פתיחת התפריט הראשי

שורש (שֹׁרֶש) הוא מושב שיתופי בהר יהודה, הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית לשער הגיא וכ-11 קילומטרים ממערב לירושלים. המושב משתייך לארגון יישובי העובד הציוני וכפוף למועצה אזורית מטה יהודה. נכון לסוף 2017 מתגוררים בו 1,243 תושבים.

שורש
Shoresh.JPG
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
אזור התגוננות בית שמש 189
גובה ממוצע[1] ‎680‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,243 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.7%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ שם17, שם34, צבע סמן64, שם39, שם28, שם16, קואורדינטות62, צבע סמן59, צבע סמן54, קואורדינטות64, שם54, צבע סמן61, קואורדינטות58, צבע סמן48, קואורדינטות29, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן68, קואורדינטות46, צבע סמן51, קואורדינטות26, קואורדינטות36, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, שם60, צבע סמן1, שם21, שם56, שם27, צבע סמן34, קואורדינטות43, צבע סמן7, שם32, קואורדינטות18, שם38, צבע סמן12, קואורדינטות37, צבע סמן6, צבע סמן30, קואורדינטות32, צבע סמן3, צבע סמן37, צבע סמן9, קואורדינטות48, צבע סמן17, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, צבע סמן70, שם31, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, שם64, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, צבע סמן67, שם63, קואורדינטות47, צבע סמן35, צבע סמן31, שם36, שם51, שם30, geotype1, קואורדינטות52, צבע סמן14, שם37, צבע סמן57, קואורדינטות61, שם66, צבע סמן63, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, קואורדינטות23, קואורדינטות54, קואורדינטות51, קואורדינטות38, צבע סמן42, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם35, צבע סמן60, קואורדינטות34, שם23, קואורדינטות35, צבע סמן40, צבע סמן10, קואורדינטות28, קואורדינטות42, שם40, צבע סמן8, שם47, שם18, שם43, צבע סמן18, שם53, קואורדינטות63, שם49, שם46, קואורדינטות65, פריטים1, קואורדינטות33, צבע סמן52, שם26, שם65, צבע סמן28, שם20, קואורדינטות20, קואורדינטות39, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן11, צבע סמן36, שם58, צבע סמן32, צבע סמן44, צבע סמן38, קואורדינטות49, קואורדינטות27, שם19, קואורדינטות24, שם48, צבע סמן53, שם29, צבע סמן69, קואורדינטות55, קואורדינטות17, צבע סמן56, שם55, קואורדינטות59, שם61, צבע סמן13, קואורדינטות60, קואורדינטות57, שם41, קואורדינטות22, קואורדינטות44, צבע סמן33, צבע סמן24, שם45, שם25, שם24, צבע סמן5, קואורדינטות66, צבע סמן22, קואורדינטות45, קואורדינטות30, קואורדינטות40, שם57, צבע סמן15, צבע סמן55, צבע סמן19, צבע סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ גודל סמן35, גודל סמן67, גודל סמן21, גודל סמן10, גודל סמן65, גודל סמן46, גודל סמן4, שם69, גודל סמן64, גודל סמן18, גודל סמן22, גודל סמן48, גודל סמן44, גודל סמן14, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, קואורדינטות1, גודל סמן62, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, גודל סמן60, גודל סמן42, גודל סמן34, גודל סמן45, גודל סמן47, גודל סמן49, גודל סמן43, גודל סמן9, גודל סמן29, גודל סמן68, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, גודל סמן58, גודל סמן24, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן16, גודל סמן61, גודל סמן23, גודל סמן55, גודל סמן69, גודל סמן40, גודל סמן41, גודל סמן12, גודל סמן11, קואורדינטות69, גודל סמן5, גודל סמן27, גודל סמן70, גודל סמן57, גודל סמן53, גודל סמן19, גודל סמן25, גודל סמן51, גודל סמן63, גודל סמן8, גודל סמן32, גודל סמן59, גודל סמן66, גודל סמן56, גודל סמן3, שם68, גודל סמן39, גודל סמן6, קואורדינטות67, שם1, קואורדינטות68, קואורדינטות70, שם70, גודל סמן50, גודל סמן26, גודל סמן30, גודל סמן37 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - שורש
בירוק - מיקום בניין המועצה

מקור שמו של המושב, הוא בכפר הערבי סאריס ששכן באזור עד למלחמת העצמאות. סאריס מוזכרת בתרגום השבעים ברשימת הערים בנחלת שבט יהודה, בפסוק ובו כתריסר ערים נוספות שנשמטו מנוסח המסורה[2]. המושב נוסד בשנת 1948, בידי עולים מארצות מזרח אירופה. בתחילה היה קיבוץ, וכעבור 4 שנים הפך למושב. שטחו כ-7,500 דונם.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

