משרד ראש הממשלה

המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל
(הופנה מהדף האגף לממשל וחברה)

משרד ראש הממשלה בישראל הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. משרד ראש הממשלה ממוקם בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים. ממשלת ישראל מייעדת את השטח הנמצא מול משרד החוץ ומול בניין המוסד לביטוח לאומי להקמת בניין משרד ראש הממשלה החדש שעתיד להכיל גם את מגורי ראש הממשלה. מנכ"ל המשרד כיום הוא יאיר פינס.

משרד ראש הממשלה
PrimeMinisterOfficeEmblem.png
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל
שר נפתלי בנט
תאריך כניסה 13 ביוני 2021
סגן שר אביר קארה
מנכ"ל יאיר פינס
מטה מרכזי קריית הממשלה
pmo.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה בקריה, 1964

לשכת ראש הממשלה, הפועלת כחלק מהמשרד, מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו. צוות הלשכה הבכיר כולל, בנוסף לראש הלשכה, חמישה בעלי תפקידים בכירים, המנהלים את יחידות המשרד השונות. מזכירות הממשלה אחראית לניהול ישיבות הממשלה השונות, ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות הצבאית מהווה זרוע קישור בין המשרד לבין חלקים שונים במערכת הביטחון הישראלית. המטה לביטחון לאומי מרכז את עבודת המטה בתחומי החוץ והביטחון. מערך ההסברה הלאומי, בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה, מרכז את היבטי ההסברה השוטפים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז את עבודת המטה בתחומי החברה והכלכלה, בין היתר באמצעות אגף כלכלה ותשתיות, האגף לממשל וחברה ואגף פנים, תכנון ופיתוח.

במשרד מספר יחידות נוספות, בהן: המחלקה העברית, המחלקה האנגלית, הלשכה המשפטית ומחלקת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות, משק). בשנים האחרונות חוזקו משמעותית יכולות התכנון וגופי המטה במשרד, כחלק מתפיסה כוללת שמטרתה לשפר את איכות הניהול בממשלת ישראל.

ראש סגל ראש הממשלהעריכה

ראש סגל ראש הממשלה, המוכר גם כראש לשכת ראש הממשלה, הוא עוזרו הבכיר של ראש ממשלת ישראל. הוא עובד בצמוד לראש הממשלה על בסיס יומיומי, וכתוצאה מרוכזת בידיו עוצמה רבה. ראש הסגל הנוכחי הוא טל גן צבי.

  • מופקד על ניהול סדר העדיפויות של הנושאים שעולים על שולחן ראש הממשלה בכלל התחומים – מדיני, ביטחוני, פוליטי וכלכלי.
  • אמון על לווסת את הגישה אל ראש הממשלה, ומהווה חצץ וסינון לרעשי הרקע שעשויים להפריע לו בעבודתו.
  • מנהל משא ומתן לנושאים קואליציוניים, עם שרי הממשלה וקבוצות פוליטיות חוץ-ממשלתיות ליישום סדר היום של ראש הממשלה.
  • בונה את סגל ראש הממשלה ומייעץ לו על מינויים לתפקידים שונים.

יחידות ארגוניות הפועלות במשרדעריכה

במסגרת משרד ראש הממשלה פועלים מספר רב של גופים, חלקם משולבים בפעילותו השוטפת וחלקם סוכנויות ביצוע הנמצאות תחת אחריותו המיניסטריאלית. בין הגופים המרכזיים המשולבים בעבודת המשרד:

  • לשכת ראש הממשלה – לשכת ראש הממשלה מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו, בלשכה נמצאים סגל היועצים הקרובים לראש הממשלה.
  • מזכירות הממשלה – מזכירות הממשלה אחראית לתחומים שונים בעבודתה השוטפת של הממשלה כממשלה, ובכלל זה הכנת ישיבות הממשלה, הקשר בין הממשלה לבין הכנסת, הקשר בין הכנסת לבין נשיא המדינה, דוברות הממשלה ומעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה. המזכירות פועלת בהתאם ל"חוק יסוד: הממשלה" ובהתאם ל"תקנון עבודת הממשלה". בראשה עומד מזכיר הממשלה.
  • המזכירות הצבאית – המזכירות הצבאית מתאמת את כלל פעולות לשכת ראש הממשלה עם הגופים המרכזיים במערכת הביטחון הישראלית. בראשה עומד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המהווה את ציר התקשורת המרכזי בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון.
  • המטה לביטחון לאומי – המל"ל הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בנושא הביטחון הלאומי. הוא שואב את סמכותו מחוק המל"ל, ועוסק, בין היתר, בגיבוש ניירות עמדה, במתן המלצות בנושאים השונים שבתחום טיפולו ובתיאום ושיתוף פעולה עם גורמי ביטחון לאומי במדינות שונות.
  • מערך ההסברה הלאומי – כולל את מערך התקשורת והדוברות של משרד ראש הממשלה ואת מטה ההסברה הלאומי שהוקם לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, והוא גוף המטה המרכז את פעולות ההסברה של הגופים הממשלתיים השונים, הן בתחומי החוץ והביטחון והן בתחומים החברתיים–כלכליים. בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה.
  • המועצה הלאומית לכלכלה – גוף מטה המייעץ לראש הממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בתכנון המדיניות הכלכלית, תוך דגש על ראייה ארוכת טווח. המועצה פועלת מכוח החלטת ממשלה אשר קבעה את הקמתה.
  • אגף כלכלה ותשתיות - גוף מטה המספק ייעוץ כלכלי למנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושאים המטופלים במטה הכלכלי-חברתי ומוביל את פעילות המטה בתחומי משק וכלכלה, בכלל זה מדיניות מאקרו ותקציב המדינה, מיסוי והכנסות המדינה, תחרותיות ושוק ההון, וכן נושאי שכר ונושאים שקשורים בחשב הכללי.
  • אגף ממשל וחברה – גוף מטה הפועל להובלת שינוי בתחומי חברה ממשל, אחראי לפיתוח ולהטמעת תפיסת התכנון הממשלתית ומנהל את השולחנות העגולים שמקיים המשרד עם ארגוני המגזר השלישי. האגף פועל בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
  • אגף פנים תכנון ופיתוח (לשעבר האגף לתיאום, מעקב ובקרה) – גוף מטה העוסק בתחומי מדיניות פנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת. האגף פועל בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
  • אגף הגיור – מאז ימי אריאל שרון, פועל תחת משרד ראש הממשלה גם אגף הגיור. העברת האגף, שהיה בשעתו חלק ממשרד הדתות, למשרד ראש הממשלה, לוותה בביקורת שמדובר במהלך פוליטי.

אגף כלכלה ותשתיותעריכה

אגף כלכלה ותשתיות (לשעבר: האגף הכלכלי) פועל במשרד ראש הממשלה כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי הכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה יחד עם אגף ממשל וחברה ואגף פנים, תכנון ופיתוח. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות כלכלית, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"אגף כלכלה ותשתיות" כחלק מהקמת המטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה. כאגף הכלכלי במטה הכלכלי-חברתי, אגף כלכלה ותשתיות מוביל את עבודת המטה בהכנת תקציב המדינה וחוק ההסדרים במקביל ובשיתוף פעולה הדוק עם אגף התקציבים במשרד האוצר. בראש האגף עומד הסמנכ"ל אמיר ברקן.

האגף מספק ייעוץ כלכלי למנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושאים המטופלים במטה הכלכלי-חברתי ומוביל את פעילות המטה בתחומי משק וכלכלה, בכלל זה מדיניות מאקרו ותקציב המדינה, מיסוי והכנסות המדינה, תחרותיות ושוק ההון, וכן נושאי שכר ונושאים שקשורים בחשב הכללי. האגף מקדם ומלווה מטעם משרד ראש הממשלה את תחומי התחבורה, התשתיות, האנרגיה, משק המים, שוק הנדל"ן (לרבות היבטים הנוגעים ליישום חוק התכנון והבניה בנושאים אלה), התיירות, התעסוקה התעשייה ומסחר, התקשורת, וכן בהיבטים תקציביים הנוגעים למערכת הביטחון. עובדי ועובדות האגף מכהנים כנציגי ראש הממשלה במוסדות התכנון הארציים: המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), ובדריקטוריון מכון התקנים הישראלי.

