פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

ד"ר צבי זֹהר (זונֶנשיין) (לעיתים נכתב זוהר) (א' באייר תרנ"ח, 23 באפריל 1898, רוזדול, גליציהו' באדר תשל"ה, 16 בפברואר 1975, משמר העמק) היה מחנך ומחדש חינוכי ברוח החינוך החדש (הפרוגרסיבי), סופר ועורך ופעיל תרבות ישראלי, איש השומר הצעיר. ראש מחלקת בתי הספר והנוער שעל יד הלשכה הארצית של הקק"ל בפולין וראש מחלקת החינוך של מרכז רשת החינוך העברי בפולין "תרבות", ממייסדי ברית עברית עולמית, מראשוני השומר הצעיר, ממניחי היסוד לשיטת החינוך הקיבוצית שלה, ממייסדי המוסד החינוכי "שומריה" במשמר העמק ומנהל סמינר הקיבוצים. עורך המדורים לחינוך ולאמנות בספרית פועלים, מייסד ועורך כתב העת לחינוך ואמנות "אופקים", מייסד השבועון לילדים "משמר לילדים". פרסם מאמרים וספרים רבים בתחומי חינוך ואמנות.

ביוגרפיהעריכה

זהר נולד בשם צבי אברהם זוננשיין, בן ניסן זוננשיין, באביב 1898 בעיירה רוזדול[1] (ביידיש: ראָזלע) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום רוזדיל (Розділ) במחוז לבוב שבמערב אוקראינה). במלחמת העולם הראשונה עבר לבירה וינה, ושם למד בבית ספר תיכון, בכיתה שהורכבה בעיקר מהתלמידים היהודים פליטי המלחמה. הוא הרכיב מתוך חברי כיתתו קבוצה שהצטרפה לתנועת "השומר" (התנועה שאיחודה עם סניף וינה של תנועת צעירי ציון הניב את "השומר הצעיר") ושימש כמדריכהּ.[2]
לאחר סיום לימודיו והמשיך ללימודים בבית ספר למסחר. לימד במזריטש ובלודז'.[3] ב-1918 השתתף בארגון ההגנה העצמית היהודית בלבוב.[4] המשיך ללמוד באוניברסיטת וינה, וסיים בה בתואר דוקטור (Ph.D., D.Sc), על עבודה בביולוגיה שחקרה העברת מסרים בין דבורים.[5] ב-1920 שב לפולין, היה מורה בבית ספר עברי ומדריך בתנועה.

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל והיה למורה ב"כפר ילדים" שבעמק יזרעאל (כפר נוער לרגלי גבעת המורה, ליד בלפוריה). בשנת 1929 שב לפולין בשליחות חינוכית-ציונית מטעם הקק"ל, ושם עמד בראש מחלקת בתי הספר והנוער שעל יד הלשכה הארצית של הקק"ל בפולין, וכיהן כראש מחלקת החינוך של מרכז "תרבות" (רשת החינוך העברי בפולין) וכמפקח ראשי של בתי הספר העבריים בפולין. במסגרת זו השתלם במסגרות שונות של החינוך החדש (החינוך הפרוגרסיבי, המתקדם; Reformpädagogik) והפסיכואנליזה באירופה, והתרשם עמוקות ממוסדות החינוך החדש בגרמניה.[6] ב-1931 היה ממייסדי ברית עברית עולמית בברלין,[7] וב-1933, כאשר הועבר מרכזה לוורשה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, ניהל אותה יחד עם ד"ר שמואל ויינברג[8] וד"ר יעקב כהן.[9]
היה שותף לשמואל גולן בתכנון בית הספר הראשון של הקיבוץ הארצי, המוסד החינוכי "שומריה" בקיבוץ משמר העמק, ועם שובו ארצה ב-1934 היה ממנהליו.

עם שובו ארצה ב-1934 הצטרף לשמואל גולן בניהול בית הספר הראשון של הקיבוץ הארצי, המוסד החינוכי "שומריה" בקיבוץ משמר העמק – בית הספר (נוסד בראשית אותו עשור, כשזהר ממייסדיו). החל ב-1939[3] שימש כראש המחלקה הפדגוגית של הקק"ל. משנת 1940 כיהן כמנהל מפעל ההכשרה למורים וגננות של התנועה הקיבוצית (שמ-1942 נקרא הסמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית והמרכז לחינוך) בתל אביב.
במשך שנים היה חבר המרכז לחינוך (מל"ח) של ההסתדרות[10] ומועצת החינוך שליד ממשלת ישראל, חבר מועצת המנהלים של מכון הנרייטה סאלד ויועץ פדגוגי לקק"ל.

