ויקיפדיה

אלי רייפמן

איש עסקים ישראלי

אלי רייפמן (נולד ביוני 1970) הוא יזם ואיש עסקים ישראלי. רייפמן ייסד את חברת "אמבלייז" יחד עם צורי דבוש, שרון כרמל ונפתלי שני. החברה נסחרה בבורסה לניירות ערך בלונדון, בשיאה הגיעה החברה לשווי שוק של כ-8 מיליארד דולר.[דרוש מקור]. הוא הסתבך בחובות כבדים, שאף הביאו בעקיפין למאסרו בגין ביזיון בית המשפט. הוא הוכרז פושט רגל והורשע בקבלת דבר במרמה ובזיוף.[1] במקביל לפעילותו העסקית מלמד רייפמן קבלה.[2][3]

אלי רייפמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה יוני 1970 (בן 53)
לבוב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אלי רייפמן נולד בשנת 1970 בעיר לבוב שבאוקראינה. ב-1975 עלה עם משפחתו לישראל. רייפמן למד בבית הספר היסודי "תרבות" ובגימנסיה גן נחום.

את שירותו הצבאי עשה בבסיס המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בגלילות ככותב לומדה במדור הדב"מ (הדרכה באמצעות מחשב). בבסיס הכיר את שותפיו לעתיד, שרון כרמל וצורי דבוש. במועד מאוחר יותר, הכיר גם את נפתלי שני דרך פעילותיו העסקיות והארבעה הקימו את החברה שהתפתחה לקבוצת ההיי-טק "אמבלייז".

רייפמן נשר מלימודיו האקדמאיים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל עקב ציונים נמוכים. על כך אמר: ”באוניברסיטה הייתי חוכמולוג, ונענשתי על כך בגדול. קיבלתי ציונים מזעזעים כמו 19 מתוך 100 ונשרתי מהלימודים. עד היום אין לי תואר ראשון, ואמא שלי, עם כל המיליונים שלי, רואה בי לא יוצלח”[4]

כבר מצעירותו התעניין רייפמן בעסקים והיה בעל מספר חברות שעסקו במגוון פעילויות, מייזום פרויקטים בנושאי נדל"ן לעולים חדשים ועד לסחר בינלאומי במתכות, בסוכר, ביהלומים ובשיש.

מנכ"ל חברת "אמבלייז" עריכה

בשנת 1994 הקים יחד עם נפתלי שני, שרון כרמל וצורי דבוש את חברת "גיאו אינטראקטיב" (Geo Interactive), שלימים שינתה את שמה ל"אמבלייז" (Emblaze). החברה פיתחה טכנולוגיה לוידאו דיגיטלי על גבי תקליטורים בתקופה בה המדיה במחשבים הייתה מוגבלת לטקסט ותמונות בעיקר. באמצעות טכנולוגיה זו יצרו השותפים מוצרי הדרכה (כותרים) ובהם סימולטור לזיהוי עמית-טורף לחילות אוויר ונ"מ בעולם, שיעורים בגאוגרפיה לחטיבות ביניים בארצות הברית, כלי הדרכה לבנקים שווייצריים בסחר חוץ ועוד.

ב-1996 הציגה החברה טכנולוגיה שפיתחה לשידור מדיה דיגיטלית (וידאו, קול, תמונות ואנימציות) באינטרנט (Streaming Media). באוקטובר אותה שנה הונפקה החברה בבורסת AIM בלונדון בשווי 160 מיליון דולר ובתוך זמן קצר הפך רייפמן למיליונר יחד עם שותפיו. הנפקות נוספות ב-1998 ו-2001 הביאו לחברה עוד כ-400 מיליון דולר ושוויה הגיע לכ-8 מיליארד דולר. בשנת 2000, בגיל 30, קנה רייפמן מגרש בן 5 דונם בסביון, ערך חתונה ראוותנית, וטיפח אוסף יקר-ערך של שעונים נדירים. האוסף נגנב מביתו בשנת 2005, מה שהיה לדבריו מאורע מכונן ששינה את יחסו לחיי פאר.

רייפמן יזם מיזמים טכנולוגיים רבים ובמסגרתם שאף לייצר טלפון סלולרי פרי פיתוח ישראלי, בטענה שהישראלים לא נופלים בכישרונם מהפינים בעלי חברת נוקיה. הפרויקט הראשון בתחום הסלולרי, שקיבל את השם "אלפאסל" (AlphaCell), נכשל לאחר שכ-20,000 יחידות של הטלפון אלפא פי 8 נמכרו בישראל. רייפמן המשיך לחתור להגשמת חלומו ורכש מפעל לייצור מכשירים סלולריים בקוריאה. לאחר שנתיים וכ-300 מיליון דולר של מכירות נכשל גם מיזם זה. רייפמן לא ויתר ובשיתוף עם חברת שארפ ועוד חברות ישראליות מתחומי הסלולר.הקים באמבלייז את פרויקט "ELSE" לבניית מכשיר סלולרי מהפכני. פרויקט זה הופסק ב-2010.[5]

