פתיחת התפריט הראשי

אשרה אלקיים רונן

(הופנה מהדף אושרה אלקיים)
אשרה אלקיים רונן בצילום עצמי

אשרה אלקיים רונן (נולדה ב-1939) היא רקדנית, כוריאוגרפית, יוצרת רב-תחומית ומורה לכוריאוגרפיה. כלת פרס שרת התרבות והספורט בתחום המחול לשנת 2014[1].

ביוגרפיהעריכה

אושרה אלקיים רונן, מחלוצות תיאטרון התנועה והמחול הרב-תחומי בישראל[2], נולדה וגדלה בנתניה, לעובדיה אלקיים, יליד יבנאל, בוגר מקווה ישראל, שעסק כל חייו בחקלאות ולרחל, בת למשפחת פייקוב, שהייתה מצאצאי חסידי קרלין. כבר משחר ילדותה, נמשכה אלקיים למחול ובגיל 12 וחצי החלה ללמוד בבית ספרה של גרטרוד קראוס בתל אביב.

בשנת 1956, בביקורה הראשון של הכוריאוגרפית מרתה גרהם בישראל, צפתה אלקיים בהופעת להקתה. בסיום ההופעה, חיפשה אלקיים אחר גרהם מאחורי הקלעים של תיאטרון הבימה, ושטחה בפניה את רצונה העז ללמוד אצלה. גרהם ביקשה מאלקיים להכין קטע ריקוד ולבוא איתו בתאריך ובשעה שנקבה. לאחר שגרהם צפתה בריקודה של אלקיים, העניקה לאלקיים מלגת לימודים בבית ספרה ובגיל 16 וחצי, הפליגה אלקיים לניו יורק.

במהלך לימודיה נחשפה אלקיים לרזי הכוראוגרפיה ומשום שמצאה עניין כביר בתחום, בחרה בשנת 1959 (לאחר שלוש שנות לימודים בבית ספרה של גרהם) להמשיך את לימודיה בבית הספר למוסיקה ולמחול ג'וליארד, שם למדה בין יתר מקצועות המחול גם כוראוגרפיה, בהנחייתו של המורה לואיס הורסט.

בשנת 1964, סיימה אלקיים את לימודיה בג'וליארד במקצועות ראשיים: מחול מודרני וכוראוגרפיה, והייתה לאחת משתי התלמידות היחידות, שסיימו לימודי כוראוגרפיה כמקצוע ראשי מאז הוקם ג'וליארד. כחלק ממסלול זה היה על אלקיים, להעלות ערב שלם בפני מורי וכל תלמידי המחול והמוזיקה של ג'וליארד. הערב כלל את כל יצירותיה שנעשו במשך ארבע שנות לימודיה. עם סיום לימודיה, העלתה אלקיים שתי הופעות לקהל הרחב בניו יורק, האחת באולם "קאופמן הול", אשר כללה 20 רקדנים ואילו השנייה התקיימה באולם "קרנגי ריסייטל הול" והתמקדה ביצירות סולו בביצועה בשיתוף אמני מחול נוספים. בעקבות הופעות אלו, הוזמנה אלקיים לראיון טלוויזיוני, בתוכנית "Lamp Unto My Feet" של רשת ה-CBS, שסקר את עבודותיה ותכונותיה. עוד באותה שנה, חזרה ארצה הישר ללהקת בת שבע, כשהיא נמנית עם דור מייסדיה ועם ראשוני הכוראוגרפים הישראלים שהעלו יצירה מקורית בלהקה[3].

יצירתה הראשונה "אדם וחוה"[4] הועלתה בשנת 1965, ונבחרה כיצירה הישראלית היחידה ברפרטואר הלהקה בסיורה הראשון באירופה, בשנת 1968. היצירה הופיעה במשך 3 שנים ברפרטואר הלהקה, חודשה לאחר עשור וזכתה לשבחים, בין היתר בפסטיבלים הבין-לאומיים של הולנד, ברגן וסטוקהולם.

בשנת 1966 פרשה אלקיים מלהקת בת שבע ועברה להתגורר עם בעלה (שהיה טייס) בבסיס חיל האוויר ברמת דוד,[5] ובאותה השנה ילדה תאומים. בשנת 1967 הקימה את "הבמה לכוריאוגרפיה ישראלית" בחיפה בסיועה של הרקדנית [רות אשל][6]. הלהקה מנתה שמונה רקדנים והציגה רפרטואר עשיר שכלל עבודות של כוראוגרפים ישראלים ויצירות של אלקיים[7].

בספטמבר 1969, במבצע רביב שבמלחמת ההתשה, נפל בעלה, רב-סרן חגי רונן, בפעולה מעל העיר מפרץ סואץ.[5] חודש לאחר מכן, לאחר לידת בתה, נעתרה אלקיים להצעת קיבוץ אפיקים (ביתו של חגי), לבוא ולהתגורר עם ילדיה במחיצת הוריו.

