שיחת תבנית:קישורי סינגלים/העברת ניווט2/פלט4
הסבה בדף "בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע" (לערוך) עריכה
}}
בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע, ונטמנו בו 1,240 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שנהרגו באזור בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, מהם 206 מאנזא"ק - חיל המשלוח האוסטרלי והניו זילנדי.
במקום נקברו תחילה 139 מחללי קרב באר שבע ביניהם קצין בדרגת קפטן (סרן) ממוצא יהודי, סימור ואן דן ברג[1] שעל מצבתו חקוק מגן דוד. לאחר הקמת בית העלמין הועברו אליו גם חללים מתשעה בתי קברות ארעיים אחרים.
ליד שער הכניסה מופיעה הכתובת הבאה בשלוש השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל:
"חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה, ניתנה על ידי עירית באר שבע כמתנת עם של בני פלשתינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה, אשר נפלו חללים במלחמה בשנים 1914 - 1918. יהי זכרם ברוך".
מצבת הטייסים עריכה
בבית הקברות ניצבת מצבה, שהקימו הטורקים ואשר שוקמה בידי הבריטים, כאות הוקרה לשמונה הטייסים הבריטים שנהרגו בקרב נגדם. לאחר המלחמה גילו הבריטים את המצבה והציבו אותה בבית הקברות הצבאי הבריטי. למצבה צורת פירמידה קטומה, בראשה נחקק סמל חיל האוויר המלכותי ומתחתיה רשומים שמות הנופלים ותאריך נפילתם. לרגלי המצבה מופיע הכיתוב:
"מצבת זיכרון זו, שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידידיהם. ינואר 1918"
בוני בית הקברות עריכה
במקום בו עומד היום בית יציב היה בשנת 1921 מחנה אוהלים של חלוצים יהודים. הוא הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה. ועד הצירים של ההסתדרות הציונית, שנחשב אצל הממשלה הבריטית לבא כוחו של היישוב היהודי בארץ ישראל, זכה במכרז לבניית בתי הקברות הצבאיים בארץ. מטעמו, זכו שלוש קבוצות של חלוצים בעבודת הבנייה של בית הקברות הצבאי בבאר שבע. הקבוצה הגדולה הייתה של גדוד העבודה. בית הקברות הוא מבין הגדולים מסוגו. עבודת הבנייה של החלוצים זכתה לאישור רשמי של ממשלת המנדט: "העבודה בוצעה בידכם בדרך משביע רצון. העבודה בכללותה טובה" עבודת החלוצים הייתה הישג לעבודה העברית.[2]
הנצחת הנופלים עריכה
עיריית באר שבע מקיימת מדי שנה, ב-31 באוקטובר, יום כיבוש העיר על ידי הדיוויזיה האנז"קית, אזכרה שנתית בבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר זו. נציגי בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, טורקיה, גרמניה ודרום אפריקה מיוצגים בטקס על ידי שגריר או נציג בכיר אחר. גם נציגי כוח המשקיפים הבינלאומי בסיני (MFO) לוקח חלק פעיל בטקס כמשמר כבוד וחצוצרן. הציבור הישראלי, רבים מהם חברי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", משתתפים כל שנה בטקס, בו מועלה זכרם של חללי הצבא הבריטי שנהרגו במהלך כיבוש באר שבע ובקרבות שהיו בסביבתה.
בשנת 2002 נחנכה סמוך לתחנת הרכבת הטורקית אנדרטה יחידה במינה לזכר חללי צבא טורקיה שנהרגו על הגנת העיר ומוצבי הסביבה. בשנת 2008 הוקדשה הרחבה בה נמצאת האנדרטה כ"רחבת מוצטפה כמאל אתה-תורכ" לכבודו של מייסד הרפובליקה הטורקית החדשה, שהיה קצין בצבא העות'מאני, ושהה גם בארץ ישראל. באפריל 2008 הוקם ונפתח לקהל פארק החייל האוסטרלי, בשכונה י"א בעיר. הפארק, שהוקם בתרומת "קרן פראט" האוסטרלית, כולל מדשאות, מתחם סגור, שלטי הסברה ופסל מרשים של לוחם אוסטרלי על סוסו, ספק פצוע או שמא גוחן על הסוס תוך ההסתערות לכיבוש העיר.
