ראס עטייה
ראס עטייה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס עטיה; בערבית: خربة رأس عطيّه) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לקלקיליה ולחבלה, מערבית לאלפי מנשה ומזרחית למתן. פירוש שם הכפר בערבית הוא 'פסגת המתנה'.
 | |
| ראס עטייה | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,895[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°09′31″N 34°59′27″E / 32.1587°N 34.990802777778°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
לפי נתוני הרשות הפלסטינית התגוררו בכפר 1,895 תושבים בשנת 2016.[1]
היסטוריה
עריכהעל-פי סקירה היסטורית מאת עבד אל-עזיז אמין עראר, הקימו את הכפר שלוש חמולות שיצאו מכפר ת'ולת': מראעבה, שוואהנה ועראר בתחילת המאה ה-19.[2]
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה בו אספקת המים מגיעה מבורות מים".[3]
בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. במסגרת ההסכם סופחו ב-20 במאי 1949 יישובי אזור "המשולש", ה"הקו הירוק" נמתח לאורך גבלו המערבי של הכפר והוא נותק מהיישובים הסמוכים טייבה, טירה, קלנסווה שעברו לשליטה ישראלית.
בשנת 1952 הותקף הכפר בפעולת תגמול.[4]
בשנת 1961 נמנו בראס עטייה 224 תושבים.[5]
לאחר 1967
עריכהבעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בספטמבר 1983, הוקמה ההתנחלות אלפי מנשה מצפון לכפר. בשנות התשעים של המאה ה-20 הוקמו היישובים מתן ונירית כ 500 מטר בצמוד לקו הירוק ממערב לכפר.
בהסכם אוסלו ב' סווגו השטח הבנוי של הכפר כשטח B ו-80% מהקרקעות החקלאיות שלו כשטח C.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר, הגדר מכתרת את ראס עטייה ואת חבלה מכל עבריהן, למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון.[6] בגדר שממזרח לכפר הוקם מחסום צה"ל, "מחסום ראס-עטייה", הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ.[7] עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.[8]
כלכלה
עריכהרוב התושבים מתפרנסים מחקלאות או מעבודה בישראל, ומיעוטם עובדים במוסדות הרשות הפלסטינית.[9]
קישורים חיצוניים
עריכה
- Welcome To Khirbat Ras Atiya
- Welcome To Kh. Ras al-Tira
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Ras 'Atiya (including Ras at Tira & Wadi ar Rasha Localities) (Fact Sheet), ARIJ
- Ras ‘Atiya Village Profile (including Ras at Tira & Wadi ar Rasha Localities), ARIJ
- Ras ‘Atiya, aerial photo, ARIJ
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ P 12 Ras ‘Atiya Village Profile (including Ras at Tira & Wadi ar Rasha Localities), ARIJ
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 355</
- ^ נהרג חייל בחילופי יריות, דבר, 1 ביוני 1952
- ^ Government of Jordan, 1964, p. 27
- ^ חגי מטר, עשור לגדר, פרק 4: הכפרים ממערב לגדר, אתר שיחה מקומית, 28 במרץ 2012
- ^ בג"ץ 7957/04 מראעבה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'
- ^ בג"ץ 10309/06 מועצה מקומית אלפי מנשה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
- ^ עקיבא אלדר, מחכים למובארק, באתר הארץ, 4 ביוני 2002