חסידות סאווראן

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט-יתר מורכב של הקשרים המשפחתיים, ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שמקורה בעיירה סאווראן ופעלה באזור ווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה שבמרחב הרומני. מייסד החסידות היה רבי משה צבי מסאווראן. במקביל, אחיו רבי אריה לייב מבנדרי גם הקים חצר ושושלת חסידית.

תולדות החסידות

עריכה

רבי משה צבי מסאווראן

עריכה
  ערך מורחב – משה צבי מסאווראן

רבי משה צבי גוטרמן נולד בשנת תקל"ה (1775)[1] לרבי שמעון שלמה (? – כ"א באייר תק"נ או תקפ"ב), המגיד מסאווראן. רבי משה צבי היה תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל הסבא משפולי. כמו כן נסע לרב מאפטא. היה חתנו של רבי דוד מסטפין. לאחר פטירת הרב מאפטא נחשב למנהיג החסידים באוקראינא ומולדובה, וחסידיו נמנו באלפים. עמד בראשות כולל ווהלין שבטבריה, והתפרסם במופתיו ונפלאותיו העל טבעיים. התנגד בחריפות לחסידות ברסלב. כיהן כרב בברדיצ'ב וממנה עבר לסוורן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטיטשלניק. נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח.

דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב בית דין קארסאן. חתנו היה רבי ישראל (חותנם של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב, רבי יוסף אלתר מקוסוב ורבי יהודה אריה מבאהפלי צאצא של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).

המשך השושלת

עריכה

בנו היה רבי שמעון שלמה גוטרמן מסאווראן. היה חתנו של רבי אברהם מסקווירא בן רבי אהרן מטיטיוב[2]. כיהן בטיטשלניק. נפטר בח' בתמוז תר"ח בליבוצק.

בני רבי שמעון שלמה היו:

בנו של רבי משה מטיטשלניק היה רבי שמעון שלמה חתן דודו רבי מרדכי מאליק ובזיווג שני חתן האדמו"ר מקוידנוב. נפטר בי"א בסיוון תר"פ.

את מקומו מילאו בניו רבי מרדכי (חתן רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ') ורבי ברוך. בנו השלישי רבי ישראל עבר לברשד. רבי מרדכי עבר לאחר מכן לריבניץ. במלחמת העולם השנייה עבר לקזחסטן והתיישב באלמה-אטה שם נפטר בו' בסיוון תש"ו. רבי ברוך נשאר בטיטשלניק שם פעל רבות לצורכי היהודים ולצרכים רוחניים. נפטר בכ"ט בכסלו תשי"א.

שושלת סטנביץ

עריכה

בנו של רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה היה רבי משה צבי הגר אב בית דין סטנביץ. גדל אצל סבו מזבלטוב. היה חתנו של רבי יוסף מטיברוב, בן רבי ישראל מליטשניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ורבי יוסף מיאמפולה). היה חסידו של רבי מנחם מנדל הגר, הצמח צדיק מויזנ'יץ. על פי הוראת רבו כיהן באדמו"רות. נפטר בכ"ט בטבת תרנ"ו.

את מקומו מילא בנו רבי יצחק מאיר. נפטר בכ"ז בניסן תרפ"ו. חתנו היה רבי העניך מסאסוב. בן נוסף לרבי משה צבי היה רבי יעקב מפשקאן-יאשי. בן נוסף היה רבי יחיאל ברוך התגורר וכיהן בארצות הברית.

החסידות לאחר השואה

עריכה

נצר לשושלת, רבי יהודה זונדל הגר (בנו של רבי יצחק מאיר הגר מסטנוביץ) עלה בבחרותו לארץ ישראל עם אחיו (הבכור) הרב יחיאל מיכל ללמוד בישיבת גור. חתנו של הרב שמואל אהרן שזורי (ובר). תלמידו של רבי יהודה לייב הלוי אשלג. נפטר בט"ז בסיוון תשנ"ג. מבין חתניו הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת חב"ד ורבה של שכונת בית ישראל בירושלים, הרב נתן וולף מנכ"ל מוסדות חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, הרב משה יוסף מילצקי דיין בבית הדין הרבני בירושלים, ורבי אברהם שלמה בידרמן כ"ק אדמו"ר מלעלוב.