אירוע יוצא דופן היה במלאת 90 למלחמה, מטעם המועדון האוסטרלי של ה-Lighthorse ו"העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל". קבוצה של 50 פרשים ממועדון זה, רבים מהם בעשור הששי והשביעי לחייהם, הגיעו לישראל כדי לשחזר בדייקנות את מסע חטיבת אנז"ק (הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי) בימים האחרונים של אוקטובר 1917. האורחים באו לבושים מדים, חגורים, ונשאו איתם אוכפים אופייניים לתקופה ההיא. בהדרכת אנשי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה" הם שיחזרו בדייקנות את מסלול הרכיבה מחזית עזה עד לבאר שבע. ברוח התקופה הם ישנו ליד הסוסים, קיימו מסדרים וקבוצת פקודות, והשתתפו במספר טקסים בהם נחנכו שלטי הסבר. האירוע, שנעזר ברשות הטבע והגנים, קק"ל ומספר מועצות אזוריות, הסתיים במצעד הפרשים בחוצות באר שבע ב-31 באוקטובר, ובהסתערות הפרשים בדהירה מחורשת בית אשל עד לגשר הטורקי, בשעות אחר הצהריים, בדיוק כמו 90 שנה קודם לכך.
במסגרת אירועי 100 שנים לקרב כיבוש באר שבע נחנך בקצה הדרומי של בית העלמין, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע.[3]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גדעון ביגר ואלי שילר, באר שבע ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, 1991
- אילן גל-פאר, בית הקברות הצבאי בבאר שבע: שני מאבקים, בתוך: ספר זאב וילנאי, מבחר מאמרים בידיעת הארץ, חלק ב, (עורך: אלי שילר), הוצאת אריאל, ירושלים 1987, עמ' 216 -224.
קישורים חיצוניים עריכה
- בית הקברות באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- הסבר מפורט על ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- מנוע חיפוש לחללי האימפריה במלחמות העולם הראשונה והשנייה
- באר שבע - אתרים מומלצים בבירת הנגב, באתר למטייל בישראל
- בית הקברות הצבאי בבאר שבע - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות וועדת דרום - בית העלמין הבריטי
הערות שוליים עריכה
- ^ ואן דן-ברג סימור – קפטן (סרן) פרשים בריטי, מאמר עליו ועל הקרב ב-סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850
- ^ אצל אילן גל-פאר, להלן.
- ^ אתר המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע
}}
בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע, ונטמנו בו 1,240 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שנהרגו באזור בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, מהם 206 מאנזא"ק - חיל המשלוח האוסטרלי והניו זילנדי.
במקום נקברו תחילה 139 מחללי קרב באר שבע ביניהם קצין בדרגת קפטן (סרן) ממוצא יהודי, סימור ואן דן ברג[1] שעל מצבתו חקוק מגן דוד. לאחר הקמת בית העלמין הועברו אליו גם חללים מתשעה בתי קברות ארעיים אחרים.
ליד שער הכניסה מופיעה הכתובת הבאה בשלוש השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל:
"חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה, ניתנה על ידי עירית באר שבע כמתנת עם של בני פלשתינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה, אשר נפלו חללים במלחמה בשנים 1914 - 1918. יהי זכרם ברוך".
