תודה עריכה

תודה לדוד שי על כתיבת הערך החשוב הזה. כן ירבו! בברכה אגלי טל - שיחה 14:01, 12 בפברואר 2018 (IST)תגובה

קורות חייו עריכה

בקורות חייו באתרו הרשמי, פרופ' שטיין מציין שעשה התמחות אצל רחל סוכר במשרד התובע הכללי (attorney general), כלומר היועץ המשפטי לממשלה (ובהתאמה- כנראה רחל סוכר הייתה המשנה של היועץ למשפט פלילי). השאלה האם מדובר בטעות תרגום ורחל סוכר אכן הייתה משנה לפרקליט המדינה (למשפט פלילי) או שמא הייתה משנה ליועץ המשפטי לממשלה? Itamar108 - שיחה 21:36, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה

לפי אתר משרד המשפטים, רחל סוכר הייתה המשנה לפרקליט המדינה (יש גם תמונה). פרקליטות המדינה נקראת באנגלית State Attorney, ולא attorney general, לכן זו טעות בתרגום של פרופ' שטיין, שאני מניח שנעשתה בתום לב. -- ‏גבי‏ • שיח 16:49, 24 בפברואר 2018 (IST)תגובה

ביקורת עריכה

גישתי הידועה היא שלא להגזים בפסקאות ביקורת בערכי אישים - אין אדם שהכל שלמים עם כל מעשיו. בוודאי אין להביא ביקורת מפי גורמים אנונימיים, גם כאשר ביקורת כזו מובאת בעיתון. מעבר לנדרש אוסיף שבמקרה שלפנינו הביקורת "על כך שהוא מעולם לא התבטא בנושאים כמו אקטיביזם שיפוטי או שאלת מעמדן המשפטי של ההתנחלויות" (כך הופיע בערך) מגוחכת - האם ידוע לכם על התבטאויות בסוגיות אלה של שופטים אחרים, כגון דנציגר או מלצר? משפטן, להבדיל מטוקבקיסט, מתבטא בנושאים שבתחום התמחותו, ואיש אינו מצפה שיתבטא בכל נושא שעומד על הפרק. דוד שי - שיחה 20:10, 24 בפברואר 2018 (IST)תגובה

טוב. --‏גבי‏ • שיח 21:17, 24 בפברואר 2018 (IST)תגובה
אם כבר דנים בביקורת, ארשה לעצמי לציין שתמוהה בעיני הדרישה המיוחסת לשופט מלצר, שבנו בן ה-24 של שטיין ישרת בצה"ל. ממתי אנו פוקדים עוון בנים על אבות? האם גם משה ארנס נדרש לשכנע את בנו לעזוב את "מצפן" טרם מינויו לשר הביטחון? דוד שי - שיחה 21:36, 24 בפברואר 2018 (IST)תגובה

אלוף ישראל לנוער בשחמט? עריכה

1973 - דוד ברנשטיין, 1974 - יהודה גרינפלד, 1975 - ניר גרינברג, 1976 - אהוד להב, 1977 - מיכאל פסמן, BAswim - שיחה 01:12, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה

אכן תמוה. שוחחתי אתמול עם בן דודי שהשתתף באליפויות הארץ לנוער בשנים 1973 ו-1974 וממקור ראשון אין ספק ששטיין לא זכה בהן. במקרה הוא שיחק עם שטיין בסיבוב הראשון באליפות 1973 ומכיר אותו אישית היטב. --‏Yoavd‏ • שיחה 16:50, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה
לגבי המשפט "היה אלוף ברית המועצות לשחמט לילדים עד גיל 14" אין לי כמעט ספק שאיננו נכון. בדקתי משתתפים באליפות ברית המועצות עד גיל 14, ומדובר בשחקנים שללא יוצא מן הכלל הפכו לרבי אמנים בגיל 20. שטיין הגיע בסופו של דבר לדרגת אמן, אך קשה להאמין שבגיל 14 גבר על אריות כמו קספרוב, טוקמקוב ואחרים. --‏Yoavd‏ • שיחה 17:05, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה
העובדה ששטיין בחר להתמקד בתחומים אחרים ולכן לא התקדם כל כך בתחום - לא מהווה ראייה מספקת כנגד הדיווחים בכלי התקשורת. בברכה אגלי טל - שיחה 18:07, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה

מי שטוען שהיה אלוף ברית המועצות עד גיל 14 שיביא מקור מתחום השחמט, לא איזה משפטן שאומר היום שהוא היה אלוף בריה"מ. זה לא מקור לטענה הזאת. Haparsi - שיחה 00:52, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה

הוספתי מקור שאיננו דברי משפטן. בברכה אגלי טל - שיחה 09:45, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
ביקשו מקור מתחום השחמט. שושושושון - שיחה 09:54, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
אז ביקשו. כתבת פרופיל עיתונאית זה מקור לגיטימי לחלוטין. המקור הקודם היה כתבה שבה מציין משפטן את הפרט הביוגרפי הזה, כעת זה חלק מהפרופיל שבכתבה. בברכה אגלי טל - שיחה 10:16, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
אומרים לך אנשים שבקיאים בתחום שזה בלתי סביר. שושושושון - שיחה 10:20, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
1. בויקיפדיה אנחנו עובדים לפי מקורות. 2. הטיעון של יואב משונה בעיני, הוא משוה בין הרמה הסופית שהגיעו אליה זוכים בתחרות לאחר שהקדישו את חייהם לעיסוק בתחום, לבין מי שבחר לעסוק בתחום אחר. כבר כתבתי זאת למעלה. בברכה אגלי טל - שיחה 10:57, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
דרוש מקור איכותי. ראית כבר שאליפות ישראל לנוער הוסרה על אף המקור בעיתון. שושושושון - שיחה 11:31, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
הפרט ההוא היה מגובה במקור עיתונאי? בברכה אגלי טל - שיחה 12:48, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
לא, אך הוא מופיע במקור שהוספת הבוקר. שושושושון - שיחה 13:01, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
מסכים עם אגלי טל.
לפי הטענה המוזרה של שושושון, למעלה מ-90% מהמקורות בויקיפדיה אינם קבילים... בן נחום - שיחה 13:37, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
בדרך כלל הם קבילים. הבעייה מתחילה כאשר ויקיפד בר סמכא ונטול פניות מערער עליהם. שושושושון - שיחה 14:06, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

