נמל התעופה חיפה

נמל תעופה בישראל
(הופנה מהדף שדה התעופה חיפה)

נמל התעופה חיפה על שם אורי מיכאלי (פרסמן) הוא נמל התעופה הבין־לאומי הראשון במדינת ישראל. נמל התעופה חיפה שוכן בכניסה המזרחית לעיר חיפה, סמוך לנמל הקישון. הנמל משרת את התעופה האזרחית ומשמש גם כבסיס צבאי של חיל האוויר הישראלי (בח"א 21). עד יולי 2012 שימש גם את התעופה הצבאית, אך זו הופסקה ממנו לחלוטין.

נמל התעופה חיפה
בסיס חיל האוויר 21 - בח"א 21
RAF Haifa
טרמינל נמל התעופה חיפה
טרמינל נמל התעופה חיפה
טרמינל נמל התעופה חיפה
נתוני השדה
קוד IATA
‏HFA‏
קוד ICAO
‏LLHA‏
סוג השדה אזרחי
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה חיפה
קואורדינטות 32°48′34″N 35°02′35″E / 32.80944°N 35.04306°E / 32.80944; 35.04306
גובה מעל פני הים 9 מטר (28 רגל)
האתר הרשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
16/34 4,193 1,278 אספלט
(למפת חיפה רגילה)
 
HFA
HFA
תרשים נמל התעופה חיפה[1]
תרשים נמל התעופה חיפה[1]
מספר הנוסעים 69,677 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל בח"א 21
מגדל פיקוח בנמל התעופה חיפה

בעבר פעלו בו חברות ישראייר, ארקיע ועוד, אבל פעילותן הופסקה עקב אורך המסלול שאינו מתאים למטוסים המצויים כיום בציי החברות הישראליות.

מסלול ההמראה עריכה

 
מסלול 16–34 בנמל התעופה, מרץ 2022

בעבר היו בנמל שלושה מסלולי המראה, אך כיום קיימים רק שני מסלולים המאונכים זה לזה, ומתוכם רק מסלול אחד, הארוך מבין השניים, משמש להמראות ולנחיתות[דרושה הבהרה] ומכונה "המסלול הפעיל".[דרוש מקור]

אורך המסלול הפעיל הוא 1,326 מטר.
זהו מסלול קצר המאפשר המראות ונחיתות של מטוסי נוסעים קטנים בלבד המכילים כ-70 נוסעים, לטיסות קצרות ליעדים קרובים במזרח הים התיכון ולאילת.
כדי לאפשר למטוסי נוסעים גדולים יותר לנחות בנמל התעופה (כך שיתאפשר לשרת טיסות לאירופה) נדרש מסלול באורך 2,000 מטר.

בעבר קודמה תוכנית להרחבת המסלול הפעיל[דרוש מקור] לכיוון הים, אך בשנת 2010 עיריית חיפה החליטה לוותר לחלוטין על הרחבת נמל התעופה [דרוש מקור]

התוכנית להארכת מסלול ההמראה והנחיתה חודשה ב-2017 אך רק להארכת המסלול בכ-300 מטר, לאורך כולל של כ-1,600 מטר.[דרושה הבהרה]

בתחילת שנת 2019 ניסתה ראש העיר דאז עינת קליש-רותם לקדם את הארכת המסלול לכ-2,400 מטר הממשיכים מקו החוף לתוך המפרץ על חשבון הנמל הימי, אך תוכנית זאת נדחתה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות בשל הפגיעה בנמל ושוב קודמו רק התוכניות להארכת המסלול ל-1,600 מטרים בלבד.

באוקטובר 2023 הוועדה הלאומית לתשתיות אישרה את המתווה הנוכחי המקודם להרחבת פעילות נמל התעופה ותשתיותיו תוך הגדלתו לעד מיליון נוסעים בשנה, אך לא יתאפשר לו להפוך לנמל תעופה בינלאומי שכן אורך מסלולו יוגבל ל-1,600 מטרים שיאפשר פעילות מטוסי סילון לכ-120 נוסעים ולא יוארך למעל 2,100 מטרים הדרושים למטוסי סילון גדולים של כ-200 נוסעים[2].