מצבת הטייסים עריכה
בבית הקברות ניצבת מצבה, שהקימו הטורקים ואשר שוקמה בידי הבריטים, כאות הוקרה לשמונה הטייסים הבריטים שנהרגו בקרב נגדם. לאחר המלחמה גילו הבריטים את המצבה והציבו אותה בבית הקברות הצבאי הבריטי. למצבה צורת פירמידה קטומה, בראשה נחקק סמל חיל האוויר המלכותי ומתחתיה רשומים שמות הנופלים ותאריך נפילתם. לרגלי המצבה מופיע הכיתוב:
"מצבת זיכרון זו, שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידידיהם. ינואר 1918"
בוני בית הקברות עריכה
במקום בו עומד היום בית יציב היה בשנת 1921 מחנה אוהלים של חלוצים יהודים. הוא הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה. ועד הצירים של ההסתדרות הציונית, שנחשב אצל הממשלה הבריטית לבא כוחו של היישוב היהודי בארץ ישראל, זכה במכרז לבניית בתי הקברות הצבאיים בארץ. מטעמו, זכו שלוש קבוצות של חלוצים בעבודת הבנייה של בית הקברות הצבאי בבאר שבע. הקבוצה הגדולה הייתה של גדוד העבודה. בית הקברות הוא מבין הגדולים מסוגו. עבודת הבנייה של החלוצים זכתה לאישור רשמי של ממשלת המנדט: "העבודה בוצעה בידכם בדרך משביע רצון. העבודה בכללותה טובה" עבודת החלוצים הייתה הישג לעבודה העברית.[2]
הנצחת הנופלים עריכה
עיריית באר שבע מקיימת מדי שנה, ב-31 באוקטובר, יום כיבוש העיר על ידי הדיוויזיה האנז"קית, אזכרה שנתית בבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר זו. נציגי בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, טורקיה, גרמניה ודרום אפריקה מיוצגים בטקס על ידי שגריר או נציג בכיר אחר. גם נציגי כוח המשקיפים הבינלאומי בסיני (MFO) לוקח חלק פעיל בטקס כמשמר כבוד וחצוצרן. הציבור הישראלי, רבים מהם חברי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", משתתפים כל שנה בטקס, בו מועלה זכרם של חללי הצבא הבריטי שנהרגו במהלך כיבוש באר שבע ובקרבות שהיו בסביבתה.
בשנת 2002 נחנכה סמוך לתחנת הרכבת הטורקית אנדרטה יחידה במינה לזכר חללי צבא טורקיה שנהרגו על הגנת העיר ומוצבי הסביבה. בשנת 2008 הוקדשה הרחבה בה נמצאת האנדרטה כ"רחבת מוצטפה כמאל אתה-תורכ" לכבודו של מייסד הרפובליקה הטורקית החדשה, שהיה קצין בצבא העות'מאני, ושהה גם בארץ ישראל. באפריל 2008 הוקם ונפתח לקהל פארק החייל האוסטרלי, בשכונה י"א בעיר. הפארק, שהוקם בתרומת "קרן פראט" האוסטרלית, כולל מדשאות, מתחם סגור, שלטי הסברה ופסל מרשים של לוחם אוסטרלי על סוסו, ספק פצוע או שמא גוחן על הסוס תוך ההסתערות לכיבוש העיר.
אירוע יוצא דופן היה במלאת 90 למלחמה, מטעם המועדון האוסטרלי של ה-Lighthorse ו"העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל". קבוצה של 50 פרשים ממועדון זה, רבים מהם בעשור הששי והשביעי לחייהם, הגיעו לישראל כדי לשחזר בדייקנות את מסע חטיבת אנז"ק (הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי) בימים האחרונים של אוקטובר 1917. האורחים באו לבושים מדים, חגורים, ונשאו איתם אוכפים אופייניים לתקופה ההיא. בהדרכת אנשי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה" הם שיחזרו בדייקנות את מסלול הרכיבה מחזית עזה עד לבאר שבע. ברוח התקופה הם ישנו ליד הסוסים, קיימו מסדרים וקבוצת פקודות, והשתתפו במספר טקסים בהם נחנכו שלטי הסבר. האירוע, שנעזר ברשות הטבע והגנים, קק"ל ומספר מועצות אזוריות, הסתיים במצעד הפרשים בחוצות באר שבע ב-31 באוקטובר, ובהסתערות הפרשים בדהירה מחורשת בית אשל עד לגשר הטורקי, בשעות אחר הצהריים, בדיוק כמו 90 שנה קודם לכך.