במסגרת פעילות, לקח האגף חלק במספר מהלכים מרכזיים:

  • אסטרטגיה לתחום הפיתוח הבין-לאומי במסגרת החלטץ ממשלה מספר 4021 מיום 23.07.2018[1]
  • התכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל - הקמת מאגר של מגה-פרויקטים בהיקף 116 מיליארד שקל[2]
  • ועדת ששינסקי 2 לבחינת מיסוי משאבי הטבע, במסגרת "פורום הארבעה"[3][4]
  • מתווה הרפורמה בחברת חשמל
  • הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שנודעה בשם ועדת לוקר, על שם העומד בראשה, אלוף (מיל') יוחנן לוקר[5]

אגף ממשל וחברהעריכה

אגף ממשל וחברה (לשעבר: האגף לתכנון מדיניות) פועל במשרד ראש הממשלה החל משנת 2006 כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי הכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות חברתית ולהובלת רפורמות ממשליות, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה.

ראשיתו של האגף לתכנון מדיניות כאגף חברה ותשתיות במועצה לביטחון לאומי, וביוני 2006 הוכפף האגף למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בראשיתו עסק האגף בפיתוח ובהטעמת תרבות תכנון ובקרה בעבודת הממשלה וכן בגיבוש מדיניות הנוגעת לקבוצות חברתיות שונות. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"ממשל וחברה" כחלק מהקמת המטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה. במסגרת שינוי זה, הורחבו תחומי פעילותו של האגף כך שיכללו הובלה וקידום של רפורמות לשיפור עבודת הממשלה, חיזוק הממשק שבין האזרח לבין הממשלה והובלת פעילות משרד ראש הממשלה בתחומים חברתיים.

החל מהקמת האגף בשנת 2006 עמד בראשו אהוד פראוור, שכיהן בתפקיד עד לשנת 2018. החל מחודש מרץ 2018 מכהן בתפקיד זה אורן כהן.

בתחום ממשל, פועל האגף לשיפור ולייעול תהליכי עבודת הממשלה. בתחום זה מוביל האגף מספר מהלכים מרכזיים:

  • הובלה של תפיסת התכנון, היישום וההערכה הממשלתית באמצעות הטמעת מתודולוגיה אחידה (כפי שבאה לידי ביטוי במדריך התכנון הממשלתי), פרסום תוכניות העבודה הממשלתיות והמעקב אחר ביצוען.
  • הקמת מנגנון למעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה ופרסום דו"ח שנתי לציבור.
  • קידום התוכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות של מדינת ישראל - התוכנית כוללת רשימה של פרויקטי תשתית, שעלותם 100 מיליון ש”ח ויותר ושהקמתם צפויה להתחיל בין השנים 2017–2021.
  • קידום הליך סקירת הוצאות בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, לבחינת היעילות והאפקטיביות של התחייבויות תקציביות קודמות של הממשלה.
  • ריכוז עבודת הצוות לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות").
  • סיוע בקידום הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
  • ריכוז הפעילות בנושאי ממשל מול ארגון ה-OECD באמצעות חברות קבועה בוועדת הממשל הציבורי של הארגון (The Public Governance Committee).

בתחום טיוב הרגולציה, מוביל האגף את המהלך הממשלתי להפחתת הנטל הרגולטורי בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.2014:

  • הפחתת נטל רגולטורי קיים באמצעות תוכניות חומש משרדיות המתוות את מסגרת העבודה של כל משרד לשנים 2015–2019. בהתאם לתוכנית החומש, בכל שנה המשרד בוחן שורה של תחומים מתוך הרגולציה הקיימת במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בכל אחד מן התחומים.
  • הערכת השפעות של רגולציה חדשה, הן בחקיקה ראשית והן בחקיקה משנית, באמצעות הליך "הערכת השפעות רגולציה" (RIA- Regulatory Impact Assessment), מתודולוגיה המקובלת במדינות ה-OECD.
  • קידום רפורמה במנגנון רישוי עסקים, באמצעות מעבר להסתמכות על תצהיר בקרב עסקים בעלי סיכון נמוך, כתחליף להגשת בקשה לרישיון והמתנה למענה מהרשות המוסמכת.
  • ריכוז ועדת השרים לרגולציה בראשות ראש הממשלה, המכריעה במחלוקות רגולטוריות בין-משרדיות.