פרסם מאמרים וספרים רבים בתחומי פדגוגיה ואמנות. על חלק מכתביו חתם בשם "ה' רז" (אנגראמה של שם משפחתו). בשבתו בוורשה ערך עבור מחנכי השומר הצעיר את החוברת "החינוך העמלני" (1926), קובץ שעסק ביסודות העבודה הגופנית, לימוד המלאכה, האוּמנות והחקלאות,[11] ואת הספר "חינוך הדור: לפרובלמות החינוך בגולה ובארץ" (1931), שבו סקר את ההגות הפדגוגית הכללית, ביקר את החינוך העברי והעלה הצעות לתיקונו ברוח החינוך החדש[12] (שניהם הופיעו בהוצאת השומר הצעיר). במסגרת הסתדרות "תרבות" בפולין ערך בשנים 1932-3 ביטאון פדגוגי בשם "אֹפקים: במה לעניני החנוך". במסגרת מחלקת בתי הספר והנוער של הקק"ל פרסם את ספרו "דרכי חינוכנו" (תרצ"ג; תורגם לרומנית ב-1937), וערך ביחד עם ראובן ארזי את העלון "מדריך למורים" (תרצ"ג).

זהר היה חבר מערכת הוצאת הספרים של הקיבוץ הארצי, ספרית פועלים, מהיווסדה ב-1939 ועד מותו.[13] כיהן כעורך הספרייה החינוכית של ההוצאה ("שבילי חינוך").
בשנת 1943 ייסד וערך את כתב העת הפדגוגי "אֹפקים" (אופקים; כשם הביטאון עשור קודם לכן שערך בפולין), שיצא על ידי המחלקה לחינוך של השומר הצעיר בהוצאת ספרית פועלים. לדברי שלמה יצחקי (מבוני החינוך הקיבוצי וחוקריו, לשעבר רכז מחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי ומחלקת החינוך הבין-קיבוצית ומנהל סמינר הקיבוצים), הרבעון, שהוגדר כ"במה לחינוך ותרבות", היה "ניסיון ראשון בארץ להוציא כתב עת משותף לחינוך, תרבות ואמנות. הוא פנה גם לקהל שמחוץ לקיבוץ. הכותבים ראו בחינוך המשותף גרעין לזרם של חינוך פרוגרסיבי, בידיעה שאלמנטים רבים ממנו טובים לכלל המערכת הציבורית... היו מדורים: ספרות, מוזיקה, ריתמיקה, ציור, פיסול וההומור בחינוך. לא חסרו בו מדורים לפסיכולוגיה ולהגות יהודית וכללית".[14] כתב העת נתן מקום רחב לסוגיות חינוכיות שונות, ובהן גם סוגיית החינוך האמנותי, שהעסיקה את זהר. לדעתו, "יצירות האמנות של הילדים צריכות להיות חלק בלתי נפרד מעבודתם הלימודית הכללית".[6] זהר כיהן כעורך כתב העת במשך עשרים שנה.[13]
בשנת 1945 ייסד את השבועון לילדים של ביטאונה של השומר הצעיר, "על המשמר" – "משמר לילדים". השבועון פעל כמשך 40 שנה, עד שב-1985 התאחד עם שני שבועוני ילדים נוספים.

לצד פעילותו החינוכית ההגותית והמעשית, הקדיש את מרצו לעיסוק בנושאים אמנותיים. עסק בחינוך האמנותי וביחסים שבין אמנות וחברה, וסיכם את השקפותיו בנושאים אלה בספרו "אמנות וחינוך" (1948).[15] גישתו, ברוח החינוך הפרוגרסיבי, היא ש"הילד הוא אמן ולפי שאיפתו הנהו יוצר"; לעומת החינוך השגרתי, ש"מבקש העתקה ושיכפול הקיים", החינוך המתקדם "יפתח בילד הבעה עצמאית ויהפכנו לאמן יוצר".[6]

בשנת 1946 היה ממייסדי המרכז לתרבות מתקדמת (לימים "צוותא"), וב-1957 היה ממחברי תקנות האגודה. בשנות ה-50 וה-60 ערך את "המדור לאמנות" של ספרית פועלים. היה חבר ההנהלה של מוזיאון בצלאל וחבר מועצת המנהלים של "הבימה".[16]

בקיץ 1949 נפטרה אשתו בתיה זהר לבית שברינסקי.[17]

צבי זהר נפטר בפברואר 1975, בשנה ה-77 לחייו. נקבר במשמר העמק.
הותיר אישה, רחל זהר, בן, עזרה זהר, ואחות, מיכל זלצר.[18] אחות נוספת, סליה, נרצחה בצעירותה בארץ בשנת 1931.