במסגרת אירועי 100 שנים לקרב כיבוש באר שבע נחנך בקצה הדרומי של בית העלמין, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע.[3]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גדעון ביגר ואלי שילר, באר שבע ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, 1991
- אילן גל-פאר, בית הקברות הצבאי בבאר שבע: שני מאבקים, בתוך: ספר זאב וילנאי, מבחר מאמרים בידיעת הארץ, חלק ב, (עורך: אלי שילר), הוצאת אריאל, ירושלים 1987, עמ' 216 -224.
קישורים חיצוניים עריכה
- בית הקברות באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- הסבר מפורט על ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- מנוע חיפוש לחללי האימפריה במלחמות העולם הראשונה והשנייה
- באר שבע - אתרים מומלצים בבירת הנגב, באתר למטייל בישראל
- בית הקברות הצבאי בבאר שבע - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות וועדת דרום - בית העלמין הבריטי
הערות שוליים עריכה
- ^ ואן דן-ברג סימור – קפטן (סרן) פרשים בריטי, מאמר עליו ועל הקרב ב-סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850
- ^ אצל אילן גל-פאר, להלן.
- ^ אתר המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע
הסבה בדף "גביע דייוויס 1981" (לערוך) עריכה
מוקדמות 6-8 במרץ |
רבע הגמר 9-11 ביולי |
חצי הגמר 2-4 באוקטובר |
הגמר 11-13 בדצמבר | |||||||||||||||
מינכן, גרמניה המערבית, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
גרמניה המערבית | 2 | |||||||||||||||||
טימישוארה, רומניה, קשה באולם | ||||||||||||||||||
ארגנטינה | 3 | |||||||||||||||||
ארגנטינה | 3 | |||||||||||||||||
טימישוארה, רומניה, קשה באולם | ||||||||||||||||||
רומניה | 2 | |||||||||||||||||
רומניה | 3 | |||||||||||||||||
בואנוס איירס, ארגנטינה, חימר | ||||||||||||||||||
ברזיל | 2 | |||||||||||||||||
ארגנטינה | 5 | |||||||||||||||||
ברייטון, בריטניה, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
בריטניה | 0 | |||||||||||||||||
בריטניה | 3 | |||||||||||||||||
קרייסטצ'רץ', ניו זילנד, דשא | ||||||||||||||||||
איטליה | 2 | |||||||||||||||||
בריטניה | 4 | |||||||||||||||||
סיאול, קוריאה הדרומית, חימר | ||||||||||||||||||
ניו זילנד | 1 | |||||||||||||||||
קוריאה הדרומית | 0 | |||||||||||||||||
סינסינטי, ארצות הברית, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
ניו זילנד | 5 | |||||||||||||||||
ארגנטינה | 1 | |||||||||||||||||
יוקוהמה, יפן, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
ארצות הברית | 3 | |||||||||||||||||
יפן | 0 | |||||||||||||||||
בוסטד, שוודיה, חימר | ||||||||||||||||||
שוודיה | 5 | |||||||||||||||||
שוודיה | 1 | |||||||||||||||||
