יישובי הכוכבים

יישובי הכוכבים הם יישובים שהוקמו בישראל בשנות התשעים לאורך הקו הירוק.

פיתוח ציר הגבעות - "תוכנית שבעת הכוכבים"עריכה

תוכנית ציר הגבעות נערכה בשנת 1991 על ידי צוות תכנון בראשותו של המתכנן האזורי נחום דונסקי והוזמנה על ידי משרד הבינוי והשיכון והעומד בראשו אריאל שרון. התוכנית הציעה להקים 12 יישובים חדשים ולהרחיב יישובים קיימים ביניהם.

היישובים שהוקמו הם:

מטרות התוכניתעריכה

  • יצירת מסגרת יישובית מסיבית לאורך הקו הירוק שתתפקד כמערכת אזורית כוללת שתשלב יחד אתרי מגורים, תעסוקה, שירותים, תחבורה, נופש ומערכות תשתית מנחל עירון בצפון ועד לאזור מודיעין בדרום.
  • הקלת העומס על המערכת החופית הקיימת מצד שימושי קרקע שונים ומנוגדים לעיתים.
  • שילוב המערכת החדשה של ציר הגבעות במערכת החופית האינטנסיבית הקיימת.
  • קיימת מגמת ביקוש גובר למגורים צמודי קרקע מול היצע מוגבל של שטחים. רבים מבני המעמד הבינוני נאלצו לדלג ליישובים מרוחקים מהעיר כדי להגשים את החלום האמריקאי.
  • לטענת עיתונאים מסוימים, מטרה בלתי רשמית של התוכנית הייתה לטשטש את הקו הירוק על ידי הקמת יישובים יהודיים משני צדדיו ולפעמים אף עליו,[1] יחד עם עצירת ההתפתחות ומניעת יצירת רצף בין יישובים ערביים.[2]

ביקורת על התוכניתעריכה

בתקופת עריכת התוכנית נמצאו בהכנה בשטח ציר הגבעות, מספר גדול של תוכניות מפורטות להקמת יישובים חדשים ללא כל תיאום ביניהם. חלקן של תוכניות אלה היו כבר בשלבי ביצוע שונים. כן התוכנית שרתה ראשית מטרות פוליטיות ולאחר מכן, את צורכי הדיור.[3]

התוכנית סייעה למעשה לתהליך הפרבור המרוחק ועל ידי כך הגדילה את הפערים החברתיים במדינת ישראל. בנוסף, המעבר ליישובי הפרברים המרוחקים בישראל, לא נבע כתוצאה מביזור של מקומות תעסוקה אל יישובי השוליים. ביזור כזה לא התבצע במלואו עד היום.[דרושה הבהרה]

לטענת מבקרי התוכנית, המעבר של קבוצות אוכלוסייה מהמעמד הבינוני-גבוה לפרברים המרוחקים מחריף את תהליך הסגרגציה בחברה הישראלית.[דרוש מקור]

בבדיקה שנעשתה עולה כי מידת שביעות הרצון של התושבים מביתם החדש בדרך כלל גבוהה. השירותים המסופקים על ידי המדינה לעומת זאת, לוקים בחסר.

  • תושבים רבים התלוננו על חוסר תחבורה ציבורית וציינו כי בשל תדירותה הנמוכה הם אינם משתמשים בה כלל. רמת מוסדות החינוך נמוכה ובמספר יישובים אין אפילו בית ספר יסודי כתוצאה מגודלם הקטן.
  • הקמת יישובי ציר הגבעות קדמה להקמת אזורי התעסוקה, מכאן שהמעבר ליישובים אלה לא נבע משיקולים של ביזור תעסוקה. כתוצאה מכך היקף היוממות למרכז ולערים סמוכות אחרות גבוה מאוד ומתבצע בעיקר ברכב פרטי. מרכזי התעסוקה המובטחים מוקמים לאיטם רק כעת וניתן להבחין במגמה של העתקת מקום העבודה לקרבת היישוב.
  • קיים סינון תושבים בהליך קליטתם של מועמדים ליישובים הקהילתיים, והסינון הוא בראש ובראשונה כלכלי אך נושא גם מאפיינים חברתיים. במרבית היישובים אין רצון להגדיל את כמות המשפחות כדי לאפשר להם המשך שליטה על אופי היישוב. עם זאת, בשל המצב הביטחוני, הם תומכים בהוספת אוכלוסייה יהודית לאזור, בישובים אחרים.
  • הרחבת הפערים החברתיים בין הישובים החדשים לערים הוותיקות כגון רמלה, ולוד.
  • תוכנית המתאר הארצית 35 מתנגדת להקמת יישובים אלה ולצורת הבניה צמודת הקרקע בהן, מהתוכנית עולה כי הפריסה של יישובים במרחב לא יעילה ואף מוטעית. מגמה זו גם מקבלת חיזוק בדו"ח מבקר המדינה המתריע מפני בזבוז כספי המדינה מקיומן של רשויות עצמאיות קטנות. המסקנה היא שהפניית המשאבים ליישובים אלה באה על חשבון יישובים חלשים יותר.
  • הקרבה לקו הירוק וליישובי המשולש פגעה ביישובים אלה והורידה מיוקרתם ומאיכות החיים של תושביה. חלקם מגודרים ומוגנים על ידי כוחות צבא, ואחרים סובלים מעבירות פליליות כגנבות רכב. כמו כן, ביישובים הערביים עלו התנגדויות להפקעת האדמות מהם לצורך יישובים ודרכים, והעוינות גדלה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גלית עמיר–וייסמן (2001). "תופעת הפרבור המרוחק בישראל בהדגמה על יישובי ציר הגבעות, סמינר", אוניברסיטת בן-גוריון, המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי. (זהו מקור עיקרי לכתיבת ערך זה)
  • פרופ' אלישע אפרת (1992). "התכנון והפיתוח של ציר הגבעות", המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל.

הערות שולייםעריכה