ביוני 2005 קיבל רייפמן דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[6] בספטמבר 2006 רכשה חברת אמבלייז את השליטה בחברת החזקות ההיי-טק פורמולה מערכות שבשליטת דני גולדשטיין וקרן פימי, בתמורה ל-67 מיליון דולר, ב-54% יותר משווי השוק של פורמולה באותה עת. אמבלייז מימנה את הרכישה באמצעות 40 מיליון דולר שהיו בקופתה ואת שאר הסכום גויסה בהלוואות תמורת שעבוד מניות החברה. בספטמבר 2010 מכרה אמבלייז את השליטה בפורמולה מערכות תמורת כ-139 מיליון דולר.[7]

הסתבכויותיו בחובות עריכה

בשנת 2003 רכש רייפמן את החזקותיהם של שני המייסדים האחרים של "אמבלייז", כרמל שרון (תמורת 115 מיליון שקל) וצורי דבוש (תמורת 85 מיליון שקל), והגיע לאחזקה של כ-30% ממניות החברה.[8] בשנת 2006 החל ניסיון השתלטות על קבוצת אמבלייז מצד קרן גידור אמריקאית בשם "Sturm Family Foundation" מדנוור קולורדו. לאחר שדירקטוריון אמבלייז פנה לקרן בבקשה להצהרת כוונותיה, הבהירה הקרן שתוכניותיה כוללות סגירת פעילויות רבות ומכירה של הקבוצה בחלקים.

בתגובה החל רייפמן להגדיל החזקותיו במניות מתוך הונו האישי (כ-60 מיליון דולר) והלוואות נוספות שלקח מגופים רבים שכללו בנקים בישראל ובעולם, קרנות השקעה, חברים, משפחה והשוק האפור. רייפמן החל לגלגל את החובות שצבר, תוך שהחובות תופחים עקב ריביות העתק שאותן התחייב לשלם.

לשם מימון גלגול הלוואותיו הנפיק רייפמן באפריל 2005 אג"ח פרטיות בשווי של 63 מיליון דולר לגופים מוסדיים ולאנשים פרטיים בישראל.[9]

ביוני 2006 הוציאה חברת אמבלייז מקופתה 70 מיליון דולר לרכישת חלק ממניותיו של רייפמן, כדי לאפשר לו לממן את איגרות החוב הפרטיות שהנפיק. כך, למרות חששות המשקיעים, עמד רייפמן בתנאי התשקיף של האג"ח והחוב נפרע ביום מועד הפירעון.[10]

באספת בעלי המניות במרץ 2009, אלי רייפמן ושותפו נפתלי שני הציגו תיעוד לכך שבידיהם תמיכה כוללת של 52% מבעלי המניות לעומת 27% של קבוצת ההשתלטות. כך, לאחר מאבק של כ-3 שנים נותרו רייפמן ושני בעלי השליטה באמבלייז.

החובות האישיים שצבר רייפמן עקב מלחמות השליטה נאמדים בכרבע מיליארד שקלים. מייד לאחר ניצחונו באספת בעלי המניות החלה הידרדרות מהירה במצבו, אחרי ששניים מתוך כ-30 נושיו הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לכינוס נכסים. בית המשפט קיבל את בקשת קרן Rockmore האמריקאית לכינוס נכסיו של רייפמן ומינה את עורך הדין איתן ארז כמנהל מיוחד לכינוס נכסיו של אלי רייפמן. בית המשפט הורה לרייפמן להעביר את מניות "אמבלייז" שבידיו לידי המנהל המיוחד. לאחר שלא הועברו המניות במועד שהוגדר לכך, הואשם רייפמן בביזיון בית המשפט ונשלח למאסר של 45 ימים. בעקבות זאת השעה אותו דירקטוריון "אמבלייז" מכל תפקידיו בחברה.[11] במשך כל אותה העת המשיך רייפמן לטעון כי החזקותיו מורכבות ועו"ד איתן ארז אינו מבין את התהליך הנדרש להעברת המניות וכי לא ניתן לקיים את הצו. עד מרץ 2010 ריצה רייפמן מעל 90 ימי מאסר לאחר שלא שהעביר את מניותיו למנהל המיוחד. בתקופת ההליכים המשפטיים נגדו בשנת 2009 שרד רייפמן כמה ניסיונות התנקשות.

