ההוביט

ספר מז'אנר הפנטסיה שנכתב על ידי ג'.ר.ר טולקין
(הופנה מהדף תרגום הטייסים)

ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרהאנגלית: The Hobbit, or There and Back Again) הוא ספר פנטזיה מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין. הספר עוסק במסעו של ההוביט בילבו באגינס יחד עם חבורת גמדים, במטרה לשחרר את ממלכתם האבודה מאחיזתו של דרקון בשם סמאוג.

ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה
The Hobbit, or There and Back Again
כריכת תרגום לעברית של הספר
עטיפת הספר "ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה", בתרגום של משה הנעמי (1976)
מידע כללי
מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים ג'ון רונלד רעואל טולקין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פנטזיה, ילדים
הוצאה
הוצאה ג'ורג' אלן ואנווין, Allen & Unwin עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הוצאה 1937
מספר עמודים 389
הוצאה בעברית
הוצאה זמורה ביתן
שנה 1976, 1977, 2012
תרגום משה הנעמי, תרגום הטייסים, יעל אכמון
סדרה
ספר הבא שר הטבעות
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003194617
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הספר מיועד בעיקר לילדים, אך נקרא על ידי בני כל הגילאים. בדומה לספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, נולד ספר זה מסיפור בהמשכים שנהג הסופר, טולקין, לספר לילדיו. הספר יצא לאור לראשונה ב-21 בספטמבר 1937 בממלכה המאוחדת ובשנים 1976, 1977 ו-2012 יצאו שלושה תרגומים שונים לעברית בישראל.

בין השנים 2012-2014 יצא עיבוד קולנועי לספר בן שלושה פרקים, מאת פיטר ג'קסון.

עלילהעריכה

המסעעריכה

בילבו בגינס, יושב הפלך הרגוע והשלו, נדחף למסע הרפתקאות על ידי הקוסם גנדלף, המצרף אותו לחבורה של 13 גמדים, הכוללת את דאולין, באלין, פילי, קילי, דורי, נורי, אורי, אואין, גלואין (אביו של גימלי), ביפור, בופור, במבר ובראשם תורין צינת-אלון, היוצאים עם גנדלף אל ממלכתם העתיקה.

בילבו מתוודע לסיפורם העגום של עם הגמדים: בשנת 2770 לעידן השלישי תקף סמאוג הדרקון האדום את ממלכת ארבור - שהייתה הממלכה הכבירה של הגמדים בני עם דורין לאחר חורבן מוריה - ואת ממלכת דֵייל לרגלי ההר, שבה חיו בני-אדם. בתקיפתו החריב סמאוג את הממלכות, וגירש משם את הגמדים ובני-האדם שחיו לפני כן בשכנות וביחסי גומלין. לאחר מכן, סמאוג אסף סביבו את כל אוצרות גמדי-ארבור לכדי מיטת-אוצרות, ונח עליה בשלווה באולם המרכזי של ארבור למשך שנים רבות. הגמדים יוצאים כדי לגרש את סמאוג ולשוב וליישב את ממלכתם, ובילבו מצורף לחבורה בתפקיד 'פורץ', אשר תפקידו יהיה לפרוץ את הדרך, ולהתגנב אל ביתו של הדרקון במערות הממלכה אשר בהר. גנדאלף טוען בפני הגמדים כי ההוביט אמנם נראה מבולבל וחסר ישע, אך יש בו אומץ לב ותושייה אשר יתגלו במהלך מסעם.

בתחילת מסעם של הגמדים מהווה בילבו יותר נטל מנכס, ונקודת המפנה מגיעה כאשר הגמדים עוברים בהרים ונופלים בשבי האורקים (בתרגומים מסוימים - "שדים" או "גובלינים"). בני החבורה מצליחים להרוג את מנהיג האורקים ולהימלט, אך בילבו אובד במהלך המנוסה, משוטט במערות שמתחת להרים, נתקל ביצור המכונה גולום ומוצא טבעת אשר שייכת לגולום ומסוגלת להעלים את העונד אותה. טבעת זו משמשת את בילבו מאוחר יותר בספר לעשיית מעשים שונים בהיחבא, ובעזרתה מטפח בילבו דימוי של מתגנב מעולה אשר מסוגל לעבור דרך הדרוכים והמוכשרים שבצופים.

בני החבורה מצליחים להתרחק מההרים, נתקלים בווארגים (זאבי ענק) וניצלים מהם בעזרת הנשרים. לאחר מכן הם פוגשים את ביורן, מעין אדם-דוב ענקי, ובעזרת גנדלף מצליחים להתיידד איתו. בעת מעבר ביער-אופל נלכדים הגמדים בידי עכבישי ענק, ובילבו מחלץ אותם בעזרת הטבעת. לאחר מכן נופלים הגמדים בשבי האלפים, ושוב בילבו הוא שמחלץ אותם, ומעלה אותם על חביות שמפליגות בנהר לעבר ההר הבודד.

ההגעה אל ההר הבודדעריכה

בני החבורה מגיעים לעיר האגם אסגרות, שהקימו בני האדם לאחר חורבן דייל. משם שמים הגמדים וההוביט את פעמיהם לעבר ההר הבודד, וחודרים אליו בעזרת מעבר סודי שנבנה על ידי מלכי ההר הקדומים - אבותיו של תורין. בילבו מצליח לחדור שלוש פעמים אל מאורתו של הדרקון סמאוג, מוסתר על ידי טבעתו, מתגרה בדרקון וגונב ממנו גביע זהב, ולאחר מכן חוזר ומתגרה בו בבוטות על ידי דיבור חלקלק. בעקבות פליטת פה של בילבו, הדרקון חושד שאנשי עיר האגם עזרו לגמדים בדרכם, והוא יוצא לתקוף את העיר. ברד הקשת, לוחם נועז ומפקד פלוגת קשתים במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דייל, מקבל רמז שגילה בילבו על נקודת תורפה בשריונו של סמאוג, יורה חץ לעברו ומצליח להרוג אותו. הדרקון נופל ארצה ברעש גדול, מרסק בנפילתו את בתי העיר וגופתו הלוהטת שוקעת באגם. תושבי העיר אסירי התודה חושבים שברד נהרג ומצטערים צער רב על מותו, אך אז מתברר כי הוא לא נהרג אלא רק קפץ אל המים.

ברד מסייע לשר העיר לשקם את העיר, וכורת ברית עם מלך האלפים, שצבאו צעד לעבר העיר אותה שעה. לאחר מכן מנהיגים מלך האלפים וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, שבו מתבצרים הגמדים בהנהגת תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בטן-ההר. תורין, נתמך בטענה כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו של תורין, מסרב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קורא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת מטילים ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד, ואליהם מצטרף גם גנדלף הקוסם. ברד מצליח לשאת ולתת עם תורין על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של בילבו, אשר גונב את "לב ההר" – אבן חן היקרה למנהיג הגמדים – ומעביר אותה לבני האדם, כדי למנוע את המלחמה. כתוצאה מכך נאלצים הגמדים להגיע להסכם, ותורין מסתכסך עם בילבו. התגבורת המיוחלת של צבא גמדים בראשות דֵּין מגיעה וגורמת לתורין לזנוח את ההסכם.

קרב חמשת הצבאותעריכה

קרב עמד להתפתח, אולם ממש באותה העת מותקפים הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג (בנו של אזוג) מנהיג האורקים בהרי הערפל, יחד עם הווארגים. העימות המתפתח מכונה קרב חמשת הצבאות, ובמהלכו מתאחדים כוחות בני האדם, האלפים והגמדים כנגד האורקים והווארגים. למרות שבתחילה נראה כי הכוחות של העמים החופשיים יעמדו מול כוחות האופל, המספרים העצומים של חייליו של בולג כמעט וגוברים בסופו של דבר על הברית המשולשת. רק עזרה של הנשרים שמגיעה באיחור, ואחריה הצטרפותו של ביורן למערכה, מטה את הכף כנגד האורקים שנוחלים תבוסה ונאלצים להימלט.

במהלך הקרב מנהיג תורין את חבורת הגמדים בהסתערות אמיצה נגד האורקים, נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר מצטרף לקרב בדמות דוב אימתני והורג את בולג. בילבו משתמש בטבעת כדי להיעלם מן העין, אולם נפצע בראשו ומאבד את הכרתו עד מהרה. בתום הקרב, בעודו מוטל על ערש דווי, מתפייס תורין עם בילבו, ומתפכח מתאוות הבצע שלקה בה בעקבות ההשתלטות על האוצר. לאחר מות תורין הופך דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן-ההר. מלך האלפים מניח על חזהו של תורין את אבן החן "לב ההר", ועל קברו שבהר הבודד הוצבה חרבו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר.

בילבו חוזר להוביטון וחי בעושר רב אשר צבר בהרפתקאותיו.

הספר כחלק מעולם הפנטזיה של טולקיןעריכה

מלבד היותו ספר-מופת בזכות עצמו, מהווה "ההוביט" מעין פתיח לטרילוגיה הגדולה של טולקין, "שר הטבעות", אשר מוקדה היא הטבעת הקסומה שנשארה בידיו של בילבו כאשר חזר אל הפלך. בספר עצמו מוזכרים בדרך אגב מאורעות הנראים לכאורה שוליים, שלאחר מכן מתגלים בטרילוגיה כדברים רבי חשיבות בהיסטוריה של הארץ התיכונה (כגון גירוש בעל האוב - הלוא הוא סאורון - על ידי המועצה הלבנה).

תרגומי הספר לעבריתעריכה

עטיפות תרגומים נוספים
כריכת התרגום של יעל אכמון (2012)
כריכת "תרגום הטייסים" (1977)

עוד בטרם יצא תרגום עברי מלא, הופקה בקול ישראל סדרת תסכיתים בהתבסס על "ההוביט", בעיבוד דניאלה אתגר. הם שודרו בימי שלישי וחמישי ב-16:31, ב'פינה לאם ולילד' של רשת א',[1] מ-6 ביוני ועד 3 באוגוסט 1967.[2]

ההוביט תורגם לעברית שלוש פעמים:

תרגום משה הנעמיעריכה

תרגומו המקצועי הראשון של הספר, המלווה בניקוד לילדים, נערך על ידי משה הנעמי ויצא לאור בשנת 1976 בהוצאת זמורה ביתן.

תרגום הטייסיםעריכה

תרגום נוסף, "הוביט", נערך בנסיבות יוצאות דופן ומכונה "תרגום הטייסים". מספר שנים קודם להוצאת התרגום הראשון לספר, ישבו בכלא עבסייה שבמצרים, מספר טייסים ישראלים שנשבו במהלך מלחמת ההתשה. ארבעה מהטייסים, אבינועם קלדס, רמי הרפז,[3] מנחם עיני ויצחק פיר,[4] תרגמו לעברית את הספר מעותק באנגלית שנשלח לפיר על ידי אחיו והועבר לו דרך הצלב האדום. הרפז סיפר בכנס "אבק כוכבים" כי:[5]

היינו קבוצה של עשרה שבויים, והיו מאיתנו שלא ידעו לקרוא אנגלית, אז כדי שגם הם יחוו את התענוג הזה החלטנו לתרגם עבורם את 'ההוביט'. רצינו להעביר להם את הרעיון למרות שאנחנו לא מתרגמים מי יודע מה.

כמו כן סיפר הרפז בהרצאה בבית אריאלה:[6]

עבדנו פחות או יותר בשני זוגות, כאשר אחד קרא את הטקסט באנגלית ודיבר אותו עברית. ברור שזה יצא עברית לא לעניין, והשני שישב לידו כתב עברית שניתן להבין. אחרי כן, לקחנו את העברית שיצאה ובנינו אותה לעברית לוגית איכשהו. שמעתי פה את עמנואל לוטם מדבר על הבעיות של התרגום. אצלנו הכיף היה הרבה יותר גדול, לא היינו חייבים שום דבר לאף אחד. עשינו את התרגום להנאתנו הבלעדית, לאף אחד מאיתנו לא היה מושג בתרגום ולא ידענו שצריך להיות חייבים משהו למישהו ולבנות מסגרת כלשהי. ידענו שצריך להיות הגיון פנימי אבל לא יותר מזה. לכן, ברגע שאנחנו נתקלנו בבעיות, אנחנו פשוט בצורה פרימיטיבית תקענו בהן את הראש ופתרנו אותן כפי שהתחשק לנו.

