בענה

מועצה מקומית ערבית בבקעת בית הכרם

בֶּ֫עְנֶהערבית: البعنة) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור), שהוא מבחינה טופוגרפית הגבול בין הגליל העליון לתחתון. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. כ-92.4% מהתושבים בבענה הם ערבים-מוסלמים – לצד כ-7.4% ערבים-נוצרים. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.

בענה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
שם בערבית البعنة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עלי חליל
גובה ממוצע[1] ‎259 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,727 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 192
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.2% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.03 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,530 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 88
תחום שיפוט[4] 3,450 דונם
    - דירוג ארצי[2] 217
32°55′46″N 35°16′22″E / 32.9293094129837°N 35.2728706584315°E / 32.9293094129837; 35.2728706584315
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 220
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3912
    - דירוג ארצי[2] 156
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 7.9%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 9.0%
גילאי 15 - 19 10.0%
גילאי 20 - 29 19.7%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 16.2%
גילאי 60 - 64 3.4%
גילאי 65 ומעלה 5.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 3
תלמידים 1,974
 –  יסודי 922
 –  על-יסודי 1,052
מספר כיתות 86
ממוצע תלמידים לכיתה 21.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל בענה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה

עריכה

הכפר בענה הוקם בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל על ידי בנים של תושבים נוצרים שישבו בדיר אל-אסד שנקרא בעבר "בענה" ואשר גורשו על ידי סולימאן הראשון. הכפר מופיע כבר ברישומי המס העותמ'אניים מ-1596, אז היו בכפר 61 בתי-אב, 46 מתוכם מוסלמים.

בשנת 1838 תועד הכפר כבעל אוכלוסייה יוונית-אורתודוקסית. ויקטור גרן ציין ב-1875 שהכפר נחלק לדרוזים וליוונים-אורתודוקסים ומצא שם מסגד וכנסייה. לורד הוריישו קיצ'נר ביקר בכפר במסגרת סקר ארץ-ישראל המערבית בשנות ה-70 של המאה ה-19 ותיעד שמצא בו באר ובריכת מים. במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1922 מנתה האוכלוסייה 518 תושבים: 311 נוצרים ו-207 מוסלמים. במפקד האוכלוסין מ-1931 נספרו 651 תושבים, מתוכם 441 מוסלמים.

בתוכנית החלוקה נועד הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית, אולם ב-29 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם, הוא ננטש על ידי כוחותיו של פאוזי אל-קאוקג'י, ב-30 באוקטובר משלחת מאנשי הכפר מסרה את כניעתו לצה"ל, וב-31 באוקטובר נכנסה אליו יחידה של צה"ל. חיילי צה"ל ביצעו הפרדה בין התושבים המקומיים לבין הפליטים שמצאו בו מקלט, וציוו על הפליטים לצעוד לכיוון לבנון.[6] רבים מן הכפריים נמלטו צפונה, אולם הנותרים הורשו להישאר. על הכפר הוטל ממשל צבאי עד שנת 1966.

הנוצרים ביישוב מתחלקים למלכיתים ונוצרים יוונים אורתודוקסים.

בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל[7].

ב-1981 הוקמה על אדמות הכפר שכונה לבדואים מהכפר ראמה.

ב-2003 אוחדה המועצה המקומית הזו עם המועצה המקומית דיר אל-אסד הסמוכה לה מצפון ועם המועצה המקומית מג'ד אל-כרום הסמוכה להן ממערב. כך הוקמה המועצה המקומית שגור, שמאוחר יותר הפכה לעירייה. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו[8].

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בבענה 8,727 תושבים (מקום 192 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,812 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[9]

בבענה מתגוררים השחקן והבמאי מוחמד בכרי ובנו השחקן סאלח בכרי.

תצורת בענה

עריכה
  ערך מורחב – תצורת בענה

היישוב בענה נתן את שמו לתצורה גאולוגית. תצורת בענה היא תצורה בחבורת יהודה שנחשפת ביישוב בענה בפרט ובצפון ומרכז ישראל. התצורה מורכבת מארבעה פרטים:

1. מיזי אחמר: גיר, דולומיט וחוואר.
2. מֶלֶכֶה: גיר דטריטי.
3. גיר עם צור וחלזונות מאובנים.
4. מיזי חילו: גיר.

סלעים מתצורה זו פופולריים לחציבה, וחלק נרחב מהבנייה באבן בירושלים נעשה באמצעותה. הגאולוג אשר שדמון נתן לתצורה את שמה, והיא מתוארכת לתקופת הטורון הנכלל בתור הקרטיקון העליון. גילה המשוער הוא 88–95 מיליון שנה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 303.
  7. ^ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
    שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963
  8. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008
  9. ^ פרופיל בענה באתר הלמ"ס


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.