בסיס חיל-האוויר עריכה

בסיס חיל-האוויר (בח"א 21) מאכלס את שלוחת חיפה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, בית ספר תיכון שנועד להכשיר בני-נוער מגיל 14 לשירות כטכנאים בחיל האוויר לכשייתגייסו, וכן את בית הספר למקצועות הטכניים (ביסל"ט), בסיס הדרכה שנועד להכשיר חיילים לשירות כטכנאים בחיל האוויר.

ב-24 ביולי 2012, "אוזרח" נמל התעופה (לא הבסיס עצמו) וניהולו הועבר מחיל האוויר לידי רשות שדות התעופה. מאז לא מתקיימת בו כל פעילות צבאית למעט מספר האנגרים הצמודים לו. שאר חלקי בסיס ההדרכה, עדיין פעילים.[3]

היסטוריה עריכה

הנמל הוקם על ידי הבריטים בשנת 1934 והיה לשדה התעופה הבינלאומי הראשון בארץ ישראל. השדה שימש גם את חיל האוויר המלכותי הבריטי ואת חברת הנפט המשותפת לעיראק ובריטניה (APS). טרם הקמת השדה הכשירו הבריטים משטח נחיתה מדרום למיקום הנוכחי ומעבר לנחל הקישון.

ב־1936 נפתחו קווי טיסה סדירים לביירות, לקהיר ולקפריסין, וב־1938 נפתחו קווי טיסה סדירים ליעדים באירופה ובהם איטליה. בנוסף, פעלו בנמל טיסות שכר אזרחיות ליעדים נוספים מחוץ לישראל. בשנה זו נחתו בחיפה שליש מהטיסות המגיעות לארץ ישראל.

ב־1940 הופסקו הטיסות האזרחיות עקב מלחמת העולם השנייה, שם השדה שונה ל-RAF Haifa ושימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי. ביוני 1941 הגיעה לשדה טייסת 80 מצוידת במטוסי הוקר הוריקן. בדרום השדה נבנו מספר מבנים ששימשו למגורי עובדי הרכבה ואחר כך כבית חולים צבאי קטן.

במאי 1948, עם סיום המנדט הבריטי, נמסר השדה לידי עיריית חיפה,[4] ולאחר מלחמת העצמאות נפתח מחדש על ידי מדינת ישראל כנמל תעופה אזרחי והטיסות בו חודשו. חברת סייפרוס איירווייז הפעילה קו תעופה שבועי לניקוסיה שבקפריסין.

בשנת 1950 החלה חברת ארקיע להפעיל קו תעופה לאילת, וב-1958 קו לשדה תימן, ליד באר שבע.[5]

תוכניות פיתוח כשדה תעופה בין-לאומי עריכה

כבר בשנת 1969 הכריזו ראש עיריית חיפה ושר התחבורה על תוכנית לפיתוח השדה, העברת הכביש הצמוד למסלול במנהרה והארכת מסלול הטיסה,[6] אך התוכנית לא יצאה לפועל.

בשנת 1995 הוחלט על פיתוח שדה התעופה של חיפה כנמל תעופה בין-לאומי. הפרויקט הוכנס לתמ"א 15 (תוכנית מתאר ארצית לנמל תעופה בינ"ל נוסף - תמ"א/15א) והוכר על ידי ממשלת ישראל כפרויקט בעל חשיבות לאומית שיקודם בנוהל מזורז. באפריל 1998 נחנך טרמינל חדש ובו מוענקים שירותים שונים ביניהם: ביקורת גבולות, מכס וחנויות פטורות ממכס.

בשנת 1997 החלה חברת התעופה הירדנית רויאל ג'ורדניאן להפעיל קו טיסה בין חיפה לעמאן.[7] הקו פעל מספר שנים עד שנסגר מחוסר כדאיות כלכלית. בשנת 2000 הפעילה חברת התעופה המצרית סקורפיון קו טיסה מחיפה לשארם א-שייח'.[8]