בני רבי יהודה זונדל:

  • רבי יצחק מאיר הגר (כ' בכסלו תרצ"אי' בחשוון תשפ"ב[4]) חתנו של הרב משה אדלר רב שיכון הרבנים. שימש כאדמו"ר מסאווראן. חתנו הוא רבי דוד שלמה קליין האדמו"ר מאונגוואר-ישראל.
    לאחר פטירתו, הוכתרו שני בניו לאדמו"רים[5]:
    • הרב יוסף ירוחם פישל הגר (נולד בג' בסיוון ה'תשט"ו), ממקורבי רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ, ומקים מכון "מעין החסידות" והעומד בראשו, במסגרתו חיבר, ערך וההדיר ספרים מתורתם ותולדותיהם של צדיקי החסידות[6]. הוכתר לאדמו"ר מסאווראן–ירושלים.
    • הרב ישכר בעריש הגר, הוכתר לאדמו"ר מסאווראן–ביתר.
  • רבי ישכר דב הגר (ד' בניסן תרצ"טי"ג בתמוז תשע"ג) חתן הרב אברהם לייב קליין. שימש כאב בית דין בית הדין הרבני בירושלים. לאחר פטירת אביו הכתירו אותו לאדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בשכונת הר נוף היה מרכז לתורה וחסידות.
    • בנו הגדול רבי מנחם הגר, מכהן כאב"ד בבית הדין הרבני ירושלים ואדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בשכונת נווה צבי בירושלים. בבית מדרשו יש בית הוראה.
    • בנו הרב יצחק מאיר הגר, מכהן כדיין בבית הדין 'הישר והטוב' בעיר אשדוד. משמש כאדמו"ר מסאווראן בבית מדרשו בהר נוף, האדמו"ר הקים ישיבה חסידית בשם "נחלת ישכר" על שם אביו, בשכונת גבעת שאול בירושלים. בשנת ה'תשפ"ד הישיבה עברה לעיר בית שמש.
    • בנו הרב פנחס דוד הגר, משמש כאדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בעיר ביתר עילית.
  • הרב בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א-כ' בתשרי תשע"א) חתן הרב אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. כיהן כאדמו"ר מזבלטוב בירושלים. בנו רבי משה לייב הגר, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו בבית שמש. בנים נוספים הם הרב יצחק מאיר (חתן הגרא"מ קעניג רב ברסלב צפת) רב קהילת בנין ציון שע"י חניכי הישיבות בבית שמש, הרב ישראל (חתנו של הנגיד שלמה פרישווסר) מכהן כראש כולל חושן משפט בלייקווד והרב דוד מנחם מנדל, ראש חבורה בישיבת מיר.
  • הרב אברהם יהושע העשיל הגר, מחשובי חסידי חב"ד, בשכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, חתן הרב משולם זוסיא גרליץ מירושלים.

נצר נוסף מגזע רבי שמעון שלמה מסאווראן-טיטשלניק, רבי מנחם מנדל שטיין (בנו של רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן), מכהן כרב בית מדרש סאווראן בוויליאמסבורג.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יש אומרים שנולד בשנת תקל"א ואילו אחיו הבכור רבי אריה לייבנולד בשנת תקכ"ט וראה שושלת בנדרי בהמשך הערך.
  2. ^ בן רבי צבי בן הבעל שם טוב
  3. ^ חותנו בזיווג שני של רבי אברהם יהושע השיל מסקווירא
  4. ^ יעקב מלמד, ‏ברוך דיין האמת: כ"ק האדמו"ר מסאווראן הסתלק במהלך השבת לבית עולמו, באתר JDN‏, י' בחשוון תשפ"ב
  5. ^ משה ויסברג, במסע הלוויה: שני אדמו"רים חדשים הוכתרו בסאווראן, באתר בחדרי חרדים, 17 באוקטובר 2021.
  6. ^ מידע על יוסף ירוחם פישל הגר בקטלוג הספרייה הלאומית.