בואו נעשה קצת סדר. מקורות עיתונאיים קבילים אצלנו כל עוד אין סיבה משמעותית לערער אחריהם. לגבי אלוף ישראל לנוער - לפי הנתונים שהביא BAswim (מה מקורם? אפשר קישור?), נראה שאכן זהו מידע שגוי. כלומר: יש סיבה משמעותית לערער אחריהם, ועד שאין לנו תשובה ברורה לסתירה בין הנתונים - נכון להסיר את המידע לגמרי. אולי מקור הטעות בכך שהיה אלוף צה"ל בשחמט, והתבלבלו והפכו את זה לנוער. לגבי האליפות ברוסיה - המחקר הקטן של Yoavd איננו מספק כלל בעיני. "ללא יוצא מן הכלל" חוץ מאחד שיצא מן הכלל והלך לקריירה אחרת. כל עוד לא הוכח אחרת, כמובן. אין כאן שום טענה ממשית, וזה לא משנה כמה הוויקיפד בר סמכא או נטול פניות. אם הטענה הזאת היתה מופיעה במקור קביל, אולי היה מקום לאזכר אותה בשם אומרה בערך. יזהר ברקשיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח •

כשמשתמשים במקור צריך להבין על מה הוא מסתמך. כשעיתונאי כותב על משהו שקרה לפני 45 שנה על מה הוא הסתמך? מה היו יכולים להיות המקורות שלו? יש שחקן שח בשם אלכסנדר שטיין שרשום באיגוד והוא אמן [1]. לאלכס שטיין CV שהוא כותב שהוא חובב שח ושהוא אמן וזה ראוי לציון. לעומת זאת כשעיתונאי משתמש בביטוי כמו "אליפות ברית המועצות הפתוחה" נשמע שאין לו מושג על מה הוא מדבר. לא כדאי להכניס דברים כאלה לויקיפדיה. Haparsi - שיחה 17:39, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
עיקרון ההסתמכות על מקורות עיתונאיים מניח שהם עושים את עבודתם, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר: אני לא יודע על מה הוא הסתמך, אבל כנראה הוא הסתמך על משהו, ולא סתם המציא. לא מספיק ברור לי מה משמעותו של ה-CV לעניין מה שלא מופיע בו, ואשמח לשמוע את דעתם של Yoavd, יונה בנדלאק, אריה ענבר, Zardav, DimaLevin, גופיקו, ספסף, TheNintendoGuy, Patqu, Effib, שבת מנשה, שמואל בורג, מר בונד 007בעלי הידע בשחמט נוספים. יזהר ברקשיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 19:51, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
אגב, אם תעשו גוגל תראו שהמידע הזה קיים בכמה וכמה גופי תקשורת. יזהר ברקשיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 20:00, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
קראתי את המקורות ואני מבין את פקפוקיו של יואב דותן, אך לדעתי יש פיתרון פשוט לסוגיה. צריך לפנות לוויקיפד דובר, קורא וכותב רוסית, שיחפש בגוגל (ייתכן אפילו שיש בוויקיפדיה רוסית) את רשימת אלופי הנוער בשחמט בברית המועצות. בברכה. ליש - שיחה 20:42, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
אתר השחמט הרוסי הפופולרי והמהימן http://chess-news.ru, פרסם ידיעה בנושא, בה נכתב (מי שלא מבין רוסית יכול להיעזר בגוגל טרנסלייט) ששטיין היה אלוף ברית המועצות לתלמידים עד גיל 14. בעיניי זה מספק. נעם דובב - שיחה 22:22, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
גם בעיני זה מספיק. בברכה. ליש - שיחה 23:02, 5 במרץ 2018 (IST)תגובה
מספיק למהדרין מן המהדרין. היה נדמה לי שבתגובות שם התייחסו גם לאליפות בארץ, אך הגוגל טרנסלייט איננו מצטיין בבבהירות רבה. האם אתה דובר רוסית נעם דובב? האם ראית שם משהו רלוונטי? בברכה אגלי טל - שיחה 01:11, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
עם כל הכבוד למשפט המעורפל "He became the champion of the USSR among schoolchildren to 14 years." הוא ללא כל סימוכין. אני מבין שאין אמון גדול במה שכתבתי, אבל בשנים אלו עקבתי בתשומת לב אחרי השחמט בברית המועצות. הייתי רוצה לראות טבלה עם תוצאות, שתמחיש את זה. אני יודע מי היו השחקנים בני 13-14 שהצטיינו אז. דרך אגב, בערך על קספרוב נאמר שהוא ניצח את "Soviet Junior Championship" - אין לי מושג מהי התחרות לתלמידי בתי ספר שמצוטטת בכתבה האמורה, אבל אני די בטוח שזו לא אליפות ברית המועצות בה זכה למשל קספרוב בשנת 1976, בהיותו בן 13. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:29, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
הדרישה למקור היא בויקיפדיה, לא בכל מקור מידע מוסמך. דוקא אתה לא הבאת מקור לדבריך, וגם אם נניח שרוב או כל הזוכים באליפות הנוער הפכו לרבי אמן, כבר הסברתי שאין כל תמיהה בכך שאדם שבחר במסלול חיים אחר (משפטים) לא התקדם הרבה בתחום השחמט. בברכה אגלי טל - שיחה 10:28, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
אני מסכים עם Yoavd. גם בישראל יש ענפי ספורט בהם יש אליפות בתי הספר והיא שונה מאליפות ישראל עד גיל 12/14/16. למשל בכדורגל יש את ליגת בתי הספר והיא שונה מליגת הנוער. כך גם בכדורסל ואני מניח שבתרבות הרוסית בה הספורט מפותח מאוד יהיו כפילויות כאלו בהרבה ענפי ספורט. ולכן נראה שיש לשנות את הניסוח מאלוף ברית המועצות לאלוף בתי הספר בברית המועצות עד גיל 14. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:38, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
מה גורם לך לחשוב שמדובר באליפות בתי הספר ולא אליפות הנוער (כפי שכתוב בפרסומים בתקשורת)? בברכה אגלי טל - שיחה 10:50, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
הניסוח באתר ברוסית (לפחות לפי גוגל תרגום) ודבריו של Yoavd. Yoavd מוכר לי שבעל ידע בשחמט, סביר להניח שיותר מעיתונאים בעלי ידע חדשותי או משפטי. עד שלא יובהר מיהו המקור הראשוני שהעביר לעיתונאים את המידע הזה ושהוא יפרט מאיפה הידע שלו בזה, Yoavd מהימן עלי יותר. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:24, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
אגב, אין צורך להשתמש בגוגל - יש באתר כפתור עם דגל בריטניה, שהופך את הדף לאנגלית...משם ציטטתי. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:26, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
בדומה ליונה ב., גם אני סומך על Yoavd בענייני שחמט יותר מאשר על העיתונאים. דרך אגב, גם להיות אלוף בתחרות בתי ספר בברית המועצות זה כבוד גדול. דוד שי - שיחה 19:56, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
שיניתי את הניסוח כפי שכתוב באתר הרוסי. נעם דובב - שיחה 20:12, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה

