פירוש חדש לתורה. הפירוש הארוך קיים על שני חומשים בלבד, בראשית ושמות, בין הפירושים לשני החומשים קיימים הבדלים, אולם הם שייכים לאותו פירוש.

הפירוש לבראשית עריכה

כאמור, את הפירוש לבראשית כתב האבן עזרא בשנת 1153. בתחילת הפירוש הוא כותב הקדמה בה הוא מסביר את עקרונות הפירוש[12] מבנה הפירוש לבראשית הוא שבתחילת כל פרשה האבן עזרא מפרש את המילים הקשות בפרשה ולאחר מכן מפרש את תוכן הפרשה. מתוך הפירוש הגיע לידינו רק הפירוש עד לפרק י"ב פסוק י"א[13].

הפירוש לשמות עריכה

את הפירוש לשמות כתב האבן עזרא ככל הנראה בשנת 1155 או 1156. ההפסקה בין כתיבת הפירוש לבראשית לפירוש לשמות הביאה לכמה שינויים בין שני הפירושים: 1. בפירוש לשמות האבן עזרא משלב את הפירוש הלשוני בתוך הפירוש התוכני. 2. בפירוש לשמות הוא מפרש את כל הפסוקים על הסדר[14]. 3. בפירוש לשמות הוא מתחיל כל פרשה בפיוט העוסק בפרשה[15].

הפירוש בעל פה עריכה

את הפירוש שבעל פה כתב תלמידו של האבן עזרא, יוסף בן יעקב ממורוויל, על פי שיעורים ששמע ממנו בהיותו של האבן עזרא בלונדון. כיום נמצאים רק הפירושים לפרשת וישלח ו-ויחי, אולם ככל הנראה הפירוש היה על כל חומש בראשית[16].

עקרונות הפירוש עריכה

קהל היעד עריכה

קהל היעד לפירוש אינו ברור. מצד אחד מעיד האבן עזרא כי קהל הקוראים אליו הוא מכוון הוא אנשים חכמים. כך בהקדמתו לספר ישעיהו מצהיר האבן עזרא כי הסודות שיגולו בפירוש יתמיהו "נבוני לב" ובהקדמתו לאיכה מכוון האבן עזרא את פירושיו ל"אנשי אמת"[17], אך מפירושיו עולה התאמה של הפירוש גם לציבור הרחב המשכיל פחות. הסיבה לכפילות זו, לפי פרידלנדר[18], היא הצורך להתאים את הפירוש לכלל הקוראים, בין משכילים ובין אנשים פשוטים. כפילות זו באה לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, האבן עזרא מסתיר חלקים מדבריו וכותב אותם כסודות אשר רק המשכילים יבינו, כאשר במקביל לסוד מופיע פירוש פשוט יותר הנועד למי שלא הבין את הסוד[19]. האופן השני הוא בכך שהאבן עזרא משלב בפירושו חקירות מדעיות המובנות למשכילים בלבד, אך רק במקומות בהם הוא סבור שאין ברירה.

הקדמתו לפירוש התורה עריכה

האבן עזרא כתב שתי הקדמות נרחבות לפירוש התורה ובהן הוא מפרט את חמש השיטות ביחס לפירוש התורה, כשהוא מסביר כל שיטה בהסבר קצר ו"מדרג" את השיטות לפי נכונותן. לצורך הסבר על אמיתות השיטה האבן עזרא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - עיגול ובתוכו נקודה, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה[20].

חמש הגישות לפירוש התורה הן:

  1. דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. וכלשונו - ”והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות.”
  2. דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.
  3. דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען האבן עזרא כי היא ממוקמת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: ”...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו.”
  4. בדרך זו יש שוני בין הפירוש הארוך לפירוש הקצר.
    בפירוש הקצר מתאר האבן עזרא את דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו. ובלשונו - ”ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?”
    בפירוש הארוך מביא בדרך זו האבן עזרא את חז"ל עצמם. דרך זו היא לעיתים בנקודה ולעיתים סביבה, אך הסטייה מהנקודה היא מכוונת, על מנת לדרוש את הפסוק בדרשות נצרכות.
  5. דרך זו היא דרך האבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפירוש ולפי הפעמים האחרות בהן מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינן לפי הפשט, מלבד בענייני הלכה, בהם יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית. כלשונו: ”אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה...”