בתחום חברה, עוסק האגף בקידום נושאים חברתיים המגיעים לשולחנו של ראש הממשלה ומוביל עבודות מטה בשורה של נושאים לאומיים. כמו כן, עוסק האגף בגיבוש ובהפעלת מדיניות לחיזוק שיתופי פעולה בין-מגזריים ולקידום שיתוף הציבור בעבודת הממשלה. בין המהלכים המרכזיים שמוביל האגף בתחומים אלו:

  • הובלת התוכנית הממשלתית לקידום השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ומעקב רציף אחר יישומה במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.
  • שיפור אופן האספקה של שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ, באמצעות הכשרת מובילי הרכש במשרדים החברתיים, הקמת חממה למכרזים פורצי דרך, שיפור מדידת התוצאות בשירותים החברתיים ועוד.
  • הפעלת שולחן עגול בין-מגזרי בו חברים נציגי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי, המקדם סוגיות חברתיות בין-מגזריות דוגמת חיזוק החוסן החברתי בחירום או היערכות להזדקנות האוכלוסייה.
  • פיתוח תפיסה וכלים לשיתוף הציבור בעבודת הממשלה.
  • ריכוז הצוות הבין-משרדי לשיפור המענים לניצולי שואה.

אגף פנים, תכנון ופיתוחעריכה

אגף פנים, תכנון ופיתוח (לשעבר: אגף תיאום, מעקב ובקרה) פועל במשרד ראש הממשלה כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות פנים ושלטון מקומי, תכנון ודיור ופיתוח כלכלי, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה.

האגף הוקם כאגף תיאום, מעקב ובקרה בתקופתו של שמעון שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"אגף פנים תכנון ופיתוח" והוא הוכפף למטה הכלכלי-חברתי. במסגרת שינוי זה, נקבע כי האגף יעסוק בנושאי מדיניות פנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת.

החל מחודש ינואר 2020 מכהן ליאור פרבר בתפקיד סמנכ"ל פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה.

אגף פנים, תכנון ופיתוח מוביל את פעילות משרד ראש הממשלה בתחומי מדיניות הפנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת. תחומים נוספים הנמצאים בטיפול האגף הינם תחומי המורשת, הקשר עם יהדות התפוצות וכן העלייה והקליטה.  עבודת האגף כוללת עיצוב וקידום מדיניות ראש הממשלה בתחומי הפנים, ומתן מענה לחסמים ואתגרים העולים ממשרדי הממשלה בסוגיות מדיניות, אשר דורשים תכלול ממשלתי רוחבי לפעילות רב-משרדית. פעילות אגף פנים, תכנון ופיתוח מאופיינת בעבודת מטה לגיבוש מדיניות; גיבוש החלטות ממשלה ביצועיות; ניהול של תוכניות העצמה ופיתוח בין משרדיות עתירות תקציב; ניהול משא ומתן מול דרגים בכירים ודרגי ביניים; ניהול תקציבים; ייזום והנעת תהליכים ממשלתיים; הסרת חסמים מערכתיים וכן ייצוג ראש הממשלה בוועדות מקצועיות ופרלמנטריות..

במסגרת פעילות, הוביל האגף מספר מהלכים מרכזיים:

  • תוכניות פיתוח רב שנתיות לרשויות מקומיות בפריפריה, דוגמת קצרין, קריית שמונה, מטולה, ירוחם וכן תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום.
  • תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי לשדרות וליישובי עוטף עזה.
  • הגדרת אזורים ויישובים כבעלי עדיפות לאומית.
  • הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט תגלית "זכות מלידה".
  • הגדלת המסגרת התקציבית של תוכנית החומש לשדרוג תשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי.
  • קידום הפעלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון.
  • בטיחות בדרכים.