במלאת שלושים למותו נערכה בתל אביב תערוכה לזכרו, שבה הציגו מיצירותיהם האמנים המובילים בארץ, בהם מרדכי ארדון, אביגדור אריכא, נפתלי בזם ומרסל ינקו.[16]

בנו, פרופ' עזרה זהר (19222014), היה רופא, ממקימי בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ופעיל פוליטי.

כתביועריכה

  • החנוך העמלני; מעובד בשביל המנהלים והקבוצות השומריות ע"י צבי זהר, ורשה: השומר הצעיר ('הספריה השומרית'), 1926.[11]
  • "למוד הגיאוגרפיה בבית הספר העברי: הצעה", ירושלים – תל אביב: הלשכה הראשית של הקהק"ל, תרפ"ט. (חוברת)
    • ‫"הצעה: כיצד לשלב את ארץ ישראל בלמוד הגיאוגרפיה בבית הספר העברי בגולה" מהדורה ב, ירושלים: הלשכה הראשית של הקהק"ל בהשתתפות מועצת מורי א"י למען הקהק"ל, תר"ץ. (חוברת)
  • "למוד החשבון בבית הספר העברי: הצעת תכנית", ירושלים – תל אביב: הלשכה הראשית של הקהק"ל, תרפ"ט. (חוברת) (מוסף: "חומר לעבודות חשבון בבית הספר העברי", תרצ"א)
  • חנוך הדור: לפרובלימות החנוך בגולה ובארץ; יצא לאור ע"י ההנהלה העליונה של הסתדרות השומר הצעיר העולמית, ורשה: הקואופרטיב השומרי המרכזי, 1931.[12]
  • דרכי חנוכנו, ירושלים – ורשה: מחלקת הנוער ע"י הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ג. (ראה אור בתרגום לרומנית ב-1937)
  • במולדת: חומר מקרא לתינוקות דבית רבן, חוברת א: עמק יזרעאל; ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ד. (חוברת) (שירי ארץ ישראל עם תווים) (מהדורה ב: כולל חוברת ב: הגליל העליון, תרצ"ט–תש"א)
  • ספר הילד: מחזור ספרי למוד ומקרא לבתי הספר העממיים, 6 כרכים, ורשה: חנוך חדש, תרצ"ה–תרצ"ט:
    • כרך א: חיים צויגל וחיה קושלן, בהשתתפות ישראל שליטא, אלף: לשנת הלמודים הראשונה, תרצ"ה;
    • כרך ב: צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בכתה: לשנת הלמודים השניה, תרצ"ה;
    • כרך ג: צבי זהר וברוך אביב-ווליבלר, בסביבה: לשנת הלמודים השלישית, תרצ"ה;
    • כרך ד: צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בגולה ובארץ: לשנת הלמודים הרביעית, תרצ"ו;[19]
    • כרך ה: צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בעולם הרחב: לשנת הלמודים החמישית, תרצ"ז;
    • כרך ו. צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, אֻמה ותרבות: לשנות הלמודים הששית והשביעית, תרצ"ט.
  • למוד ברוח המולדת: פרקי דידקטיקה עברית, חלק א: המולדת בחנוך העברי בגולה; למוד הגיאוגרפיה בבית הספר העברי; למוד החשבון בבית הספר העברי, ירושלים: הקרן הקימת לישראל, תרצ"ז.
  • צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בימי החפש: חוברת לעבודה ... שי לילדים שעלו לכתה, 2 כרכים, ורשה: חנוך לאמי, תרצ"ח.
  • טבע ועבודה בהוראה, ירושלים: קרן קיימת לישראל ('חנוך למולדת': קובץ א), תרצ"ט. (הסדרה "חינוך למולדת" כללה קבצים לבירור בעיות השילוב של התחייה והמולדת בחינוך ובהוראה.)
  • ארץ ישראל בחינוכנו, ירושלים: הקרן הקימת לישראל ('חנוך למולדת': קובץ א), ת"ש.[20] (מהדורה ג מתוקנת: ירושלים: ר’ מס, תש"ח)
    • 'דוגמאות לפינות א"י והקהק"ל בבתי ספר ובמועדוני הנוער', בתוך: "ארץ ישראל בחינוכנו" (ת"ש). (הופיע כתדפיס נפרד)
  • צבי זהר, שמואל גולן, החינוך המיני, מרחביה: ספרית פועלים, 1941.
  • צבי זהר, שמואל גולן, תכנית לחינוך המיני בחברות הנוער, ירושלים: הלשכה לעלית ילדים ונוער, תש"ד.
  • דגל אדם: פרקי קריאה ולימוד; העיבוד: צ[בי] זהר, ר[יקל] לב, מרחביה: ספרית פועלים ('חינוך – מקרא לילד'), 1945.
  • אמנות וחינוך, מרחביה: ספרית פועלים ('שבילי חינוך'), 1948.[15]
  • החינוך בתפוצות, ירושלים: חינוך ותרבות, תשי"ד 1953.
  • צבי זהר, אויגן קולב, הגרפיקה הישראלית, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תשכ"א 1960.
  • Zwi Zohar, Caile educatiei noastre; adaptare de N. Zelewinsky, Bucuresti: Editura Departamentului Scolar al Fondului National Evreesc, 1937. (רומנית: דרכי חנוכנו)