מרצה בעולם עריכה

מחילה על הטעות בנוגע לג"י. ולעצם העניין: כל מי שמרצה בהכרח 'מרצה בעולם', וכי היכן יעשה זאת? כשרוצים לספר על פעילות בינלאומית של מרצה יש לכתוב "מרצה ברחבי העולם". הביטוי "מרצה בעולם" בהקשר זה נראה לי כמשלב נמוך מדי. דגש חזק ונרו יאיר? בתודה אגלי טל - שיחה 14:48, 10 ביוני 2018 (IDT) אגלי טל - שיחה 14:48, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה

"ברחבי הארץ/העולם" זה סגנון יח"צני. נשמע כאילו הוא מרצה מהודו ועד כוש. לכן אני מסיר את המרחבים בכל מקום שאני פוגש אותם. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 15:21, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
אוקיי, אבל אתה מסכים ש'מרצה בעולם' זה בעייתי? אולי צריך לחשוב על ניסוח אחר. בברכה אגלי טל - שיחה 15:29, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
לא מפריע לי, אפשר "בכמה מדינות בעולם". נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 15:30, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
אני יותר בעד "בארצות שונות". • דגש חזקשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 15:31, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
כל הארצות שונות. עוד לא נולדה ארץ שזהה לארץ אחרת. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 15:34, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
סדנא דארעא חד הוא. לא משנה. צודק. • דגש חזקשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 15:35, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
מספר ארצות נשמע כאילו יש כמה ארצות, ידועות ומובחנות, שבהן ומרצה. מה רע ב"מוזמן להרצות בנושא זה במדינות שונות"? בברכה אגלי טל - שיחה 17:08, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
הסברתי מה הבעיה אם המילה "שונות". מאחר שמונה לעליון הוא כבר לא מסתובב להרצות בעולם, ולכן צריך להעביר ללשון עבר. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 20:02, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
כל המשפט "שטיין מוזמן להרצות בתחומים אלו בעולם" הוא מאמץ מיותר להאדרת שטיין. מנהג העולם הוא שפרופסורים משתתפים בכנסים ובסמינרים שמתקיימים ברחבי כדור הארץ ומרצים על תחומי מחקרם. אין צורך לציין זאת דווקא בערך של פרופסור זה. הסרתי את המשפט. דוד שי - שיחה 07:16, 11 ביוני 2018 (IDT)תגובה

פסקי דין בולטים עריכה

רק התמנה שטיין וכבר פסקי הדין שלו בולטים. מה שלא מסתדר לי הוא ששטיין היה שם בדעת רוב, ויצחק עמית בדעת מיעוט. מדוע לא הכניסו אצל עמית שגישתו האקטיביסטית או הפרוגרסיבית באה לידי ביטוי בפסק דין זה וזה? או שמא יש צורך לנהוג בפרקטיקה הזאת רק כאשר לדעת מישהו פסק הדין שמרני? כמו במקרים דומים, אני מציע קודם כל לנסח כללים, מתי הופך פסק דין לבולט, בין אם הוא מוצא או לא מוצא חן בעינינו. נרו יאירשיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ט • 16:16, 22 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