בשנת 1970, (לבקשת המועצה האזורית עמק הירדן), ייסדה אלקיים את האולפן האזורי למחול עמק הירדן, אותו ניהלה ובו לימדה במשך 10 שנים, בשיתוף הכוראוגרפית הדה אורן[8]. האולפן פועל עד היום. עוד באותה השנה לקחה אלקיים חלק בייסוד להקת המחול הקיבוצית והייתה מראשוני הכוריאוגרפים לעבוד עם הלהקה. בבכורה, שהתקיימה בינואר 1971 בקיבוץ יגור, הועלו ארבע מעבודותיה.

בשנת 1971, הוענק לאלקיים פרס מטעם המועצה האזורית עמק הירדן על פועלה ותרומתה הרבה לפיתוח המחול וחיי התרבות בעמק.

בשנת 1972, הוזמנה על ידי הגברת שרה לוי-תנאי להיות הכוראוגרף הזר הראשון להעלות יצירה בתיאטרון מחול ענבל. יצירתה "על מות לוחם", שתוארה - כ"סלילת שביל חדש, מקורי ואוניברסלי ברפרטואר של ענבל". – צלחה את הסיכון בעבודה עם להקה בעלת סגנון וצביון ייחודי כמו זה של ענבל. בין השנים 1998 ל–2000 שימשה אלקיים יועצת אמנותית של תיאטרון מחול ענבל.

בשנת 1973 הוזמנה על ידי במאי הקולנוע האיטלקי ג'אנפרנקו דה בוזיו (איט'), ליצור את הכוראוגרפיה עבור סדרת הטלוויזיה האיטלקית-בריטית - "Moses The Law Giver". בסדרה, בכיכובו של השחקן ברט לנקסטר, (אשר צולמה ברובה במדבר סיני) יצרה אלקיים שישה מחולות בביצוע רקדנים מהלהקות בת שבע וענבל.

בין השנים 1973–1975 חזרה אלקיים ללהקת בת שבע, אז יצרה את "מסע אל שום מקום"[9] ואת "ליקוי מאורות", בהזמנת פסטיבל ישראל 75 – לציון 30 שנה לזכר השואה. כמו כן חודשה יצירתה "אדם וחווה".

ב-1980 הקימה את "אשרה אלקיים תיאטרון תנועה"[10], שהיה מורכב מחמישה אמנים-מבצעים מתחומי אמנות הבמה השונים (מחול, תיאטרון, פנטומימה, אופרה וקרקס) - במטרה לחפש דרך של מיזוג צורות ביטוי שונות לשפה אחידה. בחירת המונח "תיאטרון תנועה" – הפך מאז למונח רווח כז'אנר של ביטוי בימתי חדש בלקסיקון ובשדה המחול בישראל - אותו אימצו כוראוגרפים צעירים רבים. היצירה "טרמינל" שהייתה פרי הבכורים של מפגש זה - הוזמנה להופיע בפסטיבל ישראל (1981) ובאותה שנה הוענק לאלקיים פרס כינור דוד עבור היצירה "טרמינל" - שהוגדרה "פריצת דרך חשובה במחול הישראלי".

ב-1982 היצירה ייצגה את ישראל בפסטיבלי היוקרה הבין-לאומיים של ברלין, אדינבורו ופסטיבל הסתיו של פריז. המחזאי והבמאי חנוך לוין, שצפה ב"טרמינל" הזמין את אלקיים ליצור את הכוראוגרפיה למחזהו "כולם רוצים לחיות" שהועלה לראשונה בשנת 1985 בתיאטרון הקאמרי.

יצירתה "טרמולו בצול וחצי" הופיעה בפסטיבל ישראל 1984 וצויינה "גולת הכותרת של התרומה הישראלית בפסטיבל" היצירה זכתה לאות הוקרה בפסטיבל הבין לאומי סרבנטינו שבמקסיקו. בשנת 1987, הזמין אילן רונן, המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי, את אלקיים להעלות מופע בבמה 3. בעקבות הזמנה זו יצרה אלקיים את היצירה "סולמות" (1988)[11], שהופיעה בפסטיבלים בארץ ובחו"ל. מופע זה זיכה את אלקיים בפרס ההסתדרות לאומנויות 1989 על שם גורית קדמן - על תרומתה הרבה לקידום המחול בארץ, ועל חדשנותה היצירתית הבלתי פוסקת.