בעריכתועריכה

  • צבי זוננשין (עורך), למען דור הגאולה: חד יומן של הנוער העברי מקדש לרעיון גאולת הארץ: איינטאג-בלאט פאר דער יודישער יוגענד, געווידמעט דעם געדאנק פון גאולת הארץ, לודז': הקרן הקימת לישראל, תרפ"ח. (בעברית וביידיש)
  • צבי זהר (עורך), מעפילים: מקראה לנוער ולעם, ירושלים: הועד המשותף לעניני הנוער שעל-יד ההנהלה הציונית, הקרן הקימת לישראל וקרן היסוד, ת"ש.[21]
  • נהיה בריאים: פרקי קריאה ולימוד; החוברת עובדה בידי ר[יקל] לב בעריכתו הפדגוגית של צ’ זוהר, מרחביה: ספרית פועלים ('חינוך'), 1944.
  • וילהלם שטקל, מכתבים לאם; עברית: ש[מואל] גולן, י[צחק] מן; ערך והתאים לקורא העברי: צ[בי] זהר, 2 כרכים, מרחביה: ספרית פועלים ('שבילי חינוך'), 1945–1948.[22] (כרך ב תורגם על ידי ריקל לב.)
  • ה’ רז [=צבי זהר] (עורך), החינוך בעיני ההומור, מרחביה: ספרית פועלים ('שבילי חינוך'), 1947. (אוסף סיפורים ממחברים שונים) (הופיע במהדורות נוספות)
  • ריקל לב, צ[בי] זוהר, מ[רדכי] אמיתי (ליקטו וערכו), אנו אוספים בולים: ספר קריאה ולימוד על בולים, דואר ומכתבים, מרחביה: ספרית פועלים ('השכלה וחינוך'), 1951.[23]
  • צבי זהר (עורך), בעיני מחנך: מקראה פדגוגית, מרחביה: ספרית פועלים, 1953.[24] (‫מהדורה ב: "בעיני מחנך: מקראה פדגוגית למחנכים, מורים והורים", 1964)
  • יעקב פינקרפלד, בשבילי אמנות יהודית: ספר זכרון; העריכה האמנותית: צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים, תשי"ח-1957.[25] (ספר זיכרון שהופיע ביום השנה הראשון למותו של פינקרפלד.)
  • יצחק מן, האדם והחברה: מסות; העורכים: צבי זהר, זבולון פורן, אברהם שלונסקי, ירושלים: ניר, תשי"ז. (ספר זיכרון שהופיע שנה לאחר מותו של מן, וכולל בעיקר קטעים מדבריו)
  • שיר השירים; צייר: שרגא ווייל; עריכה: צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), 1958. (אלבום ציורים) (הופיע במהדורות נוספות)
  • נתן רפופורט, אנדרטות ופסלים; ערך: צבי זהר; מבואות: מרסל ז'ימון (אנ'), משה זרטל, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), 1958.
  • צבי זהר, טוביה ריבנר (עורכים), מבקר עד בקר: מראות חיים בישראל, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תשי"ח.
  • ר[יכרד] וח[נן] לוינזון, אילת; העורך: צבי זהר; דברי מבוא: י. ידידיה וי. רות; הציורים: יחזקאל קמחי; העטורים: שמואל כץ, מרחביה: ספרית פועלים, תשי"ט. (התוכן: ה. רז [=צבי זהר], "בדרך לאילת"; ריכרד וחנן לוינזון, "במעמקי הים"; נספח: אילת והנגב הדרומי ופיתוחם: לקראת העשור השני של מדינת ישראל; נספח: תיאורי החי בימה של אילת באנגלית, צרפתית וספרדית)
  • ר. להמן: חיתוכי עץ; ערך: צבי זהר, תל אביב: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), 1959.