שאלת מהימנות נוסח המקרא עריכה

דיוק בעלי המסורה עריכה

ככלל, נמנע האבן עזרא מלהתעסק בשאלות של מהימנות הנוסח שלפניו, גישה זו נבעה משתי סיבות עקרוניות:

א. אמינותו של נוסח המסורה בעיניו. את דעתו על מפעלם של בעלי המסורה הוא כותב בפתיחה לספר מאזנים[21], על פי דבריו שם בעלי המסורה עשו שני דברים בכדי לדאוג לדיוקו של הנוסח: בראש ובראשונה הרחיקו נוסחים זרים מעל הנוסח האמיתי, כלומר, ביררו בכל המקרים המסופקים מהו הנוסח הנכון. לאחר מכן, כדי למנוע שיבושים נוספים הם ספרו את כל המילים בתורה בכדי למנוע שיבושים נוספים[22]. בנוסף על הסתמכותו על מפעלם של בעלי המסורה, הוא סובר כעיקרון שבענייני לשון יש להסתמך על המסורת, ובדיוק כפי שלא ניתן לדעת איך קוראים את אותיות הניקוד ללא המסורת כך לא ניתן לדעת את נוסח התורה ללא המסורת[23]. תפיסה זו הביאה אותו למסקנה הבאה: ”ועינים היו לעִור, על כן נצא בעקבותיהם ונרדוף אחריהם ונשען עליהם בכל פירושי המקרא”[24].

ב. תפיסתו העקרונית לפיה לצורת הכתיבה המדויקת יש חשיבות מועטה ביחס לתוכנה. תפיסה המתבטאת באמירתו ”ודע, כי המלות הם כגופות, והטעמים הם כנשמות”[25], שמשמעותה שכמו שהגוף משמש כלי לנשמה והוא איננו העיקר, כך גם המילים משמשות רק ככלי עבור התוכן שלהן (טעמים בלשונו), ואינן מהוות עיקר. תפיסה זו הביאה אותו הן להימנע מלייחס משמעות לשינוים לשוניים בין טקסטים מקבילים[26], והן לשלילת ביאור על פי הכתיב המלא או החסר ואף ללגלוג על המפרשים כך[27].

קרי וכתיב עריכה

לרוב נמנע האבן עזרא מלהתעסק בענייני קרי וכתיב[28], כאשר הוא כן מפרש פסוקים בהם יש שוני בין הקרי והכתיב לרוב הוא מפרש אותם על פי הקרי. היצמדותו לקרי באה לידי ביטוי בכך שגם כאשר הקרי והכתיב מתחלפים[29] הוא מפרש בשני המקומות על פי הקרי[30].

דבריו המפורשים ביותר בנושא מופיעים בספר צחות: ”יש כתיב וקרי והטעם אחד, כמו 'לבז' - 'לבג'[31], כי הוא כמו 'פת־בג המלך'[32], ו־'לא' עם 'לו'[33]. שני הטעמים להם כמו 'הוא עשנו ולא אנחנו'[34], רק העיקר שהוא וו בטעם”. כלומר, לשיטתו הקרי והכתיב הם שתי צורות לשוניות קבילות לאותה המשמעות, אלא שהוא מעדיף את הקרי בגלל בהירותו הלשונית.

לעיתים חורג האבן עזרא מהיצמדותו לקרי ומפרש על פי הכתיב. פרופסור אוריאל סימון מסביר שפעולה זו נובעת מכך שלפי האבן עזרא הערות הקרי הן פירושים שבעלי המסורה הוסיפו למילים מוקשות. כיוון שכך, כאשר הוא חושב שפירושם לא תואם את כוונת הכתוב הוא לא טורח להיצמד אליו ומפרש את הכתוב מעצמו[35].

תיקוני סופרים עריכה

סודות הפירוש עריכה

"סוד השנים עשר" עריכה

הסוד המפורסם ביותר אותו מחביא האבן עזרא בפירושו הוא סוד השנים עשר. סוד זה מביא האבן עזרא בפירושו על דברים, וכך לשונו - ”...ואם תבין סוד השנים עשר, גם "ויכתוב משה" (דברים, ל"א, כ"ב), "והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו'), "בהר ה' יראה" (בראשית, כ"ב, י"ד), "והנה ערשו ערש ברזל", (דברים, ג', י"א) - תכיר האמת”[36]. סוד זה גרר התעניינות רבה מכיוון שהוא סוד אשר מקיף מספר חלקים מהתורה וייתכן שהוא מחביא את דעתו של האבן עזרא על כתיבת התורה. מפרשי סוד זה נחלקו לארבע דרכים עיקריות[37]:

הדרך הראשונה - הטענה כי חלקים נרחבים מהתורה נכתבו לאחר תקופת משה עריכה

הדרך הראשונה היא אמירה כי האבן עזרא מכוון לכך שבמקומות רבים נוספו לתורה פסוקים מאוחרים. הטוענים לשיטה זו נעים על מנעד רחב של דעות, מהדעה כי לדעת האבן עזרא הוספו לתורה שלושים ושלשה קטעים מאוחרים ועד הדעה הטוענת כי האבן עזרא סובר כי התורה כולה נכתבה מאוחר יותר.

הדעה הראשונה (מבחינה כרונולוגית) ההולכת בשיטה זו טוענת כי הוספו שלושים ושלשה קטעים בתורה לאחר חתימת התורה בידי משה. דעה זו מבוססת בעיקר על פירוש האבן עזרא בספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק ח', ד"ה "עזאזל": ”...ואם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מלת עזאזל, תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא. ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז - בהיותך בן שלשים ושלש תדענו”. על פסוק זה אומרים הפרשנים המחזיקים בדעה זו כי האבן עזרא התכוון לכך שמילת עזאזל לא נכתבה על ידי משה, אלא מאוחר יותר, ומספר הפעמים שדבר זה חוזר במקרא הוא שלושים ושלש[38][39]. השאלה מהם הפסוקים המאוחרים נתונה לוויכוח בתוך ההולכים בדרך זו, כמו כן השאלה האם מדובר רק על פסוקים שלמים או שמא נמנים גם חלקי פסוקים במניין הפעמים הנוספים לתורה. מרבית הולכי הדרך הזו נעים בין שלושה עשר פסוקים שהוספו לתורה, עם חלקי פסוקים המשלימים את התוספות לשלושים ושלוש[40] ועד הטענה כי שלושים ושלשה פסוקים שלמים הוספו לתורה[41].

את דרך זו הקצין ברוך שפינוזה, שאמנם לא כתב פירוש מסודר לפירוש ראב"ע על התורה, אך התייחס ספציפית לסוד זה. הוא טען[42] שלפי האבן עזרא התורה כולה נכתבה לאחר ימי משה. את דבריו הוא מצמיד למילים של האבן עזרא על ידי הטענה כי המילים "השנים עשר" מכוונים למזבח, שנבנה על ידי יהושע, היקפו היה שנים עשר אבנים ועליו נכתבה כל התורה[43]. אם את כל התורה היה ניתן לכתוב על שנים עשר אבנים, כותב שפינוזה, מכאן שהיקף ספר התורה המקורי היה קטן משמעותית ורובו נכתב לאחר ימים אלו. אמנם, בהמשך מביא שפינוזה שתי אפשרויות חלופיות להבנת הסוד אשר טוענות כי הסוד הרבה יותר מצומצם והוא מדבר על חלקים מסוימים בלבד. דרך זו הותקפה על ידי מספר חוקרים שטענו כי שפינוזה תולה את ביקורתו על התנ"ך באבן עזרא[44] ומרבית החוקרים כיום מסכימים כי סודו של האבן עזרא היה מצומצם משמעותית.

הדרך השנייה - טענה כי חלקים מועטים מהתורה נכתבו לאחר חתימתה ביד משה עריכה

מפרשי דעה זו טוענים כי לשיטת האבן עזרא הוספו לתורה חלקים בודדים בידי נביאים לאחר חתימתה. הראשון שידוע לנו המפרש בשיטה זו את האבן עזרא הוא ר' אלעזר בן מתתיה, שחי במאה ה-13, בפירושו על פירוש האבן עזרא למילים "והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו') מסביר ר' אלעזר כי הכוונה בסוד השנים עשר הוא לשנים עשר בניו של יעקב, להם ניתן טעם לכתיבת שמם בתורה. מכיוון שאת התורה כתב משה אנו נאלצים להגיד שהוא ידע את הסיבות ברוח הקודש והוסיף אותן לתורה, מסביר ר' אלעזר, ואת הרעיון להוסיף חלקים לתורה לקח עזרא ממקום זה של משה. כך הוא מסביר כי את החלקים הנראים אנכרוניסטיים כמו "ויכתב משה" (דברים, י', ב') או "וימת משה" (דברים, ל"ד, ה') נכתבו על ידי עזרא מפי רוח הקודש.

