פתיחת התפריט הראשי

אמיר גלבע (גלבוע), (25 בספטמבר 1914, ט' בתשרי תרע"ח ראדזיבילוב, ווהלין - 2 בספטמבר 1984, ה' באלול תשמ"ד, פתח תקווה) היה משורר ומתרגם עברי ישראלי, יליד אוקראינה.

אמיר גלבע
Гільбоа-Амір.jpg
לידה 25 בספטמבר 1917
ראדיביליב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1984 (בגיל 66)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משורר, מחבר, סופר, מתרגם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עטיפת הספר "הנה ימים באים"
שיר בבקר בבקר בשדרות קוגל בחולון
לוחית זיכרון על ביתו של אמיר גלבוע ברח' קרני 12 בתל אביב

תוכן עניינים

חייועריכה

גלבוע נולד בשנת 1914[1] בשם ברל פלדמן, במשפחה יהודית בעיירה ראדזיבילוב, (כיום ראדיביליב) באזור ווהלין באוקראינה, אז תחת השלטון הרוסי. הוא למד עברית מילדותו, תחילה בבית ספר עברי ואחר כך בגימנסיה "תרבות". גלבוע עלה לארץ ישראל בשנת 1937, ועסק במגוון עבודות שהיו מקובלות על החלוצים באותה תקופה, ביניהן חציבה, חקלאות, בניין ועוד. בשנותיו הראשונות בארץ שהה בקסטינה, גבעת השלושה, פתח תקווה ומקומות נוספים. את סימן החיים האחרון מבני משפחתו שנשארו באוקראינה קיבל בשנת 1941.

גלבוע התנדב לשירות בצבא הבריטי, במסגרת פלוגות ההובלה העבריות. במסגרת זו שירת במצרים, צפון אפריקה ואיטליה. עם תום הלחימה שהה עם היחידות העבריות באירופה והשתתף בהעלאת עקורי השואה לארץ ישראל, דרך נמלי איטליה.

בתום שירותו בצבא הבריטי היה בין מייסדי החבורה הספרותית "חבורת הרעים", והשתתף ב"ילקוט הרעים", קובץ ספרותי שהוציאה החבורה. שותפיו לחבורה היו מי שלימים ייקראו סופרי דור הפלמ"ח. החל משנת 1941 פרסם משיריו בבמות ספרותיות שונות בארץ, וכן בעתונות הבריגדה בעת מלחמת העולם.

אמיר גלבוע השתתף בקרבות מלחמת העצמאות, ומשנת 1955 עבד כעורך בהוצאת הספרים "מסדה", שם ערך ספרי שירה, ספרי ילדים ועוד. בעבודתו זו המשיך עד צאתו לגמלאות בשנת 1980.

אמיר גלבוע נפטר ב-2 בספטמבר 1984, ונקבר בבית עלמין הדרום בחולון.

יצירתועריכה

את שירו הראשון בעברית, "כי אז אצעק", פרסם ב-1941 בעמוד השער של "דפים לספרות" בעריכתו של אברהם שלונסקי. גלבוע פרסם כתריסר ספרי שירה. בין ספריו היותר ידועים: "כחולים ואדומים", "שירים בבוקר בבוקר", "שבע רשויות". כמו כן פרסם ספר ילדים שזכה לתפוצה נרחבת, "איש המים של גילי". אחדים משיריו גם הולחנו וזכו לפופולריות כשירים מולחנים. המפורסם מביניהם הוא השיר "שיר בבוקר בבוקר" המוכר יותר בשם "פתאום קם אדם" שהלחינו גידי קורן ושלמה ארצי וביצע שלמה ארצי. השיר הפך לאחד מסמלי תנועת המחאה למען צדק חברתי ב-2011

גלבוע זכה בפרס ישראל לשירה בשנת 1982 בזכות "שירתו האישית, המקורית, המאחדת סגנון אישי מובהק עם לשון התרבות של העם" ועל ש"פילס דרכים באמנות הפיוט".

גלבוע עסק גם בתרגום שירה מפולנית ומרוסית.

פרסים ואותות כבודעריכה

ספרי השירה של אמיר גלבועעריכה

  • לאות: שירים (תל אביב, ארחה, 1942).
  • שבע רשויות (מרחביה, ספרית פועלים, 1949)
  • שירים בבקר בבקר (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1953).
  • אמיר גלבע: מבחר שירים ודברים על יצירתו - בעריכת דן צלקה (תל אביב, מחברות לשירה, 1962).
  • שלשה שערים חוזרים - לקט שירים (תל אביב : עם עובד, 1963)
  • כחולים ואדומים (תל אביב, עם עובד, 1963).
  • רציתי לכתוב שפתי ישנים (תל אביב, עם עובד, 1968).
  • קטף: שירים מכאן ומכאן (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1971).
  • אילה אשלח אותך (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1972).
  • הכל הולך: רישומים יומניים בעונה מאוחרת (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1985).
  • שירים - לקט בשני כרכים (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1987).
  • כל השירים - שני כרכים (תל אביב, הקיבוץ המאוחד 1994).
  • הכל הולך : רישומים יומניים בעונה מאוחרת (תל אביב, קשב לשירה, 2006).
  • הנה ימים באים: שירים 1942-1946 - שירים גנוזים מעזבונו (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2007).

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חגית הלפרין, מילקוט ההלך, ידיעות אחרונות, 2.9.1994
הקודם:
חיים הזז
פרס ביאליק לספרות יפה
1971
הבא:
אברהם רגלסון