ביולי 2011 הוכרז רייפמן פושט רגל.[12]

בסוף 2009 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד רייפמן בגין קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים.[13] ביולי 2011 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.[14] ב-19 בספטמבר 2011 גזר עליו בית המשפט המחוזי ארבע שנות מאסר בפועל, שאותן החל לרצות ב-1 בנובמבר, וחייב אותו לשלם 6.3 מיליון דולר פיצוי לחברות שרימה. רייפמן הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, וערעורו נדחה.[15] באפריל 2014 השתחרר מהכלא, והחל לעבוד כמנהל שיווק בחברת mce, המפתחת תוכנה לטלפונים סלולריים.[16]

עיסוקים נוספים עריכה

בהרצאותיו משלב רייפמן קבלה עם הומור ועם מדיטציה.[17]

בשנת 2003 הקים יחד עם אשתו דאז, דפנה מקוב, עמותה לקידום החינוך בישראל בשם "משמר החינוך". העמותה אינה מקבלת תמיכה מהמדינה, וב-5 השנים הראשונות רייפמן מימן את פעילותה בתקציב של כ-25 מיליון שקלים.[4]

בעבר תרם רייפמן כספים למפלגת העבודה, אך הצהיר שאין לו עניין בפוליטיקה.[18]

משפחתו עריכה

אלי רייפמן התחתן בינואר 2001 עם דפנה מקוב (ביתו של ישראל מקוב), והתגרש ממנה בשנת 2006.

על בקשתו לבית המשפט לקצוב דמי מחיה לו ולילדיו הגיבה השופטת ורדה אלשיך: "עסקינן במצב חריג למדי (אם להתנסח בעדינות), בו מבוקשים מזונות לארבעה ילדים, המוחזקים כל-אחד (או למצער שלושה מהם) בידי נשים שונות, החיות במקומות שונים, כאשר אף אחת מהנשים אינה רעייתו של החייב, ואף לא 'ידועה בציבור' – אף לא לפי הגדרתו הרחבה ביותר של מושג זה, ככל שהוא כולל ניהול משק בית משותף".[19]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חן מענית, ‏אלי רייפמן שוב בדרך לכלא: הורשע בקבלת דבר במירמה וזיוף, באתר גלובס, 17 ביולי 2011
  2. ^ הארץ, לאיך אלי רייפמן מנסה שוב להמציא עצמו מחדש - הפעם כגורו של קבלה?, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2008
  3. ^ חדשות 2, ‏כולנו ג'אנקיז של אושר, באתר ‏מאקו‏, 9 במרץ 2009
  4. ^ 1 2 דודי גולדמן, רייפמן: "אני בטוח שנחזור להרוויח", באתר ynet, 22 במרץ 2005
  5. ^ צחי הופמן, ‏לא נוקיה הישראלית: אמבלייז מחסלת את הטלפון הסלולרי שלה, באתר גלובס, 30 ביוני 2010
  6. ^ דה מארקר דיגיטל, מבוא לתורת המימון, מרצה: ד"ר א. רייפמן, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2005
  7. ^ גולן חזני, אמבלייז מכרה השליטה בפורמולה ב-139 מיליון ד', באתר ynet, 3 בספטמבר 2010
  8. ^ סופי שולמן, המייסדים של אמבלייז רוצים מזומן, ורייפמן קונה מהם מניות, באתר הארץ, 10 ביוני 2003
  9. ^ אפרת נוימן, אלי רייפמן עובר לתל אביב: מנפיק לעצמו אג"ח ורושם את אמבלייז למסחר, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2005
  10. ^ מחזיקי מניות אמבלייז יממנו את אלי רייפמן, באתר ynet, 29 ביוני 2006
  11. ^ מארק שון, איתן ארז: אלי רייפמן פוטר מאמבלייז, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2010
  12. ^ ענת רואה, בית המשפט הכריז על אלי רייפמן כפושט רגל, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2011
  13. ^ יניב קובוביץ, מעצרו של אלי רייפמן הוארך בשישה ימים; "איתן ארז הבטיח לאמא שלי שיקבור אותי", באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2009
  14. ^ גלעד גרוסמן‏, אלי רייפמן הורשע בזיוף וקבלת דבר במרמה, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2011
  15. ^ יובל יועז, ‏העליון דחה את ערעורו של אלי רייפמן: ירצה 4 שנות מאסר, באתר גלובס, 11 בפברואר 2013
    ע"א 7900/11 אלי רייפמן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 בפברואר 2013
  16. ^ גולן חזני, אלי רייפמן פותח דף חדש־ישן: מהכלא לשיווק בתחום המובייל, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
  17. ^ מארק שון, רייפמן סוגר חשבונות עם עו"ד ארז: "האם ניתן לכעוס על וירוס?", באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2009
    הילה רז, עו"ד איתן ארז: רייפמן מבזבז את זמנו מחוץ לכלא בהרצאות על קבלה במקום לעבוד מול הבנקים, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2009
  18. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / אלי רייפמן, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2003
  19. ^ פש"ר 3000/08 אלי רייפמן נגד CCM Master Qualified Fund LTD ואחרים, ניתן ב-24 בספטמבר 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלי_רייפמן&oldid=37931860"