הדרך השלישית - הטענה כי הסוד לא קיים או לא נכתב על ידי האבן עזרא עריכה

הדרך הרביעית - הטענה כי הפסוקים עליהם מדבר הסוד נכתבו על ידי משה בדרך נבואה עריכה

סודות אסטרולוגיים עריכה

פירושים על פירושו עריכה

על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות:

  • "צפנת פענח" (אוהל יוסף) מאת רבי יוסף טוב עלם הספרדי.
  • פירוש "מקור חיים".
  • פירוש אבן העזר לרבי יהודה משקוני
  • "מאמר יום טוב", לבעל התוספות יום טוב.
  • "מחוקקי יהודה" מהרב יהודה ליב קרינסקי, וילנא תרס"ז - תרפ"ח.
  • "באר יצחק" לר' יצחק שרים, ליוורנו תרכ"ד.
  • פירוש מאת אשר וייזר במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק (מופיע גם בחומש 'תורת חיים' מאת ההוצאה).
  • "אבי עזר" מאת הרב שלמה הכהן מליסא[45] - בפירוש זה מופיעה טענה שדברים אחדים בפירוש ראב"ע כלל לא נכתבו על ידיו: "לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר (ש)אינם מפיו רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל"[46].
  • "פירוש על אבן עזרא" מהרב שלמה נטר.
  • "דעת עזרא" מאת נחמיה שינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק. הפירוש מקיף וכתוב בצורה קריאה ובעברית עכשווית. בשולי הדף הובאו שיטות הראשונים המסכימים או נחלקים על הראב"ע. כמו כן הובאו מקומות בהן עומדים דבריו בסתירה למדרשי חז״ל וההלכה הפסוקה.
  • "אהבת קדומים" מאת הרב אליהו כהן אילוביצקי. הפירוש כולל עיונים ובאורים על פירוש ראב"ע על התורה, וכן ספר הערכים וכללי הפרשנות לראב"ע בפירושו על התורה. בית שמש, תשע"ו.

היחס לפירוש עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אוריאל סימון, אזן מלין תבחן - מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
  • אוריאל סימון, דיוקן של פרשן - ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021
  • חיים קרייסל, חמישה קדמוני מפרשי ר' אברהם אבן עזרא: הביאורים בראשונים על פירוש התורה לראב"ע (ביאור ר' אליעזר בן מתתיה, ביאור ר' ישעיה בן מאיר, 'פרשת כסף' לר' יוסף אבן כספי, 'אוות נפש', ביאור ר' משה בן יהודה מן הנערים), ההדיר והוסיף מבואות (יחד עם עפר אליאור, דוד בן-זזון, אליעזר דוידוביץ', אורלי שושן), באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2017.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, נספח 1
  2. ^ אבן עזרא אברהם, אתר דעת
  3. ^ ”...כי אמנם הראב"ע לא לנו כתב ספריו, לא לנו ולבאים אחריו. אך לעצמו, לפי המקום ולפי השעה, למצוא מחייתו בכל המקומות אשר היה מתגורר שם...” שד"ל, כרם חמד ד', מכתב כ', עמוד 132
  4. ^ יוצא דופן הוא הפירוש הארוך, ראו להלן
  5. ^ ה"אבן עזרא" ויחסו לפרשני המקרא, מאת הרב חיים ראובן רבינוביץ, באתר דעת
  6. ^ מלבד תרגום אחד לספר העצמים שלא ברור האם באמת נכתב על ידו
  7. ^ הקדמתו לפירוש הקצר, בה הוא כותב: ”והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות / ילמדם מספרי אנשי התבונות...”
  8. ^ אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק ב' בין המפרש הנודד לקוראיו עמ' 33-36
  9. ^ ע"פ עדותו בבראשית פרק ל"ג פסוק י'
  10. ^ ע"פ מאמרו של אוריאל סימון בנושא, אמנם ההוכחה שם מתייחסת בעיקר לכך שהוא נכתב לפני שנת 1145 אולם נראה שהוא מבין שהפירוש נכתב כשנתיים - שלוש לפני כן.
  11. ^ כמו בפירושו לפרק כ בספר שמות.
  12. ^ כפי שניתן לראות בפרק 'עקרונות הפירוש'.
  13. ^ אוריאל סימון משער שהדבר מצביע על כך שכתב היד ממנו העתיקו כל כתבי היד המאוחרים התפרק בנקודה זו והחלקים שאחריה אבד.
  14. ^ בניגוד לפירוש לבראשית בו הוא מפרש רק דברים הטעונים פירוש לדעתו.
  15. ^ כך לדוגמה בפרשת וארא הוא פותח את הפירוש בפיוט הבא:

    שם א-ל ש-די סוד התורה - גם כן השם הוא הנורא
    עתה פורש בתחילת זאת - הפרשה היא וארא.