בשנת 2000, מונתה ועדה בראשותו של האלוף רן גורן (סגן מפקד חיל האוויר לשעבר) לבחון את עתיד השדה מבחינה כלכלית ותפעולית. הוועדה הגישה תוכנית שהציעה לפעול להארכת המסלול הקיים ל-2,400 מטר, כדי לאפשר טווח טיסה ליעדים העיקריים באירופה. המסלול תוכנן להיות באורך של 1,900 מטר ביבשה ו-500 מטר בתוך הים. עלות ביצוע התוכנית הוערכה בכ-425 מיליון דולר, והומלץ שיזם פרטי יבנה ויתפעל את הנמל, ולא רשות שדות התעופה, כך שתיווצר תחרות עם נמל התעופה בן-גוריון. משרד התחבורה גם תכנן, בנוסף, להאריך את מסילת הרכבת מאזור חוצות המפרץ מערבה לכיוון שדה התעופה, כך שבשדה תיפתח תחנת רכבת, שתשרת את המשתמשים בנמל.[9][10]

ב-31 בדצמבר 2001 אמר שר התחבורה, אפרים סנה, כי "הפיכתו של נמל התעופה חיפה לבין-לאומי תעניק תנופה עסקית, כלכלית ותיירותית אדירה לחיפה". השר סנה הנחה את אנשי משרדו לבדוק שתי חלופות: האחת, הפעלת שדה בין-לאומי מהמסלול הנוכחי, והשנייה: הפעלתו ממסלול אשר יוארך ל-2,400 מטרים. על פי תוכניות משרד התחבורה באותה עת, היו אמורים ההליכים הסטטוטוריים להרחבת הנמל להסתיים בשנת 2006 והשדה המורחב היה אמור לפעול החל משנת 2009. לאחר הרחבתו אמור היה השדה לשרת עד שלושה מיליון נוסעים בשנה. אך תוכנית זאת לא יצאה לפועל.[11]

בשנת 2007 הציע משרד האוצר למקם נמל תעופה חדש לצפון המדינה במקום חלופי במנחת מגידו ולא בחיפה, ובחודש אוקטובר 2011 המליצה רשות התעופה האזרחית על הקמת נמל התעופה הבין-לאומי הבא של ישראל במגידו.[12] בשנת 2010 שונו נתיבי טיסה להקטנת רעש באזורי מגורים.[13]

באפריל 2010 הציג שר התחבורה ישראל כץ החלטה להאריך את המסלול בכ-316 מטרים,[14] אך שנתיים לאחר מכן התקבלה החלטה הפוכה[15] כשיונה יהב, ראש העיר חיפה, תמך בהעברת הנמל הצבאי של חיל הים (בסיס חיפה) לחוף קריית חיים, לשטח שחופף בחלקו את השטח שעליו אמורה להיבנות הארכת המסלול של נמל התעופה.[16] בשנת 2015 הציע משרד התחבורה להגדיל מעט את שטח נמל התעופה בחיפה כדי שישמש כחלופה לפעילות התעופה הפרטית וחניית מטוסים שמתקיימת בשדה התעופה הרצליה המיועד לסגירה (במקום התוכנית לשדרוג מנחת עין שמר), אך ראש עיריית חיפה יונה יהב התנגד לתוכנית.[17] אך עם זאת באוקטובר 2017 פורסם כי אכן פעילות התעופה הפרטית בנמל התעופה בהרצליה לצד חלק מפעילות המטוסים בשדה דב תועתק לנמל התעופה בחיפה וזאת לאחר שניסיונות לקדם הקמת שדה חלופי למשל צפונית לרעננה או בקרבה לחדרה בוטלו בלחץ תושבי האזור. כחלק מהסכמי הנדל"ן הוחלט גם כי בית הספר הטכני הצבאי שפעל לצד שדה התעופה בחיפה יפונה לכרמיאל וכך תתאפשר הרחבת פעילותו של נמל התעופה בחיפה וכן הוספת שטחים לפעילות נמל חיפה שיכללו מרכזים לוגיסטיים ועוד "בעורף הנמל".

