... וכך, מתוך מלחמת הטבע, מן הרעב והמוות, נובע ישירות התהליך המרומם ביותר שנוכל להעלות על הדעת, יצירה של בעלי־חיים עילאיים. יש הוד והדר בהשקפה זו על החיים, על כוחותיהם המסועפים, שהופחו מתחילה [על ידי הבורא] בצורות מעטות או בצורה אחת; ושבעוד כוכב הלכת סובב והולך בכוח כבידה קבוע, למן התחלה פשוטה כל־כך, התפתחו צורות רבות לאינספור, נפלאות לאין שיעור, ועדיין הן מתפתחות.
ואין ליהודי עיניים? אין ליהודי ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הנוצרי מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו - לא נצחק? אם תרעילו אותנו - לא נמות? ואם תתעללו בנו - האם לא נתנקם?
הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים, ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שחידשתים אני מעצמי, ולא פירושים שבדיתים, אלא הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים, במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה.