  16. ^ ע"פ מאמרו של אוריאל סימון.
  17. ^ הקדמות האבן עזרא לישעיהו ואיכה
  18. ^ פרידלנדר מ., "מסות", עמ' 137
  19. ^ כך לדוגמה בפירושו לדניאל פרק יב: ”...והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל:”
  20. ^ הקדמתו לתורה באתר ויקיטקסט.
  21. ^ ספר שכתב על דקדוק מקראי.
  22. ^ כלומר, יצרו את המסורה.
  23. ^ ספר צחות, ו', עמוד ב'
  24. ^ המשך הפתיחה לספר מאזנים.
  25. ^ פירושו על שמות פרק כ', פסוק א'. ומופיע בניסוח מעט שונה גם בספרו יסוד מורא בשער הראשון.
  26. ^ כעשרת הדיברות בפרשות יתרו ו-ואתחנן.
  27. ^ כפי שהוא כותב בהקדמתו לפירוש התורה הקצר: "ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם, כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה, ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים - יורונו איך יוכלו לכתוב הספרים".
  28. ^ במאמרה 'קרי וכתיב בפירושי ר' אברהם אבן־עזרא' (בתוך בית מקרא מ"ב, תשנ"ז עמ' 239 – 256) לובה חרל"פ סוקרת את פירושי האבן עזרא על התורה, ישעיהו, הושע ותהילים. וממצאיה הם שמתוך 174 הערות קרי שיש בספרים הללו האבן עזרא מתייחס ל־58 מתוכם. אמנם פרופ' אוריאל סימון מציין שממצאיה מטעים, כיוון שהיא התייחסה גם למקרים בהם האבן עזרא מפרש ע"פ הקרי בלבד ללא התייחסות לכך שהכתיב שונה (אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, עמ' 159, הערה 46).
  29. ^ כלומר, כאשר קרי במקום אחד הופך להיות כתיב במקום אחר והכתיב הראשון הופך לקרי.
  30. ^ כך לדוגמה בפירוש המילה וילונו/וילינו המופיעה בשמות ט"ז, ב' ('וילינו' כתיב, 'וילונו' קרי), ובבמדבר י"ד, ל"ו ('וילונו' כתיב, 'וילינו' קרי).
  31. ^ יחזקאל כ"ה, ז'.
  32. ^ דניאל א', ה'.
  33. ^ ויקרא י"א, כ"א.
  34. ^ תהילים ק', ג'.
  35. ^ אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, עמ' 159 – 162.
  36. ^ אבן עזרא על דברים, א', ב
  37. ^ על פי אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק י"ג - "ארבע דרכי התמודדות של מפרשי ראב"ע עם 'סוד השנים עשר'"
  38. ^ דעה זו מופיעה לראשונה אצל רבי יהודה משקוני, בפירושו ל"והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו'), המביא אותה בשם ר' משה אבן תיבון, ר' ישעיה מטרני ור' אליהו משארש, אשר פירושם על האבן עזרא לא שרד.
  39. ^ פירוש נוסף וידוע לסוד זה, המובא על ידי הרמב"ן, מדבר על כך שיש לספור שלושים ושלוש פסוקים מאותו פסוק וכך הוא מגיע לפסוק האוסר על הקרבת זבחים לשעירים. הוא טוען שכוונת האבן עזרא בסוד זה הייתה שקורבן העזאזל ניתן לשעירים ולא לה'.
  40. ^ ר' ישעיה מטרני
  41. ^ ר' אליהו משארש
  42. ^ ברוך שפינוזה, "מאמר תאולוגי מדיני", עמ' 95–96
  43. ^ הסיפור מופיע בספר יהושע, פרק ח', פסוק ל"ב
  44. ^ לדוגמה שד"ל בפירושו לתורה
  45. ^ הרב יעקב לויפר, פירוש 'אבי עזר' על פירוש ראב"ע על התורה, המעין, תשרי תש"ע
  46. ^ הרב שלמה הכהן מליסא, אבי עזר, עמוד ראשון