 
מסלול הטיסה של השדה בשנת 2013, לפני הקמת נמל המפרץ בשטח שיובש בים בסמוך למסלול

בפברואר 2017 חודשה התוכנית מ-2010 להרחבת פעילות התעופה הבינלאומית בשדה על ידי הארכת המסלול בכ-300 מטרים (מכ-1,300 לכ-1,600 מטרים) בלי לפגוע בתוכניות להרחבת שטחי הנמל הימי הסמוך שיצרו תוכניות העבר להארכת המסלול לתוך הים. לצורך הארכת המסלול ישוקע כביש דרך יוליוס סימון, המקיף את מתחם השדה ומשמש גם נתיב לנמל הימי במנהרה קצרה, כך שהמסלול המוארך יעבור מעליו לכיוון קו החוף. הארכת המסלול תאפשר את הגדלת פעילות התעופה הבינלאומית גם למטוסי סילון קטנים יחסית המכילים עד 120 נוסעים (בדומה לפעילות שהתאפשרה בנמל התעופה באילת) וליעדים קרובים (כלומר ללא תדלוק מלא לטיסות לטווח רחוק יותר שמכביד את המטוס ודורש מסלול המראה ארוך יותר), אם כי עדיין מדובר במסלול הקצר אף יותר משדות תעופה כמו שדה דב או אילת בעוד שכדי לאפשר למטוסים של עד 200 נוסעים לטוס לשדה, קיים צורך להאריך את מסלולו עד 2,000 מטרים.

כמו כן מקודמת תוכנית לפטור מאגרת תעופה לטיסות שיגיעו לשדה למשך שלוש שנים (תוכנית מקבילה לזו שנמסרה לגבי נמלי התעופה עובדה ורמון), שנועדה לעודד חברות תעופה זולות וחברות של טיסות שכר לקיים פעילות לנמלי התעופה הנוספים מלבד נתב"ג. בספטמבר 2017 נפתחה בבניין הטרמינל בנמל חנות "דיוטי פרי" בשטח של כ-300 מ"ר כחלק מחוויית פעילותו הבינלאומית המזכה את הנוסעים לחו"ל בפטור ממכס ברכישת מוצרים בחנות.

ב-7 בנובמבר 2017 הוגש למועצה ארצית לתכנון ובניה "סקר אתרים לאיתור שדה תעופה בינ"ל משלים", שקבעה לאחר בחינה של 21 חלופות כי ישנן שתי חלופות לנמל תעופה בינלאומי משלים למדינת ישראל - בסיס רמת דוד ובסיס נבטים. נמל התעופה חיפה נפסל מהסיבות הבאות:[18]

אין בקרבת השדה הקיים רזרבה קרקעית בהיקפים הנדרשים לקיום שדה תעופה בינלאומי בשטח הנדרש. מבחינת אורך המסלול הדרוש (כ-3.2 ק"מ) – משמעות הארכת המסלול היא יצירת חצי אי במפרץ חיפה, באזור שחלות בו תוכניות מאושרות לנמל ימי.

חיפה נמצאת בסמוך לרכס הכרמל ולכן לא ניתן לבצע שם הליך נחיתת מכשירים, החיוני לנמל בינ"ל משלים. הטענה המרכזית של המצדדים בחלופת חיפה היא כי ניתן לתכנן הנמכת מכשירים בחיפה על ידי הסטה של 5 מעלות, כל זאת ללא בחינה של מכשולים פוטנציאליים אחרים בסביבת נמל התעופה כגון מחלפים קיימים, חשמול עתידי של הרכבת, מפעלים פטרוכימיים ועוד. רת"א בחנה את אפשרות הסטת ציר הגישה אך זו אינה עומדת בקריטריונים הבטיחותיים הנדרשים משדה תעופה משלים, ואף אינה מאושרת על ידי מינהל התעופה הפדרלי בארצות הברית.

נמל תעופה בינלאומי בחיפה יחדור למרחב האווירי של רמת דוד והמטוסים אף יעברו מעל המסלולים של רמת דוד. הפעילות בשדה הצבאי אמורה להמשיך בכל תרחיש ולכן לא ניתן להטיל עליו מגבלות תפעול אשר עלולות לסכל את תפעולו השוטף. בנוסף, ההארכה הפוטנציאלית של המסלול נמצאת בחלקה שטח נמל המפרץ הנמצא בהקמה בימים אלה ובחלקה בשטח השמור לנמל צבאי עתידי – כלומר, השטח תפוס על ידי תשתיות ימיות חשובות ומעוגנות בתוכנית מתאר ארצית לנמל חיפה – תמ"א 13 /ב/ 1 /1 המאושרת משנת 2014. הארכת המסלול תחייב שינוי בבניית הנמל ותפעולו ותהווה ביטול של השטח השמור לנמל צבאי עתידי.