בספר עצמו מוענק הקרדיט על התרגום ל"טייסי חיל האוויר וחבריהם". הכוונה היא לשבויים נוספים שחלקו עם ארבעת המתרגמים את התא בעבסייה, והשתתפו בתרגום השירים שמופיעים בספר.[6] בתום כשלוש שנים של שבי (1970 - 1973) אחזו הטייסים בשבע מחברות כתובות בצפיפות, פרי תרגומם המשותף (התרגום עצמו ארך ארבעה חודשים). לארבעה התגלה קיומו של התרגום של הנעמי, אך גם תרגומם יצא לאור, בשנת 1977 בהוצאת זמורה ביתן, בעזרת מימון של חיל האוויר.[7]

הרקע לתרגום הטייסים וסגנונו הפכו אותו לאהוד ביותר. בנו ויורש עזבונו של טולקין, כריסטופר טולקין, תיאר את הסיפור שמאחורי תרגום הטייסים כאחד האהובים עליו.[דרוש מקור]

החל מ-2018 מועלה על ידי התיאטרון העברי המחזה "לשם ובחזרה", אשר מספר את הסיפור של ארבעת השבויים ושל יצירת "תרגום הטייסים".[8]

תרגום יעל אכמוןעריכה

ב-21 בספטמבר 2012, 75 שנים לאחר פרסום הספר במקור, הוצאת כנרת זמורה ביתן הוציאה לאור גרסת תרגום חדשה. גרסה זו תורגמה על ידי המתרגמת יעל אכמון.[9]

הבדלים בין התרגומיםעריכה

בין שלוש הגרסאות קיימים מספר הבדלים בולטים בתרגום המונחים, כגון "גובלין" ו"אלף" בתרגום הטייסים ובתרגום יעל אכמון ו"שדים" ו"שדונים" בהתאמה בתרגומו של הנעמי. שתי הגרסאות מקובלות על "הטולקינאים" (מעריצי טולקין וחוקריו), דוגמה נוספת היא התרגום לאבן ההר: בתרגום הנעמי היא תורגמה כ"אבן החושן", הטייסים בחרו פשוט להעתיק את השם האנגלי: "ארקנסטון" (Arkenstone), יעל אכמון השתמשה בכינוי "אבן הנזר".

יידישעריכה

ב-2013 ראה אור תרגום של הספר ליידיש מאת בעריש גאלדשטיין.[10]

עיבודים קולנועייםעריכה

מאז יציאתו לאור של הספר ב-1937 נעשו מספר עיבודים קולנועיים, בין השאר ניתן למנות את הסרטים הבאים:

מהדורות בעבריתעריכה

  • ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה /ג'ון רונלד רעואל טולקין; עברית: משה הנעמי, הוצאת זמורה ביתן, 1976.
  • הוביט / ג'ון רונלד רעואל טולקין; עברית: "תרגום הטייסים", הוצאת זמורה ביתן, 1977.
  • ההוביט / ג'ון רונלד רעואל טולקין; עברית: יעל אכמון, הוצאת זמורה ביתן, 2012.[11]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לוח שידורי השבוע, דבר, 23 ביוני 1967
  2. ^ לפי 'לוח שידורי השבוע' של קול ישראל שהתפרסם ב'דבר' בכל יום שישי.
  3. ^ אנשיל פפרטייסת הקרב הטרייה, בת לשושלת טייסים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2010, "אלוף-משנה במילואים רמי הרפז, אחד מטייסי הקרב המובילים של חיל האוויר בשנות השישים והשבעים. הרפז היה אחד הטייסים הראשונים שטס בפנטום, וב-1969 נפגע מטוסו מטיל קרקע-אוויר בתקיפה במלחמת ההתשה והוא ישב בשבי המצרי כשלוש שנים וחצי. הרפז היה חלק מהקבוצה שכתבה את "תרגום הטייסים" המפורסם לספר "ההוביט", של ג'יי אר. אר. טולקין, כשישבה בכלא".
  4. ^ ניסן שור, במדינת הגמדים רעש מהומה, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2001
  5. ^ ניר וולף, ‏ההוביט שלהם, באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2012
  6. ^ 1 2 רמי הרפז, רמי הרפז על תרגום ההוביט בשבי, אתר "נומנור", 28.10.2006.
  7. ^ ענבר פלד, חבורת הטבעת - הגרסה העברית, אתר "נומנור", 05.04.2002, "עיני: 'היינו ארבעה. [יצחק פיר, רמי הרפז, מנחם עיני, ואבינעם קלדס – ע.פ] אהבנו את הספר והתחלנו לתרגם אותו בלי להחליט על כך. רצינו שגם האחרים, שהאנגלית שלהם הייתה טובה פחות, יוכלו ליהנות מהקריאה'."
  8. ^ לשם ובחזרה, התיאטרון העברי
  9. ^ התרגום החדש של "ההוביט" – הצצה ראשונה, באתר גרף הוצאה לאור
  10. ^ תמונת הספר
  11. ^ הפרק הראשון מהספר