ש. שלום

סופר, משורר ומתרגם עברי
(הופנה מהדף ש' שלום)

ש. שלום (שמו המלא: שלום יוסף שפירא; 19 בדצמבר 19042 במרץ 1990) היה סופר, משורר ומתרגם עברי. חתן פרס ישראל לשירה לשנת 1973.

ש. שלום
שלום יוסף שפירא
מימין לשמאל: נחום סלושץ, אשר ברש וש. שלום (עומד), בכנס סופרים עבריים בתל אביב, 1948
מימין לשמאל: נחום סלושץ, אשר ברש וש. שלום (עומד), בכנס סופרים עבריים בתל אביב, 1948
לידה 19 בדצמבר 1904
פרצ'ב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 1990 (בגיל 85)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, יידיש, גרמנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 במרץ 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיהעריכה

שלום נולד בפרצ'ב שבפולין, ועלה לארץ ישראל בשנת 1922, כאשר סבו, האדמו"ר מדרוהוביץ חיים מאיר יחיאל שפירא, צאצאו של המגיד מקוז'ניץ ושל רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, החליט לעלות עם כל משפחתו. ב-1925 הצטרף עם אביו, האדמו"ר מדרוהוביץ' רבי אברהם יעקב שפירא, לקבוצת החסידים שייסדו את כפר חסידים בעמק זבולון, בראשות קרוב משפחתו האדמו"ר מקוז'ניץ והאדמו"ר מיבלונה. את תיאור העלייה והטרגדיות שפקדו את הקבוצה תיאר בספרו "עליית חסידים".

עבד מספר שנים כמורה, אולם עקב מחלת לב החליט להפסיק להורות.

יצירתו כוללת בעיקר פרוזה אוטוביוגרפית. ספרו "יומן בגליל" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם בחורה ערבייה. כתוצאה מהקשר הזה נשלח ללמוד בגרמניה. ספרו "הנר לא כבה" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם רופאה שהתאבדה לאחר שהתברר לה שלא יעזוב את אשתו למענה.

בשירתו הלירית ניכרת זיקה למסורת השירה הסימבוליסטית – ה"אני" השירי שלו תוהה על מסתרי העולם שמסביבו ומנסה להגיע לאיחוד מיסטי עמו. בשירתו מורגשת גם השפעת הסמלים והרעיונות של עולם הקבלה והחסידות. כמו כן כתב שירה לאומית, והרבה לתרגם משירת העולם; בין היתר, תרגם את כל הסונטות של שייקספיר מאנגלית, וזכה על תרגומו זה בפרס טשרניחובסקי לתרגום.

את שיריו הראשונים כתב בווינה, בגרמנית.

שיריו של ש. שלום תורגמו לכמה לשונות, בהן יידיש, אנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, וחלקם אף יצאו בקבצים. בשנת 1949 זכה בפרס ברנר,[1] בדצמבר 1956 זכה בפרס רופין[2] וב-1973 זכה בפרס ישראל לשירה.[3]

אחיו היה המחנך יצחק שפירא, שהיה מנהל בית הספר הריאלי בחיפה בשנים 19551983.

ספריועריכה

  • בלב העולם (1927), במספר מצומצם
  • מי? (1930), הו"ל על ידי ביאליק אשר שלח אותה אל בעל בית מסחר ספרים מוריה בת"א, סוכנה הראשי של דביר.
  • יומן בגליל (1932)
  • פלא גומע (1934)
  • מתוך הלהבה (1936)
  • ספר השירים והסונטות (1940)
  • און בן פלא (1940)
  • פנים אל פנים (1941)
  • היד השנייה (1942)
  • עולם בלהבות (1944)
  • חג לי היום (1944)
  • שבת העולם (1945)
  • אילן בכות (1946)
  • אדמה ושמי-שמים, פרקי מכורה, הוצאת עם עובד, (1949)
  • שירים (1949)
  • הנר לא כבה (1952)
  • היינו כחולמים (1954)
  • מבחר שירים (1956)
  • במתח הגבוה, תשעה סיפורים ומחזה, (1956)
  • בין תכלת ללבן (1958)
  • שירי קוממיות ישראל (1958)
  • שירת ש. שלום (1961)
  • ספר חיי רואי (1963)
  • ילקוט שירים (1968)
  • מסות (1968), רשימות תגובות ודברים, הוצאת יבנה, ת"א
  • מחתרת השיר, שירים חדשים, (1971)
  • כוכב התקומה (1972)
  • כתבים (1974)
  • האור הגנוז (1976)
  • שירים אחרי חצות (1979)
  • אל-גביש (1984)
  • השירים של הים (1987)
  • ספר השמחה (1989)
  • אחרית היונה (1994)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ש. שלום בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה


הקודם:
שאול טשרניחובסקי
פרס ביאליק
1941
הבא:
שאול טשרניחובסקי, חיים הזז