פתיחת התפריט הראשי

עַזּוּןערבית: عزّون) היא עיירה פלסטינית בשומרון ברשות הפלסטינית על הדרך בין שכם לקלקיליה (כביש 55). נכון לשנת 2016 חיו בה 9,738 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים[1]. עזון שוכנת במרכז השומרון, 8 קילומטרים מזרחית לקלקיליה ושייכת לנפת קלקיליה. מזרחית לה נמצאת קרני שומרון ומערבית לה נבי אליאס ואלפי מנשה. דרומית לה כפר ת'ולת' וסניריא.

עזון
عزّون
עזון
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
ראש העיר יושרא בדוון (אישה)
שטח 9.1 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

9,738 (2016

[1])
קואורדינטות 32°10′35″N 35°03′34″E / 32.176483333333°N 35.059563888889°E / 32.176483333333; 35.059563888889 
אזור זמן UTC +2

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

העיירה בנויה על תל קדום שהיה מיושב עוד מתקופת הברזל בארץ ישראל. העיירה המודרנית הוקמה ככפר במאה ה-18 על ידי כפריים מחמולת בני צעב. במלחמת העולם הראשונה הכפר שימש בסיס של צבאות טורקיה וגרמניה. לאחר מלחמת העצמאות היה בו מחנה של צבא ירדן. בספטמבר 1968 נחנך בכפר סניף של דואר ישראל ומפעל מים[2].

בעזון נמצאה כתובת קבר של וטרן רומאי המתוארכת למאה השנייה או השלישית[3]. בעיירה עברה הדרך העתיקה בין יפו לשכם, שהפכה מאוחר יותר לכביש 55. לאחר הסכמי אוסלו נסלל קטע כביש העוקף את עזון מצפון.

במפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בו 994 תושבים ו-218 בתים נושבים. לפי מפקד 1967, מספר תושביו היה 2,111[4].

תושבי עזון הקימו את חירבת עזון, כפר ליד המושבה רעננה, שנחרב במלחמת העצמאות. בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה עזון משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, הכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית. לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של עזון והכפרים הסמוכים אל מורק ובית מקדום סווג כשטח B.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה, השטח שבין העיירה למטעי הזיתים שלה הופקע בצו תפיסה צבאי לצורך בניית הגדר[5][6].

חינוךעריכה

בעזון שבעה בתי ספר, חמישה מתוכם הם בתי ספר יסודיים והשניים הנוספים הם תיכונים, אחד לבנים ואחד לבנות.

ראש המועצה המקומיתעריכה

בשנת 2017 נבחרה יושרא בדוון לראשות העיירה, והיא רק בת 25 שנים, מהנדסת, מוסלמית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה