ש. שלום
ש. שלום (שמו המלא: שלום יוסף שפירא; 19 בדצמבר 1904 – 2 במרץ 1990) היה סופר, משורר ומתרגם עברי. חתן פרס ישראל לשירה לשנת 1973.
 | |
| מימין לשמאל: נחום סלושץ, אשר ברש וש. שלום (עומד), בכנס סופרים עבריים בתל אביב, 1948 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1904 פרצ'ב, פולין  |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1990 (בגיל 85) ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
אנגלית, יידיש, גרמנית, עברית |
| תקופת הפעילות |
? – 2 במרץ 1990 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיהעריכה
שלום נולד בפרצ'ב שבפולין, ועלה לארץ ישראל בשנת 1922, כאשר סבו, האדמו"ר מדרוהוביץ חיים מאיר יחיאל שפירא, צאצאו של המגיד מקוז'ניץ ושל רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, החליט לעלות עם כל משפחתו. ב-1925 הצטרף עם אביו, האדמו"ר מדרוהוביץ' רבי אברהם יעקב שפירא, לקבוצת החסידים שייסדו את כפר חסידים בעמק זבולון, בראשות קרוב משפחתו האדמו"ר מקוז'ניץ והאדמו"ר מיבלונה. את תיאור העלייה והטרגדיות שפקדו את הקבוצה תיאר בספרו "עליית חסידים".
עבד מספר שנים כמורה, אולם עקב מחלת לב החליט להפסיק להורות.
יצירתו כוללת בעיקר פרוזה אוטוביוגרפית. ספרו "יומן בגליל" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם בחורה ערבייה. כתוצאה מהקשר הזה נשלח ללמוד בגרמניה. ספרו "הנר לא כבה" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם רופאה שהתאבדה לאחר שהתברר לה שלא יעזוב את אשתו למענה.
בשירתו הלירית ניכרת זיקה למסורת השירה הסימבוליסטית – ה"אני" השירי שלו תוהה על מסתרי העולם שמסביבו ומנסה להגיע לאיחוד מיסטי עמו. בשירתו מורגשת גם השפעת הסמלים והרעיונות של עולם הקבלה והחסידות. כמו כן כתב שירה לאומית, והרבה לתרגם משירת העולם; בין היתר, תרגם את כל הסונטות של שייקספיר מאנגלית, וזכה על תרגומו זה בפרס טשרניחובסקי לתרגום.
את שיריו הראשונים כתב בווינה, בגרמנית.
שיריו של ש. שלום תורגמו לכמה לשונות, בהן יידיש, אנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, וחלקם אף יצאו בקבצים. בשנת 1949 זכה בפרס ברנר,[1] בדצמבר 1956 זכה בפרס רופין[2] וב-1973 זכה בפרס ישראל לשירה.[3]
אחיו היה המחנך יצחק שפירא, שהיה מנהל בית הספר הריאלי בחיפה בשנים 1955–1983.
ספריועריכה
- בלב העולם (1927), במספר מצומצם
- מי? (1930), הו"ל על ידי ביאליק אשר שלח אותה אל בעל בית מסחר ספרים מוריה בת"א, סוכנה הראשי של דביר.
- יומן בגליל (1932)
- פלא גומע (1934)
- מתוך הלהבה (1936)
- ספר השירים והסונטות (1940)
- און בן פלא (1940)
- פנים אל פנים (1941)
- היד השנייה (1942)
- עולם בלהבות (1944)
- חג לי היום (1944)
- שבת העולם (1945)
- אילן בכות (1946)
- אדמה ושמי-שמים, פרקי מכורה, הוצאת עם עובד, (1949)
- שירים (1949)
- הנר לא כבה (1952)
- היינו כחולמים (1954)
- מבחר שירים (1956)
- במתח הגבוה, תשעה סיפורים ומחזה, (1956)
- בין תכלת ללבן (1958)
- שירי קוממיות ישראל (1958)
- שירת ש. שלום (1961)
- ספר חיי רואי (1963)
- ילקוט שירים (1968)
- מסות (1968), רשימות תגובות ודברים, הוצאת יבנה, ת"א
- מחתרת השיר, שירים חדשים, (1971)
- כוכב התקומה (1972)
- כתבים (1974)
- האור הגנוז (1976)
- שירים אחרי חצות (1979)
- אל-גביש (1984)
- השירים של הים (1987)
- ספר השמחה (1989)
- אחרית היונה (1994)
לקריאה נוספתעריכה
- ש. שלום, הדים, תגובות ומאמרים על שירתו (ליקט, ערך וצירף מבוא וביבליוגרפיה: שרגא אבנרי), ירושלים: ניומן, 1973
- ש’ שלום, מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו (ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה: שרגא אבנרי), תל אביב: עם עובד, 1981
- ש. שלום - ריאיון על שירתו (נערך על ידי אברהם הולץ), תל אביב: 1987
- אבידב ליפסקר, שירת ש. שלום: מסימבוליזם לאקספרסיוניזם נוסח העלייה השלישית, תל אביב: ספרית פועלים, סדרת פואטיקה וביקרת, 1991
- יוסף שה-לבן, ש. שלום - הנחיות ללימוד, הוצאת אור עם, 1978.
- "ייסוד כפר־חסידים", מזכרונות ש. שלום, תרפ"ה (1925), בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, חלק שני, פרק קטז, עמ' 1213–1221.
- אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "ש. שלום - אני מן הפצועים שאינם זועקים", עמ' 130-121
- שלמה יניב, הבלדה העברית בת זמננו - מסורת וחידוש, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן, 1999, הפרק "בין האקטואלי לפלאי: עיון מחודש בבלדות של ש' שלום", עמ' 50–64.
קישורים חיצונייםעריכה
- כתבי ש. שלום בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של ש. שלום, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ש. שלום, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- ש. שלום, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דוד תדהר (עורך), "ש. שלום", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1991
- המשורר האלמוני, דף מידע מספר 63, 25 מרץ 2009, חנות הספרים של איתמר
- שרה בן-ראובן, שלי נעשה שלו: ש. שלום משפיע על עגנון, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2012
- משה בסוק, נגן ובנאי: ש. שלום, באתר פרויקט בן-יהודה
- הספרים של ש. שלום, באתר "סימניה"
- "הייתכן שבמדינה נאורה יגיע סופר דגול עד פת לחם?" – עזרת שר החינוך נבון לסופר במצוקה באתר ארכיון המדינה
מכּתביו:
- מתוך שירים מן העיזבון, נתיב, גיליון 3 (38), מאי 1994
- "שירה" ו"סוניטות", דבר, 14 ביולי 1972, המשך
- באין בשורה, בצרון 199, ינואר 1958, עמ' 117
הערות שולייםעריכה
- ^ פרס ברנר לש. שלום, דבר, 9 ביוני 1949
- ^ פרס רופין לש. שלום, דבר, 28 בדצמבר 1956
- ^ פרסי ישראל חולקו בירושלים, דבר, 8 במאי 1973
| הקודם: שאול טשרניחובסקי |
פרס ביאליק 1941 |
הבא: שאול טשרניחובסקי, חיים הזז |