1947 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1947.
אנתרופולוגיה עריכה
אסטרונומיה עריכה
- 12 בפברואר – המטאוריט סיחוטה-אלין פוגע בכדור הארץ במחוז פרימוריה שברוסיה
- תצפית בגלובולות בוק, עדות לקדם-כוכב
ארכאולוגיה עריכה
- גילוי מגילות מדבר יהודה במערות בסמוך לשרידי היישוב קומראן
- גילוי סטאר קאר, אתר ארכאולוגי מהתקופה המזוליתית ביורקשייר, הממלכה המאוחדת, המקום יושב בסביבות 8700 לפנה"ס למשך 300 שנה
ביולוגיה עריכה
- נגיף זיקה בודד לראשונה מקופי מקוק רזוס ביער זיקה שבאוגנדה
- דייוויד לאק (David Lack) מפרסם את ספרו "פרושי דרווין" על הפרושים באיי גלאפגוס אותם תיעד דרווין, הספר היווה ציון דרך בהבנת תהליך הברירה הטבעית
טכנולוגיה עריכה
- 21 בפברואר – הצגת מצלמת פיתוח מיידי שפותחה בחברת פולרואיד על ידי אדווין לנד (Edwin H. Land), לאחר שנה הוצע המודל הראשון למכירה
- 14 באוקטובר – מטוס בל X-1 עובר את מחסום הקול כשהוא מוטס על ידי טייס חיל האוויר האמריקאי קפטן צ'ארלס "צ'אק" ייגר
- נובמבר – אבטיפוס של רובה סער קלשניקוב מודל 1947 (AK-47) מיוצר בברית המועצות על ידי מיכאיל קלשניקוב
- 23 בדצמבר – הצגת טרנזיסטור ראשון שפותח על ידי ג'ון ברדין, וולטר בראטיין וויליאם שוקלי במעבדות בל
- המצאת השיטה של תקשורת סלולרית במעבדות בל - בהמשך התפתחה לבסיס לטלפון סלולרי
- יוצר מכשיר המיקרוגל המטבחי הראשון.
חקר החלל עריכה
- בארצות הברית בוצעו 15 שיגורים של טיל V-2 לטיסה תת-מסלולית. הטיל הגיע לגובה של 161 ק"מ
- 20 בפברואר – בעל חיים ראשון שנשלח לחלל וחזרה הוא זבוב הפירות, השיגור בעזרת טיל V-2 כלל גם זרעי שיפון וכותנה
מדעי המחשב עריכה
- פיתוח שיטת הסימפלקס על ידי ג'ורג' דנציג, האלגוריתם הראשון לפתרון בעיות תכנון ליניארי
- אוקטובר – שימוש מתועד ראשון במילה "computer" במובנה המודרני המתייחס למכונה אלקטרונית דיגיטלית
מטרולוגיה עריכה
- 23 בפברואר – נוסד ארגון התקינה הבינלאומי (ISO)
פיזיקה עריכה
- המצאת הולוגרפיה על ידי הפיזיקאי ההונגרי דניס גאבור
- גילוי החלקיק התת-אטומי, פאיון על ידי ססיל פאוול.
- גילוי החלקיק התת-אטומי, קאון על ידי קבוצת מדענים בריטים
- 15 באוגוסט – הפעלת כור גרעיני בבריטניה. כור גרעיני ראשון במערב אירופה
רפואה עריכה
- בידוד וירוס של שיתוק ילדים
- המצאת דפיברילטור על ידי קלוד בק (Claude Beck).