פסק הדין בולט משום שיש דיון תקשורתי נרחב בו, ומשום שיש מומחים הרואים בו שינוי מהגישה שנהגה בפסיקה ב-25 השנים האחרונות. מחיקה גמורה של אזכור פסק הדין, למרות שאני ואגלי טל תמכנו לפחות באזכור הקצר שלו, אינה מעשה ראוי. החזרתי את גרסת אגלי טל. אפשר לדון האם להסתפק בגרסה זו, או לחזור לגרסה הארוכה. אני מסתפק כאן בגרסה הקצרה, לארוכה יש מקום בערך שיעסוק בפסק דין זה.
דעת המיעוט של עמית לא סללה דרך חדשה, גישתו בפסק דין זה אינה אקטיביסטית, אבל אין מניעה לציין בערכו שהיה בדעת מיעוט בפסק דין זה.
כבר שנים אחדות אנו סוקרים פסקי דין בערכי שופטים, לא ברור מדוע רק עכשיו אתה מתעורר בדרישה לניסוח כללים.
כתבת "פסק הדין שמרני", וזה לא נכון. השופט שמרן (כפי שהסביר יפה אגלי טל), פסק הדין מהפכני (לדעת המומחים שעסקו בו). דוד שי - שיחה 19:10, 22 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
מבלי להביע דעה בינתיים לגבי עצם האזכור: לדעתי הניסוח מוטעה. כתבי העיתונות נופפו בעניין הבגידה, אבל עיון הפסק הדין מגלה שהוא שולי יחסית. לדעתי אפילו "כשבין השאר התבססה הפסיקה" זה מוגזם. ביבליוגרפיה: [2], [3]. יזהר ברקשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ט • 22:16, 22 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
דוד, אני מופתע לשמוע שיש להתרגש מהדיון התקשורתי, או שיש להתחשב בזה שמישהו כתב ועוד מישהו ערך. אתה היית מזלזל בטענות האלה במקרה הפוך, ולכן אני מציע שתחשוב מראש מה היה קורה במקרה כזה, ולא תיאלץ אותי להזכיר לך שאתה לא באמת חושב כך, לפחות לא במקרים מקבילים. מי קבע שדווקא שטיין סלל דרך חדשה? פרשנים מלומדים שיש להם בעיה פוליטית עם שטיין? אשמח לשמוע גם אני את דעת אגלי טל, וגם את דעת משתמש:icewhiz. אם הם חושבים שאכן יש מקום לציין - אקבל את עמדתם, אבל גם אז יש לנסח את הדברים בדיוק באותו סגנון שאתה היית מתנסח בו בערך של יצחק עמית. או של אהרן ברק ומרים נאור ואסתר חיות.
הרצון להציג את עמדתי כאילו אני טוען שאין לסקר כלל פסקי דין בערכי שופטים - הוא, כלשונך, "מעשה בלתי ראוי". כמובן שיש לסקר, כשמדובר בפסקי דין מהפכנים ללא ספק. לא פסק שהוא עוד מאותו דבר, אבל הפרשנים הפוליטיים קופצים עליו כדי לתייג את מי שהם לא אוהבים. נרו יאירשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ט • 00:18, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
פסק הדין עורר עניין רב לא רק בקרב עיתונאים, אלא גם בקרב חכמי משפט, ואני סבור שדעתם של הפרופסורים למשפטים הלפרין-קדרי וקרמניצר אינה נובעת מאיזה בעיה פוליטית עם שטיין (הם לא התייחסו לפסקי דין קודמים שלו), אלא מהתייחסות עניינית לפסק הדין. המקורות שהביא יזהר ברק רק מוסיפים על העניין הציבורי בפסק הדין. זהו פסק דין חדשני, משום שיש מלומדים הרואים בו סטייה מהלכת בבלי, הנוהגת כבר 25 שנה (ראו בהרחבה דעה של עורכת דין בנושא). אין לי שמץ של מושג מדוע נרו יאיר יוצא נגד אזכור פסק דין זה. על הניסוח אפשר לדון, כמובן, אם כי הניסוח שלי היה, לטעמי, יבש ולא מוטה לצד כלשהו (ואני מקבל בתודה את שיפוריהם של אגלי טל ואלמוני). דוד שי - שיחה 06:48, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
בהחלט רלוונטי - שופטים פוסקים, זה הרלוונטיות שלהם. יש אולי עניין עם הנוסח. פסק דין שמרני יכול להיות מהפכני - למשל פסק דין אמריקאי היפותטי שיבטל את Roe v Wade ויאפשר חקיקה שאוסרת הפלות יהיה שמרני ומהפכני (לעומת המצב עובר לפס"ד).Icewhiz - שיחה 07:01, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני עם נרו. עדיף בלי זה. גילגמש שיחה 07:06, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני מסכים עם דוד שי שיש לציין את פסק הדין בערך, ולו בקצרה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 07:41, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני בעד להזכיר בקצרה, אומנם הפסקה הזו לא הוגנת. היא מציינת שהיה זה רכושם המשותף מבלי לציין שלפני כן זה היה של האיש. היא מציין את סיבת הבגידה "בין היתר" - ומהן הסיבות האחרות, ומדוע אינן חשובות? ויעידו על כך המקורות: שתי כתבות ב"הארץ". אז אני בהחלט חושב שצריך להזכיר, אבל למצוא קודם נוסח הוגן. Zardav - שיחה 08:53, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני מקבל את עמדת אייסוויז. טוב מאוד לזכור שקרמניצר הוא איש שמאל מובהק שמביע שוב ושוב את עמדותיו הפוליטיות, וקדרי-הלפרין פמיניסטית לוחמת. דוד לא היה ממהר לעדכן את הערך של אהרן ברק על סמך דעתו של שטיין וסיקור בערוץ 20 (שבכלל פסול בעיניו). כך גם כאן, יש לנסח באופן מאוזן ועל פי מקורות מאוזנים. נרו יאירשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ט • 09:45, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אם הגענו להסכמה שיש להציג את פסק הדין בערך שלפנינו, הצעתי בערך ניסוח שמתמקד בעמדתו של שטיין, ללא פירוט עמדתו של עמית וללא דעתם של קרמניצר והלפרין-קדרי. אני מקווה שניסוח זה יהיה מקובל יותר. דוד שי - שיחה 12:31, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

למרות מה שכבר כתבו כאן, פספסת את העיקר: עניין הבגידה אגבי וזניח, אלא שהיה מי שניסה להפוך אותו לספין פופוליסטי. לבגידה לא היה משקל בפסק הדין הרבני, ולכן גם לא בעתירה. העניין נופח מסיבות שאפשר לנחש. כנראה באי כוחה של האישה הבינו שהקלף החזק שלהם הוא דווקא העניין הזניח של הבגידה, שיש כאן פוטנציאל פוליטי גדול שכדאי למנף, והם כנראה צדקו בגישה הפופוליסטית הזאת. את המקורות כבר הביא יזהר למעלה, ממליץ לעיין בהם היטב כדי להימנע מהסנסציה המגמתית. נרו יאירשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ט • 13:17, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