סוכנויות ביצוע הכפופות למשרדעריכה

בין סוכנויות הביצוע הפועלות תחת פיקוח מסוים של המשרד אך באופן עצמאי וכיחידות נפרדות:

חיזוק יכולות הניהול והמטה במשרדעריכה

בשנים האחרונות חל חיזוק הדרגתי במעמדו וביכולות הניהול של משרד ראש הממשלה, והוא נתפס יותר ויותר כגוף המטה המרכזי בממשלה אשר עליו האחריות לממש את אג'נדת ראש הממשלה הנבחר. השינוי בא לידי ביטוי גם בגיוסם של אנשי מקצוע בתחומי המדיניות וההערכה, אשר עובדים בצמוד לאנשי אמונו של ראש הממשלה, וגם בשורה של שינויים מבניים שהוטמעו בפעילות המשרד. בעוד המטה לביטחון לאומי הוקם על ידי בנימין נתניהו בשנת 1999, פעילותו הועברה פיזית לבניין משרד ראש הממשלה בירושלים בשנת 2006 במהלך כהונתו של אהוד אולמרט, וכוח האדם בו הורחב משמעותית. אולמרט, יחד עם רענן דינור כמנכ"ל משרדו, הביאו גם להקמתם של המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לממשל וחברה ומערך ההסברה הלאומי וביססו אותם כגופי מטה מרכזיים בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל וההסברה. בנוסף, הוגדר מחדש תפקידו של האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד.

כתוצאה משינויים אלה, החל משרד ראש הממשלה לתכנן ולהוביל בעצמו שורה של מהלכי מדיניות לאומיים, וזאת תוך שיתוף פעולה והפעלה של יתר משרדי הממשלה, המחזיקים בידע המקצועי בתחומים השונים. בין הדוגמאות הבולטות לכך, תוכנית הסיוע לניצולי השואה שאישרה הממשלה בשנת 2008, ההחלטה על שינוי הכללים הפיסקאליים לאורם נקבע תקציב המדינה בשנת 2010, המהלך להטמעת תרבות ותהליכי תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה שהחל בשנת 2006, התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקמת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון בהחלטת ממשלה משנת 2007, המהלך לביסוס יחסי הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית שאושר ב-2008 ומהלכים נוספים. בעוד בעבר הובילו משרדי ממשלה שונים את תהליכי התכנון וההחלטה בנושאים אלה, כיום גופי המטה הפועלים במשרד הם מובילי התהליך, בהתאם להנחיות ראש הממשלה.

בניין משרד ראש הממשלהעריכה

בראשית ימי המדינה שכן משרד ראש הממשלה בתל אביב. בדצמבר 1949, על רקע החלטת האו"ם לבינאום ירושלים, הועבר משרד ראש הממשלה בבהילות לירושלים. נשקלו אפשרויות שונות לשכן את משרד ראש הממשלה, בהן בית טליתא קומי[6], ונבחרה הצעת הסוכנות היהודית לשכן את משרד ראש הממשלה באגף החדש שהיה אז לקראת סיום הבנייה, בבית המוסדות הלאומיים[7]. באופן זמני, עד סיום הבנייה של האגף החדש, שוכן משרד ראש הממשלה בבניין קרן היסוד[8]. ב-20 בדצמבר 1949 כבר התקיימה ישיבת הממשלה בבית המוסדות הלאומיים[9]. בסוף אוגוסט 1962 עבר המשרד לקריית הממשלה בגבעת רם[10][11]. במאה ה-21 הוגברה האבטחה סביב בניין זה, והוא מאובטח יותר מאשר יתר המשרדים הממשלתיים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלהעריכה

  ערך מורחב – מנכ"ל משרד ראש הממשלה

תפקידו של מנכ"ל המשרד היא להוביל את עבודת המטה ומדיניות הפנים המתבצעת שנקבעה על פי ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים. ריכוז עבודת המטה הממשלתית בנושאים אלו, מטעמו של ראש-הממשלה, והוא מוביל ושותף מרכזי בפרויקטים לאומיים גדולים שעל סדר יומה של הממשלה ושל ראש הממשלה. מנכ"לי המשרד:

שם תמונה תחילת כהונה סיום כהונה ראש הממשלה
אהוד אבריאל   1951 1952 דוד בן-גוריון
טדי קולק 1952 1964
  משה שרת
דוד בן-גוריון
לוי אשכול
יעקב הרצוג   1966 1972
גולדה מאיר
שמחה דיניץ   1972 1973
מרדכי גזית   1973 1975
יצחק רבין
עמוס ערן   1975 1977
אליהו בן-אלישר   1977 1980 מנחם בגין
יצחק שמיר
מתתיהו שמואלביץ'   1980 1984
אברהם טמיר   1984 1986 שמעון פרס
יוסי בן אהרון   1986 1992 יצחק שמיר
שמעון שבס   1992 1995 יצחק רבין
צבי אלדרוטי   1995 1996 שמעון פרס
אביגדור ליברמן   1996 1997 בנימין נתניהו
משה ליאון   1997 1999
יוסי קוצ'יק   1999 2001 אהוד ברק
רפי פלד   2001 2001 אריאל שרון
אביגדור יצחקי   2001[12] 2004[13]
אילן כהן   2004[14] 2006
רענן דינור   2006[15] 2009 אהוד אולמרט
אייל גבאי   2009[16] 2011[17] בנימין נתניהו
הראל לוקר   2011[18] 2015[19]
אלי גרונר   2015[20] 2018[21]
יואב הורוביץ   2018[22] 2019[23]
רונן פרץ   2019 2020
יאיר פינס   2021 מכהן נפתלי בנט

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוח ביניים - אסטרטגיה לפיתוח בין-לאומי,אתר משרד ראש הממשלה
  2. ^ ברקת, עמירם (3 בספטמבר 2017). "הממשלה אישרה הקמת מאגר של מגה-פרויקטים בהיקף 116 מיליארד שקל". Globes. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2021. 
  3. ^ [1]פרוטוקול מס' 154 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ו (08 בנובמבר 2015), שעה 13:10, אתר הכנסת
  4. ^ רוני זינגר, אחרי המהומה בוועדת הכספים: מסקנות ששינסקי 2 אושרו פה אחד, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2015-11-08
  5. ^ דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, באתר של משרד ראש הממשלה
  6. ^ שיכון משרד ראש הממשלה, מעריב, 15 בדצמבר 1949
  7. ^ הסוכנות מעמידה את האגף החדש של הבנין לרשות ראש הממשלה, הצופה, 16 בדצמבר 1949
  8. ^ דנים על העברה לירושלים, חרות, 18 בדצמבר 1949
  9. ^ יצירת משטר סמלי של או"מ בחלקה של ירושלים, חרות, 21 בדצמבר 1949
  10. ^ משרדי ממשלה יועברו לבירה, הבוקר, 1 באוגוסט 1962
  11. ^ אין סכנת הצצות, מעריב, 29 באוגוסט 1962
  12. ^ מאת דליה שחורי, אביגדור יצחקי מונה למנכ"ל משרד רה"מ; כרמי גילון לשגריר בדנמרק, באתר הארץ, 11 ביוני 2001
  13. ^ מוטי בסוק, "כמעט שלא נתקלתי בלחץ של שר בגלל הקשר בין הון לשלטון", באתר TheMarker‏, 13 במאי 2004
  14. ^ אלוף בןאילן כהן, כלכלן בלי רקע פוליטי, מונה למנכ"ל לשכת ראש הממשלה, באתר הארץ, 10 במאי 2004
  15. ^ אורה קורן, רענן דינור מונה למנכ"ל משרד רה"מ; גבי מימון מועמד להחליפו בתמ"ת, באתר הארץ, 9 במאי 2006
  16. ^ מוטי בסוק, אייל גבאי ימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2009
  17. ^ TheMarker Online, צבי זרחיה, אייל גבאי פורש מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2011
  18. ^ שירות גלובס, ‏נתניהו החליט: הראל לוקר ימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2011
  19. ^ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, פורש מתפקידו, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2014
  20. ^ אורי תובל, אלי גרונר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 21 במאי 2015
  21. ^ אחרי 3 שנים: מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר פורש מתפקידו, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2018
  22. ^ טל שניידר, ‏יואב הורביץ מונה למנכ"ל משרד רה"מ; אשר חיון קודם לראש הסגל, באתר גלובס, 15 באפריל 2019
  23. ^ צבי זרחיה, מנכ"ל משרד רה"מ, יואב הורוביץ, הודיע על סיום תפקידו, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2019