פרסים עריכה
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - אדוארד אַפֵלְטון, בריטניה, על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון
- פרס נובל לכימיה - רוברט רובינסון, על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - גרטי תרזה קורי וקארל פרדיננד קורי, ארצות הברית, על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר; ברנרדו אלברטו הוסיי, ארגנטינה, על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח במטבוליזם של סוכר
נולדו עריכה
- 15 בינואר – מרטין צ'לפי, מדען יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2008 על חלקו בחקר החלבון הזוהר בירוק - GFP שיכול לשמש תגית גנטית מאירה ומאפשר לחקור תופעות ביולוגיות שונות
- 24 בינואר – מיצ'יו קאקו, פיזיקאי אמריקאי ממוצא יפני, פרופסור לפיזיקה תאורטית, עוסק בתאוריית שדה המיתרים, תורם בהנגשת המדע לציבור בסיפרי מדע פופולרי, בתוכניות רדיו וטלוויזיה וכתיבת בלוגים בנושא
- 29 בינואר – לינדה באק, ביולוגית אמריקאית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2004 על חלקה בגילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח
- 27 בפברואר – אלן גות', אסטרופיזיקאי יהודי-אמריקאי, עוסק בקוסמולוגיה, הגה את רעיון האינפלציה הקוסמית
- 1 באפריל – אלאן קון (Alain Connes), מתמטיקאי צרפתי חתן מדליית פילדס לשנת 1982
- 24 באפריל – רוג'ר דויד קורנברג, מדען יהודי אמריקאי, עוסק בביולוגיה מבנית, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 "על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק איקריוטי", או התהליך באמצעותו DNA הופך ל-RNA
- 6 במאי – רונלד ריבסט, מומחה הצפנה, חתן פרס טיורינג לשנת 2002 על חלקו בפיתוח שיטת המפתח הציבורי RSA
- 8 במאי – רוברט הורביץ, ביולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2002, על חלקו בחקר חלוקה, התמיינות ומוות של תאים בעזרת תולעת הנמטודה
- 9 במאי – מיכאל לֶוִיט, ביופיזיקאי אמריקאי-ישראלי, עוסק בביולוגיה חישובית ולביולוגיה מבנית, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 על חלקו בפיתוח מודלים (Multiscale modeling) להבנת מערכות כימיות מורכבות
- 8 ביוני – אריק פ. וישהאוס, ביולוג וגנטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1995 על חלקו בגילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות
- 20 ביולי – גרד ביניג, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1986 על חלקו בפיתוח מיקרוסקופ מנהור סורק.
- 30 ביולי – פרנסואז בארה-סינוסי, ביוכימאית צרפתייה. כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008, על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס
- 1 באוקטובר – אהרן צ'חנובר, ביוכימאי ישראלי חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 על חלקו בגילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים
- 8 בדצמבר – תומאס צ'ק, כימאי אמריקאי חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1989 על חלקו בגילוי התכונות הקטליטיות של ה-RNA
- 16 בדצמבר – מרטין פוליאקוף, כימאי יהודי בריטי, עוסק בהנגשת המדע לציבור ובכימיה ירוקה
נפטרו עריכה
- 7 באפריל – הנרי פורד, תעשיין רכב אמריקאי ומייסד חברת פורד (נולד ב-1863)
- 16 במאי – פרדריק גואולנד הופקינס, ביוכמיאי אנגלי חתן בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1929 על גילוי הוויטמינים (נולד ב-1861)
- 20 במאי – פיליפ לנארד, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905, על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות (נולד ב-1862)
- 15 בספטמבר – אנני סקוט דיל מונדר, אסטרונומית ומתמטיקאית בריטית, ידועה בעיקר בזכות חלקה בגילויים החדשניים בתחום האסטרונומיה, ובייחוד בנושא כתמי השמש (נולדה ב-1868)
- 4 באוקטובר – מקס פלאנק, פיזיקאי גרמני שהסברו לספקטרום הקרינה של "גוף שחור" היה הצעד הראשון בפיתוח מכניקת הקוונטים, (נולד ב-1858).
- 1 בדצמבר – גודפרי הרולד הארדי, מתמטיקאי בריטי חשוב, ידוע בהישגיו בתורת המספרים ובתחום של אנליזה מתמטית, (נולד ב-1877)