  • יד למרד: אנדרטות למרד לוחמי גיטו ורשה: מעשה ידי נתן רפופורט; ערך: צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים ומורשת, תשכ"ד.
  • צבי זהר (עורך), ישראל בעמים: מבחר טכסטים ציוניים, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לארגון – המדור לחקר התפוצות, 1964. (הופיע בתרגום לאנגלית ובתרגום לצרפתית ב-1966)
  • ה’ רז (עורך), החינוך בעיני הקריקטורה: ילדים, הורים, מחנכים בקריקטורה העולמית, מרחביה: ספרית פועלים, 1965. (חלק ב של "החינוך בעיני ההומור")
  • צבי זהר (עורך), אמנים בחייהם, מרחביה: ספרית פועלים, 1965.
  • יחזקאל קמחי: דרכו באמנות ומבחר יצירותיו, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תשכ"ו. (ספרון)
  • נפתלי בזם: דרכו באמנות ומבחר יצירותיו, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תשכ"ו. (ספרון)
  • אביגדור סטמצקי: דרכו באמנות ומבחר יצירותיו, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תשכ"ו. (ספרון)
  • יוחנן סימון: דרכו באמנות ומבחר יצירותיו, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תשכ"ו. (ספרון)
  • שותא רוסתוילי, עוטה עור הנמר; מגרוזית: ב’ גפונוב; העורך הספרותי: א’ שלונסקי; העורך האמנותי: צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים ('שירת מופת'), 1969. (התמונות מתוך כתב יד מהמאה ה-17)
  • צבי לוריא, חיים של שרות; ערך: צבי זהר, ירושלים: הספריה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית: בשיתוף עם ספרית פועלים, תשל"א. (מבחר מביטוייו הפובליציסטיים-ספרותיים)
  • Zvi Zohar (Ed.), Israel Among the Nations: Selection of Zionist Texts , Jerusalem: World Zionist Organization, Organization Department, Research Section, 1966. (אנגלית: ישראל בעמים: מבחר טכסטים ציוניים)
  • Zvi Zohar (Ed.), Les juifs parmi les peuples: textes sionistes choisis, Jerusalem: Organisation sioniste mondiale, Département d’organisation, Section des recherches, 1966. (צרפתית: ישראל בעמים: מבחר טכסטים ציוניים)

מבואות:

  • נפתלי בזם, פרחי שמש: ט"ו רישומים; דברי מבוא מאת צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים, תשי"ט.
  • עלילות דון קיכוטה; מצויירות בידי מארסל יאנקו; עם מבא מאת צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), תש"ך. (אלבום)

בתרגומועריכה

  • זיגמונד פרויד, חיי ופעלי; עברית: ש[מואל] גולן, צ[בי] זהר, מרחביה: ספרית פועלים ('דורון'), 1947.
  • האנס צוליגר (אנ'), ילדים מקשים: יב פרקים על חינוך, ייעוץ חינוכי ועזרה חינוכית; עברית: צבי זהר, אליהו פורת, מרחביה: ספרית פועלים ('השכלה וחינוך'), 1960.

