שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1216 או 1230) היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
קורות חייועריכה
מקום הולדתו של ר' שמשון אינו ידוע. א"א אורבך משער שנולד בעיר פלייז, עירו של סבו רבנו שמשון הזקן. את מקום מושבו קבע בעיר סנס (Sens) בחבל בורגון בצרפת. היה אחיו של הריצב"א, והוא נחשב ליורשו הרוחני ולתלמידו המובהק של בעל התוספות הגדול, ר"י הזקן,[1] ונחשב לשלישי במעלה בקרב בעלי התוספות אחרי רבנו תם ור"י.[2] ר' יצחק מווינה, שחי דור אחריו, כתב עליו: "שהוא היה יחיד בדור בתורתו ובחכמתו".[3] בצעירותו הספיק לשמוע דברי תורה מפי רבנו תם, ומכאן הסיקו החוקרים כי נולד בערך בשנת 1150, שהרי רבנו תם נפטר בשנת 1171.[4]
יש הטוענים שלמד גם אצל רבי דוד בן קלונימוס ממינצנבורג,[5] אך הדבר מוטל בספק.[6] היה מורו של בעל הסמ"ק, רבי יצחק בן יוסף מקורביל[7].
גדלותו בתורה הביאה לכך שבדורות שלאחריו הרבו להסתמך על פסקיו; ניתן לראות זאת בספרו של רבי משה מקוצי (הסמ"ג). דבריו מצוטטים לרוב על ידי רבני אשכנז. המהרש"ל מציין את בקיאותו המיוחדת של ר"ש בירושלמי, "יותר מכל אשר שמענו".[8] ר"ש ביקר את הרמב"ם בפולמוס שנערך על "ספר המדע" שלו, אך במתינות ותוך הערכה רבה לגדולתו התורנית.[9]
באחרית ימיו עלה לארץ ישראל יחד עם קבוצה של 300 רבנים, מה שכונה לימים "עליית בעלי התוספות". מקום קבורתו בבית העלמין היהודי הישן של חיפה[10]
חיבוריועריכה
- תוספות שאנץ - חיבורו הידוע. הוא מצוטט לרוב גם ב"תוספות טוך" ו"תוספות הרא"ש". תוספות שלו על מסכת פסחים ומסכת כתובות קיימים לפנינו. תוספותיו מובאים בתוספות שלנו במסכתות ברכות[11], שבת, עירובין, ביצה, נידה, סוטה ועוד.
- פירוש המשנה - אחד מחיבוריו החשובים של ר"ש הוא פירושו למשנה סדר זרעים, שנחשב לאחד מספרי היסוד בתחום פרשנותו של סדר זה, ובתחום הפסיקה בנושאים המוזכרים בו (העוסקים בעיקר במצוות התלויות בארץ). יש הקושרים את עיסוקו במשנה בזיקתו לארץ ישראל ולתורתה. גם פירושו לסדר טהרות במשנה הוא מספרי היסוד בפרשנות סדר זה. בפירושיו הרבה ר"ש לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ובפירושו לזרעים - גם מן התלמוד הירושלמי.
- תשובות - תשובותיו לרמ"ה קיימים באגרות הרמ"ה.
- פירוש לתורת כהנים - נתייחס אליו בטעות.
משפחת רש"יעריכה
יצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ריצב"א | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקראעריכה
- גיס
קישורים חיצונייםעריכה
- שמשון משאנץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סנהדרי גדולה-סנהדרין, כרך ו' - ליקוטי תוספות שאנץ, הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים תשל"ד (בתוספת מבוא מאת הרב יעקב הלוי ליפשיץ), באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שמשון משאנץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1374-1372, באתר HebrewBooks
הערות שולייםעריכה
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 271.
- ^ שו"ת הרא"ש כלל פד סי' ג: "רבינו תם ור"י ור' שמשון אשר רוב תורתנו על פיהם פרשו".
- ^ אור זרוע, בבא קמא סי' תלז
- ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 273.
- ^ ראו אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ'535
- ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 274-275.
- ^ "בעלי התוספות" עמ' 325-6
- ^ "ים של שלמה" מסכת יבמות פרק ח סימן ח
- ^ אורבך, בעלי התוספות עמ' 272.
- ^ ראו אורבך, בעלי התוספות, עמ' 278, זאב וילנאי, "ראשיתה של חיפה". בספר "חיפה ואתריה" עמ' 54, על פי איגרת משנת 1537.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ב, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד א'