בית שלום עליכם
בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם. מנהלו זה שנים רבות הוא פרופ' אברהם נוברשטרן.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז תרבות  |
| על שם |
שלום עליכם |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1964–1966 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1966 |
| אדריכל |
אוריאל כהנא |
| קואורדינטות | 32°04′42″N 34°47′16″E / 32.078388888889°N 34.787638888889°E |
|
bethshalomaleichem | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית שלום עליכם  | |
  | |
המרכז עורך הרצאות ושיעורים בנושא שפת יידיש ותרבותה, ומקצה מדי שנה מלגות לחוקרים ומלומדים העוסקים ביידיש. במקום אולמי הרצאות, ספרייה, ארכיון של שלום עליכם ואולם תערוכות. כתב העת "דווקא" יצא לאור בידי בית שלום עליכם במשך שנים אחדות.
הקמת הבית
עריכהבשנת 1961 נוסד בניו יורק, על ידי ועד הפועלים היהודי ביוזמתו של יצחק דב ברקוביץ חתנו של שלום עליכם, ועד ציבורי להקמת בית שלום עליכם בתל אביב. הוועד הציב לעצמו יעד לאסוף 100,000 דולר לצורך בניית הבית וקיווה לכספים נוספים שישמשו כקרן לתחזוקה שוטפת של הבית. עיריית תל אביב-יפו הבטיחה להקצות מגרש לצורך בניית הבית.[1] הוועד הציבורי ביקש מגרש בקריית מאיר, בסמוך לבית סוקולוב, בית טשרניחובסקי ובית ציוני אמריקה שהיוו את המרכז התרבותי של תל אביב, אולם בסופו של דבר הבית נבנה מעט מזרחה משם במרכז התרבותי החדש.[2] בהמשך הוקמו בינו ובין קריית מאיר מוזיאון תל אביב לאמנות, ספריית בית אריאלה והמשכן לאמנויות הבמה.
אבן הפינה לבית שלום עליכם הונחה ב-27 באפריל 1964 והבנייה החלה כמה חודשים מאוחר יותר. בניית הבית הושלמה באפריל 1966 וחנוכת הבית התקיימה ב-15 במאי 1966 בנוכחות נשיא המדינה זלמן שזר[3] לכבוד האירוע סללה עיריית תל אביב את הרחוב שעל ידו הוקם הבית, לימים רחוב ברקוביץ.[4] בשנותיו הראשונות הבניין היה בשימוש אך מעט, דבר שגרר ביקורת על ההשקעה הציבורית הרבה בבניית המבנה ובתחזוקתו.[5]
הבניין הנמצא ברחוב ברקוביץ' תוכנן על ידי האדריכל אוריאל כהנא, שהיה נשוי לנכדתו של שלום עליכם.
ארכיונו של שלום עליכם השמור במקום כולל כשמונת אלפים מכתבים ממנו ואליו, כתבי יד של כמה מיצירותיו, וכן תיעוד עשיר של הביקורת והמחקר על יצירתו במשך למעלה ממאה שנה.
מנהלו הראשון של המוסד היה אברהם ליס, שכיהן בתפקיד זה משנת 1966 ועד 1998. מנהלו הנוכחי הוא פרופ' אברהם נוברשטרן שנושא בתפקיד משנת 1998.
מראשית המאה ה-21 משמש הבית כמרכז לתרבות יידיש ושפתה. למעלה מעשרים קורסים מתקיימים מדי שנה, מרמת מתחילים ועד לקורסי ספרות מתקדמים. כמו כן מתקיימים במקום קונצרטים, ערבי שירה ומופעים של קברט הבית: אסתּרס קאַבאַרעט.
בית שלום עליכם מחלק מלגות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, וכן תומך בפרסום ספרים על תרבות יידיש ויהדות מזרח אירופה.
פרס בית שלום עליכם
עריכה
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
בית שלום עליכם מחלק את פרס שייבר לספרות ואמנות. בין השאר זכו בפרס:
- 1982 - גדעון שמר
- 1983 - שמואל רודנסקי, שמואל סגל ושמואל עצמון על המופע "די קליינע מענטשעלעך״[6]
- 1985 - ש. שלום[7]
- 1986 - דב סדן יצחק ינסביץ' אמנון שמוש בתחום הספרות ישראל בקר שלמה ארצי בתחום המשחק
- 1987 - דובי זלצר, על תרומתו לתרבות ולמוזיקה היהודית
- 1989 - אהרן אפלפלד[8]
- 1990 - שלמה ניצן על תרומתו לבמה, לתרבות והתיאטרון הארץ ישראלי[9]
- 1995 - אורה זיטנר, על תקליט שירי יידיש שהוציאה
- 1996 - חנוך ברטוב[10]
- 1997 - יוסל ברגנר, איצ'ה גולדברג, אהרן מגד ודודו פישר[11]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית שלום עליכם- מ.ל., פולמוס אידישיסטי מסביב לבית שלום עליכם בתל אביב, דבר, 21 בספטמבר 1962
בית שלום עליכם (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית- בית שלום עליכם, בארכיון הבימה
הערות שוליים
עריכה- ^ להקמת "בית שלום עליכם" בתל אביב, דבר, 29 בספטמבר 1961.
- ^ בית שלום עליכם יוקם במרכז התרבות בתל אביב, דבר, 16 ביולי 1962.
- ^ בית שלום עליכם נחנך בתל אביב, דבר, 16 במאי 1966.
- ^ הושלם בית שלום עליכם, דבר, 27 באפריל 1966.
- ^ דניאל דגן, מפוארים וריקים, מעריב, 26 בפברואר 1971; המשך.
- ^ אות הוקרה על מפעל חיים - שמואל עצמון-וירצר, אתר סינמטק ירושלים
- ^ ביצרון, גיליון 24–33, 1984, עמוד 104
- ^ אהרון אפלפלד - פרסים ועיטורים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ^ מרי רייזל, תחנת רוח - פרס ברנר, פרס שלום עליכם, מעריב, 21 בדצמבר 1990
- ^ חנוך ברטוב (1926), לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ עיתון 77, גיליון 203–214, עמוד 19