לקריאה נוספתעריכה

  • 'Zohar, Zvi,' in: The Near and Middle East who's who, Jerusalem: The Near and Middle East Who's Who Publishing Comp., 1947, p. 290.
  • 'Zohar, Zvi,' in: Who's who, Israel, Tel Aviv, Israel: P. Mamut, 1952, p. 236.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי מקור אחד, נולד בחודורוב שבגליציה (גליה בר אור, אויגן קולב: בנין תרבות בארץ ישראל‬, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003, עמ' 19).
  2. ^ אפרים רייזנר, 'בתנועת "השומר" בווינה', בתוך: אלכסנדר מנור (עורך), ספר סאמבור–סטארי־סאמבור: פרקי עדות וזכרון לקהילות סאמבור–סטארי־סאמבור מראשיתן ועד חורבנן, תל אביב: ארגון יוצאי סאמבור–סטארי־סאמבור והסביבה בישראל, תש"ם 1980, עמ' 64 (ספר יזכור לקהילת סאמבור, בספריית העיר ניו יורק).
  3. ^ 3.0 3.1 'זוהר, צבי', בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, תל אביב: עם עובד, 1983, עמ' 199.
  4. ^ 'Zohar, Zvi,' in: The Near and Middle East who's who, Jerusalem: The Near and Middle East Who's Who Publishing Comp., 1947, p. 290.
  5. ^ בר אור, אויגן קולב (2003), עמ' 19.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 מירי שטיינהרדט, 'תרומת ה"יקים" בהעברת גישה חדשה להוראת האמנות בבתי ספר בארץ', דור לדור לד (תשס"ט), 40.
  7. ^ מאת הועד המכין של הכנסיה העברית המוקדמת, דואר היום, 10 במאי 1931; ועידה עברית בברלין, דואר היום, 2 ביוני 1931; הכנסיה העברית המוקדמת בברלין, דואר היום, 21 ביולי 1931; הכנסיה העברית המוקדמת בברלין, דבר, 13 באוגוסט 1931.
  8. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר שמואל וויינברג", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4660.
  9. ^ י[וסף] קלוזנר, א[ריה] טרטקובר, א[ייזיק] רמבה (עורכים), השגריר העברי הנודד: אלכסנדר רוזנפלד: פרשת חיים ומעש, תל אביב: ש’ זימזון, תשי"ז, 149.
  10. ^ מרכז לחינוך - המל"ח, באתר תנועת העבודה הישראלית.
  11. ^ 11.0 11.1 סקירה: מ. ר., בעולם הספרות: החנוך העמלני, דואר היום, 10 בדצמבר 1926.
  12. ^ 12.0 12.1 ביקורת: מ. זילברטל, חנוך הדור, הצפירה, 17 באפריל 1931.
  13. ^ 13.0 13.1 מת הסופר והמחנך ד"ר צבי זהר, דבר, 17 בפברואר 1975.
  14. ^ שלמה יצחקי, 'תעודה: הספרות החינוכית של הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר', החינוך וסביבו (שנתון סמינר הקיבוצים) כו (תשס"ד), 12.
  15. ^ 15.0 15.1 ספרים חדשים (בהוצאת ספרית פועלים): צבי זהר: אמנות וחינוך, על המשמר, 29 בנובמבר 1948.
  16. ^ 16.0 16.1 "רצינו לחוש אותו עוד מעט": תערוכה בת"א לזכרו של צבי זוהר ז"ל, דבר, 16 במרץ 1975.
  17. ^ בתיה זוהר, על המשמר, 4 באוגוסט 1949; בתיה זוהר לקבורות, על המשמר, 5 באוגוסט 1949; בית המשפט המחוזי בירושלים, דבר, 4 במרץ 1952.
  18. ^ ד"ר צבי זהר ז"ל, דבר, מודעת אבל, 17 בפברואר 1975 (מודעה).
  19. ^ י. געלבפארב, ספר הילד – "בגולה ובארץ", היינט, 25 באוקטובר 1935.
  20. ^ סקירה קצרה: ארץ־ישראל בחינוכנו, דבר, 11 באוקטובר 1940.
  21. ^ סקירה: ספרים, דבר, טור 2, 29 בדצמבר 1939.
  22. ^ א. ד., יצא לאור: "מכתבים לאם", משמר, טור 1, 24 באוגוסט 1945.
  23. ^ סקירות קצרות: ספרים חדשים בספרית פועלים: אנו אוספים בולים, על המשמר, 6 בינואר 1952; ספרים בולאיים בעברית, חרות, 19 באוגוסט 1955.
  24. ^ יצאו לאור: צבי זהר: בעיני מחנך, על המשמר, 19 ביוני 1953.
  25. ^ ר. חוה, חדשות באמנות ובספרות: קובץ בצורה אינציקלופדית עם מאתיים תמונות לזכרו של האדריכל יעקב פינקרפלד, דבר, 20 בספטמבר 1957.