ביוני 2018 נחתם הסכם אשר יאפשר את הארכת המסלול לכ-1,600 מטרים.[19][20] הארכת המסלול תאפשר נחיתות והמראות של מטוסי סילון צרי גוף המסוגלים לשאת עד 120 נוסעים, והרחבת טווח הטיסות הבינלאומיות מיעדים קרובים כמו סיני, ירדן, איי יוון וקפריסין, איטליה ומלטה, וגם ליעדי נופש בים השחור כגון בולגריה, הונגריה, רומניה, אוקראינה, רוסיה, גאורגיה, טורקיה, מקדוניה הצפונית, מונטנגרו, בוסניה והרצגובינה, סלובניה, סלובקיה, ארמניה, שווייץ, צרפת, צ'כיה, פולין, בלארוס ואוסטריה. כמו כן, יקלוט נמל התעופה חלק מפעילות התעופה של שדה התעופה הרצליה שמיועד לסגירה. הפרויקט צפוי להסתיים ב-2021. עם זאת לאחר הקמת נמל המפרץ, יובש שטח בים שחוסם את האפשרות להאריך את המסלול עד 2,000 מטרים, כך שמטוסי נוסעים מסוג בואינג 737, עדיין לא יוכלו להשתמש בנמל.[21]

ב-21 באוקטובר 2018 סיכמו ראש עיריית חיפה, יונה יהב ומנכ"ל נמל התעופה, מאיר כהן, כי המסלול ההמראה בנמל יוארך ב-300 מטרים במהלך שנת 2019.[22]

בדצמבר 2018 קידמה ראש עיריית חיפה עינת קליש החלטה בוועדה המקומית חיפה להתנגד לתוכניות פיתוח הנמל הימי (נמל המפרץ) והשטחים הלוגיסטיים שלצידו בעורף הנמל (ומציאת קרקעות חלופיות עבורם) לטובת רצון לקדם תוכנית מחודשת לנמל התעופה של חיפה כדי לאפשר להגדיל את פעילותו הבינלאומית אף יותר ממה שאושר בתקופת יונה יהב מה שדורש את הארכת המסלול אף ל-1,900 מטרים ויותר כמו כן דובר על צורך לבחון חלופות לטרמינל (נחנך ב-1998) שאינו עמיד לרעידות אדמה כולל האפשרות לבנות טרמינל חדש בקרבת תחנת הרכבת חוצות המפרץ. המטרה היא למנוע תוכניות פיתוח הנמל הימי שימנעו את הארכת מסלולי התעופה ושדרוג נמל התעופה אך לאפשר את פיתוח השטחים הלוגיסטיים של הנמל הימי בשטחים אחרים. החלטות הוועדה המקומית הועברו לבחינת הוועדה המחוזית והארצית לצורך קבלת אישור להארכת המסלול ל-2,400 מטרים.

ב-3 ביוני 2019 התקיימה ישיבה בוועדה לתשתיות לאומיות לגבי התכנית להרחבת שדה התעופה בחיפה (תת"ל 80). במסגרת ישיבה זו רשות שדות התעופה הציגה תוכנית לפיה המסלול הקיים יוארך לאורך אפקטיבי של כ-1,600 מ' (כ-1,852 מ' ברוטו).[23] באותה הישיבה הוצגה גם האפשרות להעתיק את המסלול מעט צפונה, כך שיהיה סמוך לנמל המפרץ החדש וכיוונו יהיה מקביל לרכס הכרמל.[23][24] הוועדה לתשתיות לאומיות נמנעה מלהתייחס לאפשרות של הארכת המסלול לתוך הים בסמוך לנמל המפרץ הקיים, ולפיכך הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא: בג"ץ 7741/19 שלוש השקמים ואח' נ' הוועדה לתשתיות לאומיות ואח'.[25][24][23] דיון בעתירה נקבע ל-5 בנובמבר 2020.[25] במסגרת העתירה לבג"ץ ובהתכתבות עם הוועדה לתשתיות לאומיות, תושבי הצפון הציגו את המסלול כך: ב-14 באוגוסט 2019 חתמו עיריית חיפה, חברת נמלי ישראל, ומשרד התחבורה על הסכם להארכת מסלול הטיסה ל-2,100 מטרים שיאפשרו טיסות למטוסי סילון בינוניים כמו בואינג 737 ובואינג 757.[26]