ביצירתה "אני הלכתי אז"[12][13] (2001) מגיעה אלקיים לשיא במורכבות ובטוטליות שבשילוב האמנויות – הכולל לראשונה אנימציה וקטעי וידאו-ארט (אותם ביימה בשיתוף הקולנוענית איילת עפרים) באופן שיצרו דיאלוג עם 20 שירים ממבחר השירה העברית (לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס, דליה רביקוביץ, יונה וולך, רחל חלפי, יונתן רטוש, דוד אבידן ועוד). כאן לראשונה ניסתה אלקיים לבנות את התמהיל המורכב באמצעות דמות נשית אחת וזאת מתוך כוונה להגיע למיצוי הקשר בין היוצר, המבצע והיצירה עצמה. המופע הוצג חמש שנים ברחבי הארץ ומשך אליו קהל מתחומי התעניינות מגוונים, ובתוכם תלמידים ממגמות אמנות המחול, התיאטרון, הקולנוע והספרות. המופע הועלה בפסטיבלים בין לאומיים (ברצלונה, מקסיקו, לוס אנג'לס, סלוניקי בחסות אונסקו, ובכנס עולמי של ספרות ושירה עברית שהתקיים באוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית), כל השירים הוקרנו בתרגום סימולטני באנגלית או בספרדית. בעקבות יצירה זו הוענק לאלקיים פרס היצירה לשנת 2003 של שרת החינוך התרבות והספורט.

משנת 2002 מלמדת אלקיים כוריאוגרפיה במסלול למחול של מכללת "אורות ישראל", ומשנת 2003 היא מנהלת בהתנדבות את הקרן ע"ש גרטרוד קראוס[14] - התומכת במלגות וביצירות מחול של תלמידי האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים[15].

בשנת 2014, זכתה בפרס על שם אריק איינשטיין שהוענק לאמנים שתרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה[16].

רשימת עבודות עיקריותעריכה

שם מיקום שנה
"סרבנד", "משחקים אולימפיים","הבל הבלים הכל הבל", "ים התיכון", "ציפור" (קאופמן הול, קרנגי הול) ניו יורק 1963
"המשפט", "פולחן", "אנקת בדידות" במת הכוריאוגרף (המועצה לתרבות ואמנות) 1964
"פסיביות" הבמה לכוריאוגרפיה ישראלית 1967
"אדם וחווה", "דוד וגלית","מסע אל שום מקום", "ליקוי מאורות" להקת בת שבע 1965-1975
"על מות לוחם", "והים איננו מלא", "שיר לשירים" תיאטרון מחול ענבל 1972-1986
"שבת המכשפות", "בהשראת ציורים משל פול קליי", "שיר בשחור לבן", "אגדת ההתיישבות, "חופים", "אדג'יו ", "צלע, שוק וכל היתר" להקת המחול הקיבוצית 1971-1979
"טרמינל", "טרמולו בצול וחצי", "סולמות", "אני הלכתי אז" אשרה אלקיים תיאטרון תנועה 1981-2006

הדלקת משואהעריכה

בשנת 1987, ביום העצמאות הל"ט של מדינת ישראל, בטקס הדלקת המשואות, שהיה בסימן האמנויות, התכבדה אלקיים להדליק משואה, כמייצגת את אמנות המחול בישראל על כל שלוחותיה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אשרה אלקיים רונן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "משרד התרבות הכריז על הזוכים בפרס על שם אריק איינשטיין", באתר ynet, 26 בנובמבר 2014
  2. ^ סיפור חייו של המלחין והפזמונאי אבשלום כהן, באתר news1
  3. ^ אשרה אלקיים-רונן ביוגרפיה, באתר להקת מחול בת שבע
  4. ^ אדם וחוה/ אשרה אלקיים רונן, באתר ארכיון להקת מחול בת-שבע
  5. ^ 5.0 5.1 רס"ן חגי רונן (רכטמן) ז"ל, באתר יחידת אית"ן
  6. ^ רות אשל C.V, באתר יומני מחול
  7. ^ ליה שוברט: רקדנית מעין הוד, באתר עין הוד
  8. ^ Heda oren- Diary הדה אורן- פרקי יומן, באתר ריקודיבור
  9. ^ מסע אל שום מקום/ אשרה אלקיים רונן, באתר להקת מחול בת שבע הארכיון
  10. ^ אשרה אלקיים רונן, באתר מידע מהיר
  11. ^ מתחלפים בתפקידים, מי אנחנו, מה מקומנו? מיגדר במחול הישראלי, באתר קולות המחול
  12. ^ אני הלכתי אז, באתר יומני מחול
  13. ^ פסטיבל עכו, באתר ויינט
  14. ^ קראוס גרטרוד ז"ל קרן מלגות ע"ש באקדמיה למוסיקה בירושלים, באתר עמותות
  15. ^ חדשות האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים - גיליון מס' 9, באתר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
  16. ^ שרת התרבות, לימור לבנת, הכריזה על הזוכים בפרסים ע"ש אריק איינשטיין ז"ל (הזוכים בפרס בתחום בקטגוריית המחול)), באתר משרד התרבות והספורט, 27 בנובמבר 2014