ליון, צרפת, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
אוסטרליה | 3 | |||||||||||||||||
צרפת | 2 | |||||||||||||||||
פורטלנד, ארצות הברית, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
אוסטרליה | 3 | |||||||||||||||||
אוסטרליה | 0 | |||||||||||||||||
ציריך, שווייץ, משטח קשה באולם | ||||||||||||||||||
ארצות הברית | 5 | |||||||||||||||||
שווייץ | 2 | |||||||||||||||||
ניו יורק, ארצות הברית, משטח קשה | ||||||||||||||||||
צ'כוסלובקיה | 3 | |||||||||||||||||
צ'כוסלובקיה | 1 | |||||||||||||||||
קרלסבד, ארצות הברית, משטח קשה | ||||||||||||||||||
ארצות הברית | 4 | |||||||||||||||||
ארצות הברית | 3 | |||||||||||||||||
מקסיקו | 2 |
משחק הגמר עריכה
ארצות הברית 3 |
סינסינטי, ארצות הברית 13-11 בדצמבר 1981 שטיח באולם |
ארגנטינה 1 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
1 | ג'ון מקנרו | 6 | 6 | 6 | ||||
גיז'רמו וילאס | 3 | 2 | 2 | |||||
2 | רוסקו טנר | 5 | 3 | 6 | ||||
חוסה לואיס קלרק | 7 | 6 | 8 | |||||
3 | פיטר פלמינג/ג'ון מקנרו | 6 | 4 | 6 | 4 | 11 | ||
חוסה לואיס קלרק/גיז'רמו וילאס | 3 | 4 | 4 | 6 | 9 | |||
4 | ג'ון מקנרו | 7 | 5 | 6 | 3 | 6 | ||
חוסה לואיס קלרק | 5 | 7 | 3 | 6 | 3 | |||
5 | רוסקו טנר | 11 | ||||||
\ | גיז'רמו וילאס | 10 |
העברות לקראת שנת 1982 עריכה
המשחקים נערכו ב-2-4 באוקטובר
מיקום | הקבוצה המנצחת | ניקוד | הקבוצה המפסידה |
---|---|---|---|
סאו פאולו,ברזיל, חימר | גרמניה המערבית | 2-3 | ברזיל |
פריז,צרפת, חימר | צרפת | 1-4 | יפן |
סן רמו,איטליה, חימר | איטליה | 1-4 | קוריאה הדרומית |
טיחאונה,מקסיקו, חימר | מקסיקו | 2-3 | שווייץ |
בעקבות משחקים בין 8 נבחרות שהפסידו בשלב המוקדמות של הבית העליון גרמניה המערבית, צרפת, איטליה ומקסיקו נותרו בבית העליון. ברזיל, קוריאה הדרומית, יפן ושווייץ ירדו לבתים אזוריים.
בעקבות משחקי הבתים האזוריים צ'ילה, הודו, ספרד וברית המועצות עלו לבית העליון.
ישראל בגביע דייוויס עריכה
נבחרת ישראל שובצה בבית אירופה א' ושיחקה נגד נבחרת יוגוסלביה.
יוגוסלביה 1 |
יוגוסלביה, סקופיה 14-12 ביוני 1981 |
ישראל 4 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
1 | זולטן אילין | 1 | 4 | 4 | ||||
שלמה גליקשטיין | 6 | 6 | 6 | |||||
2 | סלובודן ז'יבוינוביץ' | 4 | 4 | 8 | ||||
דוד שניידר | 6 | 6 | 10 | |||||
3 | דרגן סביץ'/סלובודן ז'יבוינוביץ' | 3 | 4 | 5 | ||||
שלמה גליקשטיין/דוד שניידר | 6 | 6 | 6 | |||||
4 | זולטן אילין | 6 | 6 | 3 | 3 | 6 | ||
שחר פרקיס | 3 | 2 | 6 | 6 | 0 | |||
5 | ברנקו הורבט | 6 | 2 | 1 | 2 | |||
שלמה גליקשטיין | 3 | 6 | 6 | 6 |
לאחר הניצחון על יוגוסלביה, נבחרת ישראל שיחקה נגד הונגריה והפסידה.