בנוגע לחלופת התכנון שהוצגה במסגרת ישיבת הות"ל ב-3 ביוני 2019, במכתב מ-30 באוקטובר 2019, ציינה הוועדה לתשתיות לאומיות כך: "בהתייחס לטענות בעניין תת"ל 80, לנוכח ההסכם שנחתם בין עיריית חיפה לבין משרד התחבורה, לאחר שנתקבלה החלטת הוועדה בתוכנית, ההליך התכנוני הוקפא עד לבחינת רשות שדות התעופה את השלכות ההסכם על התוכנית וממילא כל דיון בעניינה הפך תאורטי".[27]

בישיבת הות"ל ב-23 באוקטובר 2023 הוחלט לאשר את הרחבת פעילות השדה לעד מיליון נוסעים בשנה, תוך הרחבת שטחיו הבנויים ואורך המסלול ל-1,600 מטרים בלבד, מה שיגביל את היקף השימוש בו כנמל תעופה בינלאומי בשל אורכו הקצר (שלא יאפשר למטוסי נוסעים דוגמת בואינג 737 הנפוץ בקרב חברות לואו-קוסט לפעול בנמל).[28] בדצמבר 2023 אישרה ממשלת ישראל את ביצוע התוכנית.[29]

חברות תעופה ויעדי טיסה עריכה

בשנת 2012 עברו בנמל 66,750 נוסעים ב-10,090 טיסות פנים (ירידה מהשיא של 2010 של 79,472 נוסעים ב-12,970 טיסות פנים) ו-11,283 נוסעים ב-1,947 טיסות בינלאומיות.[30]

בנמל ממוקמות מספר חברות תעופה קטנות, "FNA", "סקאי תעופה", "הצנחניה" ו"Ofek", המפעילות מטוסים קלים. החברות מספקות שירותי תעופה שונים ביניהם: לימודי טיס, השכרת מטוסים, טיסות בשמי הארץ, צילום אוויר והשכרת מוניות אוויר לישראל ולמדינות שכנות.

עד לשנת 2020 קיימה חברת ישראייר מספר טיסות שבועיות לאילת. חברת ארקיע הפעילה טיסות מנמל התעופה חיפה לאילת אך עם מכירת מטוס ה-ATR 72-500 האחרון שברשותה בדצמבר 2017, בוטל הקו. חברת להק תעופה מפעילה קו מסוקים לאסדות קידוח של חברת שברון מנמל התעופה.

חברת התעופה הקפריסאית Tus Airways החלה באפריל 2016 להפעיל טיסות ישירות ללרנקה ולפאפוס שבקפריסין. ב-2 במרץ 2017 הוסיפה חברת התעופה טיסות ישירות לאתונה.[31] הגדלת פעילות התעופה הבינלאומית מהשדה ליוון וקפריסין כבר הביאה ב-2016 לכ-12,000 נוסעים בטיסות שיצאו מחיפה. בתחילת 2017 אף החלה רשות שדות התעופה להיערך לביצוע הארכת מסלול ההמראה בשדה בכ-320 מטרים שיאפשרו לקיים טיסות מטוסי סילון בעלי קיבולת של כ-120 נוסעים, ולהוביל להגדלת הפעילות בשדה ולכניסת חברות תעופה נוספות.[32]

החל מ-16 באוקטובר 2017, הופסקו טיסות חברת Tus Airways למרות הביקוש הרב בין השאר בגלל אורך המסלול והגבלת שעות הפעילות הליליות בו. החברה הוציאה משירות את מטוסי הסאאב 2000 ומפעילה רק מטוסי סילון מדגם פוקר 100 שאינם יכולים לנחות בחיפה.[33]

ב-7 באוגוסט 2018, פורסם כי חברת Tus Airways תחדש את טיסותיה לנמל התעופה, ככל הנראה בחורף 2019 – זאת לאחר ששר התחבורה, ישראל כץ חתם על תקנות חדשות שמעניקות פטור מאגרות תעופתיות לנמל.[34] החברה לא חזרה לפעול בחיפה, מאחר שהארכת המסלול לא בוצעה.

