פתיחת התפריט הראשי

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, אפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי. רב הרובע היהודי בירושלים בשנים ה'תשל"ג-ה'תשס"ח (2008-1973).

הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל
הרב אביגדור נבנצל.png
הרב אביגדר נבנצל
לידה אפריל 1935 (בן 84)
ט"ו בניסן ה'תרצ"ה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הרובע היהודי, ירושלים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק מוסר, פרשת שבוע, הלכה
רבותיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב נחום פרצוביץ, הרב גדליה אייזמן
תלמידיו הרב חזקיה נבנצל
חיבוריו
  • שיחות הרב נבנצל
  • ביצחק יקרא
  • ירושלים במועדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל
הרב נבנצל במסיבת פורים (לצדו הרב חיים סבתו)

תולדות חייועריכה

נולד בישראל לד"ר יצחק נבנצל והלדה (לבית הולנדר). למד בישיבת חורב ובישיבת קול תורה, שם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך ובהמשך היה לתלמידו המובהק, ושם גם שמע שיעורי מוסר מהמשגיח, הרב גדליה אייזמן. נישא לשפרה, בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבת מיר.

שירת בצה"ל ביחידת זיהוי וקבורה של הרבנות הצבאית, ובמסגרת זו שירת במלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת שלום הגליל שהה תקופה ארוכה בקרב תלמידיו בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון והעביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר[1].

שימש "רבה של ירושלים שבין החומות"[2], מאז תשל"ג[3], ושותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות, בעקבות מלחמת ששת הימים.

מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע. שיחותיו הועלו על הכתב בסדרה "שיחות הרב נבנצל". בשנים האחרונות הוא משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה הסמוכה לכותל המערבי. נודע במנהגו להניח תפילין בכל שעות היום, כמנהג הגר"א.

באדר א' ה'תשס"ח (2008) פרש מתפקידו כרבו של הרובע היהודי ותחתיו הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל[4].

אשתו שפרה נפטרה באדר א' ה'תשע"ו, פברואר 2016. בתשרי ה'תשע"ט התארס ללאה גלינדר, תושבת אנגליה[5].

מפסיקותיועריכה

הרב נבנצל פוסק במרבית המקרים כפסקים שלמד מרבו, הרב שלמה זלמן אוירבך.

כדרכו של רבו, הוא מקל בענייני פיקוח נפש[6]. בהתאם לכך, הוא פוסק שמיניקות תאכלנה ביום כיפור בשיעורים מתחילת הצום, אם עלולה להיות פגיעה בייצור החלב[7].

על חשמל בשבת אמר[8]:

"שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל לגבי הדלקת וכיבוי כלי חשמלי ללא חוט להט, שמעיקר הדין לא סבר כבית יצחק שיש בזה איסור מוליד, ולא כחזון איש שיש בזה איסור בונה וסותר. אמנם למעשה ודאי לא התיר הגרש"ז אוירבך זצ"ל הדלקת וכיבוי מכשירים אלה בשבת".

לעניין סעודות שבת כתב שיוצאים ידי חובה באכילת פת הבאה בכיסנין[9]:

"הגרשז"א זללה"ה אית ליה בפת הבאה בכסנין (אפילו פחות משיעור קביעות סעודה) הויא פת לענין יציאה ידי חובת סעודה".

לקראת יישום תוכנית ההתנתקות חתם על כרוז הקובע כי אסור להשתתף בפינוי יישובים[10].

ספריועריכה

הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו, ד"ר יצחק נבנצל. כן הוציאו תלמידיו ספרים עם הערותיו, בהם המשנה ברורה (בהוצאת ישיבת נתיב אריה, ה'תשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.

משפחתועריכה

הרב נבנצל הוא בנו של יצחק ארנסט נבנצל ואחיהם של פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים, ושל פרופסור ישעיהו נבנצל, פיזיקאי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, 1998, עמ' 169 - 171
  2. ^ ראו הסכמה שנתן למכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
  3. ^ הרב ב. הלחמי, שיחה במעונו של הגאון הגדול רבי אביגדר נבנצל שליט"א, רבה של ירושלים העתיקה, 7 באוגוסט 2008, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה.
  4. ^ מעמד הכתרת רב העיר העתיקה
  5. ^ אלי רוטמן, ‏זיווג שני: רב העיר העתיקה בן ה-83 - התארס, באתר כיכר השבת, 17 בספטמבר 2018
  6. ^ הרב מרדכי הלפרין על דרכו של הרב אוירבך בשאלות שיש בהם ספק פיקוח נפש (לעומת דעת פוסקים אחרים כגון הרב יוסף שלום אלישיב), ושם בפרק ה' סעיף 6 פסיקתו של הרב נבנצל
  7. ^ דעתו לעומת דעת הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד באתר בשבע
  8. ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק א', נספח ד', עמוד 304.
  9. ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק ב', מילואים פרק א' ענף 18, עמוד 187.
  10. ^ מתוך אתר ynet