בני עי"ש
בְּנֵי עַיִ"שׁ היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, סמוך לכביש 40 דרומית לגדרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981. בצפון היא גובלת במועצה מקומית גדרה ובשאר הכיוונים במועצה אזורית באר טוביה, אשר שייכת למחוז הדרום.
בניין המועצה המקומית החדש | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 75 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1957 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 6,613 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 216 | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 7,872 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 17 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[3] | 840 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 248 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 128 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3581 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 228 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל בני עי"ש נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
http://www.bney-ayish.muni.il |
מקור השם "בני עי"ש" הוא ראשי תיבות שמו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, מראשוני הפועלים באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ[5].
תולדות היישוב
עריכהבמהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הקימו הבריטים בסיוע יחידה פולנית מחנה צבאי בשטח היישוב.
בשטח המחנה הוקמה בראשית שנות ה-50 "מעברת נחל שורק" שנקראה גם "מעברת משמיע שלום" ו"מעברת מסמיה". למעלה ממחצית העולים במעברה היו יוצאי תימן, כרבע יוצאי פרס והשאר יוצאי עיראק ומרוקו. העולים הועסקו במושבים הסמוכים בעבודות חקלאות שונות. התושבים ביקשו שיכון במקום, אולם מוסדות התכנון התנגדו לדרישה[6]. לבסוף, בשנת 1956, הוחלט על הקמת שיכון עבור תושבי המעברה מצפון למעברה, בכניסה לקיבוץ חפץ חיים, והשיכון נקרא בני עי"ש. היישוב הוקם על ידי פועלי אגודת ישראל[7].
העולים התגוררו בצריפים בני שני חדרים בני כשלושים מטר רבוע והשירותים היו בחוץ. לכל צריף היה משק עזר.
ב-7 באוקטובר 1957 הוקם היישוב[8] ובפברואר 1958 נחגגה חנוכת היישוב, שכלל 150 יחידות דיור עם משקי עזר[9]. באותה שנה הוקם הוועד המקומי שפעל בכפוף למועצה אזורית נחל שורק. ב-1962 הועבר שטח היישוב לתחום מועצה אזורית חבל יבנה. לאחר מאבקים רבים בחודש יוני 1981 זכה היישוב למעמד של מועצה מקומית.
בשנות ה-90 הוקמו ביישוב שכונות חדשות שאוכלסו בעיקר על ידי עולים מחבר המדינות. בעקבות כך הפכו העולים לרוב ביישוב וב-1998 נבחר מארק בסין לראש המועצה המקומית הראשון בישראל מיוצאי ברית המועצות[10].
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בבני עי"ש 6,613 תושבים (מקום 216 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 81.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,220 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[11]
מגדלי המים
עריכה- ערך מורחב – מגדלי המים (בני עי"ש)
צפונית ליישוב בני עי"ש נמצאים שני מגדלי מים, שנבנו בתקופת המנדט הבריטי. המגדלים בנויים מלבני סיליקט, והם הוכרזו כמבנים לשימור. מגדלי המים ממוקמים על גבעה בגובה 85 מטר מעל פני הים, ממנה אפשר לערוך תצפית.
באירוע המרכזי לחגיגות יובל החמישים לבני עי"ש הוצגה תוכנית בה מתכוונים להפוך את מגדלי המים למוזיאון של העלייה לבני עי"ש, גם בשנותיה הראשונות וגם בשנות התשעים.
חינוך
עריכהבבני עי"ש קיימים שני בתי ספר יסודיים "אופק" ובית ספר ממלכתי דתי "אפרתי". תלמידי היישוב העל יסודיים לומדים בתיכונים של יישובים סמוכים.
ביישוב ספריה ציבורית בה תלמידים שמתקשים יכולים לקבל עזרה מתלמידי התיכון של היישוב, ולהעשיר את הידע שלהם בקריאת הספרים. בנוסף פועל במקום מתנ"ס עם מגוון חוגים.
-
בית ספר אפרתי
-
מרכז מסחרי וספריה
-
בית ספר אופק
-
רחוב מנחם בגין
-
מגדלי המים בבני עי"ש
-
מראה כללי של שני מגדלי המים הצמודים
ראשי המועצה
עריכה- 1980-1986 שוקר דוד
- 1986-1998 יצחק בן-יצחק
- 1998-2013 מארק בסין
- 2013- אריה גארלה
סמל המועצה
עריכהסמל המועצה הרשמי | |
פרטים | |
---|---|
המחזיק בסמל | מועצה מקומית בני עי"ש |
תאריך אימוץ | ינואר 1986 |
סמלה הרשמי של המועצה, אומץ בינואר 1986. הסמל עגול, חצי התחתון תחום בצורת גלגל שיניים כתומה עליה רשום שם המועצה. גלגל השיניים מסמל את ערך העבודה. מעליו בית כפרי ממנו יוצאים 11 פסים המהווים תלמים, שניהם במטרה לסמל את אופיו הכפרי של היישוב. מימין לבית סמל מבנה גדול בכחול, ומעל לבית ציור של לוחות הברית, שמסמלים את ערכי היהדות ומעליו שמש אדומה המסמלת חופש ממנה יוצאות 11 קרניים. בשמאל הסמל ענף זית המסמל את הכמיהה לשלום.[12]
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל בני עי"ש נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- בני עי"ש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ תושבי משמיע שלום תובעים מעמד מועצה, חרות, 22 באפריל 1956
- ^ מעברת נחל שורק לשיכון קבע, שערים, 9 באוגוסט 1956
- ^ דב גולדשטיין, מעברת מסמיה - העזובה והמיואשת, מעריב, 3 בנובמבר 1957
- ^ נחנך יישוב חדש של פא"י בדרום, שערים, 28 בפברואר 1958
יישוב חדש של פא"י, שערים, 28 בפברואר 1958 - ^ דניאל בן סימון, מהפכת 1990, באתר הארץ, 26 ביולי 2002
- ^ פרופיל בני עי"ש באתר הלמ"ס
- ^ אודותינו, באתר מועצה מקומית בני עי"ש