בשנת 2019 הפעילה חברת ישראייר ארבע טיסות שבועיות ללרנקה.[35]

החל מ-22 ביוני 2023 מפעילה חברת התעופה ממלטה יוניברסל אייר טיסות ישירות ללרנקה ופאפוס בקפריסין בשיווק איסתא וישראייר באמצעות מטוס קטן מסוג בומברדייה דאש 8 עם 37 מושבים, ברצף עד לאחר חגי תשרי. זאת לראשונה מאז שנמל התעופה לא קיים פעילות בינלאומית מאז 2019.[36]

באביב 2024 מתוכננת תחילת הפעלת טיסות של חברת אייר חיפה.

חברות תעופה יעדים
יוניברסל אייר לרנקה ופאפוס

סטטיסטיקה עריכה

מספר הנוסעים עריכה

להלן נתוני התפתחות תנועת הנוסעים המלאים בשדה בין שנת 1999 לשנת 2022:[37]

שנה נוסעים תנועות טיסות שינוי באחוזים בסך הנוסעים
1999 130,571 - -
2000 137,858 - 5.58+ 
2001 120,301 - 12.73- 
2002 127,200 20,587 5.73+ 
2003 93,385 16,978 26.58- 
2004 70,831 16,225 24.15- 
2005 61,334 13,082 13.4- 
2006 52,388 12,614 14.58- 
2007 65,551 13,531 25.12+ 
2008 64,809 13,367 1.13+ 
2009 50,677 8,714 21.8- 
2010 83,131 13,602 64.04+ 
2011 74,244 12,067 10.69- 
2012 78,033 11,137 5.1+ 
2013[38] 81,804 16,599 4.83+ 
2014[39] 102,578 21,271 25.39+ 
2015[40] 110,805 18,197 8.02+ 
2016[41] 119,113 17,086 7.49+ 
2017[42] 140,222 19,168 17.72+ 
2018[43] 87,552 16,624 37.56- 
2019[44] 92,695 17,729 5.87+ 
2020[45] 77,963 21,177 15.89- 
2021[46] 80,337 25,435 3.04+ 
2022[47] 69,677 24,062 13.26- 

תחבורה בקרבת הנמל עריכה

נמל התעופה חיפה שוכן בסמוך לדרך יגאל ידין, ממנה ניתן להגיע לכביש 22.