ישראל 2 |
ישראל, המרכז לטניס בישראל - רמת השרון 11-9 ביולי 1981 משטח קשה |
הונגריה 3 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
1 | דוד שניידר | 6 | 2 | 2 | 8 | 5 | ||
רוברט מצ'אן | 3 | 6 | 6 | 6 | 7 | |||
2 | שלמה גליקשטיין | 7 | 6 | 6 | 6 | |||
בלאז' טרוצי | 9 | 1 | 3 | 1 | ||||
3 | שלמה גליקשטיין/דוד שניידר | 6 | 7 | 6 | 4 | 4 | ||
פטר סקה/בלאז' טרוצי | 3 | 9 | 3 | 6 | 6 | |||
4 | דוד שניידר | 3 | 3 | 2 | ||||
בלאז' טרוצי | 6 | 6 | 6 | |||||
5 | שלמה גליקשטיין | 6 | 6 | |||||
רוברט מצ'אן | 0 | 4 |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
גביע דייוויס | |
---|---|
|
מוקדמות 6-8 במרץ |
רבע הגמר 9-11 ביולי |
חצי הגמר 2-4 באוקטובר |
הגמר 11-13 בדצמבר | |||||||||||||||
מינכן, גרמניה המערבית, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
גרמניה המערבית | 2 | |||||||||||||||||
טימישוארה, רומניה, קשה באולם | ||||||||||||||||||
ארגנטינה | 3 | |||||||||||||||||
ארגנטינה | 3 | |||||||||||||||||
טימישוארה, רומניה, קשה באולם | ||||||||||||||||||
רומניה | 2 | |||||||||||||||||
רומניה | 3 | |||||||||||||||||
בואנוס איירס, ארגנטינה, חימר | ||||||||||||||||||
ברזיל | 2 | |||||||||||||||||
ארגנטינה | 5 | |||||||||||||||||
ברייטון, בריטניה, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
בריטניה | 0 | |||||||||||||||||
בריטניה | 3 | |||||||||||||||||
קרייסטצ'רץ', ניו זילנד, דשא | ||||||||||||||||||
איטליה | 2 | |||||||||||||||||
בריטניה | 4 | |||||||||||||||||
סיאול, קוריאה הדרומית, חימר | ||||||||||||||||||
ניו זילנד | 1 | |||||||||||||||||
קוריאה הדרומית | 0 | |||||||||||||||||
סינסינטי, ארצות הברית, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
ניו זילנד | 5 | |||||||||||||||||
ארגנטינה | 1 | |||||||||||||||||
יוקוהמה, יפן, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
ארצות הברית | 3 | |||||||||||||||||
יפן | 0 | |||||||||||||||||
בוסטד, שוודיה, חימר | ||||||||||||||||||
שוודיה | 5 | |||||||||||||||||
שוודיה | 1 | |||||||||||||||||
ליון, צרפת, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
אוסטרליה | 3 | |||||||||||||||||
צרפת | 2 | |||||||||||||||||
פורטלנד, ארצות הברית, שטיח באולם | ||||||||||||||||||
אוסטרליה | 3 | |||||||||||||||||
אוסטרליה | 0 | |||||||||||||||||
ציריך, שווייץ, משטח קשה באולם | ||||||||||||||||||
ארצות הברית | 5 | |||||||||||||||||
שווייץ | 2 | |||||||||||||||||
ניו יורק, ארצות הברית, משטח קשה | ||||||||||||||||||
צ'כוסלובקיה | 3 | |||||||||||||||||
צ'כוסלובקיה | 1 | |||||||||||||||||
קרלסבד, ארצות הברית, משטח קשה | ||||||||||||||||||