כיוון שפסק הדין נמצא לפנינו, אפשר לראות שעניין הבגידה נדון בפסקאות 9–13 של פסק דינו של שטיין, כלומר יותר משליש מפסק הדין מוקדש להן. זה ממש לא אגבי וזניח, אלא מרכיב מהותי בגישתו של שטיין. העיסוק בכך אינו ספין, לא רק משום שהמבקרים מסוגלים לקרוא פסק דין בלי עזרה, אלא משום ששטיין, בטריק משפטי מעניין, גורס שניתן לראות את חובת הנאמנות כתנאי מכללא להסכם הנישואים, ובכך מעלה את משקלה של חובת הנאמנות, כך שתשפיע לא רק ממועד הפרתה ואילך, אלא גם למפרע מראשית הנישואים. דיון זה היה נחוץ על מנת להגיע למסקנתו של שטיין שבית הדין הרבני לא חרג מסמכותו. אני לא רואה סיבה להסתרת גישה זו. דוד שי - שיחה 15:49, 23 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אכן הפסק לפנינו, ואפשר לקרוא בו שלדעת שופטי הרוב, כפי שכתב השופט מינץ, "מתוך דברי הדיינים עמוס ואלמליח ונימוקיהם נלמד כי מסקנה זו [שאין לאישה חזקה בנכס] נתקבלה במנותק לבגידה". מה ששופטי הרוב האריכו בעניין הבגידה הוא בתגובה לדברי השופט עמית, שנכתבו עוד קודם. לכן אני סבור שאתה ואחרים טועים בקריאת פסק הדין. אוסיף עוד שכמו במקרים אחרים אין הצדקה לציין את שמות השופטים בערך, בין מי שהסכים ובין מי שחלק. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ט • 23:48, 24 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
הסבר מצוין בטוויטר על פסק הדין: שרשור א, שרשור ב. דוד שי - שיחה 09:02, 25 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני לא בטוח שאני מקבל את דברי כרמי (לא עיינתי מספיק) אבל גם לדבריו מה שחידש שטיין בעניין בגידה הוא "אוביטר", כלומר מעבר לנצרך ולא על זה מתבסס עצם פסק הדין. ייתכן שדבריו הם חידוש, אבל אין בהם השלכה על פסק הדין, וגם אין בהם הבדל בין בגידה של איש או של אישה. שוויוני לגמרי. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ט • 10:24, 25 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אם מזכירים את עניין הבגידה, יש לתת לו את המסגור הנכון. בעיני גרסה זו עושה זאת בצורה טובה. יזהר ברקשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ט • 14:56, 25 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
עניין הבגידה הוא כאמור יותר ספין תקשורתי מאשר בעל ערך משפטי בפסק, דיון תאורטי זניח, שגם הוא הוא לא הובן נכון. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ט • 14:59, 25 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אחר מחשבה, אני מסכים עם נרו. כפרסום מגיב לספין התקשורתי - זה טוב לתת את המסגור הנכון. אבל במבט אנציקלופדי טהור - לא צריך לאזכר בכלל. יזהר ברקשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ט • 15:05, 25 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
יזהרברק, האם אי פעם חלקת על נרו יאיר? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 12:19, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
YoavR, אני לא חושב שהשאלה הזו תורמת לדיון על הערך. דגש - שיחה 12:25, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

השאלה הזו רלוונטית להערכת המשקל שיש לתת לתמיכה של יזהרברק בדעתו של נרו יאיר (נכון שאם רק סופרים אצבעות אז היא לא משנה). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 12:27, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

מקומה בדף שיחת משתמש של אחד משניכם, אם בכלל. דגש - שיחה 12:29, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
בעניין זה אנו חלוקים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 12:33, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
גם אני חושב שהשאלה אינה ראויה, ויש עוד הרבה עורכים כאן שהיה ראוי לשאול אותם את השאלה הזאת. עד כדי כך שהקהילה מתנגדת לתיוגים=גיוסים, מתוך הנחת יסוד שדעתם של מגוון עורכים במגוון סוגיות ידועה מראש.
בכל זאת, אענה על השאלה: בהחלט. כאן, למשל, מראש לא הזדהיתי עם טענת נרו יאיר שהפסקה לא צריכה להיות בכלל, אך לא הייתי משוכנע ולכן לא הבעתי את דעתי וחיכיתי לראות את התפתחות הדיון. בעניין איזכור הבגידה, גם כן התלבטתי ובסוף החלטתי כפי שכתבתי. בשתי הצבעות ממש לאחרונה הצבענו אחרת (1, 2), הצבעתי אחרת מנרו יאיר. וכמובן, היו לנו גם כמה וכמה ויכוחים נוקבים בעבר, כמו למשל בשיחה:שלמה אבינר. יזהר ברקשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ט • 13:53, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני מודה לך על התשובה ואקח אותה לתשומת לבי. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:28, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
כשיואב יתחקר באופן דומה פמיניסטיות/להט"בים/שמאלנים המביעים דעות דומות אשתכנע שאכפת לו מהדמיון בין הדעות ולא מתוכן הדעות. אציין עוד שהפנייה הזאת של יואב אליי נוצר אצלי רושם שהוא רגיש יותר לכבודם של אחרים. כנראה שתלוי במי מדובר. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ט • 14:36, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
תמימות מצדי. אותה פנייה אליך באמת הייתה מיותרת, כי אין עם מי לדבר. בשיחה עם נרו יאיר אתה תמיד בצד הנאשם והמבוקר. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:52, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
דווקא התנצלתי שם כשהבנתי שהבעיה הייתה שנפגעת. עכשיו מתברר שאתה רגיש במיוחד כשעוקצנות מופנית כלפיך, אבל עוקצני במיוחד כלפי אחרים. מעניין גם מתי תעלה את עניין המילה האחרונה. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ט • 15:07, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אתה רוצה להמשיך את הקטטה כאן? בכיף. יש לי הרבה מה להגיד עליך. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:09, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
חלילה, אני נגד קטטות, אבל גם נגד להגיש את הלחי השנייה. כשאתה תוקף תניח מראש שהצד השני לא ישתוק. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ט • 15:17, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
ה"תקיפה" שלי הייתה נגד יזהרברק, ואתה באת ונדחפת. רוצה להמשיך? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:26, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── יואב, מה שרמזתי קודם, אומר במפורש:השאלה הזו למשל, היא פרובוקציה. דגש - שיחה 14:54, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

לא, היא הייתה ביקורת. יזהרברק ענה על השאלה והראה לי שסברתי הייתה שגויה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:58, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני לא מבין מה יש לך להעביר ביקורת על עמדה של מישהו, וגם אם כן – אדם חכם היה צופה שלפי אופי השאלה וצורתה, היא לא תעבור בשקט. חשבתי שרמיזה תספיק, אבל התבדיתי. אז תחליט: או שאתה לא חכם או שאתה פרובוקטור. דגש - שיחה 15:03, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
אני אדם די חכם, אבל במקרה זה לא נהגתי בחכמה.
עוד משהו ? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:06, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

גם פרופ' מיגל דויטש לא זיהה שמדובר בספין תקשורתי: פס"ד "האישה הבוגדת": בית הדין הרבני שגה משפטית; בג"ץ היה צריך לבטל את ההחלטה. דוד שי - שיחה 06:54, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה

אכן מוזר שדויטש מדבר על "אחת ההנמקות של השופט אלכס שטיין", בזמן שמדובר באוביטר, "למעלה מן הנדרש". עכשיו נותר לשאול אם הוא לא זיהה שמדובר בספין או שהוא חלק מהיצירה שלו. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ט • 11:00, 26 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
וגם עו"ד אביגדור פלדמן אם בית הדין הרבני מאמין במשהו, מי אנחנו, שופטי בג"ץ, שנחשוב אחרת?. דוד שי - שיחה 15:13, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה
ודעה אחרת של עו"ד בני דון-יחיא: האשה "הבוגדת": המוסר הכפול של תוקפי בג"ץ. דוד שי - שיחה 22:08, 2 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
תודה על המקור האחרון. דון יחיא כותב דברי טעם שכדאי לכל המתעניינים בפסק לקרוא (גם אם אינו מגיב לדבריו של פלדמן על הופעות נוספות של השם אלכס בתרבות הישראלית, נושא שאין לפקפק בחשיבותו). נרו יאירשיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 11:59, 3 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