חברת אגד מפעילה קו אוטובוס אחד מהנמל לצומת קריית אתא. ליד בית הספר הטכני מופעלים 2 קווים – 137 ו-145, אשר נוסעים לאזור חיפה והקריות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה חיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.
  2. ^ סמר עודה- כרנתינג'י, שדה התעופה חיפה: אושרה הרחבת השימוש לטיסות בינלאומיות וארציות, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2023-11-16
  3. ^ ספיר פרץ, ‏כץ: "אבקש להגביר את הפעילות בנמל התעופה בחיפה", באתר גלובס, 24 ביולי 2012
  4. ^ שדה התעופה ליד חיפה הועבר לידי היהודים, הבוקר, 20 במאי 1948
  5. ^ נחנך קו אווירי באר שבע לחיפה, הארץ, 8 באוקטובר 1958
  6. ^ הסדר להכשרת שדה התעופה בחיפה לצורכי תחבורה אווירית פנימית, הצופה, 18 ביולי 1969
  7. ^ דרור מרום , ‏רויאל-ג'ורדניאן תפעיל 2 טיסות שבועיות בקו עמאן-חיפה-עמאן, באתר גלובס, 5 בפברואר 1997
  8. ^ יעקב הכט, חב' מצרית חונכת קו טיסות חיפה-שארם א-שייך, באתר ynet, 5 באוקטובר 2000
  9. ^ סנה: מיזם נמל תעופה בינלאומי בחיפה יצא לדרך; נבחן חלופות כדי לזרזו, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2001
  10. ^ זוהר בלומנקרנץ, סנה החל לפעול להפרטת שדה התעופה בחיפה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2001
  11. ^ הקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף בישראל באתר מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 13 בינואר 2002.
  12. ^ יסמין גיל, מתחדש מאבק תושבי עמק יזרעאל בהקמת נמל תעופה במגידו, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2011
  13. ^ יעקב הכט, יאסר על מטוסים לטוס נמוך מעל קו החוף בחיפה, באתר ynet, 20 בספטמבר 2000
  14. ^ איל לרמן, שר התחבורה: נאריך את המסלולים של שדה"ת; נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, גד שפר: זה יאפשר לתושבי הצפון לצאת ליעדים קרובים באירופה ובמדינות חבל הבלקן היישר מחיפה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 17 אפריל 2010
  15. ^ המסלול בשדה התעופה בחיפה לא יוארך בשבוע שעבר, בעת טקס העברת סמכויות הניהול בשדה לידי רשות שדות התעופה, הבטיח שר התחבורה להגדיל את הפעילות בשדה ולהוסיף לו טיסות
  16. ^ עמירם ברקת, ‏למה אין עדיין נמל תעופה בינ"ל בצפון? "רמת דוד זה ספין", באתר גלובס, 23 ביולי 2014
  17. ^ יונה יהב: "לא ניתן למדינה להעתיק את שדה התעופה של הרצליה לעיר חיפה"
  18. ^ סקר אתרים לאיתור שדה תעופה בינ"ל משלים (נצפה ב-24 בספטמבר 2019)
  19. ^ עירית רוזנבלום. "נסללה הדרך להארכת מסלולי שדה התעופה בחיפה", באתר Ias.co.il,‏ 5 ביוני 2018
  20. ^ אודיה שווץ. "שדה"ת בחיפה: המסלול יוארך ויאפשר הפעלת טיסות קצרות לאירופה", באתר רדיו חיפה, 17 ביוני 2018
  21. ^ יגאל חי, האתגר הראשון של קליש רותם: התנגדות שהגישה לתוכנית נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והצפון, 1 בנובמבר 2018
  22. ^ "מסלול ההמראה בשדה התעופה בחיפה יוארך ב-2019 | IAS". IAS. 2018-10-22. אורכב מ-המקור ב-2018-10-22. נבדק ב-2018-10-22.
  23. ^ 1 2 3 תמליל ישיבת הוועדה לתשתיות לאומיות מיום 3.6.2019.
  24. ^ 1 2 "העיריה: לדחות את העתירה למען פיתוח שדה התעופה", כלבו חיפה, 13/4/2020.
  25. ^ 1 2 בג"ץ 7741/19 שלוש השקמים ואח' נ' הוועדה לתשתיות לאומיות ואח'.
  26. ^ ליאור גוטמן, סוף לסכסוך בחיפה: מסלול שדה התעופה יוארך, בניית הנמל החדש תושלם, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2019
  27. ^ תגובת הות"ל מיום 30.10.2019.
  28. ^ הוות"ל אישרה את הרחבת השימושים בשדה התעופה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 16 בנובמבר 2023
  29. ^ הממשלה אישרה את התוכנית לפיתוח שדה התעופה בחיפה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 28 בדצמבר 2023
  30. ^ סטטיסטיקה
  31. ^ מירב ארד, קו תעופה חדש של חברת TUS מחיפה לאתונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 במרץ 2017
  32. ^   רינה רוזנברג קנדל, לאן כולם טסים מחיפה?גידול של 655% בתנועת הנוסעים הבינלאומיים בחיפה בעקבות כניסת חברת התעופה הקפריסאית TUS Airway, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2017
  33. ^   רינה רוזנברג קנדל, ממחר: TUS תפסיק פעילותה בנמל התעופה בחיפה, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2017
  34. ^ דני שדה, גרים בצפון? הטיסות מחיפה ליוון ולקפריסין חוזרות, באתר ynet, 7 באוגוסט 2018
  35. ^ יואב איתיאל‏, ישראייר משיקה טיסות ישירות מחיפה ללרנקה, באתר וואלה!‏, 4 בדצמבר 2019
  36. ^ דניאל סלאמה, החל מהחודש הבא: טיסות ישירות מחיפה לקפריסין, באתר ynet, 15 במאי 2023
  37. ^ רשות שדות התעופה, סטטיסטיקה לנמל התעופה חיפה בין השנים 2007–2012
  38. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2013
  39. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2014
  40. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2015
  41. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2016
  42. ^ דין וחשבון שנתי 2017 - רשות שדות התעופה
  43. ^ דין וחשבון שנתי 2018 - רשות שדות התעופה
  44. ^ דין וחשבון שנתי 2019 - רשות שדות התעופה
  45. ^ דין וחשבון שנתי 2020 - רשות שדות התעופה
  46. ^ דין וחשבון שנתי 2021 - רשות שדות התעופה
  47. ^ דין וחשבון שנתי 2022 - רשות שדות התעופה