ארצות הברית | 4 | |||||||||||||||||
ארצות הברית | 3 | |||||||||||||||||
מקסיקו | 2 |
משחק הגמר עריכה
ארצות הברית 3 |
סינסינטי, ארצות הברית 13-11 בדצמבר 1981 שטיח באולם |
ארגנטינה 1 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
1 | ג'ון מקנרו | 6 | 6 | 6 | ||||
גיז'רמו וילאס | 3 | 2 | 2 | |||||
2 | רוסקו טנר | 5 | 3 | 6 | ||||
חוסה לואיס קלרק | 7 | 6 | 8 | |||||
3 | פיטר פלמינג/ג'ון מקנרו | 6 | 4 | 6 | 4 | 11 | ||
חוסה לואיס קלרק/גיז'רמו וילאס | 3 | 4 | 4 | 6 | 9 | |||
4 | ג'ון מקנרו | 7 | 5 | 6 | 3 | 6 | ||
חוסה לואיס קלרק | 5 | 7 | 3 | 6 | 3 | |||
5 | רוסקו טנר | 11 | ||||||
\ | גיז'רמו וילאס | 10 |
העברות לקראת שנת 1982 עריכה
המשחקים נערכו ב-2-4 באוקטובר
מיקום | הקבוצה המנצחת | ניקוד | הקבוצה המפסידה |
---|---|---|---|
סאו פאולו,ברזיל, חימר | גרמניה המערבית | 2-3 | ברזיל |
פריז,צרפת, חימר | צרפת | 1-4 | יפן |
סן רמו,איטליה, חימר | איטליה | 1-4 | קוריאה הדרומית |
טיחאונה,מקסיקו, חימר | מקסיקו | 2-3 | שווייץ |
בעקבות משחקים בין 8 נבחרות שהפסידו בשלב המוקדמות של הבית העליון גרמניה המערבית, צרפת, איטליה ומקסיקו נותרו בבית העליון. ברזיל, קוריאה הדרומית, יפן ושווייץ ירדו לבתים אזוריים.
בעקבות משחקי הבתים האזוריים צ'ילה, הודו, ספרד וברית המועצות עלו לבית העליון.
ישראל בגביע דייוויס עריכה
נבחרת ישראל שובצה בבית אירופה א' ושיחקה נגד נבחרת יוגוסלביה.
יוגוסלביה 1 |
יוגוסלביה, סקופיה 14-12 ביוני 1981 |
ישראל 4 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
1 | זולטן אילין | 1 | 4 | 4 | ||||
שלמה גליקשטיין | 6 | 6 | 6 | |||||
2 | סלובודן ז'יבוינוביץ' | 4 | 4 | 8 | ||||
דוד שניידר | 6 | 6 | 10 | |||||
3 | דרגן סביץ'/סלובודן ז'יבוינוביץ' | 3 | 4 | 5 | ||||
שלמה גליקשטיין/דוד שניידר | 6 | 6 | 6 | |||||
4 | זולטן אילין | 6 | 6 | 3 | 3 | 6 | ||
שחר פרקיס | 3 | 2 | 6 | 6 | 0 | |||
5 | ברנקו הורבט | 6 | 2 | 1 | 2 | |||
שלמה גליקשטיין | 3 | 6 | 6 | 6 |
לאחר הניצחון על יוגוסלביה, נבחרת ישראל שיחקה נגד הונגריה והפסידה.
ישראל 2 |
ישראל, המרכז לטניס בישראל - רמת השרון 11-9 ביולי 1981 משטח קשה |
הונגריה 3 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
1 | דוד שניידר | 6 | 2 | 2 | 8 | 5 | ||
רוברט מצ'אן | 3 | 6 | 6 | 6 | 7 | |||
2 | שלמה גליקשטיין | 7 | 6 | 6 | 6 | |||
בלאז' טרוצי | 9 | 1 | 3 | 1 | ||||
3 | שלמה גליקשטיין/דוד שניידר | 6 | 7 | 6 | 4 | 4 | ||
פטר סקה/בלאז' טרוצי | 3 | 9 | 3 | 6 | 6 | |||
4 | דוד שניידר | 3 | 3 | 2 | ||||
בלאז' טרוצי | 6 | 6 | 6 | |||||
5 | שלמה גליקשטיין | 6 | 6 | |||||
רוברט מצ'אן | 0 | 4 |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
גביע דייוויס | |
---|---|
|