פעילותו עם חברות הגז עריכה

מידע רלוונטי הנוגע לחוות דעת שכתב עבור חברות הגז נמחק ע"י נרו יאיר מהערך בטענה שהוא זניח. מדובר בחלק מהביוגרפיה המשפטית של אלבס שטיין שבנוסף משפיעה על פעולתו כשופט המנוע מלעסוק בנושאים מהותיים (משק האנרגיה של ישראל)שכבר הגיעו לפתחו של בית המשפט. יש להחזיר את המידע לערך. יורם שורק - שיחה 12:49, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

באופן טבעי שופט שפעל קודם לכן בשוק הפרטי לא יכול לעסוק בנושאים הקשורים באותן פעולות (שתמיד יהיה אפשר לקרוא להן "מהותיות") או לאותם גורמים שעבורם פעל. אין בזה חשיבות כשלעצמו. נרו יאירשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 12:53, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
למרות שאנחנו בחנוכה הרי שלא רק ניסים אלא גם "אופן טבעי" יכול להיות מהותי. לביוגרפיה המשפטית של שופט עליון יש משמעות ובוודאי שלתחומי הפעילות שהוא מנוע מלשפוט בבית המשפט העליון יש חשיבות גם אם מקורם "טבעי". יורם שורק - שיחה 13:16, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני מקווה שלא נשחית עכשיו זמן על המושגים טבעי ומהותי. לענייננו די בכך שזה דבר שגרתי וחסר כל חשיבות. כל שופט שבא מהשוק הפרטי מנוע מלעסוק בדברים שיש בהם ניגוד עניינים, אין סיבה לציין את זה כשלעצמו. נרו יאירשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 13:20, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
גם לשופט שלא הגיע מהשוק הפרטי עשויות להיות מניעויות שונות, בשל קשרי משפחה, נכסים שבבעלותו, קשרי ידידות וכדו'. האם נתחיל לציין בערכו של כל שופט פרק על הנושאים בהם הוא מנוע מלעסוק? שולי לחלוטין. חנוכה שמח אגלי טל - שיחה 13:31, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
בערך צריך לתת מקסימום מידע רלוונטי ואמין על הביוגרפיה המשפטית של שופט. אם המניעה מלדון בנושא קשורה לעניין שולי מבחינת פעילות בית המשפט הרי שגם החשיבות יכולה להיות לא אנציקלופדית - אם שופט הוא קרוב משפחה של מאמן כדורגל ומנוע מלעסוק בעתירות הנוגעות לאותה קבוצה הרי שמדובר בפרט שולי אבל אם שופט מנוע נלעסוק בתחום מרכזי בחיים הציבוריים כמו שוק האנרגיה וזכיונות הגז שהיה במוקד דיונים עקרוניים בבג"ץ הרי שהעניין חשוב. לסיכום: הנושא ראוי לאזכור גם כחלק מהביוגאפיה המקצועית וגם כפרט מהותי לתפקיד הנוכחי. יורם שורק - שיחה 13:50, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
זה ממש העניין, מדובר במידע לא רלוונטי. יצא לך להכניס מידע דומה לשופט אחר כלשהו? ככל שאני מבין לא מדובר במניעה גורפת לעסוק בשום דבר שקשור בשוק האנרגיה, וגם אם כן - רוב מוחלט של דיוני בית המשפט העליון לא קשור לשוק האנרגיה. לסיכום, אין צורך לחזור על מה שכבר נאמר, יש להניח שכל הצדדים ממשיכים לחשוב בדיוק כמו קודם כל עוד לא כתבו אחרת. נרו יאירשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 17:42, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

חילוקי דעות עם שופטים אחרים עריכה

שופטים חלוקים זה על זה דרך קבע. אין בכך חשיבות המצדיקה ציון הדבר בערך. התכונה המאפיינת אותו בהקשר זה מוזכרת בערך ודי בכך. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 15:32, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מבלי להזכיר את עמדת השופטים האחרים קשה להבין את ההבדל בין עמדתו לעמדת שופטים אחרים. ואגב, הטענה שזה לא נדיר היא שטות מוחלטת. שוילנר טרחה לכתוב את הדברים בצורה כזאת מעיד שיש פה מחלוקת עקרונית. עדירל - שיחה 15:45, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
עמיתתו כתבה ששיקולי שיקום חשובים גם הם. האם שטיין חולק על זה וסבור שאין שום משמעות לשיקולי שיקום? אני מסופק. יש לנסח את עמדתו כפי שהוא מציג אותה. אם הוא אומר בעצמו שאין חשיבות לשיקולי שיקום, או כל אמירה משמעותית אחרת, צריך לכתוב את זה. וכפי שלא הוספת לערך של וילנר ששטיין חלק עליה בנושא זה. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 17:06, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני מסכים עם נרו יאיר. יש להתמקד בהצגת עמדותיו של שטיין, ואני משוכנע שניתן לעשות זאת בלי להציג את עמדת מי שחלקה עליו בפסק דין מסוים. דוד שי - שיחה 07:50, 15 בפברואר 2019 (IST)תגובה

ההתלהבות של בנט ושקד עריכה

השופט שטיין זוכה לכבוד שאינו רגיל: קריאות התלהבות מצד השרים בנט ושקד. בבית המשפט העליון 15 שופטים, ולא ראיתי קריאות התלהבות, עד כדי גרירת השופט למגרש הפוליטי, ביחס לשופטים אחרים. כיוון שכך, ציינתי תופעה זו בערכו:

פסקי דין של שטיין מתקבלים בהתלהבות על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד.[1]

דגש חזק מיהר לשחזר תוספת זו, ובמקום לנמק את עריכתו נתן הערה קנטרנית בתקציר העריכה. דוד שי - שיחה 20:03, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה

(ביקשתי להסתיר את תקציר העריכה) נו באמת; שמרנים נהנים מפסיקות שמרניות ומהפכנים מפסיקות מהפכניות. יש לי כבוד רב לתרומתו של דוד שי ולעריכותיו, ומשכך במקרה זה שקלתי לבקש בדיקת IP האם הייתה השתלטות עוינת על החשבון. עצם העיסוק ב"כבוד" הזה ושימוש במונחים סנסציוניים כמו "התלהבות" היא תופעה מוזרה, שלא נתקלתי בה עד היום בעריכותיו של דוד. הופתעתי. דגש20:08, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
דוד, מה לגבי מקרים שבהם חברי כנסת מהשמאל מתלהבים מפסיקות בג"ץ? נרו יאירשיחה • כ"ז באדר א' ה'תשע"ט • 20:28, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
קראו את הציוץ של בנט "מינוי מהפכני של איילת שקד" - האם זו אינה התלהבות? האם אתם מכירים עוד שופט אחד ששר בממשלה הביע התלהבות כזו ממינויו? גם התגובה של שקד, שבכוח גוררת את שטיין לפוליטיקה ("בעניין השני עמדתו כרגע היא דעת מיעוט. אם תתנו לי את הכוח היא תהפוך לדעת רוב.") רחוקה מאוד מלהיות שגרתית, ולדעתי חסרת תקדים.
נרו יאיר, יש הבדל בין התייחסות עניינית, לטוב או לרע, לפסק דין, ובין מחיאות כפיים לשופט, בפרט כחלק מתעמולת בחירות. דוד שי - שיחה 20:31, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
אנשי שמאל רגילים לכך שרוב שופטי בג"ץ מייצגים את עמדותיהם, לכן הם פחות מתלהבים ממינוי ספציפי של עוד שופט עם דעות שמאלניות, עולם כמנהגו נוהג. מאותה סיבה השמאל גם לא עושה מזה עניין גדול במסגרת התעמולה. עמדות שמאל בבג"ץ נתפסות כמובן מאליו. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר א' ה'תשע"ט • 20:42, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
אני מציע להחליף את המילה "התלהבות" בציוץ בטוויטר. ניתן לכתוב כך: "על הפסיקה של שטיין הגיב השר נפתלי בנט בטוויטר ב-4 במרץ 2019".[2] כתבתי שר, משום שאולי אחרי הבחירות הבאות לא יהיה שר. את שקד לטעמי אין צורך לציין, משום שבנט ציין אותה. דוריאןDGW – Talk 20:56, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
נרו יאיר, שופטים מונו לשפוט משפט צדק לפי החוקים שחוקקה הכנסת, לא לתת פסק דין פרו-ימני או פרו-שמאלי. מהר מדי נכבשת על יד התעמולה של בנט ושקד (שאפילו הם לא מביעים התלהבות משופטים אחרים שמונו בתקופת כהונתה של שקד, רק שטיין זוכה לכבוד זה). דוד שי - שיחה 21:29, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
חידוש מרענן. מה תגיד על פסילת חוקים ודיון בכשירותם של חוקי יסוד? 109.253.182.245 21:32, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
אכן, ועוד בשם מהפכה חוקתית שלא עלתה על דעת המחוקק. נוח לאנשי שמאל לדמיין שפסקי דין של שופטים המחזיקים בדעות דומות לשלהם הם פשוט משפט צדק, כאילו בלתי אפשרי בכלל לפסוק אחרת. אפשר עוד להאריך הרבה, אבל שוב אנחנו פולשים לכיכר העיר. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר א' ה'תשע"ט • 21:38, 4 במרץ 2019 (IST)תגובה
עזוב את כיכר העיר. האם אתה מכיר עוד מקרה שבו שר הגדיר מינויו של שופט כ"מינוי מהפכני" לאחר שהשופט כבר נכנס לתפקידו? האם אתה מכיר עוד מקרה שבו שופט נגרר על ידי שר למערכת הבחירות? יש 15 שופטים בבית המשפט העליון, ומאות מתמודדים בבחירות לכנסת, האם תוכל להראות עוד שופט אחד שיש מתמודד כלשהו המתגאה במינויו? דוד שי - שיחה 06:36, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
נרו יאיר הסביר יפה: במינוי חריג מתגאים, מה שאין כן במינוי רגיל. העובדה שאין שופט עליון נוסף שנבחרי ציבור מתגאים בתוכן פסיקותיו, מלמדת על כך שמינויו אכן חריג כל כך. רוב השופטים פועלים לפי הנורמה האקטיביסטית, וזה משעמם. אציין ששר המשפטים דניאל פרידמן שיבח את מינוים של חנן מלצר ויורם דנציגר, משום שהגיעו מן המגזר הפרטי שלא התמנו ממנו שופטים רבים לעליון, עובדה שהוא ייחס לה חשיבות רבה. בברכה אגלי טל - שיחה 08:42, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
דוד, אני לא מבין למה אתה חוזר בעוד שלושה ניסוחים על שאלה שכבר שאלת ונענתה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 11:28, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שר אינו עציץ פוסט של איילת שקד בפייסבוק
    מינוי מהפכני של איילת שקד, ציוץ של נפתלי בנט בטוויטר
  2. ^ מינוי מהפכני של איילת שקד, ציוץ של נפתלי בנט בטוויטר

תביעה להסיר את החלק העוסק בפוזיטיביזם - דיסאינפורמציה עריכה

בערך מופיע הציטוט הבא: "גישתו המשפטית של שטיין תוארה כמשתייכת לאסכולה הפוזיטיביסטית, לפיה אין קשר הכרחי בין החוק למוסר. נגזרת של תפיסה זו היא ההנחה שאל לשופט להשתמש בשיקולים ערכיים כלליים לצורך פרשנות החוק[3]." הגישה הפוזיטיביסטית עניינה מה עולה כדי דין, ואין לה עניין עם שאלות כמו "כיצד על שופט לפסוק" (ראה גם כאן: https://plato.stanford.edu/entries/legal-positivism/). על כן, אדם יכול להיות פוזיטיביסט קיצוני (להאמין, למשל, שהדין הוא מה שבית המשפט אומר שהוא הדין) אך להאמין באקטיביזם שיפוטי, פרשנות תכליתית ועוד. גזירה זו מניחה הנחה סמויה שברור לשטיין ש"על השופט לפסוק לפי הדין". לו סטודנט היה כותב את המשפט הזה במבחן שנה א' בתורת המשפט, היו יורדות לו נקודות, ובצדק. אפשר לכתוב משהו אחר, בסגנון ששטיין מתאפיין בפסיקה פורמליסטית/שמרנית וכו', אולם יש להסיר הטעיה זו לאלתר. --Amir Segev Sarusi - שיחה 15:43, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה

על איזה סך מדובר בתביעה שבכותרת? נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 16:00, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
שופט אמור לפסוק לפי הדין, אני מקווה שזה מוסכם גם על התובע. מי שסובר ש'הדין' איננו רק מה שנקבע בחוק, אלא משלב גם עקרונות כלליים ו'צדק טבעי', ייתן בפסיקתו ביטוי לכלל המרכיבים של הדין, גם לעקרונות הכלליים. מי שחושב, כמו השופט שטיין, ש'הדין' הוא מה שנקבע בחוק (פוזיטיביזם משפטי), יתייחס בפסיקתו רק לקביעות המפורשות ולא לעקרונות כלליים. ככה פשוט. בברכה אגלי טל - שיחה 16:17, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
זה בדיוק מה שהדיון בפוזיטיביזם לא מניח, וחידוד זה אינו "פלפול" אלא מושכלות יסוד בתורת המשפט. הטענה היחידה של פוזיטיביזם היא ש"אין קשר הכרחי בין מוסר ומשפט". פוזיטיביסט לא מחויב לחשוב ששופט חייב לשפוט לפי דין (ואפילו לא מחויב לחשוב שיש שיקול לפסוק לפי הדין אך משום שהוא דין). ללא קשר, פוזיטיביזם קונסיסטנטי לחלוטין עם אקטיביזם שיפוטי.
אני באמת לא מבין למה הדיון הזה נמשך. ידידי המלומד מוזמן להסביר במילים אחרות שאלכס שטיין פורמליסט (דהיינו, מעדיף להיצמד למילות החוק) ולהסביר את עמדותיו, אבל לא לעוות משמעויות של דיונים בפילוסופיה של המשפט.--Amir Segev Sarusi - שיחה 17:26, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
הכתוב בערך מניח כמובן מאליו ששטיין סבור כי על השופט לפסוק על פי הדין, האם תוכל לציין מי חולק על כך? עכשיו השאלה היא: מהו הדין, ובהתאם לכך: על פי מה יפסוק השופט בשבתו לדון. התשובה הפוסיטיביסטית לשאלה הראשונה היא שהדין הוא מה שנקבע בחוק. כתוצאה מכך, סבור שטיין, ראוי לו לשופט שיפסוק על פי הכתוב בחוק.
רק אציין שהמידע הזה בערך איננו מבוסס על השערות שלי אלא על כתבת הפרופיל על שטיין, המציינת את הסתמכותה על מומחים. כמובו שסקחרה אקדמית של פסיקתו תהיה עדיפה.
בנוסף, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. בברכה אגלי טל - שיחה 17:53, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
אגלי טל, הוא טוען שפוזיטיביזם משפטי הוא עניין תאורטי ואילו היצמדות של שופט ללשון החוק נקראת פורמליזם משפטי. אני מבין שיש לך סימוכין מכתבת הפרופיל, אבל אולי תוכל לשאול מומחי משפט מה דעתם על ההבדל בין שני המושגים האלה. אמנם גם לשיטתו אין הצדקה למחוק את כל הפסקה, ומספיק לשנות את המושג. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 20:07, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
אני מסכים שפוזיטיביזם נוגע לצד העקרוני יותר. הבעיה היא שהכתב השתמש במושג הזה, וזו בפירוש לא טעות, גם אם המונח פורמליזם עדיף. אשמח לשמוע את דעתך, האם זה סביר לכתוב פורמליזם תוך הזדקקות לאותו מקור. אם כן אין בעיה לדעתי. בברכה אגלי טל - שיחה 20:38, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
אני מניח שאפשר למצוא מקור שכותב שהוא פורמליסט. אם נצרף גם אותו בהערה זה יפתור את הבעיה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 21:43, 5 במרץ 2019 (IST)תגובה
אבקש לחדד עוד טיפה - לא אף זאת שפוזיטיביזם עניינו השאלה התיאורטית, אלא שהפוזיטיביסט טוען שאין קשר הכרחי בין משפט למוסר, אך לא בהכרח שולל קשר כזה. כך, למשל, כלל הזיהוי ההארטיאני (אשר נחשב לעמדה פוזיטיביסטית) עשוי לכלול הפנייה לערכים ועל כן להיות דווקא אקטיביסטי ולא שמרני. למעשה, לו הארט נדרש לקבוע מהו הדין בשיטה אקטיביסטית אקטואלית - הוא היה אקטיביסט. לכן, יש צורך בשינוי המושג. --Amir Segev Sarusi - שיחה 16:16, 6 במרץ 2019 (IST)תגובה

החזרת התרומה של המשתמש האלמוני עריכה

מה בדיוק היה לא אינציקלופדי בתרומה הזו? רק העשירה א. הערך. משתמש:חובב המכוניות Amir Segev Sarusi - שיחה 09:03, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

הערך אינו צריך לפרט כל פסק דין של השופט שטיין. בהתחשב בתקופת השיפוט הקצרה שלו, הערך מוגזם בהיקפו, וייתכן שראוי להמשיך לקצצו. החלטתו בעניין זדורוב זניחה מבחינה משפטית, אין צורך להביאה בערך. דוד שי - שיחה 09:22, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה
Amir Segev Sarusi כפי שכתבתי לאנונימי בדף שיחתו, הניסוח לא אנציקלופדי חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 10:51, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה
אכן גם מינימוקי דוד שי אין צורך להוסיף את ההרחבה של האנונימי במיוחד שהניסוח לא תקין חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 10:53, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה
עם הנימוק של דוד שי אני מסכים. הניסוח דווקא היה תקין. Amir Segev Sarusi - שיחה 10:57, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה
לדעתי לא, אבל זה כבר לא משנה חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 10:59, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה
מסכים עם דוד שי. BAswim - שיחה 11:04, 5 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באלכס שטיין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:25, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באלכס שטיין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:02, 6 ביולי 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "אלכס שטיין".