היישוב הוקם על ידי קבוצת "להגשמה" שהייתה אחת מקבוצות תנועת הנוער הציוני ברומניה. קבוצת "להגשמה" נוסדה בשלהי מלחמת העולם השנייה. חברי הקבוצה שמו להם למטרה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל על בסיס עקרונות שיתוף ושוויון בין החברים. לצורך כך הקימו בפרברי בוקרשט חווה חקלאית (קולנטינה) בה החלו לתרגל את עבודת האדמה ואת חיי השוויון והשיתוף בארץ. הקבוצה עלתה באופן עצמאי לאחר המלחמה החל משנת 1945; משהגיעו חברי הקבוצה בספינותיהם לחוף חיפה, הם נתפסו על ידי הצבא הבריטי והועברו למחנה מעצר 62 בקפריסין. לאחר שנת שהות במחנה המעצר הועברו חברי "להגשמה" למחנה המעצר בעתלית. לאחר שחרורם עברו החברים לקבוץ אושה להכשרה. בספטמבר 1948 עלתה הקבוצה לקרקע בהרי יהודה והקימה את הקיבוץ ל"הגשמה", לימים הוסב שמו ל"שורש". חברי הקבוצה רשמו את קורותיהם ביומן. היומן המקורי ותרגומו לעברית שמורים בארכיון יד ושם[3].

בשנת 1956 הוקמה במושב בריכת שחייה ומרכז נופש, כמקור הכנסה ותעסוקה למושב, שלא היו לו קרקע מספיקה לעיבוד חקלאי[4]. בשנת 1958 רכש המושב מאיש העסקים חיים שיף גם בעלות חלקית בבריכת ירושלים והיה אחראי לניהולה[5]. ב-1961 ביקש המושב להקים בית הבראה סמוך לבריכה שהקים[6], שנחנך לבסוף בשנת 1968[7], והורחב בין השנים 1973-1975[8][9]. בשנים אלו נהג המושב לשלם משכורת אחידה לכל החברים[10]. בשנת 1997 החלה הקמתו של מלון דירות נופש, ספא ומרכז קונגרסים במתחם[11]. בשנת 2004 מכר המושב 40 דונם משטח מרכז נופש ליזם יהושע שפונדר[12], וב-2005 אשרה לו הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים הקמת בית אבות ובו 310 יחידות דיור בשטח. לצורך הקמת בית האבות נהרסו חלק מהמבנים הישנים של כפר הנופש[13].

בשריפה בשער הגיא בקיץ 1995 ניזוקו מאש כ-30 מבתי המושב.

אופי היישובעריכה

שורש הוא יישוב מפותח ומבוסס, שמורכב מהמושב הישן לצד הרחבה חדשה. במושב מתגוררות 170 משפחות. יש בו מלון דירות, כפר גמלאים (פרוטיאה בהר), גן שעשועים, בית העם, יקב יינות, תנועת הנוער "המחנות העולים", בריכה, מגרש כדורגל וכדורסל ומאגר מים לשימוש צורכי התושבים. יש בית קברות בקירבה למושב. בשנת 2012 מלון הדירות עבר שיפוץ נרחב ונוספו 66 דירות חדשות. בשנת 2013 נפתחה במושב מסעדה בשם "מוזה בהר". המסעדה פועלת בכל ימות השבוע.

ילדי בית הספר היסודי מופנים לבית הספר "אלון" במעלה החמישה ו"עין-הרים" בכפר הנוער "עין כרמית" וילדי החטיבה מופנים לביתי הספר האזורי של המועצה, "הרטוב" ו"עין כרם", אך רבים מהם הולכים לבתי ספר פרטיים בירושלים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שורש בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ יהודה זיו, ראיון בגיליון 51 של הסתדרות המורים
  3. ^ ניתן לצפות ביומן בגרסה אלקטרונית כאן.
  4. ^ בריבת שחיה חצי אלימפית מוקמת לתושבי ירושלים, הצופה, 24 בפברואר 1956
  5. ^ בריכת המריבה נפתחת היום, למרחב, 28 ביולי 1958
  6. ^ תושבי "שורש" רוצים להקים בית-הבראה, על המשמר, 2 בנובמבר 1961
  7. ^ מלון חדש נפתח במושב שורש, על המשמר, 30 ביוני 1968
  8. ^ קאונטרי־קלאב יוקם במושב השיתופי ‭"‬שורש", מעריב, 1 באוקטובר 1973
  9. ^ שורש בנופש בצל ההרים, דבר, 18 ביולי 1975
  10. ^ עשרים שנה על אדמת ישראל, למרחב, 30 באפריל 1968
  11. ^ אביבה קרול, ‏מושב שורש משקיע 60 מיליון דולר במלון, דירות נופש ומרכז קונגרסים, באתר גלובס, 24 באפריל 1997
  12. ^ אלעזר לוין, ‏שפונדר רכש 40 דונם במושב שורש בהרי ירושלים תמורת 19.5 מיליון ש', באתר גלובס, 2 ביוני 2004
  13. ^ אורית בר-גיל, ‏מושב שורש: אושרה הקמת בית אבות ובו 310 יח"ד; אחד המבנים בוטל, באתר גלובס, 3 ביולי 2005